מתי 23‏:1‏-39

  • אין לחקות את הסופרים והפרושים ‏(‏1–12‏)‏

  • אוי לסופרים ולפרושים ‏(‏13–36‏)‏

  • ישוע מקונן על ירושלים ‏(‏37–39‏)‏

כג  אָז דִּבֵּר יֵשׁוּעַ אֶל הֲמוֹן הָעָם וְאֶל תַּלְמִידָיו וְאָמַר לָהֶם:‏  ‏”‏הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים הוֹשִׁיבוּ אֶת עַצְמָם עַל כִּסֵּא מֹשֶׁה.‏  לָכֵן כָּל מָה שֶׁהֵם אוֹמְרִים לָכֶם עֲשׂוּ וְשִׁמְרוּ,‏ אַךְ כְּמַעֲשֵׂיהֶם אַל תַּעֲשׂוּ,‏ כִּי אוֹמְרִים הֵם וְאֵינָם עוֹשִׂים.‏+  הֵם קוֹשְׁרִים מַשָּׂאוֹת כְּבֵדִים וּמַעֲמִיסִים אוֹתָם עַל שִׁכְמֵי הָאֲנָשִׁים,‏+ אֲבָל הֵם עַצְמָם אֵינָם מוּכָנִים אֲפִלּוּ לָגַעַת בָּהֶם בְּאֶצְבָּעָם.‏+  אֶת כָּל מַעֲשֵׂיהֶם עוֹשִׂים הֵם כְּדֵי לְהֵרָאוֹת לִבְנֵי אָדָם;‏+ הֵם מַרְחִיבִים אֶת תְּפִלֵּיהֶם*+ וּמַאֲרִיכִים אֶת צִיצִיּוֹתֵיהֶם.‏*+  הֵם אוֹהֲבִים אֶת הַמָּקוֹם הַנִּכְבָּד בְּיוֹתֵר בַּסְּעוּדוֹת וְאֶת הַמּוֹשָׁבִים הָרִאשׁוֹנִים* בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת+  וְאֶת בִּרְכוֹת הַשָּׁלוֹם בַּשְּׁוָקִים,‏ וּלְהִקָּרֵא ’‏רַבִּי’‏* עַל־יְדֵי הַבְּרִיּוֹת.‏  אַךְ אַתֶּם,‏ אַל יִקָּרֵא לָכֶם ’‏רַבִּי’‏,‏ כִּי אֶחָד הוּא מוֹרְכֶם+ וְאַתֶּם אַחִים כֻּלְּכֶם.‏  וְאַל תִּקְרְאוּ ’‏אָב’‏ לְאִישׁ עֲלֵי אֲדָמוֹת,‏ כִּי אֶחָד הוּא אֲבִיכֶם,‏+ הָאָב שֶׁבַּשָּׁמַיִם.‏ 10  גַּם אַל תִּקָּרְאוּ ’‏מַנְהִיגִים’‏,‏ כִּי אֶחָד הוּא מַנְהִיגְכֶם — הַמָּשִׁיחַ.‏ 11  הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר בֵּינֵיכֶם צָרִיךְ לִהְיוֹת לָכֶם לִמְשָׁרֵת.‏+ 12  הַמְּרוֹמֵם אֶת עַצְמוֹ יֻשְׁפַּל,‏+ וְהַמַּשְׁפִּיל אֶת עַצְמוֹ יְרוֹמַם.‏+ 13  ‏”‏אוֹי לָכֶם,‏ סוֹפְרִים וּפְרוּשִׁים,‏ צְבוּעִים!‏ כִּי סוֹגְרִים אַתֶּם אֶת מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם בִּפְנֵי בְּנֵי אָדָם;‏ אַתֶּם אֵינְכֶם נִכְנָסִים לְתוֹכָהּ,‏ וְגַם לַבָּאִים אֵלֶיהָ אֵינְכֶם מַרְשִׁים לְהִכָּנֵס.‏+ 14  *‏——‏ 15  ‏”‏אוֹי לָכֶם,‏ סוֹפְרִים וּפְרוּשִׁים,‏ צְבוּעִים!‏+ כִּי סוֹבְבִים אַתֶּם בַּיָּם וּבַיַּבָּשָׁה כְּדֵי לְגַיֵּר אִישׁ אֶחָד,‏ וְכַאֲשֶׁר הוּא מִתְגַּיֵּר הוּא הוֹפֵךְ בִּגְלַלְכֶם לְאָדָם הָרָאוּי כִּפְלַיִם מִכֶּם לְהַגִּיעַ לְגֵיהִנּוֹם.