מתי 8‏:1‏-34

ח  אַחֲרֵי שֶׁיָּרַד מִן הָהָר הָלַךְ אַחֲרָיו הֲמוֹן עַם רַב.‏  וְהִנֵּה אִישׁ מְצֹרָע הִתְקָרֵב אֵלָיו וְהִשְׁתַּחֲוָה לוֹ בְּאָמְרוֹ:‏ ”אֲדוֹנִי,‏ אִם רַק תִּרְצֶה תּוּכַל לְטַהֵר אוֹתִי”.‏  הוּא הוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ,‏ נָגַע בּוֹ וְאָמַר:‏ ”רוֹצֶה אֲנִי.‏ הִטַּהֵר”.‏ מִיָּד נִטְהַר מִצָּרַעְתּוֹ.‏  אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ:‏ ”אַל תְּסַפֵּר לְאִישׁ.‏ לֵךְ,‏ הֵרָאֵה לִפְנֵי הַכֹּהֵן וְהַקְרֵב אֶת הַקָּרְבָּן שֶׁצִּוָּה מֹשֶׁה,‏ לְעֵדוּת לָהֶם”.‏  כַּאֲשֶׁר נִכְנַס לִכְפַר נַחוּם נִגַּשׁ אֵלָיו שַׂר מֵאָה אֶחָד וְהִתְחַנֵּן לְפָנָיו:‏  ‏”אֲדוֹנִי,‏ מְשָׁרְתִי שׁוֹכֵב מְשֻׁתָּק בַּבַּיִת וְסוֹבֵל קָשׁוֹת”.‏  אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ:‏ ”כַּאֲשֶׁר אַגִּיעַ לְשָׁם אֲרַפֵּא אוֹתוֹ”.‏  הֵשִׁיב שַׂר הַמֵּאָה וְאָמַר:‏ ”אֲדוֹנִי,‏ אֵינֶנִּי רָאוּי שֶׁתָּבוֹא בְּצֵל קוֹרָתִי.‏ רַק צַוֵּה וּמְשָׁרְתִי יִתְרַפֵּא.‏  הֲרֵי גַּם אֲנִי כָּפוּף לְמָרוּת וְחַיָּלִים אֲחֵרִים כְּפוּפִים לִי,‏ וְכַאֲשֶׁר אֲנִי אוֹמֵר לְזֶה,‏ ’‏לֵךְ!‏’‏ הוּא הוֹלֵךְ,‏ וּלְאַחֵר,‏ ’‏בּוֹא!‏’‏ הוּא בָּא,‏ וּלְעַבְדִּי,‏ ’‏עֲשֵׂה זֹאת!‏’‏ הוּא עוֹשֶׂה”.‏ 10  בְּשָׁמְעוֹ זֹאת נִדְהַם יֵשׁוּעַ וְאָמַר אֶל הַהוֹלְכִים אַחֲרָיו:‏ ”אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם:‏ אֵצֶל אַף אִישׁ בְּיִשְׂרָאֵל לֹא מָצָאתִי אֱמוּנָה כֹּה גְּדוֹלָה.‏ 11  אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם שֶׁרַבִּים יָבוֹאוּ מִמִּזְרָח וּמִמַּעֲרָב וְיָסֵבּוּ לֶאֱכֹל עִם אַבְרָהָם,‏ יִצְחָק וְיַעֲקֹב בְּמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם;‏ 12  אֲבָל בְּנֵי הַמַּלְכוּת יֻשְׁלְכוּ הַחוּצָה אֶל הַחֹשֶׁךְ.‏ שָׁם יִבְכּוּ וְיַחְרְקוּ שִׁנַּיִם”.‏ 13  אָז אָמַר יֵשׁוּעַ לְשַׂר הַמֵּאָה:‏ ”לֵךְ,‏ וּמָה שֶׁהֶאֱמַנְתָּ בּוֹ יִתְקַיֵּם”.‏ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִרְפָּא הַמְּשָׁרֵת.‏ 14  כְּשֶׁנִּכְנַס יֵשׁוּעַ לְבֵיתוֹ שֶׁל פֶּטְרוֹס,‏ רָאָה אֶת חֲמוֹתוֹ שׁוֹכֶבֶת כְּשֶׁהִיא סוֹבֶלֶת מֵחֹם.‏ 15  הוּא נָגַע בְּיָדָהּ וְהַחֹם סָר מִמֶּנָּה.‏ אָז קָמָה וְהֵחֵלָּה לְשָׁרְתוֹ.‏ 16  בָּעֶרֶב הֵבִיאוּ אֵלָיו רַבִּים שֶׁהָיוּ אֲחוּזֵי שֵׁדִים,‏ וְהוּא גֵּרֵשׁ אֶת הָרוּחוֹת בִּפְקֻדָּה וְרִפֵּא אֶת כָּל הַחוֹלִים,‏ 17  לְמַעַן יִתְקַיֵּם מָה שֶׁנֶּאֱמַר בְּפִי יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא:‏ ”אֶת תַּחְלוּאֵינוּ הוּא נָטַל וְאֶת מַחֲלוֹתֵינוּ נָשָׂא”.