מתי 12‏:1‏-50

יב  בְּאוֹתָהּ עֵת עָבָר יֵשׁוּעַ דֶּרֶךְ שְׂדוֹת הַתְּבוּאָה בְּשַׁבָּת.‏ תַּלְמִידָיו הָיוּ רְעֵבִים וְהֵחֵלּוּ לִקְטֹף שִׁבּוֹלִים וְלֶאֱכֹל.‏  רָאוּ זֹאת הַפְּרוּשִׁים וְאָמְרוּ לוֹ:‏ ”הִנֵּה תַּלְמִידֶיךָ עוֹשִׂים אֶת מָה שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹת בְּשַׁבָּת!‏”  אָמַר לָהֶם:‏ ”הַאִם לֹא קְרָאתֶם מָה עָשָׂה דָּוִד כַּאֲשֶׁר הוּא וְהָאֲנָשִׁים שֶׁאִתּוֹ הָיוּ רְעֵבִים?‏  הֲרֵי נִכְנַס לְבֵית אֱלֹהִים,‏ וְהֵם אָכְלוּ אֶת הַלֶּחֶם הַמֻּצָּג,‏* שֶׁלֹּא הָיָה מֻתָּר לוֹ וְלָאֲנָשִׁים שֶׁאִתּוֹ לֶאֱכֹל,‏ כִּי אִם לַכֹּהֲנִים בִּלְבַד.‏  וְהַאִם לֹא קְרָאתֶם בַּתּוֹרָה כִּי בַּשַּׁבָּתוֹת עוֹבְדִים הַכֹּהֲנִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וְאֵין בָּהֶם אַשְׁמָה?‏  וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם שֶׁגָּדוֹל מִן הַמִּקְדָּשׁ נִמְצָא כָּאן.‏  אַךְ אִלּוּ הֵבַנְתֶּם מָה מַשְׁמָע,‏ ’‏בְּרַחֲמִים חָפֵץ אֲנִי וְלֹא בְּזֶבַח’‏,‏* לֹא הֱיִיתֶם מַרְשִׁיעִים אֶת הַנְּקִיִּים מֵאַשְׁמָה,‏  שֶׁכֵּן בֶּן הָאָדָם הוּא אֲדוֹן הַשַּׁבָּת”.‏  הוּא הָלַךְ מִשָּׁם וְנִכְנַס לְבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁלָּהֶם,‏ 10  וְהִנֵּה הָיָה שָׁם אִישׁ שֶׁיָּדוֹ מְשֻׁתֶּקֶת.‏ שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ,‏ ”הַאִם מֻתָּר לְרַפֵּא בְּשַׁבָּת?‏” וְזֹאת כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לִמְצֹא בּוֹ דְּבַר אַשְׁמָה.‏ 11  אָמַר לָהֶם:‏ ”מִי מִכֶּם הָאִישׁ שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֶּבֶשׂ אֶחָד אֲשֶׁר יִפֹּל לְבוֹר בְּשַׁבָּת,‏ וְהוּא לֹא יֹאחַז בּוֹ וְיַעֲלֶה אוֹתוֹ מִשָּׁם?‏ 12  וְעַד כַּמָּה יָקָר הָאָדָם מִן הַכֶּבֶשׂ!‏ עַל כֵּן מֻתָּר לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה טוֹב בְּשַׁבָּת”.‏ 13  אָז אָמַר לָאִישׁ:‏ ”הוֹשֵׁט אֶת יָדְךָ”.