‏* 16  ‏”‏אוֹי לָכֶם,‏ מוֹרֵי דֶּרֶךְ עִוְּרִים,‏+ הָאוֹמְרִים,‏ ’‏הַנִּשְׁבָּע בַּהֵיכָל,‏ אֵין בְּכָךְ דָּבָר;‏ אֲבָל הַנִּשְׁבָּע בִּזְהַב הַהֵיכָל חַיָּב’‏.‏+ 17  כְּסִילִים וְעִוְּרִים!‏ מָה חָשׁוּב יוֹתֵר,‏ הַזָּהָב אוֹ הַהֵיכָל הַמְּקַדֵּשׁ אֶת הַזָּהָב?‏ 18  עוֹד אוֹמְרִים אַתֶּם,‏ ’‏הַנִּשְׁבָּע בַּמִּזְבֵּחַ,‏ אֵין בְּכָךְ דָּבָר;‏ אֲבָל הַנִּשְׁבָּע בַּקָּרְבָּן שֶׁעָלָיו חַיָּב’‏.‏ 19  עִוְּרִים!‏ מָה חָשׁוּב יוֹתֵר,‏ הַקָּרְבָּן אוֹ הַמִּזְבֵּחַ הַמְּקַדֵּשׁ אֶת הַקָּרְבָּן?‏ 20  לְפִיכָךְ הַנִּשְׁבָּע בַּמִּזְבֵּחַ נִשְׁבָּע בּוֹ וּבְכָל אֲשֶׁר עָלָיו;‏ 21  וְהַנִּשְׁבָּע בַּהֵיכָל נִשְׁבָּע בּוֹ וּבַשּׁוֹכֵן בּוֹ;‏+ 22  וְהַנִּשְׁבָּע בַּשָּׁמַיִם נִשְׁבָּע בְּכִסֵּא אֱלֹהִים וּבַיּוֹשֵׁב עָלָיו.‏ 23  ‏”‏אוֹי לָכֶם,‏ סוֹפְרִים וּפְרוּשִׁים,‏ צְבוּעִים!‏ כִּי נוֹתְנִים אַתֶּם מַעַשְׂרוֹת מִמִּנְתָּה וְשָׁמִיר וְכַמּוֹן+ וּמִתְעַלְּמִים מִן הַדְּבָרִים הַחֲשׁוּבִים יוֹתֵר שֶׁבַּתּוֹרָה — הַצֶּדֶק,‏+ הָרַחֲמִים+ וְהַנֶּאֱמָנוּת.‏ אֶת הַמַּעַשְׂרוֹת צָרִיךְ הָיָה לָתֵת,‏ אַךְ אָסוּר הָיָה לְהִתְעַלֵּם מִן הַדְּבָרִים הָאֲחֵרִים.‏+ 24  מוֹרֵי דֶּרֶךְ עִוְּרִים+ הַמְּסַנְּנִים אֶת הַיַּתּוּשׁ+ וּבוֹלְעִים אֶת הַגָּמָל!‏+ 25  ‏”‏אוֹי לָכֶם,‏ סוֹפְרִים וּפְרוּשִׁים,‏ צְבוּעִים!‏ כִּי מְטַהֲרִים אַתֶּם אֶת הַכּוֹס וְאֶת הַקְּעָרָה מִבַּחוּץ+ וְאִלּוּ תּוֹכָן מָלֵא חַמְדָנוּת*+ וְתַאַוְתָנוּת.‏+ 26  פָּרוּשׁ עִוֵּר,‏ טַהֵר תְּחִלָּה אֶת פְּנִים הַכּוֹס וְאֶת פְּנִים הַקְּעָרָה,‏ כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה טְהוֹרָה גַּם מִבַּחוּץ.‏ 27  ‏”‏אוֹי לָכֶם,‏ סוֹפְרִים וּפְרוּשִׁים,‏ צְבוּעִים!‏+ כִּי דּוֹמִים אַתֶּם לִקְבָרִים מְסֻיָּדִים+ הַנִּרְאִים יָפִים מִבַּחוּץ,‏ וְאִלּוּ תּוֹכָם מָלֵא עַצְמוֹת מֵתִים וְכָל טֻמְאָה.‏ 28  כָּךְ גַּם אַתֶּם:‏ מִבַּחוּץ נִרְאִים צַדִּיקִים לְעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת,‏ וְאִלּוּ בִּפְנִים מְלֵאִים צְבִיעוּת וְרֶשַׁע.