מתי 9‏:1‏-38

ט  הוּא נִכְנַס לַסִּירָה,‏ חָצָה אֶת הַיָּם וּבָא אֶל עִירוֹ.‏  וְהִנֵּה הֵבִיאוּ אֵלָיו אִישׁ מְשֻׁתָּק שׁוֹכֵב עַל אֲלוּנְקָה.‏ כִּרְאוֹתוֹ אֶת אֱמוּנָתָם אָמַר יֵשׁוּעַ לַמְּשֻׁתָּק:‏ ”הִתְעוֹדֵד,‏ בְּנִי!‏ נִסְלְחוּ לְךָ חֲטָאֶיךָ”.‏  וְהִנֵּה אֲחָדִים מִן הַסּוֹפְרִים אָמְרוּ זֶה לָזֶה:‏ ”הָאִישׁ הַזֶּה מְחַלֵּל אֶת שֵׁם אֱלֹהִים”.‏  יֵשׁוּעַ יָדַע מָה הֵם חוֹשְׁבִים וְאָמַר:‏ ”לָמָּה אַתֶּם חוֹשְׁבִים רָעוֹת בִּלְבַבְכֶם?‏  מָה יוֹתֵר קַל — לוֹמַר ’‏נִסְלְחוּ חֲטָאֶיךָ’‏ אוֹ לוֹמַר ’‏קוּם וְהִתְהַלֵּךְ’‏?‏  אַךְ כְּדֵי שֶׁתֵּדְעוּ כִּי לְבֶן הָאָדָם הַסַּמְכוּת עֲלֵי אֲדָמוֹת לִסְלֹחַ עַל חֲטָאִים.‏⁠.‏⁠.‏”,‏ וְאָז אָמַר לַמְּשֻׁתָּק:‏ ”קוּם,‏ הָרֵם אֶת הָאֲלוּנְקָה שֶׁלְּךָ וְלֵךְ לְבֵיתְךָ”.‏  הוּא קָם וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ.‏  כְּשֶׁרָאוּ זֹאת הֲמוֹן הָעָם נִתְמַלְּאוּ יִרְאָה וְהִלְּלוּ אֶת אֱלֹהִים עַל שֶׁנָּתַן סַמְכוּת כָּזֹאת לִבְנֵי אָדָם.‏  כַּאֲשֶׁר הָלַךְ מִשָּׁם,‏ רָאָה יֵשׁוּעַ אִישׁ יוֹשֵׁב בְּבֵית הַמֶּכֶס וּשְׁמוֹ מַתַּי.‏ אָמַר לוֹ:‏ ”לֵךְ אַחֲרַי”,‏* וְהוּא קָם וְהָלַךְ אַחֲרָיו.‏ 10  אַחַר כָּךְ,‏ כְּשֶׁהֵסֵב לַאֲרוּחָה בְּבֵיתוֹ שֶׁל מַתַּי,‏ בָּאוּ מוֹכְסִים וְחוֹטְאִים רַבִּים וְהֵסֵבּוּ עִם יֵשׁוּעַ וְתַלְמִידָיו.‏ 11  רָאוּ זֹאת הַפְּרוּשִׁים וְאָמְרוּ לְתַלְמִידָיו:‏ ”מַדּוּעַ אוֹכֵל מוֹרְכֶם עִם מוֹכְסִים וְחוֹטְאִים?‏” 12  שָׁמַע זֹאת יֵשׁוּעַ וְאָמַר:‏ ”לֹא הַבְּרִיאִים זְקוּקִים לְרוֹפֵא,‏ אֶלָּא הַחוֹלִים.‏ 13  לְכוּ אֵפוֹא וְלִמְדוּ מָה מַשְׁמָע:‏ ’‏בְּרַחֲמִים חָפֵץ אֲנִי וְלֹא בְּזֶבַח’‏.‏* הֵן לֹא בָּאתִי לִקְרֹא לַצַּדִּיקִים כִּי אִם לַחוֹטְאִים”.‏ 14  אָז נִגְּשׁוּ אֵלָיו תַּלְמִידֵי יוֹחָנָן וְשָׁאֲלוּ:‏ ”מַדּוּעַ אֲנַחְנוּ וְהַפְּרוּשִׁים נוֹהֲגִים לָצוּם וְתַלְמִידֶיךָ אֵינָם צָמִים?