מתי 17‏:1‏-27

יז  כַּעֲבֹר שִׁשָּׁה יָמִים לָקַח יֵשׁוּעַ אֶת פֶּטְרוֹס וְאֶת יַעֲקֹב וְאֶת אָחִיו יוֹחָנָן לְבַדָּם,‏ וְהֶעֱלָה אוֹתָם לְהַר גָּבוֹהַּ.‏  אָז הִשְׁתַּנָּה מַרְאֵהוּ לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם;‏ פָּנָיו זָהֲרוּ כַּשֶּׁמֶשׁ וּבְגָדָיו הִלְבִּינוּ כָּאוֹר.‏  וְהִנֵּה נִרְאוּ אֲלֵיהֶם מֹשֶׁה וְאֵלִיָּהוּ כְּשֶׁהֵם מְדַבְּרִים אִתּוֹ.‏  אָמַר פֶּטְרוֹס לְיֵשׁוּעַ:‏ ”אֲדוֹנִי,‏ זְכוּת הִיא לָנוּ לִהְיוֹת כָּאן.‏ אִם תִּרְצֶה אָקִים פֹּה שְׁלוֹשָׁה אֹהָלִים — אֶחָד לְךָ,‏ אֶחָד לְמֹשֶׁה וְאֶחָד לְאֵלִיָּהוּ”.‏  עוֹדוֹ מְדַבֵּר וְהִנֵּה עָנָן בָּהִיר סָכַךְ עֲלֵיהֶם,‏ וּמִתּוֹךְ הֶעָנָן יָצָא קוֹל וְאָמַר:‏ ”זֶה בְּנִי אֲהוּבִי וְרָצוּי הוּא בְּעֵינַי;‏ שִׁמְעוּ בְּקוֹלוֹ”.‏  כְּשָׁמְעָם זֹאת נָפְלוּ הַתַּלְמִידִים עַל פְּנֵיהֶם וּפָחֲדוּ עַד מְאוֹד.‏  נִגַּשׁ אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ,‏ נָגַע בָּהֶם וְאָמַר:‏ ”קוּמוּ וְאַל תִּפְחֲדוּ”.‏  כַּאֲשֶׁר נָשְׂאוּ עֵינֵיהֶם,‏ לֹא רָאוּ אִישׁ מִלְּבַד יֵשׁוּעַ.‏  בְּשָׁעָה שֶׁיָּרְדוּ מִן הָהָר צִוָּה עֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ:‏ ”אַל תְּסַפְּרוּ עַל הֶחָזוֹן לְאִישׁ עַד שֶׁיּוּקַם בֶּן הָאָדָם מִן הַמֵּתִים”.‏ 10  שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ הַתַּלְמִידִים:‏ ”מַדּוּעַ אוֹמְרִים הַסּוֹפְרִים שֶׁאֵלִיָּהוּ צָרִיךְ לָבוֹא תְּחִלָּה?‏” 11  הֵשִׁיב וְאָמַר:‏ ”אֵלִיָּהוּ אָכֵן יָבוֹא וְיָשִׁיב הַכֹּל לְתִקּוּנוֹ.‏ 12  אֲבָל אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם שֶׁאֵלִיָּהוּ כְּבָר בָּא,‏ וְהֵם לֹא זִהוּ אוֹתוֹ אֶלָּא עָשׂוּ בּוֹ כִּרְצוֹנָם.‏ כָּךְ גַּם בֶּן הָאָדָם עָתִיד לִסְבֹּל מִיָּדָם”.‏ 13  אָז הֵבִינוּ הַתַּלְמִידִים שֶׁהוּא מְדַבֵּר אִתָּם עַל יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל.‏ 14  כַּאֲשֶׁר הִתְקָרְבוּ אֶל הֲמוֹן הָעָם,‏ נִגַּשׁ אֵלָיו אִישׁ אֶחָד,‏ כָּרַע עַל בִּרְכָּיו לְפָנָיו וְאָמַר:‏ 15  ‏”אֲדוֹנִי,‏ רַחֵם נָא עַל בְּנִי.‏ הוּא חוֹלֶה בְּמַחֲלַת הַנְּפִילָה וּמַצָּבוֹ קָשֶׁה,‏ כִּי פְּעָמִים רַבּוֹת הוּא נוֹפֵל אֶל הָאֵשׁ וּפְעָמִים רַבּוֹת אֶל הַמַּיִם.‏ 16  הֵבֵאתִי אוֹתוֹ אֶל תַּלְמִידֶיךָ,‏ אַךְ הֵם לֹא יָכְלוּ לְרַפְּאוֹ”.