מתי 6‏:1‏-34

ו  ”הִשָּׁמְרוּ מִלַּעֲשׂוֹת אֶת מַעֲשֵׂי צִדְקַתְכֶם לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם מִתּוֹךְ כַּוָּנָה שֶׁיִּרְאוּ אֶתְכֶם.‏ אִם תַּעֲשׂוּ כֵּן,‏ לֹא יִהְיֶה לָכֶם שָׂכָר אֵצֶל אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם.‏  לָכֵן לִפְנֵי שֶׁאַתָּה נוֹתֵן מַתְּנוֹת צְדָקָה,‏ אַל תִּתְקַע בַּחֲצוֹצְרָה כְּמוֹ שֶׁעוֹשִׂים הַצְּבוּעִים בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת וּבָרְחוֹבוֹת כְּדֵי שֶׁיְּהַלְּלוּ אוֹתָם הַבְּרִיּוֹת.‏ אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם:‏ הֵם כְּבָר קִבְּלוּ אֶת מְלוֹא שְׂכָרָם.‏  אֲבָל אַתָּה,‏ בְּתֶתְךָ מַתְּנוֹת צְדָקָה,‏ אַל תֵּדַע יָדְךָ הַשְּׂמָאלִית אֶת אֲשֶׁר עוֹשָׂה יָדְךָ הַיְּמָנִית,‏  לְמַעַן יִהְיוּ מַתְּנוֹתֶיךָ בַּסֵּתֶר,‏ וְאָבִיךָ הַמַּבִּיט בַּסֵּתֶר יִגְמֹל לְךָ.‏  ‏”וְכַאֲשֶׁר אַתֶּם מִתְפַּלְּלִים,‏ אַל תִּהְיוּ כְּמוֹ הַצְּבוּעִים,‏ כִּי אוֹהֲבִים הֵם לְהִתְפַּלֵּל בְּעָמְדָּם בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת וּבְפִנּוֹת הָרְחוֹבוֹת הָרָאשִׁיִּים לְמַעַן יֵרָאוּ לִבְנֵי אָדָם.‏ אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם:‏ הֵם כְּבָר קִבְּלוּ אֶת מְלוֹא שְׂכָרָם.‏  אֲבָל אַתָּה,‏ כַּאֲשֶׁר אַתָּה מִתְפַּלֵּל,‏ הִכָּנֵס לַחֶדֶר הַפְּרָטִי שֶׁבְּבֵיתְךָ,‏ סְגֹר אֶת הַדֶּלֶת בַּעַדְךָ וְהִתְפַּלֵּל לְאָבִיךָ הַנִּסְתָּר מֵעַיִן;‏ וְאָבִיךָ הַמַּבִּיט בַּסֵּתֶר יִגְמֹל לְךָ.‏  כַּאֲשֶׁר אַתֶּם מִתְפַּלְּלִים,‏ אַל תֹּאמְרוּ שׁוּב וָשׁוּב אֶת אוֹתָם הַדְּבָרִים,‏ כְּפִי שֶׁעוֹשִׂים הַגּוֹיִים בְּחָשְׁבָם שֶׁאִם יַרְבּוּ בְּמִלִּים יִשָּׁמְעוּ.‏  אַל תִּהְיוּ דּוֹמִים לָהֶם,‏ שֶׁכֵּן יוֹדֵעַ אֱלֹהִים אֲבִיכֶם מָה הֵם צָרְכֵיכֶם עוֹד בְּטֶרֶם תְּבַקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ.‏  ‏”לָכֵן בְּדֶרֶךְ זוֹ הִתְפַּלְּלוּ:‏ ‏”’‏אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם,‏ יִתְקַדֵּשׁ שִׁמְךָ.‏ 10  תָּבוֹא מַלְכוּתְךָ.