‏ הוּא הוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ,‏ וְהִיא שָׁבָה לְאֵיתָנָהּ וְהָיְתָה בְּרִיאָה כְּמוֹ יָדוֹ הַשְּׁנִיָּה.‏ 14  יָצְאוּ אָז הַפְּרוּשִׁים וְנוֹעֲצוּ יַחְדָּו אֵיךְ לְהָרְגוֹ.‏ 15  יֵשׁוּעַ יָדַע זֹאת וְלָכֵן הָלַךְ מִשָּׁם.‏ רַבִּים הָלְכוּ אַחֲרָיו,‏ וְהוּא רִפֵּא אֶת כֻּלָּם,‏ 16  וְעִם זֹאת הוֹרָה לָהֶם בְּתֹקֶף שֶׁלֹּא לְפַרְסֵם אוֹתוֹ בָּרַבִּים,‏ 17  וְזֹאת כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיֵּם מָה שֶׁנֶּאֱמַר בְּפִי יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא:‏ 18  ‏”הִנֵּה עַבְדִּי אֲשֶׁר בּוֹ בָּחַרְתִּי,‏ אֲהוּבִי אֲשֶׁר רָצוּי הוּא בְּעֵינַי!‏* אֶת רוּחִי אֶתֵּן עָלָיו,‏ וְלַגּוֹיִים יַבְהִיר צֶדֶק מַהוּ.‏ 19  לֹא יָרִיב וְלֹא יִצְעַק;‏ וְקוֹלוֹ לֹא יִשָּׁמַע בַּחוּצוֹת.‏ 20  קָנֶה סָדוּק לֹא יִשְׁבֹּר,‏ וּפְתִילָה עֲמוּמָה לֹא יְכַבֶּה עַד אֲשֶׁר יָבִיא לְנִצְחוֹן הַצֶּדֶק.‏ 21  וּבִשְׁמוֹ יִתְלוּ גּוֹיִים אֶת תִּקְוָתָם”.‏* 22  אָז הֵבִיאוּ אֵלָיו אָדָם אֲחוּז שֵׁד,‏ וְהוּא עִוֵּר וְאִלֵּם.‏ יֵשׁוּעַ רִפֵּא אוֹתוֹ,‏ וְהָאִלֵּם הֵחֵל לְדַבֵּר וְלִרְאוֹת.‏ 23  הִשְׁתּוֹמְמוּ כָּל הֲמוֹן הָעָם וְאָמְרוּ:‏ ”הַאִם יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁזֶּה בֶּן דָּוִד?‏” 24  כְּשֶׁשָּׁמְעוּ זֹאת הַפְּרוּשִׁים אָמְרוּ:‏ ”הָאִישׁ הַזֶּה אֵינוֹ מְגָרֵשׁ אֶת הַשֵּׁדִים אֶלָּא בְּעֶזְרַת בַּעַל זְבוּב,‏* שַׂר הַשֵּׁדִים”.‏ 25  הוֹאִיל וְיֵשׁוּעַ יָדַע מָה הֵם חוֹשְׁבִים,‏ אָמַר לָהֶם:‏ ”כָּל מַמְלָכָה הַמְּפֻלֶּגֶת בְּתוֹךְ עַצְמָהּ סוֹפָהּ לְהֵחָרֵב,‏ וְכָל עִיר אוֹ בַּיִת הַמְּפֻלָּגִים בְּתוֹךְ עַצְמָם לֹא יַעַמְדוּ.‏ 26  בְּדוֹמֶה לְכָךְ,‏ אִם הַשָּׂטָן מְגָרֵשׁ אֶת הַשָּׂטָן,‏ אֲזַי הִתְפַּלֵּג בְּתוֹךְ עַצְמוֹ,‏ וְאֵיךְ תַּעֲמֹד מַמְלַכְתּוֹ?‏ 27  זֹאת וְעוֹד,‏ אִם אֲנִי מְגָרֵשׁ אֶת הַשֵּׁדִים בְּעֶזְרַת בַּעַל זְבוּב,‏ בְּעֶזְרַת מִי מְגָרְשִׁים אוֹתָם בְּנֵיכֶם?‏ לָכֵן הֵם יִהְיוּ שׁוֹפְטֵיכֶם.