מתי 21‏:1‏-46

כא  כַּאֲשֶׁר הִתְקָרְבוּ לִירוּשָׁלַיִם וְהִגִּיעוּ אֶל בֵּית פַּגֵּי שֶׁעַל הַר הַזֵּיתִים,‏ שָׁלַח יֵשׁוּעַ שְׁנֵי תַּלְמִידִים  וְאָמַר לָהֶם:‏ ”לְכוּ אֶל הַכְּפָר אֲשֶׁר מִמּוּלְכֶם וּמִיָּד תִּמְצְאוּ שָׁם אָתוֹן קְשׁוּרָה וְעַיִר אִתָּהּ.‏ הַתִּירוּ אוֹתָם וְהָבִיאוּ אוֹתָם אֵלַי.‏  וְאִם מִישֶׁהוּ יִשְׁאַל אֶתְכֶם דְּבַר מָה,‏ אִמְרוּ,‏ ’‏הָאָדוֹן זָקוּק לָהֶם’‏,‏ וְהוּא מִיָּד יָנִיחַ לָכֶם לָקַחַת אוֹתָם”.‏  לְמַעֲשֶׂה,‏ כָּךְ קָרָה כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיֵּם מָה שֶׁאָמַר הַנָּבִיא:‏  ‏”אִמְרוּ לְבַת צִיּוֹן:‏ ’‏הִנֵּה מַלְכֵּךְ בָּא אֵלַיִךְ,‏ עָנָו* וְרוֹכֵב עַל חֲמוֹר — עַל עַיִר בֶּן אָתוֹן’‏”.‏*  הָלְכוּ הַתַּלְמִידִים וְעָשׂוּ בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁהוֹרָה לָהֶם יֵשׁוּעַ.‏  הֵם הֵבִיאוּ אֶת הָאָתוֹן וְאֶת הָעַיִר,‏ וּלְאַחַר שֶׁשָּׂמוּ עֲלֵיהֶם אֶת בִּגְדֵיהֶם,‏ יָשַׁב יֵשׁוּעַ עַל הָעַיִר.‏  רֹב הָאֲנָשִׁים פָּרְשׂוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם עַל הַדֶּרֶךְ,‏ וַאֲחֵרִים כָּרְתוּ עֲנָפִים מִן הָעֵצִים וְשָׁטְחוּ אוֹתָם עַל הַדֶּרֶךְ.‏  וַהֲמוֹן הָעָם שֶׁהָלְכוּ לְפָנָיו וְאַחֲרָיו שָׁבוּ וְקָרְאוּ:‏ ”הוֹשַׁע נָא אֶת בֶּן דָּוִד!‏ בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְהֹוָה!‏* הוֹשַׁע נָא אוֹתוֹ,‏ הַשּׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים!‏”‏ 10  בְּהִכָּנְסוֹ לִירוּשָׁלַיִם רָגְשָׁה כָּל הָעִיר וְסָעֲרָה,‏ וְהָאֲנָשִׁים שָׁאֲלוּ:‏ ”מִיהוּ זֶה?‏” 11  אָמְרוּ לָהֶם הַהֲמוֹנִים:‏ ”זֶהוּ הַנָּבִיא יֵשׁוּעַ מִנָּצְרַת אֲשֶׁר בַּגָּלִיל!‏”‏ 12  יֵשׁוּעַ נִכְנַס לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ וְגֵרֵשׁ מִשָּׁם אֶת כָּל הַמּוֹכְרִים וְהַקּוֹנִים וְהָפַךְ אֶת שֻׁלְחֲנוֹת מַחְלִיפֵי הַכְּסָפִים וְאֶת כִּסְּאוֹת מוֹכְרֵי הַיּוֹנִים.‏ 13  אָמַר לָהֶם:‏ ”כָּתוּב:‏ ’‏בֵּיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא’‏,‏* אֲבָל אַתֶּם הוֹפְכִים אוֹתוֹ לִמְעָרַת שׁוֹדְדִים”.