עבור לתוכן

עבור לתוכן העניינים

נבואת נחמה הנוגעת לך

נבואת נחמה הנוגעת לך

פרק שני

נבואת נחמה הנוגעת לך

ישעיהו מ״א:‏1–29

1.‏ למה לנו להתעניין בנבואות ישעיהו?‏

 ישעיהו כתב את הספר הנושא את שמו לפני כמעט 000,‏3 שנה,‏ אך לספרו ערך רב גם עבורנו כיום.‏ המאורעות ההיסטוריים שכתב מלמדים עקרונות חשובים.‏ חקר הנבואות שכתב ישעיהו בשם יהוה בונה את אמונתנו.‏ ישעיהו אכן היה נביא אלוהים חיים.‏ יהוה האציל עליו מרוחו לכתוב היסטוריה מראש —‏ לתאר מאורעות בטרם התרחשו.‏ כך המחיש יהוה את יכולתו לחזות את העתיד ולעצבו.‏ ספר ישעיהו משכנע את המשיחיים האמיתיים שיהוה יקיים את כל הבטחותיו.‏

2.‏ מה היה המצב בירושלים כשכתב ישעיהו את ספר נבואותיו,‏ ואיזה שינוי היה צפוי?‏

2 כשמסיים ישעיהו את כתיבת נבואותיו,‏ האיום האשורי כבר הוסר וירושלים עומדת על תילה.‏ המקדש עומד על מכונו,‏ ובני העם ממשיכים בשגרת היומיום כמנהגם זה מאות שנים.‏ אלא שהמצב עומד להשתנות.‏ אוצרות מלכי יהודה עומדים להילקח בבלה,‏ שם ישמשו בחורי ישראל כסריסים,‏ כלומר פקידים בחצר המלוכה a (‏ישעיהו ל״ט:‏6,‏ 7‏)‏.‏ וכך אכן יקרה כעבור יותר ממאה שנה (‏מלכים ב׳.‏ כ״ד:‏12–17;‏ דניאל א׳:‏19‏)‏.‏

3.‏ מהו תוכן ישעיהו מ״א‏?‏

3 אלא שדבר־אלוהים בפי ישעיהו לא הסתכם בנבואת חורבן.‏ פרק מ׳ בספר ישעיהו פותח במילה ”‏נחמו”‏.‏ b בני העם יוכלו למצוא נחמה בהבטחה שהם או בניהם ישובו לארצם.‏ גם בפרק מ״א יש בשורת נחמה.‏ מנובא בו כי יהוה יקים מלך חזק שיעשה את רצונו.‏ הוא מציין שאין צורך לחשוש,‏ ומעודד לבטוח באלוהים.‏ הוא גם חושף את אוזלת ידם של אלילי הכזב בהם בוטחים גויי הארץ.‏ יש בכל הדברים האלה כדי לחזק מאוד את האמונה,‏ גם בימי ישעיהו וגם בימינו.‏

יהוה מזמין את העמים לעימות

4.‏ באילו מילים מזמין יהוה את יריבי עמו לעימות?‏

4 יהוה אומר ביד נביאו:‏ ‏”‏החרישו אלי,‏ איים,‏ ולאומים יחליפו כוח.‏ יגשו,‏ אז ידברו,‏ יחדיו למשפט נקרבה”‏ (‏ישעיהו מ״א:‏1‏)‏.‏ במילים אלו מזמין יהוה את יריבי עמו לעימות.‏ אדרבה,‏ שיאזרו עוז וישאו את דברם לפניו!‏ בהמשך דורש יהוה,‏ המשמש כשופט בבית משפט,‏ שהעמים ימציאו הוכחה שאליליהם הם אלוהי אמת.‏ היוכלו האלילים לנבא ישועות לחסידיהם או גזרי דין לאויביהם?‏ וגם אם כן,‏ היוכלו להגשים את נבואותיהם?‏ התשובה היא לא.‏ רק יהוה מסוגל לעשות זאת.‏