‏ 28  אֲבָל אִם בְּעֶזְרַת רוּחַ אֱלֹהִים מְגָרֵשׁ אֲנִי אֶת הַשֵּׁדִים,‏ אֲזַי מַלְכוּת אֱלֹהִים הִגִּיעָה אֲלֵיכֶם וְלֹא שַׂמְתֶּם לֵב.‏ 29  אוֹ אֵיךְ יוּכַל אָדָם לְהִכָּנֵס לְבֵיתוֹ שֶׁל אִישׁ חָזָק וְלָקַחַת אֶת חֲפָצָיו אִם לֹא יִכְפֹּת אוֹתוֹ תְּחִלָּה?‏ רַק אָז יִבְזֹז אֶת בֵּיתוֹ.‏ 30  מִי שֶׁאֵינוֹ לְצִדִּי נֶגְדִּי הוּא,‏ וּמִי שֶׁאֵינוֹ אוֹסֵף אִתִּי — מְפַזֵּר.‏ 31  ‏”עַל כֵּן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם:‏ כָּל חֵטְא וְגִדּוּף* יִסָּלַח לִבְנֵי אָדָם,‏ אֲבָל גִּדּוּף נֶגֶד הָרוּחַ לֹא יִסָּלַח.‏ 32  לְמָשָׁל,‏ כָּל הָאוֹמֵר דָּבָר נֶגֶד בֶּן הָאָדָם יִסָּלַח לוֹ,‏ אֲבָל כָּל הַמְּדַבֵּר נֶגֶד רוּחַ הַקֹּדֶשׁ לֹא יִסָּלַח לוֹ,‏ לֹא בַּסֵּדֶר הָעוֹלָמִי הַזֶּה וְלֹא בַּסֵּדֶר הָעוֹלָמִי הֶעָתִיד לָבוֹא.‏ 33  ‏”אִם תִּהְיוּ כְּעֵץ טוֹב,‏ הַפְּרִי שֶׁתָּנִיבוּ יִהְיֶה טוֹב,‏ וְאִם תִּהְיוּ כְּעֵץ רָקוּב,‏ הַפְּרִי שֶׁתָּנִיבוּ יִהְיֶה רָקוּב,‏ שֶׁכֵּן בְּפִרְיוֹ נִכָּר הָעֵץ.‏ 34  יַלְדֵי צִפְעוֹנִים,‏ אֵיךְ תּוּכְלוּ לְדַבֵּר טוֹבוֹת וְאַתֶּם רָעִים?‏ הֲרֵי מִתּוֹךְ הַשּׁוֹפֵעַ בַּלֵּב מְדַבֵּר הַפֶּה.‏ 35  הָאִישׁ הַטּוֹב מוֹצִיא דְּבָרִים טוֹבִים מֵאוֹצָרוֹ הַטּוֹב,‏ וְאִלּוּ הָאִישׁ הָרַע מוֹצִיא דְּבָרִים רָעִים מֵאוֹצָרוֹ הָרַע.‏ 36  אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם שֶׁעַל כָּל מִלָּה בְּטֵלָה שֶׁיְּדַבְּרוּ בְּנֵי אָדָם יִתְּנוּ הֵם דִּין וְחֶשְׁבּוֹן בְּיוֹם הַדִּין,‏ 37  כִּי לְפִי דְּבָרֶיךָ תְּזֻכֶּה וּלְפִי דְּבָרֶיךָ תֻּרְשַׁע”.‏ 38  בִּתְגוּבָה אָמְרוּ לוֹ כַּמָּה מִן הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים:‏ ”מוֹרֵנוּ,‏ רוֹצִים אָנוּ לִרְאוֹת מִמְּךָ אוֹת”.‏ 39  הֵשִׁיב וְאָמַר לָהֶם:‏ ”דּוֹר רַע וְנוֹאֵף* מוֹסִיף לְחַפֵּשׂ לוֹ אוֹת,‏ אֲבָל אוֹת לֹא יִנָּתֵן לוֹ מִלְּבַד אוֹת יוֹנָה הַנָּבִיא;‏ 40  שֶׁכֵּן כְּמוֹ שֶׁהָיָה יוֹנָה בְּבֶטֶן הַדָּג הָעֲנָק שְׁלוֹשָׁה יָמִים וּשְׁלוֹשָׁה לֵילוֹת,‏ כָּךְ יִהְיֶה בֶּן הָאָדָם בְּבֶטֶן הָאֲדָמָה שְׁלוֹשָׁה יָמִים וּשְׁלוֹשָׁה לֵילוֹת.