‏ 14  לְאַחַר מִכֵּן נִגְּשׁוּ אֵלָיו עִוְּרִים וּפִסְחִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ,‏ וְהוּא רִפֵּא אוֹתָם.‏ 15  כְּשֶׁרָאוּ הַכֹּהֲנִים הָרָאשִׁיִּים וְהַסּוֹפְרִים אֶת הַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה וְאֶת הַיְּלָדִים הַצּוֹעֲקִים בַּמִּקְדָּשׁ,‏ ”הוֹשַׁע נָא אֶת בֶּן דָּוִד!‏”,‏ נִתְמַלְּאוּ כַּעַס 16  וְאָמְרוּ לוֹ:‏ ”אַתָּה שׁוֹמֵעַ אֶת מָה שֶׁהֵם אוֹמְרִים?‏” הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ:‏ ”כֵּן.‏ הַאִם מֵעוֹלָם לֹא קְרָאתֶם אֶת הַכָּתוּב:‏ ’‏מִפִּי עוֹלָלִים וְיוֹנְקִים הֵפַקְתָּ הַלֵּל’‏?‏”‏* 17  לְאַחַר מִכֵּן עָזַב אוֹתָם.‏ הוּא יָצָא מִן הָעִיר אֶל בֵּית עַנְיָה וְלָן שָׁם.‏ 18  בְּשׁוּבוֹ אֶל הָעִיר הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר הָיָה רָעֵב.‏ 19  כְּשֶׁרָאָה עֵץ תְּאֵנָה בְּצַד הַדֶּרֶךְ,‏ הִתְקָרֵב אֵלָיו אֲבָל לֹא מָצָא בּוֹ מְאוּמָה מִלְּבַד עָלִים.‏ אָמַר אֵלָיו:‏ ”לְעוֹלָם לֹא תָּנִיב עוֹד פְּרִי”,‏ וּבוֹ בָּרֶגַע הִתְיַבֵּשׁ עֵץ הַתְּאֵנָה.‏ 20  בִּרְאוֹתָם זֹאת נִדְהֲמוּ הַתַּלְמִידִים וְאָמְרוּ:‏ ”אֵיךְ הִתְיַבֵּשׁ עֵץ הַתְּאֵנָה בִּן רֶגַע?‏” 21  הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ וְאָמַר:‏ ”אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם:‏ אִם תִּהְיֶה לָכֶם אֱמוּנָה וְלֹא תְּפַקְפְּקוּ,‏ לֹא רַק שֶׁתַּעֲשׂוּ אֶת מָה שֶׁעָשִׂיתִי לְעֵץ הַתְּאֵנָה,‏ אֶלָּא גַּם תּוּכְלוּ לוֹמַר לָהָר הַזֶּה,‏ ’‏הֵעָקֵר וְהִזָּרֵק לְתוֹךְ הַיָּם’‏,‏ וְכָךְ יִקְרֶה.‏ 22  וְכָל מָה שֶׁתְּבַקְּשׁוּ בִּתְפִלָּה תְּקַבְּלוּ אִם תִּהְיֶה לָכֶם אֱמוּנָה”.‏ 23  הוּא נִכְנַס לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ,‏ וּבְשָׁעָה שֶׁלִּמֵּד שָׁם נִגְּשׁוּ אֵלָיו הַכֹּהֲנִים הָרָאשִׁיִּים וְזִקְנֵי הָעָם וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ:‏ ”בְּאֵיזוֹ סַמְכוּת אַתָּה עוֹשֶׂה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה?‏ וּמִי נָתַן לְךָ אֶת הַסַּמְכוּת הַזֹּאת?