מתי 10‏:1‏-42

י  הוּא קָרָא אֵלָיו אֶת שְׁנֵים־עָשָׂר תַּלְמִידָיו וְנָתַן לָהֶם סַמְכוּת עַל הָרוּחוֹת הַטְּמֵאוֹת כְּדֵי לְגָרֵשׁ אוֹתָן.‏ כְּמוֹ כֵן,‏ נָתַן לָהֶם כּוֹחַ לְרַפֵּא מַחֲלוֹת וּמַדְוִים לְמִינֵיהֶם.‏  וְאֵלֶּה שְׁמוֹת שְׁנֵים־עָשָׂר הַשְּׁלִיחִים:‏ שִׁמְעוֹן הַנִּקְרָא פֶּטְרוֹס וְאַנְדְּרֵי אָחִיו;‏ יַעֲקֹב בֶּן זַבְדַּי וְיוֹחָנָן אָחִיו;‏  פִילִיפּוֹס וּבַר־תַּלְמַי;‏ תּוֹמָא וּמַתַּי הַמּוֹכֵס;‏ יַעֲקֹב בֶּן חַלְפַי,‏ וְתַדַּי;‏  שִׁמְעוֹן הַקַּנַּאי,‏* וִיהוּדָה אִישׁ קְרִיּוֹת,‏ זֶה שֶׁלְּבַסּוֹף מָסַר אוֹתוֹ.‏  אֶת שְׁנֵים־עָשָׂר אֵלֶּה שָׁלַח יֵשׁוּעַ וְצִוָּה עֲלֵיהֶם:‏ ”אַל תֵּלְכוּ אֶל הַגּוֹיִים,‏ וְאַל תִּכָּנְסוּ לְעִיר שׁוֹמְרוֹנִית,‏  אֶלָּא לְכוּ אֶל הַכְּבָשִׂים הָאוֹבְדִים — אֶל בֵּית יִשְׂרָאֵל.‏  וּבְלֶכְתְּכֶם הַכְרִיזוּ:‏ ’‏קָרְבָה מַלְכוּת שָׁמַיִם’‏.‏  רַפְּאוּ חוֹלִים,‏ הָקִימוּ מֵתִים,‏ טַהֲרוּ מְצֹרָעִים,‏ גָּרְשׁוּ שֵׁדִים.‏ חִנָּם קִבַּלְתֶּם,‏ חִנָּם תִּתְּנוּ.‏  אַל תִּרְכְּשׁוּ זָהָב,‏ כֶּסֶף אוֹ נְחֹשֶׁת כְּדֵי לְקַחְתָּם בַּחֲגוֹרוֹתֵיכֶם,‏ 10  וְגַם לֹא תַּרְמִיל לַדֶּרֶךְ,‏ אוֹ שְׁתֵּי כֻּתּוֹנוֹת,‏* אוֹ סַנְדָּלִים אוֹ מַקֵּל,‏ כִּי רָאוּי הַפּוֹעֵל לִמְזוֹנוֹ.‏ 11  ‏”בְּכָל עִיר אוֹ כְּפָר שֶׁתִּכָּנְסוּ אֲלֵיהֶם,‏ חַפְּשׂוּ אֶת הָרְאוּיִים בְּתוֹכָם,‏ וְהִשָּׁאֲרוּ אֶצְלָם עַד צֵאתְכֶם.‏ 12  כְּשֶׁאַתֶּם נִכְנָסִים לְבַיִת,‏ בָּרְכוּ אֶת בְּנֵי הַבַּיִת בְּבִרְכַּת שָׁלוֹם.‏ 13  אִם רָאוּי הַבַּיִת,‏ יִשְׁרֶה עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁאַתֶּם מְאַחֲלִים לוֹ,‏ אֲבָל אִם אֵינֶנּוּ רָאוּי,‏ יָשׁוּב אֲלֵיכֶם הַשָּׁלוֹם שֶׁאִחַלְתֶּם לוֹ.‏ 14  בְּכָל מָקוֹם שֶׁבּוֹ לֹא יַכְנִיסוּ אֶתְכֶם וְלֹא יַקְשִׁיבוּ לְדִבְרֵיכֶם,‏ בְּצֵאתְכֶם מִן הַבַּיִת הַהוּא אוֹ מִן הָעִיר הַהִיא נַעֲרוּ אֶת הָאָבָק מֵעַל רַגְלֵיכֶם.‏ 15  אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם:‏ קַל יוֹתֵר יִהְיֶה בְּיוֹם הַדִּין לְאֶרֶץ סְדוֹם וַעֲמֹרָה מֵאֲשֶׁר לְאוֹתָהּ עִיר.‏ 16  ‏”הִנְנִי שׁוֹלֵחַ אֶתְכֶם כִּכְבָשִׂים בֵּין זְאֵבִים.‏ לָכֵן הֱיוּ זְהִירִים כִּנְחָשִׁים וּטְהוֹרִים כְּיוֹנִים.