מתי 27‏:1‏-66

כז  עִם בֹּקֶר הִתְיַעֲצוּ בֵּינֵיהֶם כָּל הַכֹּהֲנִים הָרָאשִׁיִּים וְזִקְנֵי הָעָם מָה לַעֲשׂוֹת כְּדֵי לְהָבִיא לְמוֹתוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ.‏  הֵם כָּבְלוּ אוֹתוֹ וְהוֹלִיכוּ אוֹתוֹ מִשָּׁם וּמָסְרוּ אוֹתוֹ לְפִּילָטוֹס הַנְּצִיב.‏  כַּאֲשֶׁר יְהוּדָה,‏ זֶה שֶׁהִסְגִּיר אוֹתוֹ,‏ רָאָה שֶׁיֵּשׁוּעַ הֻרְשַׁע,‏ חָשׁ רִגְשֵׁי אַשְׁמָה וְהֶחְזִיר לַכֹּהֲנִים הָרָאשִׁיִּים וְלַזְּקֵנִים אֶת שְׁלוֹשִׁים מַטְבְּעוֹת הַכֶּסֶף.‏  אָמַר לָהֶם:‏ ”חָטָאתִי,‏ כִּי אִישׁ צַדִּיק מָסַרְתִּי”.‏ אָמְרוּ לוֹ:‏ ”מָה לָנוּ וּלְזֶה?‏ זֶה עִנְיָנְךָ שֶׁלְּךָ!‏”  הִשְׁלִיךְ יְהוּדָה אֶת מַטְבְּעוֹת הַכֶּסֶף בַּמִּקְדָּשׁ,‏ הָלַךְ מִשָּׁם וְתָלָה אֶת עַצְמוֹ.‏  לָקְחוּ הַכֹּהֲנִים הָרָאשִׁיִּים אֶת מַטְבְּעוֹת הַכֶּסֶף וְאָמְרוּ:‏ ”אָסוּר לְהַכְנִיס אֶת הַכֶּסֶף הַזֶּה לְאוֹצַר הַמִּקְדָּשׁ כִּי מְחִיר דָּמִים הוּא”.‏  אַחֲרֵי שֶׁהִתְיַעֲצוּ בֵּינֵיהֶם קָנוּ בַּכֶּסֶף אֶת שְׂדֵה הַקַּדָּר לִקְבוּרַת הַזָּרִים.‏  עַל כֵּן נִקְרָא הַשָּׂדֶה הַהוּא ”שְׂדֵה הַדָּם” עַד הַיּוֹם הַזֶּה.‏  אָז הִתְקַיֵּם מָה שֶׁנֶּאֱמַר בְּפִי יִרְמְיָהוּ* הַנָּבִיא:‏ ”הֵם לָקְחוּ אֶת שְׁלוֹשִׁים מַטְבְּעוֹת הַכֶּסֶף — הַמְּחִיר שֶׁבּוֹ הֶעֱרִיכוּ אוֹתוֹ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל — 10  וְנָתְנוּ אוֹתָם בְּעַד שְׂדֵה הַקַּדָּר,‏ כְּפִי שֶׁצִּוָּה עָלַי יְהֹוָה”.‏ 11  יֵשׁוּעַ עָמַד כָּעֵת לִפְנֵי הַנְּצִיב.‏ שָׁאַל אוֹתוֹ הַנְּצִיב:‏ ”אַתָּה מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים?‏” הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ:‏ ”אַתָּה עַצְמְךָ אָמַרְתָּ”.‏ 12  אַךְ כַּאֲשֶׁר הֶאֱשִׁימוּ אוֹתוֹ הַכֹּהֲנִים הָרָאשִׁיִּים וְהַזְּקֵנִים,‏ לֹא הֵשִׁיב דָּבָר.‏ 13  אָמַר לוֹ פִּילָטוֹס:‏ ”אֵינְךָ שׁוֹמֵעַ אֶת הַהַאֲשָׁמוֹת הָרַבּוֹת שֶׁהֵם מַשְׁמִיעִים נֶגְדְּךָ?