‏” 24  הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם:‏ ”גַּם אֲנִי אֶשְׁאַל אֶתְכֶם דָּבָר אֶחָד,‏ וְאִם תָּשִׁיבוּ לִי,‏ אֹמַר לָכֶם בְּאֵיזוֹ סַמְכוּת אֲנִי עוֹשֶׂה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה:‏ 25  מִנַּיִן קִבֵּל יוֹחָנָן אֶת הַסַּמְכוּת לְהַטְבִּיל?‏ מִן הַשָּׁמַיִם אוֹ מִבְּנֵי אָדָם?‏” אָז דִּבְּרוּ בֵּינָם לְבֵין עַצְמָם וְאָמְרוּ:‏ ”אִם נֹאמַר,‏ ’‏מִן הַשָּׁמַיִם’‏,‏ הוּא יֹאמַר לָנוּ,‏ ’‏אִם כֵּן,‏ מַדּוּעַ לֹא הֶאֱמַנְתֶּם לוֹ?‏’‏ 26  אֲבָל אִם נֹאמַר,‏ ’‏מִבְּנֵי אָדָם’‏,‏ אוֹי לָנוּ מִן הֶהָמוֹן,‏ כִּי יוֹחָנָן נֶחְשָׁב בְּעֵינֵי כֻּלָּם לְנָבִיא”.‏ 27  הֵשִׁיבוּ וְאָמְרוּ לְיֵשׁוּעַ:‏ ”אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים”.‏ אָמַר לָהֶם:‏ ”גַּם אֲנִי לֹא אַגִּיד לָכֶם בְּאֵיזוֹ סַמְכוּת אֲנִי עוֹשֶׂה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.‏ 28  ‏”מָה דַּעְתְּכֶם?‏ לְאִישׁ אֶחָד הָיוּ שְׁנֵי בָּנִים.‏ נִגַּשׁ אֶל הָרִאשׁוֹן וְאָמַר לוֹ,‏ ’‏בְּנִי,‏ לֵךְ לַעֲבֹד הַיּוֹם בַּכֶּרֶם’‏.‏ 29  הֵשִׁיב הַבֵּן וְאָמַר,‏ ’‏כֵּן,‏ אֲדוֹנִי’‏,‏ אֲבָל לֹא הָלַךְ.‏ 30  נִגַּשׁ אֶל הַשֵּׁנִי וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ אֶת אוֹתוֹ הַדָּבָר.‏ הֵשִׁיב הַבֵּן וְאָמַר,‏ ’‏לֹא אֵלֵךְ’‏,‏ אֲבָל אַחַר כָּךְ הִתְחָרֵט וְהָלַךְ לַכֶּרֶם.‏ 31  מִי מִשְּׁנֵיהֶם עָשָׂה אֶת רְצוֹן אָבִיו?‏” הֵשִׁיבוּ לוֹ:‏ ”הַשֵּׁנִי”.‏ אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ:‏ ”אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם:‏ הַמּוֹכְסִים וְהַזּוֹנוֹת הוֹלְכִים לִפְנֵיכֶם לְמַלְכוּת אֱלֹהִים.‏ 32  הֵן יוֹחָנָן בָּא וְהֶרְאָה לָכֶם אֶת דֶּרֶךְ הַצְּדָקָה וְלֹא הֶאֱמַנְתֶּם לוֹ.‏ אוּלָם הַמּוֹכְסִים וְהַזּוֹנוֹת הֶאֱמִינוּ לוֹ,‏ וְאַתֶּם,‏ אַף שֶׁרְאִיתֶם זֹאת,‏ לֹא הִתְחָרַטְתֶּם וְלֹא הֶאֱמַנְתֶּם לוֹ.‏ 33  ‏”שִׁמְעוּ מָשָׁל נוֹסָף:‏ בַּעַל בַּיִת נָטַע כֶּרֶם,‏ גִּדֵּר אוֹתוֹ מִסָּבִיב,‏ חָצַב בּוֹ גַּת וּבָנָה מִגְדָּל.