מתי 9:1-38
ט הוּא נִכְנַס לַסִּירָה, חָצָה אֶת הַיָּם וּבָא אֶל עִירוֹ.
2 וְהִנֵּה הֵבִיאוּ אֵלָיו אִישׁ מְשֻׁתָּק שׁוֹכֵב עַל אֲלוּנְקָה. כִּרְאוֹתוֹ אֶת אֱמוּנָתָם אָמַר יֵשׁוּעַ לַמְּשֻׁתָּק: ”הִתְעוֹדֵד, בְּנִי! נִסְלְחוּ לְךָ חֲטָאֶיךָ”.
3 וְהִנֵּה אֲחָדִים מִן הַסּוֹפְרִים אָמְרוּ זֶה לָזֶה: ”הָאִישׁ הַזֶּה מְחַלֵּל אֶת שֵׁם אֱלֹהִים”.
4 יֵשׁוּעַ יָדַע מָה הֵם חוֹשְׁבִים וְאָמַר: ”לָמָּה אַתֶּם חוֹשְׁבִים רָעוֹת בִּלְבַבְכֶם?
5 מָה יוֹתֵר קַל — לוֹמַר ’נִסְלְחוּ חֲטָאֶיךָ’ אוֹ לוֹמַר ’קוּם וְהִתְהַלֵּךְ’?
6 אַךְ כְּדֵי שֶׁתֵּדְעוּ כִּי לְבֶן הָאָדָם הַסַּמְכוּת עֲלֵי אֲדָמוֹת לִסְלֹחַ עַל חֲטָאִים...”, וְאָז אָמַר לַמְּשֻׁתָּק: ”קוּם, הָרֵם אֶת הָאֲלוּנְקָה שֶׁלְּךָ וְלֵךְ לְבֵיתְךָ”.
7 הוּא קָם וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ.
8 כְּשֶׁרָאוּ זֹאת הֲמוֹן הָעָם נִתְמַלְּאוּ יִרְאָה וְהִלְּלוּ אֶת אֱלֹהִים עַל שֶׁנָּתַן סַמְכוּת כָּזֹאת לִבְנֵי אָדָם.
9 כַּאֲשֶׁר הָלַךְ מִשָּׁם, רָאָה יֵשׁוּעַ אִישׁ יוֹשֵׁב בְּבֵית הַמֶּכֶס וּשְׁמוֹ מַתַּי. אָמַר לוֹ: ”לֵךְ אַחֲרַי”,* וְהוּא קָם וְהָלַךְ אַחֲרָיו.
10 אַחַר כָּךְ, כְּשֶׁהֵסֵב לַאֲרוּחָה בְּבֵיתוֹ שֶׁל מַתַּי, בָּאוּ מוֹכְסִים וְחוֹטְאִים רַבִּים וְהֵסֵבּוּ עִם יֵשׁוּעַ וְתַלְמִידָיו.
11 רָאוּ זֹאת הַפְּרוּשִׁים וְאָמְרוּ לְתַלְמִידָיו: ”מַדּוּעַ אוֹכֵל מוֹרְכֶם עִם מוֹכְסִים וְחוֹטְאִים?”
12 שָׁמַע זֹאת יֵשׁוּעַ וְאָמַר: ”לֹא הַבְּרִיאִים זְקוּקִים לְרוֹפֵא, אֶלָּא הַחוֹלִים.
13 לְכוּ אֵפוֹא וְלִמְדוּ מָה מַשְׁמָע: ’בְּרַחֲמִים חָפֵץ אֲנִי וְלֹא בְּזֶבַח’.* הֵן לֹא בָּאתִי לִקְרֹא לַצַּדִּיקִים כִּי אִם לַחוֹטְאִים”.
14 אָז נִגְּשׁוּ אֵלָיו תַּלְמִידֵי יוֹחָנָן וְשָׁאֲלוּ: ”מַדּוּעַ אֲנַחְנוּ וְהַפְּרוּשִׁים נוֹהֲגִים לָצוּם וְתַלְמִידֶיךָ אֵינָם צָמִים?”
15 הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ: ”הַאִם חֲבֵרָיו שֶׁל הֶחָתָן צְרִיכִים לְהִתְאַבֵּל כָּל עוֹד הֶחָתָן אִתָּם? אַךְ יָבוֹא יוֹם וְהֶחָתָן יִלָּקַח מֵהֶם, וְאָז הֵם יָצוּמוּ.
16 אִישׁ אֵינוֹ תּוֹפֵר טְלַאי מִבַּד חָדָשׁ עַל בֶּגֶד יָשָׁן, שֶׁכֵּן הַטְּלַאי יִתְכַּוֵּץ וְיַרְחִיב אֶת הַקֶּרַע.
17 כְּמוֹ כֵן, לֹא שָׂמִים יַיִן חָדָשׁ בְּנֹאדוֹת יְשָׁנִים; הֲרֵי כָּךְ הַנֹּאדוֹת יִתְבַּקְּעוּ וְהַיַּיִן יִשָּׁפֵךְ וְהַנֹּאדוֹת יֵהָרְסוּ. יַיִן חָדָשׁ שָׂמִים בְּנֹאדוֹת חֲדָשִׁים, וְכָךְ גַּם הַיַּיִן וְגַם הַנֹּאדוֹת נִשְׁמָרִים”.