‏” 15  הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ:‏ ”הַאִם חֲבֵרָיו שֶׁל הֶחָתָן צְרִיכִים לְהִתְאַבֵּל כָּל עוֹד הֶחָתָן אִתָּם?‏ אַךְ יָבוֹא יוֹם וְהֶחָתָן יִלָּקַח מֵהֶם,‏ וְאָז הֵם יָצוּמוּ.‏ 16  אִישׁ אֵינוֹ תּוֹפֵר טְלַאי מִבַּד חָדָשׁ עַל בֶּגֶד יָשָׁן,‏ שֶׁכֵּן הַטְּלַאי יִתְכַּוֵּץ וְיַרְחִיב אֶת הַקֶּרַע.‏ 17  כְּמוֹ כֵן,‏ לֹא שָׂמִים יַיִן חָדָשׁ בְּנֹאדוֹת יְשָׁנִים;‏ הֲרֵי כָּךְ הַנֹּאדוֹת יִתְבַּקְּעוּ וְהַיַּיִן יִשָּׁפֵךְ וְהַנֹּאדוֹת יֵהָרְסוּ.‏ יַיִן חָדָשׁ שָׂמִים בְּנֹאדוֹת חֲדָשִׁים,‏ וְכָךְ גַּם הַיַּיִן וְגַם הַנֹּאדוֹת נִשְׁמָרִים”.‏ 18  בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לָהֶם אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה,‏ בָּא אֶחָד מִנִּכְבְּדֵי הָעָם וְהִשְׁתַּחֲוָה לוֹ בְּאָמְרוֹ:‏ ”בִּתִּי וַדַּאי כְּבָר מֵתָה;‏ בּוֹא וְשִׂים אֶת יָדְךָ עָלֶיהָ,‏ וְהִיא תָּשׁוּב לִחְיוֹת”.‏ 19  קָם יֵשׁוּעַ וְהָלַךְ אַחֲרָיו,‏ הוּא וְתַלְמִידָיו.‏ 20  וְהִנֵּה אִשָּׁה שֶׁסָּבְלָה שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה מֵהַפְרָשׁוֹת דָּם הִתְקָרְבָה מֵאָחוֹר וְנָגְעָה בִּכְנַף מְעִילוֹ,‏ 21  כִּי שָׁבָה וְאָמְרָה בְּלִבָּהּ:‏ ”אִם רַק אֶגַּע בִּמְעִילוֹ אֶתְרַפֵּא”.‏ 22  הִסְתּוֹבֵב יֵשׁוּעַ,‏ הִבְחִין בָּהּ וְאָמַר:‏ ”הִתְעוֹדְדִי,‏ בִּתִּי!‏ אֱמוּנָתֵךְ רִפְּאָה אוֹתָךְ”.‏ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִרְפְּאָה הָאִשָּׁה.‏ 23  כְּשֶׁנִּכְנַס אֶל בֵּית הַנִּכְבָּד וְרָאָה אֶת הַמְּחַלְּלִים בַּחֲלִילִים וְאֶת הֶהָמוֹן רוֹגֵשׁ וְסוֹעֵר,‏ 24  אָמַר יֵשׁוּעַ:‏ ”צְאוּ;‏ הַיַּלְדָּה לֹא מֵתָה;‏ הִיא יְשֵׁנָה”.‏ אַךְ הֵם צָחֲקוּ לוֹ בְּלִגְלוּג.‏ 25  מִיָּד לְאַחַר שֶׁהוּצְאוּ הָאֲנָשִׁים,‏ נִכְנַס יֵשׁוּעַ,‏ אָחַז בְּיָדָהּ וְהַיַּלְדָּה קָמָה.