מתי 15‏:1‏-39

טו  לְאַחַר מִכֵּן בָּאוּ מִיְּרוּשָׁלַיִם אֶל יֵשׁוּעַ פְּרוּשִׁים וְסוֹפְרִים וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ:‏  ‏”מַדּוּעַ עוֹבְרִים תַּלְמִידֶיךָ עַל מָסֹרֶת הַקַּדְמוֹנִים?‏ לְמָשָׁל,‏ הֵם אֵינָם נוֹטְלִים יָדַיִם לִפְנֵי הַסְּעוּדָה”.‏  הֵשִׁיב וְאָמַר לָהֶם:‏ ”וּמַדּוּעַ אַתֶּם עוֹבְרִים עַל מִצְוַת אֱלֹהִים לְמַעַן הַמָּסֹרֶת שֶׁלָּכֶם?‏  לְמָשָׁל,‏ אֱלֹהִים אָמַר,‏ ’‏כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ’‏,‏* וְגַם,‏ ’‏הַמְּקַלֵּל אֶת אָבִיו אוֹ אֶת אִמּוֹ מוֹת יוּמַת’‏.‏* 5  אֲבָל אַתֶּם אוֹמְרִים,‏ ’‏מִי שֶׁאוֹמֵר לְאָבִיו אוֹ לְאִמּוֹ:‏ ”כָּל דָּבָר מִשֶּׁלִּי שֶׁיּוּכַל לְהוֹעִיל לְךָ,‏ הֲרֵי הוּא מַתָּנָה הַמֻּקְדֶּשֶׁת לֶאֱלֹהִים”,‏  אֵינוֹ חַיָּב לְכַבֵּד אֶת אָבִיו’‏.‏ כָּךְ בִּטַּלְתֶּם אֶת תָּקְפּוֹ שֶׁל דְּבַר אֱלֹהִים בִּגְלַל הַמָּסֹרֶת שֶׁלָּכֶם.‏  צְבוּעִים,‏ הֵיטֵב נִבָּא עֲלֵיכֶם יְשַׁעְיָהוּ בְּאָמְרוֹ:‏  ‏’‏הָעָם הַזֶּה בִּשְׂפָתָיו מְכַבֵּד אוֹתִי,‏ אַךְ לִבּוֹ רָחוֹק מִמֶּנִּי.‏  לַשָּׁוְא עוֹבְדִים הֵם אוֹתִי,‏ כִּי מְלַמְּדִים הֵם מִצְווֹת אֱנוֹשׁ’‏”.‏* 10  הוּא קָרָא אֵלָיו אֶת הַהֲמוֹנִים וְאָמַר לָהֶם:‏ ”הַקְשִׁיבוּ וְהָבִינוּ:‏ 11  לֹא מָה שֶׁנִּכְנָס אֶל הַפֶּה מְטַמֵּא אֶת הָאָדָם;‏ מָה שֶׁיּוֹצֵא מִן הַפֶּה הוּא הַמְּטַמֵּא אֶת הָאָדָם”.‏ 12  נִגְּשׁוּ אֵלָיו הַתַּלְמִידִים וְאָמְרוּ לוֹ:‏ ”הַאִם אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁדְּבָרֶיךָ הָיוּ לַפְּרוּשִׁים לְמִכְשׁוֹל?‏” 13  הֵשִׁיב לָהֶם:‏ ”כָּל צֶמַח שֶׁלֹּא נִשְׁתַּל עַל־יְדֵי אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם יֵעָקֵר.‏ 14  הָנִיחוּ לָהֶם.‏ מוֹרֵי דֶּרֶךְ עִוְּרִים הֵם.‏ וְאִם עִוֵּר מַדְרִיךְ עִוֵּר,‏ שְׁנֵיהֶם יִפְּלוּ לְתוֹךְ בּוֹר”.