‏* 18  כַּאֲשֶׁר רָאָה יֵשׁוּעַ הֲמוֹנֵי אֲנָשִׁים מִסְּבִיבוֹ,‏ צִוָּה לָשׁוּט אֶל צִדּוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַיָּם.‏ 19  נִגַּשׁ אֵלָיו סוֹפֵר אֶחָד וְאָמַר לוֹ:‏ ”מוֹרִי,‏ אֵלֵךְ אַחֲרֶיךָ לְכָל מָקוֹם שֶׁאֵלָיו תֵּלֵךְ”.‏ 20  אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ:‏ ”לַשּׁוּעָלִים יֵשׁ מְאוּרוֹת וּלְעוֹפוֹת הַשָּׁמַיִם קִנִּים,‏ אֲבָל לְבֶן הָאָדָם אֵין מָקוֹם לְהַנִּיחַ אֶת רֹאשׁוֹ”.‏ 21  אַחֲרֵי כֵן אָמַר לוֹ אִישׁ אַחֵר,‏ אֶחָד מִן הַתַּלְמִידִים:‏ ”אֲדוֹנִי,‏ הַרְשֵׁה לִי תְּחִלָּה לָלֶכֶת וְלִקְבֹּר אֶת אָבִי”.‏ 22  אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ:‏ ”הַמְשֵׁךְ לָלֶכֶת אַחֲרַי,‏ וְהָנַח לַמֵּתִים לִקְבֹּר אֶת מֵתֵיהֶם”.‏ 23  הוּא נִכְנַס לְסִירָה וְתַלְמִידָיו נִכְנְסוּ אַחֲרָיו.‏ 24  וְהִנֵּה פָּרְצָה בַּיָּם סְעָרָה גְּדוֹלָה עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁהַגַּלִּים כִּסּוּ אֶת הַסִּירָה;‏ אַךְ הוּא יָשַׁן.‏ 25  הֵם נִגְּשׁוּ אֵלָיו וְהֵעִירוּ אוֹתוֹ בְּאָמְרָם:‏ ”אֲדוֹנֵנוּ,‏ הַצֵּל אוֹתָנוּ,‏ אֲנַחְנוּ עוֹמְדִים לָמוּת!‏” 26  אָמַר לָהֶם:‏ ”לָמָּה אַתֶּם פּוֹחֲדִים,‏ קְטַנֵּי אֱמוּנָה?‏” הוּא קָם,‏ גָּעַר בָּרוּחוֹת וּבַיָּם,‏ וְהַכֹּל שָׁקַט וְרָגַע.‏ 27  נִדְהֲמוּ הָאֲנָשִׁים וְאָמְרוּ:‏ ”מִיהוּ זֶה שֶׁאֲפִלּוּ הָרוּחוֹת וְהַיָּם נִשְׁמָעִים לוֹ?‏”‏ 28  בְּהַגִּיעוֹ אֶל צִדּוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַיָּם,‏ אֶל אֶרֶץ הַגַּדְרִיִּים,‏ יָצְאוּ לִקְרָאתוֹ מִבֵּין הַקְּבָרִים שְׁנֵי אֲנָשִׁים אֲחוּזֵי שֵׁדִים.‏ הֵם הָיוּ תּוֹקְפָנִיִּים מְאוֹד עַד כִּי אִישׁ לֹא הֵעֵז לַעֲבֹר בְּאוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ.‏ 29  הֵם הֵחֵלּוּ לִצְעֹק:‏ ”מָה לָנוּ וּלְךָ,‏ בֶּן אֱלֹהִים?‏ בָּאתָ הֵנָּה לְעַנּוֹת אוֹתָנוּ בְּטֶרֶם עֵת?‏” 30  הַרְחֵק מֵהֶם רָעָה עֵדֶר חֲזִירִים גָּדוֹל.‏ 31  הִתְחַנְּנוּ אֵלָיו הַשֵּׁדִים:‏ ”אִם תְּגָרֵשׁ אוֹתָנוּ,‏ שְׁלַח אוֹתָנוּ לְתוֹךְ עֵדֶר הַחֲזִירִים”.‏ 32  אָמַר לָהֶם:‏ ”לְכוּ!‏” הֵם יָצְאוּ וְנִכְנְסוּ לְתוֹךְ הַחֲזִירִים,‏ וְהִנֵּה כָּל הָעֵדֶר הִסְתַּעֵר אֶל הַצּוּק,‏ נָפַל אֶל הַיָּם וְטָבַע.‏ 33  בָּרְחוּ הָרוֹעִים וּבָאוּ הָעִירָה.‏ שָׁם סִפְּרוּ אֶת הַכֹּל,‏ גַּם אֶת מָה שֶׁקָּרָה לַאֲחוּזֵי הַשֵּׁדִים.‏ 34  וְהִנֵּה כָּל הָעִיר יָצְאָה לִקְרַאת יֵשׁוּעַ,‏ וּכְשֶׁרָאוּ אוֹתוֹ הִפְצִירוּ בּוֹ מְאוֹד לַעֲזֹב אֶת אֲזוֹרָם.‏

הערות שוליים