‏ יֵעָשֶׂה רְצוֹנְךָ כְּבַשָּׁמַיִם כֵּן גַּם בָּאָרֶץ.‏ 11  תֵּן לָנוּ הַיּוֹם אֶת הַלֶּחֶם הַנָּחוּץ לָנוּ,‏ 12  וּמְחַל לָנוּ עַל חוֹבוֹתֵינוּ כְּפִי שֶׁגַּם אָנוּ מוֹחֲלִים לַחַיָּבִים לָנוּ.‏ 13  וְאַל תְּבִיאֵנוּ לִידֵי פִּתּוּי,‏ כִּי אִם הַצִּילֵנוּ מִיְּדֵי הָרָשָׁע’‏.‏ 14  ‏”כִּי אִם תִּסְלְחוּ לִבְנֵי אָדָם עַל חֲטָאֵיהֶם,‏ גַּם אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם יִסְלַח לָכֶם;‏ 15  וְאִם לֹא תִּסְלְחוּ לִבְנֵי אָדָם עַל חֲטָאֵיהֶם,‏ גַּם אֲבִיכֶם לֹא יִסְלַח לָכֶם עַל חֲטָאֵיכֶם.‏ 16  ‏”כַּאֲשֶׁר אַתֶּם צָמִים,‏ חִדְלוּ לְהֵרָאוֹת עֲצוּבִים כְּמוֹ הַצְּבוּעִים הַמְּשַׁנִּים אֶת מַרְאֵה פְּנֵיהֶם כְּדֵי לְהֵרָאוֹת צָמִים לִבְנֵי אָדָם.‏ אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם:‏ הֵם כְּבָר קִבְּלוּ אֶת מְלוֹא שְׂכָרָם.‏ 17  אֲבָל אַתָּה,‏ כַּאֲשֶׁר אַתָּה צָם,‏ מְשַׁח אֶת רֹאשְׁךָ בְּשֶׁמֶן וּרְחַץ אֶת פָּנֶיךָ,‏ 18  כְּדֵי שֶׁלֹּא תֵּרָאֶה צָם לִבְנֵי אָדָם כִּי אִם לְאָבִיךָ הַנִּסְתָּר מֵעַיִן;‏ וְאָבִיךָ הַמַּבִּיט בַּסֵּתֶר יִגְמֹל לְךָ.‏ 19  ‏”חִדְלוּ לֶאֱצֹר לָכֶם אוֹצָרוֹת עַל הָאָרֶץ,‏ בְּמָקוֹם שֶׁבּוֹ עָשׁ וַחֲלוּדָה מַשְׁחִיתִים וְגַנָּבִים פּוֹרְצִים וְגוֹנְבִים.‏ 20  תַּחַת זֹאת,‏ אִצְרוּ לָכֶם אוֹצָרוֹת בַּשָּׁמַיִם,‏ בְּמָקוֹם שֶׁבּוֹ עָשׁ וַחֲלוּדָה אֵינָם מַשְׁחִיתִים וְגַנָּבִים אֵינָם פּוֹרְצִים וְגוֹנְבִים.‏ 21  כִּי בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ אוֹצָרְךָ נִמְצָא,‏ שָׁם יִהְיֶה גַּם לְבָבְךָ.‏ 22  ‏”מְנוֹרַת הַגּוּף הִיא הָעַיִן.‏ לְפִיכָךְ אִם עֵינְךָ פְּשׁוּטָה,‏* כָּל גּוּפְךָ יֵאוֹר.‏ 23  אַךְ אִם עֵינְךָ רָעָה,‏* כָּל גּוּפְךָ יֶחְשַׁךְ.‏ וְאִם הָאוֹר אֲשֶׁר בְּקִרְבְּךָ חֹשֶׁךְ הוּא,‏ מָה רַב הַחֹשֶׁךְ הַזֶּה!‏ 24  ‏”אִישׁ אֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת עֶבֶד לִשְׁנֵי אֲדוֹנִים,‏ שֶׁכֵּן אוֹ יִשְׂנָא אֶחָד וְיֹאהַב אֶת הַשֵּׁנִי אוֹ יִהְיֶה מָסוּר לְאֶחָד וְיָבוּז לַשֵּׁנִי.‏ אֵינְכֶם יְכוֹלִים לִהְיוֹת עֲבָדִים לֶאֱלֹהִים וְלַמָּמוֹן.