‏” 14  אַךְ הוּא לֹא הֵשִׁיב לוֹ,‏ וְלֹא אָמַר אַף לֹא מִלָּה אַחַת,‏ לְהַפְתָּעָתוֹ הָרַבָּה שֶׁל הַנְּצִיב.‏ 15  בְּכָל פֶּסַח נָהַג הַנְּצִיב לְשַׁחְרֵר אָסִיר אֶחָד לָעָם,‏ עַל־פִּי בְּחִירָתָם.‏ 16  בְּאוֹתָהּ עֵת הָיָה לָהֶם אָסִיר יָדוּעַ לְשִׁמְצָה,‏ בַּר־אַבָּא שְׁמוֹ.‏ 17  לָכֵן כַּאֲשֶׁר הִתְקַהֵל הֶהָמוֹן,‏ שָׁאַל אוֹתָם פִּילָטוֹס:‏ ”אֶת מִי תִּרְצוּ שֶׁאֲשַׁחְרֵר לָכֶם,‏ אֶת בַּר־אַבָּא אוֹ אֶת יֵשׁוּעַ הַנִּקְרָא מָשִׁיחַ?‏” 18  כִּי יָדַע שֶׁמִּתּוֹךְ קִנְאָה מָסְרוּ אוֹתוֹ.‏ 19  זֹאת וְעוֹד,‏ כַּאֲשֶׁר יָשַׁב עַל כֵּס הַמִּשְׁפָּט,‏ שָׁלְחָה אִשְׁתּוֹ לְהוֹדִיעַ לוֹ:‏ ”הָנַח לְאוֹתוֹ צַדִּיק,‏ כִּי הַיּוֹם סָבַלְתִּי מְאוֹד בִּגְלָלוֹ בַּחֲלוֹם”.‏ 20  אוּלָם הַכֹּהֲנִים הָרָאשִׁיִּים וְהַזְּקֵנִים שִׁכְנְעוּ אֶת הַהֲמוֹנִים לְבַקֵּשׁ אֶת שִׁחְרוּרוֹ שֶׁל בַּר־אַבָּא וְאֶת מוֹתוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ.‏ 21  שׁוּב שָׁאַל אוֹתָם הַנְּצִיב:‏ ”אֶת מִי מִשְּׁנֵיהֶם תִּרְצוּ שֶׁאֲשַׁחְרֵר לָכֶם?‏” הֵשִׁיבוּ לוֹ:‏ ”אֶת בַּר־אַבָּא”.‏ 22  שָׁאַל אוֹתָם פִּילָטוֹס:‏ ”אִם כֵּן,‏ מָה אֶעֱשֶׂה לְיֵשׁוּעַ הַנִּקְרָא מָשִׁיחַ?‏” הֵשִׁיבוּ לוֹ כֻּלָּם:‏ ”הוֹקַע אוֹתוֹ!‏” 23  אָמַר לָהֶם:‏ ”מַדּוּעַ?‏ מָה פִּשְׁעוֹ?‏” אַךְ הֵם הִמְשִׁיכוּ לִצְעֹק עוֹד יוֹתֵר וְאָמְרוּ:‏ ”הוֹקַע אוֹתוֹ!‏”‏ 24  כַּאֲשֶׁר רָאָה פִּילָטוֹס שֶׁמַּאֲמַצָּיו אֵינָם מוֹעִילִים,‏ וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאַף מַתְחִילָה לְהִוָּצֵר מְהוּמָה,‏ לָקַח מַיִם,‏ רָחַץ אֶת יָדָיו לִפְנֵי הֶהָמוֹן וְאָמַר:‏ ”נָקִי אֲנִי מִדָּמוֹ שֶׁל אִישׁ זֶה.‏ דָּמוֹ בְּרֹאשְׁכֶם”.‏ 25  עָנוּ וְאָמְרוּ כָּל הָעָם:‏ ”דָּמוֹ עָלֵינוּ וְעַל בָּנֵינוּ”.‏ 26  הוּא שִׁחְרֵר לָהֶם אֶת בַּר־אַבָּא וְצִוָּה לְהַלְקוֹת אֶת יֵשׁוּעַ,‏ וְאָז מָסַר אוֹתוֹ לְהוֹקָעָה.‏ 27  לְאַחַר מִכֵּן לָקְחוּ חַיָּלֵי הַנְּצִיב אֶת יֵשׁוּעַ אֶל אַרְמוֹנוֹ שֶׁל הַנְּצִיב וְהִקְהִילוּ סְבִיבוֹ אֶת כָּל הַגְּדוּד.