שמואל ב׳ 24:1-25
כד כַּעֲסוֹ שֶׁל יְהֹוָה שׁוּב בָּעַר נֶגֶד יִשְׂרָאֵל+ כַּאֲשֶׁר מִישֶׁהוּ הֵסִית אֶת דָּוִד* לִפְעֹל נֶגְדָּם בְּאָמְרוֹ: ”לֵךְ, מְנֵה+ אֶת יִשְׂרָאֵל וְאֶת יְהוּדָה”.+
2 לְפִיכָךְ הַמֶּלֶךְ אָמַר אֶל יוֹאָב,+ שַׂר הַצָּבָא אֲשֶׁר הָיָה עִמּוֹ: ”עֲבֹר נָא בְּקֶרֶב כָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, מִדָּן וְעַד בְּאֵר שֶׁבַע,+ וְעִרְכוּ מִפְקָד שֶׁל הָעָם כְּדֵי שֶׁאֵדַע אֶת מִסְפַּר הָעָם”.
3 אַךְ יוֹאָב אָמַר לַמֶּלֶךְ: ”יַרְבֶּה יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת הָעָם פִּי מֵאָה, וּמִי יִתֵּן וְעֵינֵי אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ יִרְאוּ זֹאת, אֲבָל לָמָּה אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ חָפֵץ לַעֲשׂוֹת דָּבָר כָּזֶה?”
4 אַךְ דְּבַר הַמֶּלֶךְ הָיָה חָזָק מִיּוֹאָב וּמִשָּׂרֵי הַצָּבָא. עַל כֵּן יוֹאָב וְשָׂרֵי הַצָּבָא יָצְאוּ מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ כְּדֵי לַעֲרֹךְ מִפְקָד שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל.+
5 הֵם עָבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן וְהֵקִימוּ מַחֲנֶה בַּעֲרוֹעֵר,+ לִימִין הָעִיר* אֲשֶׁר בְּאֶמְצַע הָעֵמֶק, וְהָלְכוּ לְכִוּוּן בְּנֵי גָּד וְהִמְשִׁיכוּ אֶל יַעְזֵר.+
6 אַחֲרֵי כֵן הָלְכוּ אֶל הַגִּלְעָד+ וְאֶל אֶרֶץ תַּחְתִּים חָדְשִׁי וְהִמְשִׁיכוּ אֶל דָּן יַעַן וְהָלְכוּ סָבִיב אֶל צִידוֹן.+
7 אָז הָלְכוּ אֶל מִבְצַר צוֹר+ וְאֶל כָּל עָרֵי הַחִוִּים+ וְהַכְּנַעֲנִים, וּלְבַסּוֹף הִגִּיעוּ אֶל הַנֶּגֶב+ אֲשֶׁר בִּיהוּדָה, אֶל בְּאֵר שֶׁבַע.+
8 כָּךְ הֵם עָבְרוּ בְּכָל הָאָרֶץ וּבָאוּ לִירוּשָׁלַיִם מִקֵּץ תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים וְעֶשְׂרִים יוֹם.
9 וְיוֹאָב נָתַן לַמֶּלֶךְ אֶת מִסְפַּר הָעָם אֲשֶׁר הִתְפַּקֵּד. מִסְפָּרָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל הָיָה שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת אֶלֶף לוֹחֲמִים נוֹשְׂאֵי חֲרָבוֹת, וּמִסְפָּרָם שֶׁל אַנְשֵׁי יְהוּדָה הָיָה חֲמֵשׁ מֵאוֹת אֶלֶף.+
10 אַךְ לִבּוֹ* שֶׁל דָּוִד הִכָּה אוֹתוֹ+ אַחֲרֵי שֶׁסָּפַר אֶת הָעָם. אָמַר דָּוִד אֶל יְהֹוָה: ”חָטָאתִי+ מְאוֹד בַּעֲשׂוֹתִי זֹאת. וְכָעֵת, יְהֹוָה, סְלַח נָא עַל עֲווֹן עַבְדְּךָ,+ כִּי נָהַגְתִּי בְּסִכְלוּת רַבָּה”.+
11 כַּאֲשֶׁר קָם דָּוִד בַּבֹּקֶר הָיָה דְּבַר יְהֹוָה אֶל גָּד+ הַנָּבִיא, חוֹזֵה דָּוִד:
12 ”לֵךְ וֶאֱמֹר לְדָוִד, ’כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה: ”שָׁלוֹשׁ בְּרֵרוֹת אֲנִי נוֹתֵן לְךָ. בְּחַר לְךָ אֶת זוֹ אֲשֶׁר אָבִיא עָלֶיךָ”’”.+
13 לָכֵן גָּד נִכְנַס אֶל דָּוִד וְאָמַר לוֹ: ”הַאִם יָבוֹאוּ שֶׁבַע שְׁנוֹת רָעָב עַל אַרְצְךָ,+ שְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים שֶׁבָּהֶם תָּנוּס מִפְּנֵי צוֹרְרֶיךָ בְּרָדְפָם אַחֲרֶיךָ,+ אוֹ שְׁלוֹשָׁה יְמֵי מַגֵּפָה בְּאַרְצְךָ?+ כָּעֵת שְׁקֹל הֵיטֵב מָה עָלַי לְהָשִׁיב לְשׁוֹלְחִי”.