‏ 25  ‏”מִשּׁוּם כָּךְ אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם:‏ חִדְלוּ לִהְיוֹת מֻדְאָגִים לְגַבֵּי נַפְשְׁכֶם,‏* מָה תֹּאכְלוּ אוֹ מָה תִּשְׁתּוּ;‏ אוֹ לְגַבֵּי גּוּפְכֶם,‏ מָה תִּלְבְּשׁוּ.‏ הַלֹּא הַנֶּפֶשׁ* חֲשׁוּבָה מִן הַמָּזוֹן,‏ וְהַגּוּף חָשׁוּב מִן הַלְּבוּשׁ.‏ 26  הִתְבּוֹנְנוּ הֵיטֵב בְּעוֹפוֹת הַשָּׁמַיִם;‏ הֵם אֵינָם זוֹרְעִים אוֹ קוֹצְרִים אוֹ אוֹסְפִים אֶל אֲסָמִים,‏ וְהִנֵּה אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם מְכַלְכֵּל אוֹתָם.‏ הַאֵינְכֶם יְקָרִים מֵהֶם?‏ 27  מִי מִכֶּם בְּדַאֲגָתוֹ יָכוֹל לְהוֹסִיף וְלוּ אַמָּה* אַחַת לִשְׁנוֹת חַיָּיו?‏ 28  וּמַדּוּעַ אַתֶּם מֻדְאָגִים לְגַבֵּי הַלְּבוּשׁ?‏ שִׂימוּ לֵב אֵיךְ שׁוֹשַׁנֵּי הַשָּׂדֶה גְּדֵלִים;‏ הֵם אֵינָם עֲמֵלִים וְאֵינָם טוֹוִים;‏ 29  אֲבָל אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם שֶׁאֲפִלּוּ שְׁלֹמֹה בְּכָל תִּפְאַרְתּוֹ לֹא הָיָה לָבוּשׁ כְּאֶחָד מֵהֶם.‏ 30  וְאִם כָּךְ מַלְבִּישׁ אֱלֹהִים אֶת צִמְחֵי הַשָּׂדֶה,‏ אֲשֶׁר הַיּוֹם הֵם כָּאן וּמָחָר מֻשְׁלָכִים אֶל תּוֹךְ הַתַּנּוּר,‏ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה הוּא יַלְבִּישׁ אֶתְכֶם,‏ קְטַנֵּי אֱמוּנָה!‏ 31  לָכֵן לְעוֹלָם אַל תִּדְאֲגוּ וְתֹאמְרוּ:‏ ’‏מָה נֹאכַל?‏’‏ אוֹ ’‏מָה נִשְׁתֶּה?‏’‏ אוֹ ’‏מָה נִלְבַּשׁ?‏’‏ 32  הֵן אַחַר כָּל אֵלֶּה לְהוּטִים הַגּוֹיִים,‏ וַאֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם יוֹדֵעַ שֶׁזְּקוּקִים אַתֶּם לְכָל אֵלֶּה.‏ 33  ‏”אִם כֵּן,‏ תָּמִיד חַפְּשׂוּ תְּחִלָּה אֶת הַמַּלְכוּת וְאֶת צִדְקָתוֹ,‏ וְכָל שְׁאַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה יִוָּסְפוּ לָכֶם.‏ 34  לְעוֹלָם אַל תִּהְיוּ מֻדְאָגִים אֵפוֹא מִיּוֹם הַמָּחָר,‏ כִּי לַמָּחָר דְּאָגוֹת מִשֶּׁלּוֹ.‏ כָּל יוֹם וְצָרוֹתָיו שֶׁלּוֹ.‏

הערות שוליים

או,‏ ”כנה;‏ ממוקדת”.‏
או,‏ ”קנאית”.‏
או,‏ ”חייכם”.‏
או,‏ ”החיים”.‏
‏”אמה”,‏ מידת אורך ששיעורה בערך כמרחק שבין המרפק ועד לשורש כף היד.‏ בהקשר זה הכוונה היא ”ולוּ מעט”.‏