5.‏ הסבר כיצד מתגשמים דברי ישעיהו יותר מפעם אחת.‏

5 בשעה שאנו בוחנים את נבואות ישעיהו,‏ חשוב שנזכור כי בדומה לנבואות מקראיות רבות,‏ יש לדבריו יותר מהתגשמות אחת.‏ ב־607 לפה״ס גולים יושבי יהודה לבבל.‏ אך בנבואות ישעיהו נאמר כי יהוה עתיד לשחרר את גולי בבל.‏ וכך אכן אירע ב־537 לפה״ס.‏ שחרור זה התגשם שנית בתחילת המאה ה־20.‏ בימי מלחמת העולם הראשונה עברו על משרתי יהוה המשוחים ימי צרה בעולם.‏ ב־1918 שותקה פעילות ההטפה עקב לחצים מצד עולמו של השטן,‏ לחצים בדמות הסתה מצד הנצרות,‏ שהיא אחת ממרכיביה העיקריים של בבל הגדולה (‏ההתגלות י״א:‏5–10‏)‏.‏ מנהלים בכירים בחברת המצפה נאסרו על לא עוול בכפם.‏ נדמה היה כי העולם ניצח במלחמתו נגד משרתי אלוהים.‏ אך כפי שקרה ב־537 לפה״ס,‏ יהוה גאל את עמו במפתיע.‏ ב־1919 שוחררו המנהלים מן הכלא,‏ ולאחר מכן בוטלו האישומים נגדם.‏ בכינוס שנערך בספטמבר 1919 בסידר־פוינט שבאוהיו,‏ נקראו עובדי יהוה לחדש את פעילות ההכרזה של בשורת המלכות (‏ההתגלות י״א:‏11,‏ 12‏)‏.‏ מאז ואילך חל גידול ניכר בהיקף הכרזת הבשורה.‏ זאת ועוד,‏ חלק ניכר מדברי ישעיהו צפויים להתגשם בגן־העדן הארצי העתיד לבוא,‏ ולכן דברי ישעיהו שנאמרו לפני עידן ועידנים נוגעים גם לעמים ואומות בימינו.‏

הקמת מושיע

6.‏ כיצד מתאר הנביא את הכובש העתיד לבוא?‏

6 יהוה מנבא ביד ישעיהו על כובש שיושיע את עם אלוהים מבבל ויעשה את משפט יהוה על אויבי ישראל.‏ יהוה שואל:‏ ‏”‏מי העיר ממזרח?‏ צדק יקראהו לרגלו,‏ יתן לפניו גויים ומלכים יַרְד?‏ יתן כעפר חרבו,‏ כקש נידף קשתו?‏ ירדפם,‏ יעבור שלום,‏ אורַח ברגליו לא יבוא?‏ מי פעל ועשה,‏ קורא הדורות מראש?‏ אני,‏ יהוה,‏ ראשון;‏ ואת אחרונים אני הוא”‏ (‏ישעיהו מ״א:‏2–4‏)‏.‏

7.‏ מיהו הכובש המתקרב,‏ ומה הם הישגיו?‏

7 מיהו זה אשר קם ממזרח?‏ ממזרח לבבל שוכנות הארצות מדי,‏ פרס ועילם.‏ מארצות אלו יצא כורש מלך פרס בראש צבא אדיר (‏ישעיהו מ״א:‏25;‏ מ״ד:‏28;‏ מ״ה:‏1–4,‏ 13;‏ מ״ו:‏11‏)‏.‏ אף שכורש אינו מעובדי יהוה,‏ הוא עושה את רצון יהוה,‏ אלוהי הצדק.‏ הוא מכניע מלכים,‏ המתפוררים והופכים לעפר לפניו.‏ בכיבושיו הוא עובר ב”‏שלום”‏ וללא פגע בדרכים ואורחות שלא נוהגים לעבור בהן,‏ ומתגבר על כל מכשול.‏ בשנת 539 לפה״ס מגיע כורש לעיר בבל האדירה וכובש אותה.‏ בעקבות זאת הוא משחרר את עם אלוהים ומתיר להם לשוב לירושלים כדי לחדש את פולחן האמת (‏עזרא א׳:‏1–7‏)‏.‏ c

8.‏ מה רק יהוה מסוגל לעשות?‏

8 וכך,‏ באמצעות ישעיהו,‏ חוזה יהוה את עלייתו של כורש לשלטון זמן רב בטרם נולד!‏ רק אלוהי האמת יכול לנבא בדייקנות שכזו.‏ אין שווה לו בין אלילי הכזב של העמים.‏ לא לשווא אומר יהוה:‏ ”‏כבודי לאחר לא אתן”‏,‏ שכן רק הוא יכול לומר בצדק:‏ ”‏אני ראשון ואני אחרון,‏ ומבלעָדַי אין אלוהים”‏ (‏ישעיהו מ״ב:‏8;‏ מ״ד:‏6,‏ 7‏)‏.‏

עמים מפוחדים בוטחים באלילים

9–11.‏ כיצד מגיבים העמים על התקדמותו של כורש?‏

9 ישעיהו מתאר כעת את תגובת העמים לכובש עתידי זה:‏ ‏”‏רָאו איים ויירָאו,‏ קצות הארץ יֶחֱרָדו.‏ קָרבו ויאֱתָיוּן.‏ איש את רעהו יעזורו,‏ ולאחיו יאמר:‏ ’‏חזק’‏.‏ ויחזֵק חרש את צורף,‏ מחליק פטיש את הולם פעם [‏הסדן שפטיש הנפח מכה בו‏]‏,‏ אומר לדבק:‏ ’‏טוב הוא’‏.‏ ויחזקהו במסמרים,‏ לא יִמוט”‏ (‏ישעיהו מ״א:‏ 5–7‏)‏.‏