18 בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לָהֶם אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, בָּא אֶחָד מִנִּכְבְּדֵי הָעָם וְהִשְׁתַּחֲוָה לוֹ בְּאָמְרוֹ: ”בִּתִּי וַדַּאי כְּבָר מֵתָה; בּוֹא וְשִׂים אֶת יָדְךָ עָלֶיהָ, וְהִיא תָּשׁוּב לִחְיוֹת”.
19 קָם יֵשׁוּעַ וְהָלַךְ אַחֲרָיו, הוּא וְתַלְמִידָיו.
20 וְהִנֵּה אִשָּׁה שֶׁסָּבְלָה שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה מֵהַפְרָשׁוֹת דָּם הִתְקָרְבָה מֵאָחוֹר וְנָגְעָה בִּכְנַף מְעִילוֹ,
21 כִּי שָׁבָה וְאָמְרָה בְּלִבָּהּ: ”אִם רַק אֶגַּע בִּמְעִילוֹ אֶתְרַפֵּא”.
22 הִסְתּוֹבֵב יֵשׁוּעַ, הִבְחִין בָּהּ וְאָמַר: ”הִתְעוֹדְדִי, בִּתִּי! אֱמוּנָתֵךְ רִפְּאָה אוֹתָךְ”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִרְפְּאָה הָאִשָּׁה.
23 כְּשֶׁנִּכְנַס אֶל בֵּית הַנִּכְבָּד וְרָאָה אֶת הַמְּחַלְּלִים בַּחֲלִילִים וְאֶת הֶהָמוֹן רוֹגֵשׁ וְסוֹעֵר,
24 אָמַר יֵשׁוּעַ: ”צְאוּ; הַיַּלְדָּה לֹא מֵתָה; הִיא יְשֵׁנָה”. אַךְ הֵם צָחֲקוּ לוֹ בְּלִגְלוּג.
25 מִיָּד לְאַחַר שֶׁהוּצְאוּ הָאֲנָשִׁים, נִכְנַס יֵשׁוּעַ, אָחַז בְּיָדָהּ וְהַיַּלְדָּה קָמָה.
26 הַשְּׁמוּעָה עַל כָּךְ פָּשְׁטָה בְּכָל אוֹתוֹ אֵזוֹר.
27 כַּאֲשֶׁר יָצָא מִשָּׁם יֵשׁוּעַ הָלְכוּ אַחֲרָיו שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִוְּרִים כְּשֶׁהֵם צוֹעֲקִים: ”רַחֵם עָלֵינוּ, בֶּן דָּוִד”.
28 לְאַחַר שֶׁנִּכְנַס לַבַּיִת נִגְּשׁוּ אֵלָיו הָעִוְּרִים. שָׁאַל אוֹתָם יֵשׁוּעַ: ”הַאִם אַתֶּם מַאֲמִינִים שֶׁאֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת זֹאת?” הֵשִׁיבוּ לוֹ: ”כֵּן, אֲדוֹנֵנוּ”.
29 אָז נָגַע בְּעֵינֵיהֶם וְאָמַר: ”יִהְיֶה לָכֶם כֶּאֱמוּנַתְכֶם”,
30 וְהֵם הֵחֵלּוּ לִרְאוֹת. עִם זֹאת, יֵשׁוּעַ הִזְהִיר אוֹתָם בְּתֹקֶף: ”אַל תְּסַפְּרוּ עַל כָּךְ לְאִישׁ”.
31 אֲבָל אַחֲרֵי שֶׁיָּצְאוּ, דִּבְּרוּ עָלָיו בָּרַבִּים בְּכָל אוֹתוֹ אֵזוֹר.
32 בְּשָׁעָה שֶׁעָזְבוּ אֶת הַמָּקוֹם, הוּבָא אֵלָיו אִישׁ אִלֵּם אֲחוּז שֵׁד.
33 הוּא גֵּרֵשׁ אֶת הַשֵּׁד, וְהָאִלֵּם הֵחֵל לְדַבֵּר. הִשְׁתּוֹמְמוּ הַהֲמוֹנִים וְאָמְרוּ: ”מֵעוֹלָם לֹא נִרְאָה דָּבָר כָּזֶה בְּיִשְׂרָאֵל”.
34 אַךְ הַפְּרוּשִׁים אָמְרוּ: ”בְּעֶזְרַת שַׂר הַשֵּׁדִים הוּא מְגָרֵשׁ אֶת הַשֵּׁדִים”.
35 יֵשׁוּעַ סָבַב בְּכָל הֶעָרִים וְהַכְּפָרִים, כְּשֶׁהוּא מְלַמֵּד בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת שֶׁלָּהֶם וּמַכְרִיז אֶת הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה עַל הַמַּלְכוּת וּמְרַפֵּא כָּל מִינֵי מַחֲלוֹת וּמַדְוִים.
36 כִּרְאוֹתוֹ אֶת הַהֲמוֹנִים רִחֵם עֲלֵיהֶם כִּי הָיוּ פְּצוּעִים* וַעֲזוּבִים כְּצֹאן לְלֹא רוֹעֶה.
37 אָז אָמַר לְתַלְמִידָיו: ”הַקָּצִיר רַב, אֲבָל הַפּוֹעֲלִים מְעַטִּים.
38 לָכֵן הִתְחַנְּנוּ אֶל אֲדוֹן הַקָּצִיר שֶׁיִּשְׁלַח פּוֹעֲלִים לִקְצִירוֹ”.