‏ 28  הֵם הִפְשִׁיטוּ אוֹתוֹ וְהִלְבִּישׁוּ אוֹתוֹ בִּגְלִימַת שָׁנִי,‏ 29  הִנִּיחוּ עַל רֹאשׁוֹ כֶּתֶר שֶׁשָּׁזְרוּ מִקּוֹצִים וְשָׂמוּ קָנֶה בְּיַד יְמִינוֹ,‏ וְאָז כָּרְעוּ עַל בִּרְכֵּיהֶם וְלָעֲגוּ לוֹ בְּאָמְרָם:‏ ”שָׁלוֹם לְךָ,‏ מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים!‏” 30  הֵם יָרְקוּ עָלָיו,‏ לָקְחוּ אֶת הַקָּנֶה וְהֵחֵלּוּ לְהַכּוֹתוֹ בְּרֹאשׁוֹ.‏ 31  לְאַחַר שֶׁלָּעֲגוּ לוֹ,‏ הֵסִירוּ מֵעָלָיו אֶת הַגְּלִימָה,‏ הִלְבִּישׁוּ אוֹתוֹ בִּבְגָדָיו וְלָקְחוּ אוֹתוֹ לְהוֹקָעָה.‏ 32  בְּצֵאתָם מָצְאוּ אִישׁ יְלִיד קִירֶנְיָה,‏ שִׁמְעוֹן שְׁמוֹ,‏ וְאִלְּצוּ אוֹתוֹ* לָשֵׂאת אֶת עַמּוּד הוֹקָעָתוֹ.‏ 33  כְּשֶׁבָּאוּ אֶל מָקוֹם הַנִּקְרָא גָּלְגֹּתָּא,‏ כְּלוֹמַר,‏ ”מְקוֹם הַגֻּלְגֹּלֶת”,‏ 34  נָתְנוּ לוֹ לִשְׁתּוֹת יַיִן מָהוּל בִּמְרוֹרָה,‏* אֲבָל אַחֲרֵי שֶׁטָּעַם סֵרֵב לִשְׁתּוֹת.‏ 35  לְאַחַר שֶׁהוֹקִיעוּ אוֹתוֹ חִלְּקוּ אֶת בְּגָדָיו בְּהַפָּלַת גּוֹרָל,‏ 36  וְיָשְׁבוּ לִשְׁמֹר עָלָיו שָׁם.‏ 37  כְּמוֹ כֵן,‏ תָּלוּ מֵעַל רֹאשׁוֹ לוּחַ שֶׁבּוֹ כָּתְבוּ בְּמָה הוּא נֶאֱשָׁם:‏ ”זֶהוּ יֵשׁוּעַ מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים”.‏ 38  בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הוּקְעוּ אִתּוֹ שְׁנֵי שׁוֹדְדִים,‏ אֶחָד מִיְּמִינוֹ וְאֶחָד מִשְּׂמֹאלוֹ.‏ 39  הָעוֹבְרִים שָׁם גִּדְּפוּ אוֹתוֹ כְּשֶׁהֵם מְנִידִים אֶת רֹאשָׁם 40  וְאוֹמְרִים:‏ ”אַתָּה הָאוֹמֵר שֶׁתַּהֲרֹס אֶת הַמִּקְדָּשׁ וְתִבְנֶה אוֹתוֹ בִּשְׁלוֹשָׁה יָמִים,‏ הוֹשַׁע אֶת עַצְמְךָ!‏ אִם בֶּן אֱלֹהִים אַתָּה,‏ רֵד מֵעַמּוּד הַהוֹקָעָה!‏” 41  בְּאוֹתוֹ אֹפֶן לָעֲגוּ לוֹ הַכֹּהֲנִים הָרָאשִׁיִּים עִם הַסּוֹפְרִים וְהַזְּקֵנִים וְאָמְרוּ:‏ 42  ‏”אֲחֵרִים הוֹשִׁיעַ,‏ אַךְ אֶת עַצְמוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹשִׁיעַ!‏ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הוּא;‏ שֶׁיֵּרֵד עַכְשָׁו מֵעַמּוּד הַהוֹקָעָה וְנַאֲמִין בּוֹ.