‏ אַחַר כָּךְ הֶחְכִּיר אוֹתוֹ לְכוֹרְמִים וְנָסַע לְמָקוֹם רָחוֹק.‏ 34  בְּעֵת הַבָּצִיר שָׁלַח אֶת עֲבָדָיו אֶל הַכּוֹרְמִים לְקַבֵּל אֶת פִּרְיוֹ.‏ 35  תָּפְסוּ הַכּוֹרְמִים אֶת עֲבָדָיו — אֶת זֶה הִכּוּ,‏ אֶת זֶה הָרְגוּ וְאֶת זֶה סָקְלוּ בַּאֲבָנִים.‏ 36  אָז שָׁלַח עֲבָדִים אֲחֵרִים,‏ רַבִּים מִן הָרִאשׁוֹנִים,‏ וְגַם לָהֶם עָשׂוּ כָּךְ.‏ 37  לְבַסּוֹף שָׁלַח אֲלֵיהֶם אֶת בְּנוֹ בְּחָשְׁבוֹ לְעַצְמוֹ,‏ ’‏אֶת בְּנִי הֵם יְכַבְּדוּ’‏.‏ 38  כְּשֶׁרָאוּ הַכּוֹרְמִים אֶת הַבֵּן אָמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ,‏ ’‏זֶה הַיּוֹרֵשׁ;‏ בּוֹאוּ נַהֲרֹג אוֹתוֹ וְנִקַּח לָנוּ אֶת נַחֲלָתוֹ!‏’‏ 39  הֵם תָּפְסוּ אוֹתוֹ,‏ גָּרְרוּ אוֹתוֹ אֶל מִחוּץ לַכֶּרֶם וְהָרְגוּ אוֹתוֹ.‏ 40  אִם כֵּן,‏ כְּשֶׁיָּבוֹא בַּעַל הַכֶּרֶם,‏ מָה יַעֲשֶׂה לְאוֹתָם כּוֹרְמִים?‏” 41  הֵשִׁיבוּ לוֹ:‏ ”בְּשֶׁל רִשְׁעָתָם יָבִיא עֲלֵיהֶם הַשְׁמָדָה נוֹרָאִית,‏ וְאֶת הַכֶּרֶם יַחְכִּיר לְכוֹרְמִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר יִתְּנוּ לוֹ אֶת הַפְּרִי בְּמוֹעֲדוֹ”.‏ 42  אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ:‏ ”הַאִם מֵעוֹלָם לֹא קְרָאתֶם בַּכְּתוּבִים:‏ ’‏הָאֶבֶן שֶׁמָּאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה.‏* מֵאֵת יְהֹוָה הָיְתָה זֹאת,‏ וּפִלְאִית הִיא בְּעֵינֵינוּ’‏?‏* 43  עַל כֵּן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם:‏ מַלְכוּת אֱלֹהִים תִּלָּקַח מִכֶּם וְתִנָּתֵן לְעַם הַמֵּנִיב אֶת פִּרְיָהּ.‏ 44  זֹאת וְעוֹד,‏ הַנּוֹפֵל עַל הָאֶבֶן הַזֹּאת יִתְנַפֵּץ לִרְסִיסִים,‏ וְכָל מִי שֶׁתִּפֹּל עָלָיו הָאֶבֶן יִמָּחֵץ”.‏ 45  כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ הַכֹּהֲנִים הָרָאשִׁיִּים וְהַפְּרוּשִׁים אֶת מְשָׁלָיו,‏ הֵבִינוּ שֶׁעֲלֵיהֶם דִּבֵּר.‏ 46  הֵם חִפְּשׂוּ דֶּרֶךְ לִתְפֹּס אוֹתוֹ,‏ אֲבָל פָּחֲדוּ מִפְּנֵי הַהֲמוֹנִים כִּי הוּא נֶחְשַׁב בְּעֵינֵיהֶם לְנָבִיא.‏

הערות שוליים

ראה ערך ”ענווה” במונחון‏.‏
‏”ראש פינה”:‏ האבן העליונה שהונחה על נקודת המפגש של שני כתלים.‏