‏ 17  הִזָּהֲרוּ מִבְּנֵי אָדָם,‏ כִּי יִמְסְרוּ אֶתְכֶם לְבָתֵּי דִּין וְיַלְקוּ אֶתְכֶם בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת שֶׁלָּהֶם.‏ 18  לִפְנֵי מוֹשְׁלִים וּמְלָכִים תּוּבְאוּ בִּגְלָלִי,‏ לְעֵדוּת לָהֶם וְלַגּוֹיִים.‏ 19  אֲבָל כַּאֲשֶׁר יִמְסְרוּ אֶתְכֶם,‏ אַל תִּדְאֲגוּ שֶׁמָּא לֹא תֵּדְעוּ אֵיךְ לְדַבֵּר וּמָה לוֹמַר,‏ כִּי בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יִנָּתְנוּ לָכֶם הַמִּלִּים שֶׁיִּהְיֶה עֲלֵיכֶם לוֹמַר,‏ 20  שֶׁכֵּן לֹא רַק אַתֶּם תְּדַבְּרוּ,‏ אֶלָּא רוּחַ אֲבִיכֶם תְּדַבֵּר בְּאֶמְצָעוּתְכֶם.‏ 21  זֹאת וְעוֹד,‏ אָח יִמְסֹר אֶת אָחִיו לַמָּוֶת וְאָב יִמְסֹר אֶת בְּנוֹ;‏ יְלָדִים יָקוּמוּ נֶגֶד הוֹרֵיהֶם וְיָבִיאוּ לְמוֹתָם.‏ 22  וְתִהְיוּ שְׂנוּאִים עַל הַכֹּל בִּגְלַל שְׁמִי,‏ אֲבָל הַמַּחְזִיק מַעֲמָד עַד הַקֵּץ הוּא יִוָּשַׁע.‏ 23  כַּאֲשֶׁר יִרְדְּפוּ אֶתְכֶם בְּעִיר אַחַת,‏ נוּסוּ לְעִיר אַחֶרֶת;‏ אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם:‏ לֹא תַּסְפִּיקוּ לַעֲבֹר בְּכָל עָרֵי יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁיָּבוֹא בֶּן הָאָדָם.‏ 24  ‏”תַּלְמִיד אֵינוֹ גָּדוֹל מִמּוֹרֵהוּ,‏ וְעֶבֶד אֵינוֹ גָּדוֹל מֵאֲדוֹנוֹ.‏ 25  דַּי לוֹ לַתַּלְמִיד שֶׁיִּהְיֶה כְּמוֹרֵהוּ,‏ וְלָעֶבֶד שֶׁיִּהְיֶה כַּאֲדוֹנוֹ.‏ אִם לְבַעַל הַבַּיִת קָרְאוּ בַּעַל זְבוּב,‏* עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה יִקְרְאוּ כָּךְ לִבְנֵי בֵּיתוֹ.‏ 26  לָכֵן אַל תִּפְחֲדוּ מֵהֶם,‏ כִּי אֵין דָּבָר מְכֻסֶּה שֶׁלֹּא יֵחָשֵׂף וְאֵין סוֹד שֶׁלֹּא יִוָּדַע.‏ 27  אֶת מָה שֶׁאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם בַּחֹשֶׁךְ אִמְרוּ בָּאוֹר,‏ וְאֶת מָה שֶׁנִּלְחָשׁ בְּאָזְנֵיכֶם הַכְרִיזוּ מֵעַל גַּגּוֹת הַבָּתִּים.‏ 28  כְּמוֹ כֵן,‏ אַל תִּפְחֲדוּ מִמִּי שֶׁיְּכוֹלִים לַהֲרֹג אֶת הַגּוּף וְאֵינָם יְכוֹלִים לַהֲרֹג אֶת הַנֶּפֶשׁ;‏* יִרְאוּ מִזֶּה אֲשֶׁר יָכוֹל לִגְרֹם הֵן לְאָבְדַן הַנֶּפֶשׁ וְהֵן לְאָבְדַן הַגּוּף בְּגֵיהִנּוֹם.‏* 29  הַאִם לֹא נִמְכָּרִים שְׁנֵי דְּרוֹרִים בְּמַטְבֵּעַ קָטָן אֶחָד?‏* אַךְ אַף לֹא אֶחָד מֵהֶם יִפֹּל אַרְצָה לְלֹא יְדִיעַת אֲבִיכֶם.‏ 30  וְאַתֶּם,‏ אֲפִלּוּ שַׂעֲרוֹת רֹאשְׁכֶם נִמְנוּ כֻּלָּן.