‏ 15  בִּתְגוּבָה אָמַר לוֹ פֶּטְרוֹס:‏ ”הַסְבֵּר לָנוּ אֶת הַדֻּגְמָה שֶׁנָּתַתָּ קֹדֶם לָכֵן”.‏ 16  אָמַר יֵשׁוּעַ:‏ ”הַאִם גַּם אַתֶּם עֲדַיִן חַסְרֵי הֲבָנָה?‏ 17  הַאֵינְכֶם יוֹדְעִים שֶׁכָּל הַנִּכְנָס אֶל הַפֶּה יוֹרֵד אֶל הַמֵּעַיִם וּמוּטָל אֶל הַבִּיּוּב?‏ 18  אַךְ הַדְּבָרִים הַיּוֹצְאִים מִן הַפֶּה נוֹבְעִים מִן הַלֵּב,‏ וְאֵלֶּה מְטַמְּאִים אֶת הָאָדָם.‏ 19  כִּי מִן הַלֵּב נוֹבְעִים מַחְשְׁבוֹת רֶשַׁע,‏ רְצִיחוֹת,‏ נִאוּפִים,‏ מַעֲשֵׂי זְנוּת,‏ גְּנֵבוֹת,‏ עֵדֻיּוֹת שֶׁקֶר וְגִדּוּפִים.‏* 20  אֵלֶּה הַמְּטַמְּאִים אֶת הָאָדָם;‏ אֲבָל אֲכִילָה לְלֹא נְטִילַת יָדַיִם אֵינָהּ מְטַמֵּאת אֶת הָאָדָם”.‏ 21  יֵשׁוּעַ יָצָא מִשָּׁם וְהָלַךְ אֶל אֵזוֹר צוֹר וְצִידוֹן.‏ 22  וְהִנֵּה אִשָּׁה פֵינִיקִית* מֵאוֹתוֹ אֵזוֹר יָצְאָה וְצָעֲקָה אֵלָיו:‏ ”רַחֵם עָלַי,‏ אֲדוֹנִי,‏ בֶּן דָּוִד.‏ בִּתִּי מִתְעַנָּה מְאוֹד עַל־יְדֵי שֵׁד”.‏ 23  אַךְ הוּא לֹא הֵשִׁיב לָהּ דָּבָר.‏ נִגְּשׁוּ אֵלָיו תַּלְמִידָיו וּבִקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ:‏ ”שַׁלַּח אוֹתָהּ,‏ כִּי הִיא הוֹלֶכֶת אַחֲרֵינוּ וְצוֹעֶקֶת לְלֹא הֶפְסֵק”.‏ 24  עָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר:‏ ”לֹא נִשְׁלַחְתִּי אֶלָּא אֶל הַכְּבָשִׂים הָאוֹבְדִים — אֶל בֵּית יִשְׂרָאֵל”.‏ 25  הִתְקָרְבָה אֵלָיו הָאִשָּׁה,‏ הִשְׁתַּחַוְתָה לוֹ וְאָמְרָה:‏ ”אֲדוֹנִי,‏ עֲזֹר לִי!‏” 26  הֵשִׁיב לָהּ וְאָמַר:‏ ”לֹא יָאֶה לָקַחַת אֶת לַחֲמָם שֶׁל הַיְּלָדִים וּלְהַשְׁלִיךְ אוֹתוֹ אֶל הַכְּלַבְלַבִּים”.‏ 27  אָמְרָה לוֹ:‏ ”נָכוֹן אֲדוֹנִי,‏ אֲבָל הַכְּלַבְלַבִּים אוֹכְלִים מֵהַפֵּרוּרִים הַנּוֹפְלִים מִשֻּׁלְחַן אֲדוֹנֵיהֶם”.‏ 28  הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהּ:‏ ”אִשָּׁה,‏ גְּדוֹלָה אֱמוּנָתֵךְ;‏ יְהִי לָךְ כִּרְצוֹנֵךְ”.