מתי 19‏:1‏-30

יט  כַּאֲשֶׁר סִיֵּם יֵשׁוּעַ לוֹמַר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה,‏ יָצָא מִן הַגָּלִיל וּבָא אֶל אֵזוֹר גְּבוּל יְהוּדָה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן.‏  הֲמוֹן עַם רַב הָלְכוּ אַחֲרָיו,‏ וְהוּא רִפֵּא אוֹתָם שָׁם.‏  נִגְּשׁוּ אֵלָיו פְּרוּשִׁים כְּדֵי לְנַסּוֹתוֹ וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ:‏ ”הַאִם מֻתָּר לְאִישׁ לְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ עַל כָּל דָּבָר?‏”  הֵשִׁיב לָהֶם:‏ ”הַאִם לֹא קְרָאתֶם שֶׁהַבּוֹרֵא בָּרָא אוֹתָם זָכָר וּנְקֵבָה מִבְּרֵאשִׁית  וְאָמַר:‏ ’‏עַל כֵּן יַעֲזֹב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְיִדְבַּק בְּאִשְׁתּוֹ וְיִהְיוּ שְׁנֵיהֶם לְבָשָׂר אֶחָד’‏?‏* 6  מִכָּאן שֶׁאֵין הֵם עוֹד שְׁנַיִם,‏ אֶלָּא בָּשָׂר אֶחָד.‏ לְפִיכָךְ מָה שֶׁחִבֵּר אֱלֹהִים תַּחַת עֹל אֶחָד אַל יַפְרִיד הָאָדָם”.‏  אָמְרוּ לוֹ:‏ ”אִם כֵּן,‏ מַדּוּעַ הוֹרָה מֹשֶׁה לָתֵת לָהּ גֵּט וּלְגָרֵשׁ אוֹתָהּ?‏”  הֵשִׁיב לָהֶם:‏ ”בִּגְלַל קְשִׁי לְבַבְכֶם הִתִּיר לָכֶם מֹשֶׁה לְגָרֵשׁ אֶת נְשׁוֹתֵיכֶם,‏ אַךְ לֹא כָּךְ הָיָה מִבְּרֵאשִׁית.‏  וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם שֶׁכָּל הַמְּגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ שֶׁלֹּא עַל דְּבַר זְנוּת* וְנוֹשֵׂא אַחֶרֶת,‏ נוֹאֵף”.‏ 10  אָמְרוּ לוֹ הַתַּלְמִידִים:‏ ”אִם כָּךְ הוּא בֵּין הָאִישׁ וְאִשְׁתּוֹ,‏ לֹא כְּדַאי לְהִתְחַתֵּן”.‏ 11  אָמַר לָהֶם:‏ ”לֹא הַכֹּל מְקַבְּלִים עַל עַצְמָם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה,‏ אֶלָּא רַק מִי שֶׁנִּתְּנָה לָהֶם הַמַּתָּנָה.‏ 12  כִּי יֵשׁ סָרִיסִים שֶׁנּוֹלְדוּ כָּךְ,‏ יֵשׁ סָרִיסִים שֶׁנַּעֲשׂוּ סָרִיסִים עַל־יְדֵי בְּנֵי אָדָם,‏ וְיֵשׁ סָרִיסִים אֲשֶׁר עָשׂוּ עַצְמָם לְסָרִיסִים לְמַעַן מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם.‏ מִי שֶׁיָּכוֹל לְקַבֵּל זֹאת עַל עַצְמוֹ,‏ שֶׁיְּקַבֵּל”.‏ 13  אָז הֵבִיאוּ אֵלָיו יְלָדִים כְּדֵי שֶׁיָּשִׂים אֶת יָדָיו עֲלֵיהֶם וְיִתְפַּלֵּל בַּעֲדָם,‏ אֶלָּא שֶׁהַתַּלְמִידִים נָזְפוּ בָּהֶם.‏ 14  אַךְ יֵשׁוּעַ אָמַר:‏ ”הָנִיחוּ לַיְּלָדִים וְאַל תִּמְנְעוּ מֵהֶם לָבוֹא אֵלַי,‏ כִּי לְכָאֵלֶּה שַׁיֶּכֶת מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם”.‏ 15  הוּא שָׂם אֶת יָדָיו עֲלֵיהֶם וְאַחֲרֵי כֵן הָלַךְ מִשָּׁם.‏ 16  וְהִנֵּה נִגַּשׁ אֵלָיו אִישׁ אֶחָד וְשָׁאַל אוֹתוֹ:‏ ”מוֹרִי,‏ מַהוּ הַטּוֹב שֶׁעָלַי לַעֲשׂוֹת כְּדֵי לְהַשִּׂיג חַיֵּי עוֹלָם?