‏ 31  לָכֵן אַל תִּפְחֲדוּ:‏ יְקָרִים אַתֶּם מִצִּפּוֹרֵי דְּרוֹר רַבּוֹת.‏ 32  ‏”אִם כֵּן,‏ כָּל הַמַּכִּיר בִּי לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם,‏ גַּם אֲנִי אַכִּיר בּוֹ לִפְנֵי אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם,‏ 33  אֲבָל כָּל הַמִּתְכַּחֵשׁ לִי לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם,‏ גַּם אֲנִי אֶתְכַּחֵשׁ לוֹ לִפְנֵי אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם.‏ 34  אַל תַּחְשְׁבוּ שֶׁבָּאתִי לְהַשְׁכִּין שָׁלוֹם עַל הָאָרֶץ;‏ לֹא בָּאתִי לְהַשְׁכִּין שָׁלוֹם,‏ כִּי אִם לְהָטִיל חֶרֶב.‏ 35  הֲרֵי בָּאתִי לִגְרֹם פִּלּוּג — אִישׁ יִהְיֶה נֶגֶד אָבִיו,‏ בַּת נֶגֶד אִמָּהּ וְכַלָּה נֶגֶד חֲמוֹתָהּ.‏ 36  אוֹיְבֵי הָאִישׁ יִהְיוּ בְּנֵי בֵּיתוֹ שֶׁלּוֹ.‏ 37  מִי שֶׁאוֹהֵב* אֶת אָבִיו אוֹ אֶת אִמּוֹ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אוֹתִי אֵינוֹ רָאוּי לִי,‏ וּמִי שֶׁאוֹהֵב אֶת בְּנוֹ אוֹ אֶת בִּתּוֹ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אוֹתִי אֵינוֹ רָאוּי לִי.‏ 38  וּמִי שֶׁאֵינוֹ מוּכָן לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ אֶת עַמּוּד הַהוֹקָעָה* שֶׁלּוֹ וְלָלֶכֶת אַחֲרַי אֵינוֹ רָאוּי לִי.‏ 39  הַמּוֹצֵא אֶת נַפְשׁוֹ* יְאַבֵּד אוֹתָהּ,‏ וְהַמְּאַבֵּד אֶת נַפְשׁוֹ לְמַעֲנִי יִמְצָא אוֹתָהּ.‏ 40  ‏”הַמְּקַבֵּל אֶתְכֶם מְקַבֵּל גַּם אוֹתִי,‏ וְהַמְּקַבֵּל אוֹתִי מְקַבֵּל גַּם אֶת שׁוֹלְחִי.‏ 41  הַמְּקַבֵּל נָבִיא עַל שׁוּם הֱיוֹתוֹ נָבִיא,‏ שְׂכַר נָבִיא יְקַבֵּל,‏ וְהַמְּקַבֵּל צַדִּיק עַל שׁוּם הֱיוֹתוֹ צַדִּיק,‏ שְׂכַר צַדִּיק יְקַבֵּל.‏ 42  וְכָל הַנּוֹתֵן לְאֶחָד מִן הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה וְלוּ רַק כּוֹס מַיִם קָרִים עַל שׁוּם הֱיוֹתוֹ תַּלְמִיד,‏ אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם:‏ לֹא יֹאבַד לוֹ שְׂכָרוֹ”.‏

הערות שוליים

‏”קנאי”,‏ כלומר נלהב.‏
או,‏ ”כותונת נוספת”.‏
כינוי לאליל קדום.‏ שם זה יוחס לשטן.‏
או,‏ ”החיים”.‏ ראה נספח 7‏.‏
ראה נספח 9‏.‏
מילולית,‏ ”איסר”;‏ אחד משישה־עשר בדינר.‏
ביוונית,‏ פילאו.‏ לגבי המילה ”אוהב” בפסוק,‏ ראה ערך ”אהבה” במונחון‏.‏
ראה נספח 6‏.‏
או,‏ ”חייו”.‏