‏ 43  הוּא בָּטַח בֶּאֱלֹהִים;‏ אִם חָפֵץ בּוֹ אֱלֹהִים,‏ שֶׁיַּצִּיל אוֹתוֹ כָּעֵת,‏ כִּי אָמַר,‏ ’‏בֶּן אֱלֹהִים אֲנִי’‏”.‏ 44  וְכָךְ חֵרְפוּהוּ גַּם הַשּׁוֹדְדִים שֶׁהוּקְעוּ אִתּוֹ.‏ 45  מִן הַשָּׁעָה הַשִּׁשִּׁית* נָפְלָה חֲשֵׁכָה עַל כָּל הָאָרֶץ עַד הַשָּׁעָה הַתְּשִׁיעִית.‏* 46  בִּסְבִיבוֹת הַשָּׁעָה הַתְּשִׁיעִית קָרָא יֵשׁוּעַ בְּקוֹל גָּדוֹל:‏ ”אֵלִי,‏ אֵלִי,‏ לְמָה שְׁבַקְתָּנִי?‏” כְּלוֹמַר,‏ ”אֵלִי,‏ אֵלִי,‏ לָמָּה עֲזַבְתָּנִי?‏”‏* 47  כְּשֶׁשָּׁמְעוּ זֹאת כַּמָּה מִן הָעוֹמְדִים שָׁם,‏ אָמְרוּ:‏ ”לְאֵלִיָּהוּ הוּא קוֹרֵא”.‏ 48  מִיָּד רָץ אֶחָד מֵהֶם,‏ לָקַח סְפוֹג וְטָבַל אוֹתוֹ בְּיַיִן חָמוּץ,‏ וְאַחַר כָּךְ הִצְמִיד אוֹתוֹ אֶל קָנֶה וְנָתַן לוֹ לִשְׁתּוֹת.‏ 49  אַךְ יֶתֶר הָאֲנָשִׁים אָמְרוּ:‏ ”הָנַח לוֹ!‏ הָבָה נִרְאֶה אִם יָבוֹא אֵלִיָּהוּ לְהַצִּיל אוֹתוֹ”.‏ [אִישׁ אַחֵר לָקַח רֹמַח וְדָקַר אֶת צִדּוֹ,‏ וְיָצְאוּ דָּם וּמַיִם.‏]‏* 50  שׁוּב צָעַק יֵשׁוּעַ בְּקוֹל גָּדוֹל וּמֵת.‏* 51  וְהִנֵּה נִקְרְעָה פָּרֹכֶת הַמִּקְדָּשׁ לִשְׁנַיִם,‏ מִלְּמַעְלָה עַד לְמַטָּה;‏ הָאָרֶץ רָעֲדָה וְהַסְּלָעִים נִבְקְעוּ.‏ 52  הַקְּבָרִים נִפְתְּחוּ וְגוּפוֹת רַבּוֹת שֶׁל קְדוֹשִׁים יְשֵׁנֵי עָפָר הוּטְלוּ הַחוּצָה 53  ‏(‏וַאֲנָשִׁים שֶׁיָּצְאוּ מִבֵּית הַקְּבָרוֹת אַחֲרֵי שֶׁיֵּשׁוּעַ הוּקַם לִתְחִיָּה נִכְנְסוּ אֶל עִיר הַקֹּדֶשׁ)‏ וְנִגְלוּ לְעֵינֵי רַבִּים.‏ 54  כַּאֲשֶׁר שַׂר הַמֵּאָה וְהָאֲנָשִׁים שֶׁשָּׁמְרוּ אִתּוֹ עַל יֵשׁוּעַ רָאוּ אֶת רְעִידַת הָאֲדָמָה וְאֶת כָּל מָה שֶׁקָּרָה,‏ נִתְמַלְּאוּ פַּחַד רַב וְאָמְרוּ:‏ ”בֶּאֱמֶת הָיָה זֶה בֶּן אֱלֹהִים”.‏ 55  גַּם נָשִׁים רַבּוֹת שֶׁהָלְכוּ אַחֲרֵי יֵשׁוּעַ מִן הַגָּלִיל וְשֵׁרְתוּ אוֹתוֹ הָיוּ שָׁם וְהִתְבּוֹנְנוּ מֵרָחוֹק;‏ 56  בֵּינֵיהֶן הָיוּ מִרְיָם הַמַּגְדָּלִית,‏ מִרְיָם אִמָּם שֶׁל יַעֲקֹב ויוֹסֵי,‏ וְאִמָּם שֶׁל בְּנֵי זַבְדַּי.