‏ 26  הַשְּׁמוּעָה עַל כָּךְ פָּשְׁטָה בְּכָל אוֹתוֹ אֵזוֹר.‏ 27  כַּאֲשֶׁר יָצָא מִשָּׁם יֵשׁוּעַ הָלְכוּ אַחֲרָיו שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִוְּרִים כְּשֶׁהֵם צוֹעֲקִים:‏ ”רַחֵם עָלֵינוּ,‏ בֶּן דָּוִד”.‏ 28  לְאַחַר שֶׁנִּכְנַס לַבַּיִת נִגְּשׁוּ אֵלָיו הָעִוְּרִים.‏ שָׁאַל אוֹתָם יֵשׁוּעַ:‏ ”הַאִם אַתֶּם מַאֲמִינִים שֶׁאֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת זֹאת?‏” הֵשִׁיבוּ לוֹ:‏ ”כֵּן,‏ אֲדוֹנֵנוּ”.‏ 29  אָז נָגַע בְּעֵינֵיהֶם וְאָמַר:‏ ”יִהְיֶה לָכֶם כֶּאֱמוּנַתְכֶם”,‏ 30  וְהֵם הֵחֵלּוּ לִרְאוֹת.‏ עִם זֹאת,‏ יֵשׁוּעַ הִזְהִיר אוֹתָם בְּתֹקֶף:‏ ”אַל תְּסַפְּרוּ עַל כָּךְ לְאִישׁ”.‏ 31  אֲבָל אַחֲרֵי שֶׁיָּצְאוּ,‏ דִּבְּרוּ עָלָיו בָּרַבִּים בְּכָל אוֹתוֹ אֵזוֹר.‏ 32  בְּשָׁעָה שֶׁעָזְבוּ אֶת הַמָּקוֹם,‏ הוּבָא אֵלָיו אִישׁ אִלֵּם אֲחוּז שֵׁד.‏ 33  הוּא גֵּרֵשׁ אֶת הַשֵּׁד,‏ וְהָאִלֵּם הֵחֵל לְדַבֵּר.‏ הִשְׁתּוֹמְמוּ הַהֲמוֹנִים וְאָמְרוּ:‏ ”מֵעוֹלָם לֹא נִרְאָה דָּבָר כָּזֶה בְּיִשְׂרָאֵל”.‏ 34  אַךְ הַפְּרוּשִׁים אָמְרוּ:‏ ”בְּעֶזְרַת שַׂר הַשֵּׁדִים הוּא מְגָרֵשׁ אֶת הַשֵּׁדִים”.‏ 35  יֵשׁוּעַ סָבַב בְּכָל הֶעָרִים וְהַכְּפָרִים,‏ כְּשֶׁהוּא מְלַמֵּד בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת שֶׁלָּהֶם וּמַכְרִיז אֶת הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה עַל הַמַּלְכוּת וּמְרַפֵּא כָּל מִינֵי מַחֲלוֹת וּמַדְוִים.‏ 36  כִּרְאוֹתוֹ אֶת הַהֲמוֹנִים רִחֵם עֲלֵיהֶם כִּי הָיוּ פְּצוּעִים* וַעֲזוּבִים כְּצֹאן לְלֹא רוֹעֶה.‏ 37  אָז אָמַר לְתַלְמִידָיו:‏ ”הַקָּצִיר רַב,‏ אֲבָל הַפּוֹעֲלִים מְעַטִּים.‏ 38  לָכֵן הִתְחַנְּנוּ אֶל אֲדוֹן הַקָּצִיר שֶׁיִּשְׁלַח פּוֹעֲלִים לִקְצִירוֹ”.‏

הערות שוליים

ראה מתי ד׳:‏20‏,‏ הערת שוליים.‏
מילולית,‏ ”פשוטי עור”.‏