‏+ 29  ‏”‏אוֹי לָכֶם,‏ סוֹפְרִים וּפְרוּשִׁים,‏ צְבוּעִים!‏+ כִּי בּוֹנִים אַתֶּם אֶת קִבְרֵי הַנְּבִיאִים וּמְקַשְּׁטִים אֶת קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים,‏+ 30  וְאוֹמְרִים,‏ ’‏אִלּוּ חָיִינוּ בִּימֵי אֲבוֹתֵינוּ,‏ לֹא הָיִינוּ שׁוֹפְכִים אִתָּם אֶת דַּם הַנְּבִיאִים’‏.‏ 31  בָּזֹאת מְעִידִים אַתֶּם נֶגֶד עַצְמְכֶם שֶׁאַתֶּם בְּנֵיהֶם שֶׁל רוֹצְחֵי הַנְּבִיאִים.‏+ 32  מַלְּאוּ אֵפוֹא אֶת סְאַת חֲטָאֵי אֲבוֹתֵיכֶם.‏ 33  ‏”‏נְחָשִׁים,‏ יַלְדֵי צִפְעוֹנִים,‏+ אֵיךְ תִּמָּלְטוּ מִדִּין גֵּיהִנּוֹם?‏*+ 34  לָכֵן הִנְנִי שׁוֹלֵחַ אֲלֵיכֶם נְבִיאִים+ וַחֲכָמִים וּמוֹרִים.‏+ אֶת חֶלְקָם תַּהַרְגוּ+ וְתָמִיתוּ בְּהוֹקָעָה וְאֶת חֶלְקָם תַּלְקוּ+ בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת שֶׁלָּכֶם וְתִרְדְּפוּ+ מֵעִיר לְעִיר,‏ 35  לְמַעַן יָבוֹא עֲלֵיכֶם כָּל דַּם הַצַּדִּיקִים שֶׁנִּשְׁפַּךְ עַל הָאָרֶץ,‏ מִדַּם הֶבֶל הַצַּדִּיק+ עַד דַּם זְכַרְיָה בֶּן בֶּרֶכְיָה,‏ אֲשֶׁר רְצַחְתֶּם אוֹתוֹ בֵּין הַהֵיכָל לַמִּזְבֵּחַ.‏+ 36  אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם,‏ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה יָבוֹאוּ עַל הַדּוֹר הַזֶּה.‏ 37  ‏”‏יְרוּשָׁלַיִם,‏ יְרוּשָׁלַיִם,‏ הַהוֹרֶגֶת אֶת הַנְּבִיאִים וְסוֹקֶלֶת אֶת הַנִּשְׁלָחִים אֵלֶיהָ.‏+ כַּמָּה פְּעָמִים רָצִיתִי לְקַבֵּץ אֶת יְלָדַיִךְ,‏ כְּתַרְנְגֹלֶת הַמְּקַבֶּצֶת אֶת אֶפְרוֹחֶיהָ תַּחַת כְּנָפֶיהָ!‏ אֲבָל לֹא רְצִיתֶם.‏+ 38  הִנֵּה בֵּיתְכֶם יִנָּטֵשׁ לָכֶם.‏*+ 39  אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם,‏ מֵעַתָּה לֹא תִּרְאוּ אוֹתִי עַד אֲשֶׁר תֹּאמְרוּ,‏ ’‏בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְהֹוָה!‏’‏”‏*+

הערות שוליים

‏”‏תפילין”‏:‏ שתי תיבות עור קטנות המכילות ארבע מפרשיות התורה,‏ שאותן הניחו על הראש ועל יד שמאל כקמעות.‏
‏”‏ציציות”‏:‏ גדילים לכל אורך שולי הבגד.‏
או ”‏הטובים ביותר”‏.‏
או ”‏מורה”‏.‏
ראה נספח א3‏.‏
ראה מונחון‏.‏
או ”‏גֵּזֶל”‏.‏
ראה מונחון‏.‏
או אולי ”‏יישאר לכם חָרֵב”‏.‏
ראה נספח א5‏.‏