14 אָמַר דָּוִד לְגָד: ”צַר לִי עַד מְאוֹד. נִפֹּל נָא בְּיַד יְהֹוָה,+ כִּי גְּדוֹלִים רַחֲמָיו;+ אַךְ אַל אֶפֹּל בְּיַד אָדָם”.+
15 אָז שָׁלַח יְהֹוָה מַגֵּפָה+ בְּיִשְׂרָאֵל מֵהַבֹּקֶר וְעַד הַמּוֹעֵד שֶׁנִּקְבַּע, וּמֵתוּ מִן הָעָם שִׁבְעִים אֶלֶף אִישׁ,+ מִדָּן וְעַד בְּאֵר שֶׁבַע.+
16 כַּאֲשֶׁר הוֹשִׁיט הַמַּלְאָךְ אֶת יָדוֹ אֶל יְרוּשָׁלַיִם כְּדֵי לְהַשְׁמִידָהּ, הִתְחָרֵט יְהֹוָה* עַל הָאָסוֹן+ וְאָמַר לַמַּלְאָךְ הַמַּשְׁמִיד בְּקֶרֶב הָעָם: ”דַּי! הַנַּח כָּעֵת אֶת יָדְךָ”. וּמַלְאַךְ יְהֹוָה הָיָה בְּקִרְבַת גֹּרֶן אֲרַוְנָה+ הַיְּבוּסִי.+
17 כַּאֲשֶׁר רָאָה דָּוִד אֶת הַמַּלְאָךְ הַמַּכֶּה בָּעָם, אָמַר אֶל יְהֹוָה: ”אֲנִי חָטָאתִי וַאֲנִי עָשִׂיתִי אֶת הָרַע; אֲבָל הַצֹּאן הָאֵלֶּה+ מָה עָשׂוּ? תִּהְיֶה נָא יָדְךָ נֶגְדִּי וְנֶגֶד בֵּית אָבִי”.+
18 וְגָד נִכְנַס אֶל דָּוִד בַּיּוֹם הַהוּא וְאָמַר לוֹ: ”עֲלֵה, הָקֵם לִיהֹוָה מִזְבֵּחַ בְּגֹרֶן אֲרַוְנָה הַיְּבוּסִי”.+
19 וְדָוִד עָלָה כִּדְבַר גָּד, כְּפִי שֶׁצִּוָּה יְהֹוָה.
20 כַּאֲשֶׁר הִבִּיט אֲרַוְנָה מַטָּה וְרָאָה אֶת הַמֶּלֶךְ וְאֶת עֲבָדָיו בָּאִים לִקְרָאתוֹ, מִיָּד יָצָא אֲרַוְנָה וְהִשְׁתַּחֲוָה לַמֶּלֶךְ אַפַּיִם אַרְצָה.
21 שָׁאַל אֲרַוְנָה: ”מַדּוּעַ בָּא אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ אֶל עַבְדּוֹ?” הֵשִׁיב דָּוִד: ”לִקְנוֹת מִמְּךָ אֶת הַגֹּרֶן כְּדֵי לִבְנוֹת מִזְבֵּחַ לִיהֹוָה, עַל מְנַת שֶׁתֵּעָצֵר הַמַּגֵּפָה הַמַּכָּה בָּעָם”.+
22 אַךְ אֲרַוְנָה אָמַר אֶל דָּוִד: ”יִקַּח נָא אוֹתָהּ אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ וְיַקְרִיב אֶת הַטּוֹב בְּעֵינָיו. הִנֵּה בָּקָר לָעוֹלָה, וְהַמּוֹרַג* וּכְלֵי הַבָּקָר לָעֵצִים.
23 אֶת כָּל אֵלֶּה, הַמֶּלֶךְ, נוֹתֵן אֲרַוְנָה לַמֶּלֶךְ”. אָז אָמַר אֲרַוְנָה אֶל הַמֶּלֶךְ: ”יִהְיֶה נָא יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ שְׂבַע רָצוֹן מִמְּךָ”.
24 אַךְ הַמֶּלֶךְ אָמַר אֶל אֲרַוְנָה: ”לֹא. עָלַי לִקְנוֹת זֹאת מִמְּךָ בִּמְחִיר. לֹא אַעֲלֶה לִיהֹוָה אֱלֹהַי עוֹלוֹת חִנָּם”. לְפִיכָךְ דָּוִד קָנָה אֶת הַגֹּרֶן וְאֶת הַבָּקָר בַּחֲמִשִּׁים שִׁקְלֵי* כֶּסֶף.+
25 וְדָוִד בָּנָה שָׁם מִזְבֵּחַ+ לִיהֹוָה וְהֶעֱלָה עוֹלוֹת וּשְׁלָמִים. וִיהֹוָה נֶעֱתַר לַתְּחִנָּה בְּעַד הָאָרֶץ,+ וְהַמַּגֵּפָה בְּיִשְׂרָאֵל נֶעֶצְרָה.
הערות שוליים
^ או ”כאשר הוסת דוד”.
^ או ”מדרום לעיר”.
^ או ”מצפונו”.
^ או ”יהוה חש צער”.
^ כלי דיש קדום.