‏ 17  הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר:‏ ”הוֹי דּוֹר חֲסַר אֱמוּנָה וְנִשְׁחָת,‏ עַד מָתַי אֶצְטָרֵךְ לִהְיוֹת אִתְּכֶם?‏ עַד מָתַי אֶצְטָרֵךְ לָשֵׂאת אֶתְכֶם?‏ הָבִיאוּ אוֹתוֹ אֵלַי לְכָאן”.‏ 18  יֵשׁוּעַ גָּעַר בַּשֵּׁד,‏ וְהַשֵּׁד יָצָא מִמֶּנּוּ,‏ וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה נִרְפָּא הַנַּעַר.‏ 19  לְאַחַר מִכֵּן נִגְּשׁוּ הַתַּלְמִידִים אֶל יֵשׁוּעַ וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ בִּיחִידוּת:‏ ”מַדּוּעַ לֹא יָכֹלְנוּ אֲנַחְנוּ לְגָרֵשׁ אוֹתוֹ?‏” 20  הֵשִׁיב לָהֶם:‏ ”בִּגְלַל מִעוּט אֱמוּנַתְכֶם.‏ אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם:‏ אִם תִּהְיֶה לָכֶם אֱמוּנָה כְּגָדְלוֹ שֶׁל גַּרְגִּיר חַרְדָּל וְתֹאמְרוּ לָהָר הַזֶּה,‏ ’‏זוּז מִפֹּה לְשָׁם’‏,‏ הוּא יָזוּז,‏ וְדָבָר לֹא יִבָּצֵר מִכֶּם”.‏ 21‏ * ——‏ 22  כְּשֶׁהָיוּ יַחְדָּו בַּגָּלִיל אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ:‏ ”בֶּן הָאָדָם עָתִיד לְהִמָּסֵר לִידֵי אֲנָשִׁים.‏ 23  הֵם יַהַרְגוּ אוֹתוֹ,‏ וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יוּקַם לִתְחִיָּה”.‏ אָז הִתְעַצְּבוּ תַּלְמִידָיו עַד מְאוֹד.‏ 24  לְאַחַר שֶׁהִגִּיעוּ לִכְפַר נַחוּם נִגְּשׁוּ אֶל פֶּטְרוֹס גּוֹבֵי מַס שְׁתֵּי הַדְּרַכְמוֹת וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ:‏ ”הַאִם מוֹרְכֶם אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶת מַס שְׁתֵּי הַדְּרַכְמוֹת?‏”‏* 25  הֵשִׁיב לָהֶם:‏ ”הוּא מְשַׁלֵּם”.‏ כַּאֲשֶׁר נִכְנַס פֶּטְרוֹס לַבַּיִת הִקְדִּים יֵשׁוּעַ לְדַבֵּר אִתּוֹ עַל כָּךְ וְשָׁאַל:‏ ”מָה דַּעְתְּךָ,‏ שִׁמְעוֹן?‏ מִמִּי לוֹקְחִים מַלְכֵי הָאָרֶץ מֶכֶס אוֹ מַס גֻּלְגֹּלֶת?‏ מִבְּנֵיהֶם אוֹ מִן הַזָּרִים?‏” 26  כְּשֶׁהֵשִׁיב:‏ ”מִן הַזָּרִים”,‏ אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ:‏ ”אִם כֵּן,‏ הַבָּנִים פְּטוּרִים מִתַּשְׁלוּם.‏ 27  אֲבָל כְּדֵי שֶׁלֹּא נִהְיֶה לָהֶם לְמִכְשׁוֹל,‏ לֵךְ אֶל הַיָּם,‏ הַשְׁלֵךְ חַכָּה וְקַח אֶת הַדָּג שֶׁיַּעֲלֶה רִאשׁוֹנָה.‏ כְּשֶׁתִּפְתַּח אֶת פִּיו תִּמְצָא מַטְבֵּעַ כֶּסֶף.‏* קַח אוֹתוֹ וְתֵן לָהֶם בַּעֲדִי וּבַעַדְךָ”.‏

הערות שוליים

פסוק זה אינו מופיע בנוסח היווני של וסטקוט והורט ובמהדורות ביקורתיות אחרות של כתבי־הקודש היווניים.‏
ראה נספח 11‏.‏
מילולית,‏ ”מטבע סטאטר”,‏ שהיה שווה למטבע טטרדרכמה.‏ ראה נספח 11‏.‏