‏ 41  אַנְשֵׁי נִינְוֵה יָקוּמוּ לִתְחִיָּה בַּמִּשְׁפָּט עִם הַדּוֹר הַזֶּה וְיַרְשִׁיעוּ אוֹתוֹ,‏ כִּי חָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה לְאַחַר שֶׁשָּׁמְעוּ אֶת דִּבְרֵי יוֹנָה,‏ וְהִנֵּה גָּדוֹל מִיּוֹנָה נִמְצָא כָּאן.‏ 42  מַלְכַּת הַדָּרוֹם תּוּקַם לִתְחִיָּה בַּמִּשְׁפָּט עִם הַדּוֹר הַזֶּה וְתַרְשִׁיעַ אוֹתוֹ,‏ כִּי בָּאָה מִקְּצוֹת הָאָרֶץ לִשְׁמֹעַ אֶת חָכְמַת שְׁלֹמֹה,‏ וְהִנֵּה גָּדוֹל מִשְּׁלֹמֹה נִמְצָא כָּאן.‏ 43  ‏”כַּאֲשֶׁר רוּחַ טְמֵאָה יוֹצֵאת מִן הָאָדָם,‏ הִיא מְשׁוֹטֶטֶת לָהּ בִּמְקוֹמוֹת צְחִיחִים וּמְחַפֶּשֶׂת מְקוֹם מְנוּחָה,‏ וְאֵינָהּ מוֹצֵאת.‏ 44  הִיא אָז אוֹמֶרֶת,‏ ’‏אָשׁוּב לְבֵיתִי שֶׁמִּמֶּנּוּ יָצָאתִי’‏;‏ בְּהַגִּיעָהּ אֶל הַבַּיִת הִיא מוֹצֵאת אוֹתוֹ רֵיק וְעִם זֹאת מְטֻאטָא וּמְקֻשָּׁט.‏ 45  הוֹלֶכֶת הָרוּחַ וְלוֹקַחַת אִתָּהּ שֶׁבַע רוּחוֹת אֲחֵרוֹת רָעוֹת מִמֶּנָּה,‏ וְכֻלָּן נִכְנָסוֹת לִשְׁכֹּן שָׁם,‏ וּמַצָּבוֹ שֶׁל הָאָדָם נַעֲשֶׂה גָּרוּעַ מִשֶּׁהָיָה בַּתְּחִלָּה.‏ כָּךְ יִהְיֶה גַּם לַדּוֹר הָרַע הַזֶּה”.‏ 46  בְּשָׁעָה שֶׁדִּבֵּר אֶל הַהֲמוֹנִים בָּאוּ אִמּוֹ וְאֶחָיו.‏ הֵם נֶעֶמְדוּ בַּחוּץ וְרָצוּ לְדַבֵּר אִתּוֹ.‏ 47  אָמַר לוֹ מִישֶׁהוּ:‏ ”הִנֵּה אִמְּךָ וְאַחֶיךָ עוֹמְדִים בַּחוּץ וְרוֹצִים לְדַבֵּר אִתְּךָ”.‏ 48  הֵשִׁיב וְאָמַר לָאִישׁ שֶׁהוֹדִיעַ לוֹ:‏ ”מִי הִיא אִמִּי,‏ וּמִי הֵם אַחַי?‏” 49  וּבְהוֹשִׁיטוֹ אֶת יָדוֹ לְעֵבֶר תַּלְמִידָיו אָמַר:‏ ”הִנֵּה אִמִּי וְאַחַי!‏ 50  כִּי כָּל הָעוֹשֶׂה אֶת רְצוֹן אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם הוּא אָחִי וַאֲחוֹתִי וְאִמִּי”.‏

הערות שוליים

או,‏ ”את לחם הפנים”.‏
מילולית,‏ ”לנפשי”.‏
כינוי נוסף לשטן.‏
הכוונה היא לאמירת דברים בגנות אלוהים או בגנות דברים קדושים.‏
או,‏ ”לא־נאמן”.‏