‏ 57  בִּשְׁעוֹת אַחַר הַצָּהֳרַיִם הַמְּאֻחָרוֹת בָּא אִישׁ עֲשִׁיר תּוֹשַׁב רָמָתַיִם,‏ יוֹסֵף שְׁמוֹ,‏ שֶׁגַּם הוּא נַעֲשָׂה לְתַלְמִיד שֶׁל יֵשׁוּעַ.‏ 58  הוּא בָּא אֶל פִּילָטוֹס וּבִקֵּשׁ אֶת גּוּפָתוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ.‏ אָז צִוָּה פִּילָטוֹס לָתֵת לוֹ אוֹתָהּ.‏ 59  לָקַח יוֹסֵף אֶת הַגּוּפָה,‏ עָטַף אוֹתָהּ בַּאֲרִיג פִּשְׁתָּן נָקִי וּמְשֻׁבָּח,‏ 60  וְהִנִּיחַ אוֹתָהּ בְּקִבְרוֹ הֶחָדָשׁ שֶׁחָצַב בַּסֶּלַע.‏ לְאַחַר שֶׁגָּלַל אֶבֶן גְּדוֹלָה עַל פֶּתַח הַקֶּבֶר,‏ הָלַךְ לְדַרְכּוֹ.‏ 61  אֲבָל מִרְיָם הַמַּגְדָּלִית וּמִרְיָם הָאַחֶרֶת נִשְׁאֲרוּ שָׁם וְיָשְׁבוּ מוּל הַקֶּבֶר.‏ 62  לְמָחֳרָת,‏ בַּחֲלוֹף יוֹם הַהֲכָנָה לַשַּׁבָּת,‏* נִקְהֲלוּ הַכֹּהֲנִים הָרָאשִׁיִּים וְהַפְּרוּשִׁים וּבָאוּ אֶל פִּילָטוֹס.‏ 63  אָמְרוּ לוֹ:‏ ”אֲדוֹנֵנוּ,‏ נִזְכַּרְנוּ שֶׁהַמִּתְחַזֶּה הַזֶּה,‏ כְּשֶׁעוֹד הָיָה בַּחַיִּים,‏ אָמַר,‏ ’‏אַחֲרֵי שְׁלוֹשָׁה יָמִים אָקוּם לִתְחִיָּה’‏.‏ 64  לָכֵן צַוֵּה שֶׁהַקֶּבֶר יִשָּׁמֵר עַד הַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי,‏ שֶׁמָּא יָבוֹאוּ תַּלְמִידָיו וְיִגְנְבוּ אוֹתוֹ וְיֹאמְרוּ לָעָם,‏ ’‏הוּא קָם מִן הַמֵּתִים!‏’‏ וְהַתַּרְמִית הָאַחֲרוֹנָה תִּהְיֶה גְּרוּעָה מִן הָרִאשׁוֹנָה”.‏ 65  אָמַר לָהֶם פִּילָטוֹס:‏ ”הִנֵּה לָכֶם מִשְׁמָר.‏ לְכוּ וְשִׁמְרוּ אֶת הַקֶּבֶר כְּמֵיטַב יְכָלְתְּכֶם”.‏ 66  הֵם הָלְכוּ,‏ וּלְאַבְטָחַת הַקֶּבֶר חָתְמוּ אֶת הָאֶבֶן וְהִצִּיבוּ מִשְׁמָר.‏

הערות שוליים

הציטוט מבוסס למעשה על הכתוב בזכריה י״א:‏12,‏ 13‏.‏ הראשון מבין ספרי הנביאים בתקופת מתי היה ירמיהו.‏ אי לכך,‏ השם ’‏ירמיהו’‏ היה ככל הנראה כינוי קיבוצי לכלל הספרים הנבואיים,‏ כולל זכריה.‏ השווה לוקס כ״ד:‏44‏.‏
או,‏ ”אילצו אותו לבצע שירות חובה”.‏
חומר נרקוטי מר המופק מצמחים.‏
השעה השישית מזריחת השמש;‏ בערך שתים־עשרה בצהריים.‏
בערך שלוש אחר הצהריים.‏
להסבר על משמעות הסוגריים,‏ ראה מתי ט״ז:‏3‏,‏ הערת שוליים.‏
מילולית,‏ ”מסר את רוחו”.‏
‏”יום ההכנה לשבת”:‏ יום שישי.‏