‏” 17  הֵשִׁיב לוֹ:‏ ”מַדּוּעַ אַתָּה שׁוֹאֵל אוֹתִי בְּנוֹגֵעַ לְמָה שֶׁטּוֹב?‏ אֶחָד הוּא הַטּוֹב.‏ אֲבָל אִם בִּרְצוֹנְךָ לָרֶשֶׁת חַיִּים,‏ הַמְשֵׁךְ לִשְׁמֹר אֶת הַמִּצְווֹת”.‏ 18  שָׁאַל אוֹתוֹ:‏ ”אֵילוּ מִצְווֹת?‏” הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ:‏ ”לֹא תִּרְצַח;‏ לֹא תִּנְאַף;‏ לֹא תִּגְנֹב;‏ לֹא תִּשָּׂא עֵדוּת שֶׁקֶר;‏ 19  כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ;‏ וְגַם,‏ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ”.‏* 20  אָמַר לוֹ הַצָּעִיר:‏ ”אֶת כָּל אֵלּוּ אֲנִי שׁוֹמֵר;‏ מָה עוֹד עָלַי לַעֲשׂוֹת?‏” 21  הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ:‏ ”אִם בִּרְצוֹנְךָ לִהְיוֹת מֻשְׁלָם,‏* לֵךְ וּמְכֹר אֶת רְכוּשְׁךָ וְתֵן לָעֲנִיִּים,‏ וְיִהְיֶה לְךָ אוֹצָר בַּשָּׁמַיִם.‏ לְאַחַר מִכֵּן בּוֹא וְלֵךְ אַחֲרַי”.‏* 22  כְּשֶׁשָּׁמַע זֹאת הַצָּעִיר הָלַךְ מִשָּׁם עָצוּב,‏ שֶׁכֵּן הָיוּ לוֹ נְכָסִים רַבִּים.‏ 23  אָז אָמַר יֵשׁוּעַ לְתַלְמִידָיו:‏ ”אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם:‏ קָשֶׁה יִהְיֶה לְאִישׁ עָשִׁיר לְהִכָּנֵס לְמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם.‏ 24  עוֹד אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם:‏ קַל יוֹתֵר לְגָמָל לַעֲבֹר דֶּרֶךְ נֶקֶב מַחַט מֵאֲשֶׁר לְאִישׁ עָשִׁיר לְהִכָּנֵס לְמַלְכוּת אֱלֹהִים”.‏ 25  כְּשֶׁשָּׁמְעוּ זֹאת הַתַּלְמִידִים,‏ הִתְפַּלְּאוּ מְאוֹד וְאָמְרוּ:‏ ”אִם כֵּן,‏ מִי יָכוֹל לְהִוָּשַׁע?‏” 26  הִבִּיט בָּהֶם יֵשׁוּעַ וְאָמַר:‏ ”מִבְּנֵי אָדָם נִבְצָר הַדָּבָר,‏ אֲבָל לֶאֱלֹהִים הַכֹּל אֶפְשָׁרִי”.‏ 27  הֵגִיב פֶּטְרוֹס וְאָמַר:‏ ”הִנֵּה אֲנַחְנוּ עָזַבְנוּ הַכֹּל וְהָלַכְנוּ אַחֲרֶיךָ;‏ אִם כֵּן,‏ מָה יִהְיֶה לָנוּ?‏” 28  אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ:‏ ”אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם:‏ כַּאֲשֶׁר תִּתְחַדֵּשׁ הַבְּרִיאָה וְיֵשֵׁב בֶּן הָאָדָם עַל כִּסֵּא כְּבוֹדוֹ,‏ תֵּשְׁבוּ גַּם אַתֶּם,‏ הַהוֹלְכִים אַחֲרַי,‏ עַל שְׁנֵים־עָשָׂר כִּסְּאוֹת וְתִשְׁפְּטוּ אֶת שְׁנֵים־עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל.‏ 29  וְכָל מִי שֶׁעָזַב בָּתִּים אוֹ אַחִים אוֹ אֲחָיוֹת אוֹ אָב אוֹ אֵם אוֹ יְלָדִים אוֹ אֲדָמוֹת לְמַעַן שְׁמִי,‏ יְקַבֵּל פִּי כַּמָּה וְכַמָּה וְיִירַשׁ חַיֵּי עוֹלָם.‏ 30  ‏”אַךְ רַבִּים מִן הָרִאשׁוֹנִים יִהְיוּ אַחֲרוֹנִים,‏ וְרַבִּים מִן הָאַחֲרוֹנִים יִהְיוּ רִאשׁוֹנִים.‏

הערות שוליים

ראה נספח 4‏.‏
או,‏ ”שלם”.‏
ראה מתי ד׳:‏20‏,‏ הערת שוליים.‏