‏ וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה נִרְפְּאָה בִּתָּהּ.‏ 29  יֵשׁוּעַ עָזַב אֶת הַמָּקוֹם,‏ וּבְהַגִּיעוֹ אֶל קִרְבַת יַם הַגָּלִיל עָלָה בְּמַעֲלֵה הָהָר וְהִתְיַשֵּׁב שָׁם.‏ 30  בָּאוּ אֵלָיו הֲמוֹן עַם רַב,‏ וְאִתָּם פִּסְחִים,‏ בַּעֲלֵי מוּם,‏ עִוְּרִים,‏ אִלְּמִים וְחוֹלִים רַבִּים אֲחֵרִים.‏ הִנִּיחוּ אוֹתָם לְרַגְלָיו וְהוּא רִפֵּא אוֹתָם.‏ 31  בִּרְאוֹתָם אֶת הָאִלְּמִים מְדַבְּרִים,‏ אֶת הַפִּסְחִים הוֹלְכִים וְאֶת הָעִוְּרִים רוֹאִים,‏ הִשְׁתּוֹמְמוּ הַהֲמוֹנִים וְהִלְּלוּ אֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.‏ 32  קָרָא אֵלָיו יֵשׁוּעַ אֶת תַּלְמִידָיו וְאָמַר לָהֶם:‏ ”אֲנִי מְרַחֵם עַל הַהֲמוֹנִים,‏ כִּי כְּבָר שְׁלוֹשָׁה יָמִים הֵם אִתִּי וְאֵין לָהֶם מָה לֶאֱכֹל;‏ אֵינֶנִּי רוֹצֶה לְשַׁלֵּחַ אוֹתָם לְדַרְכָּם רְעֵבִים,‏ פֶּן יִתְמוֹטְטוּ בַּדֶּרֶךְ”.‏ 33  אָמְרוּ לוֹ הַתַּלְמִידִים:‏ ”מִנַּיִן נַשִּׂיג בַּמָּקוֹם הַשּׁוֹמֵם הַזֶּה מַסְפִּיק לֶחֶם לְהַשְׂבִּיעַ הָמוֹן כֹּה גָּדוֹל?‏” 34  שָׁאַל אוֹתָם יֵשׁוּעַ:‏ ”כַּמָּה כִּכְּרוֹת לֶחֶם יֵשׁ לָכֶם?‏” הֵשִׁיבוּ לוֹ:‏ ”שֶׁבַע,‏ וּמְעַט דָּגִים קְטַנִּים”.‏ 35  הוּא הוֹרָה לַהֲמוֹנִים לָשֶׁבֶת עַל הָאָרֶץ,‏ 36  לָקַח אֶת שֶׁבַע כִּכְּרוֹת הַלֶּחֶם וְאֶת הַדָּגִים,‏ וּלְאַחַר שֶׁהוֹדָה לֶאֱלֹהִים,‏ בָּצַע אֶת הַלֶּחֶם וְחִלֵּק לַתַּלְמִידִים,‏ וְהַתַּלְמִידִים חִלְּקוּ לַהֲמוֹנִים.‏ 37  הַכֹּל אָכְלוּ וְשָׂבְעוּ,‏ וּבִשְׁאֵרִיּוֹת הַלֶּחֶם שֶׁאָסְפוּ מִלְּאוּ שִׁבְעָה סַלִּים גְּדוֹלִים.‏ 38  מִסְפַּר הָאוֹכְלִים הָיָה אַרְבַּעַת אֲלָפִים אִישׁ,‏ מִלְּבַד הַנָּשִׁים וְהַטַּף.‏ 39  לְאַחַר מִכֵּן שִׁלַּח יֵשׁוּעַ אֶת הַהֲמוֹנִים,‏ נִכְנַס לַסִּירָה וְעָבַר אֶל אֵזוֹר מָגָדָן.‏*

הערות שוליים

‏”גידופים”:‏ ראה מתי י״ב:‏31‏,‏ הערת שוליים.‏
או,‏ ”כנענית”.‏
ייתכן שמגדן היא מִגדלא.‏