10 יהוה צופה מה יקרה כעבור מאתיים שנה בזירה העולמית.‏ צבאות חזקים בפיקודו של כורש נעים במהירות ומכניעים את כל אויביהם.‏ עמים,‏ לרבות יושבי האיים או אנשים הנמצאים במקומות מרוחקים ביותר,‏ חרדים מפני התקדמותו של כורש.‏ מתוך פחד,‏ הם עושים יד אחת כדי להילחם באיש שיהוה קרא לו ממזרח כדי לעשות את משפטו.‏ הם מנסים לעודד איש את אחיו בקריאה ”‏חזק”‏.‏

11 בעלי מלאכה פועלים שכם אחד כדי להכין פסילים שיצילו את האנשים.‏ החרש,‏ כלומר הנגר,‏ מכין את תבנית העץ של האליל ומעודד את הצורף לצפות אותה במתכת,‏ אולי אפילו בזהב.‏ מחליק הפטיש הולם באליל כדי להחליקו ולייפותו,‏ ומביע שביעות רצון מן הדבק.‏ אפשר שהמחבר מוהל דבריו במעט סרקזם בהוסיפו שיש לחזק את האליל גם במסמרים כדי שלא יתמוטט או ייחלש,‏ כפי שהיה במקרה של האליל דגון שנפל ארצה לפני ארון יהוה (‏שמואל א׳.‏ ה׳:‏4‏)‏.‏

אַל פחד!‏

12.‏ כיצד מסלק יהוה את פחדי ישראל?‏

12 כעת מפנה יהוה את תשומת לבו לעמו.‏ שלא כיתר העמים הבוטחים באלילים דוממים,‏ הבוטחים באלוהי האמת אינם צריכים לחשוש.‏ יהוה מסלק את הפחדים.‏ הוא מזכיר להם שישראל הוא מזרע אברהם אוהבו.‏ ישעיהו אומר את דברי יהוה בלשון רכה:‏ ‏”‏ואתה,‏ ישראל עבדי,‏ יעקב אשר בחרתיך,‏ זרע אברהם אוהבי.‏ אשר החזקתיך מקצות הארץ,‏ ומאציליה קראתיך.‏ ואומר לך,‏ ’‏עבדי אתה,‏ בחרתיך ולא מאסתיך.‏ אל תירא,‏ כי עימך אני.‏ אל תִּשְתָּע [‏אל תפן כה וכה בחרדה‏]‏‏,‏ כי אני אלוהיך.‏ אימצתיך [‏חיזקתיך‏]‏ אף עזרתיך,‏ אף תְּמַכתיך בימין צדקי’‏”‏ (‏ישעיהו מ״א:‏8–10‏)‏.‏

13.‏ מדוע יש בדברי יהוה משום נחמה לגולי בבל?‏

13 איזו נחמה שאבו ודאי ממילים אלה היהודים הנאמנים שהיו שבויים בארץ נכר!‏ מה מעודד לשמוע שיהוה מכנה אותם ”‏עבדי”‏,‏ בעודם גולים,‏ עבדים למלך בבל!‏ (‏דברי הימים ב׳.‏ ל״ו:‏20‏)‏ יהוה אומנם העניש אותם על חוסר נאמנותם,‏ אך לא דחה אותם מעל פניו.‏ ישראל שייך ליהוה ולא לבבל.‏ עבדי יהוה אינם צריכים לירוא מפני הכובש המתקרב,‏ מפני כורש.‏ יהוה יהיה עם עמו ויעזור לו.‏

14.‏ כיצד יכולים משרתי אלוהים בימינו למצוא נחמה בדברי יהוה לישראל?‏

14 דברי נחמה אלו מעודדים ומחזקים את משרתי אלוהים עד עצם ימינו.‏ ב־1918 נכספו עובדי אלוהים לדעת מהו רצונו,‏ והשתוקקו לצאת מן השבי הרוחני.‏ כיום אנו כמהים להקלה מן הלחצים שמפעילים השטן,‏ עולמו ואי־שלימותנו.‏ ברי לנו שיהוה יודע בדיוק מתי וכיצד לפעול למען עמו.‏ כילדים קטנים,‏ אנו אוחזים בידו החזקה של יהוה,‏ סמוכים ובטוחים שהוא יעזור לנו להתמודד (‏תהלים ס״ג:‏8,‏ 9‏)‏.‏ יהוה מוקיר את משרתיו.‏ הוא תומך בנו כיום בדיוק כפי שתמך במשרתיו בשנים הקשות 1918 ו־1919,‏ וכפי שתמך בבני ישראל הנאמנים בימי קדם.‏

15,‏ 16.‏ (‏א)‏ מה יעלה בגורלם של אויבי ישראל,‏ ומדוע מדומה ישראל לתולעת?‏ (‏ב)‏ איזו מתקפה שעומדת להתרחש הופכת את דברי יהוה למעודדים במיוחד עבורנו?‏

15 תן דעתך ליתר הדברים שאומר יהוה ביד ישעיהו:‏ ‏”‏’‏הן יבושו וייכלמו כל הנֶחֱרים בך [‏השופכים חרונם עליך‏]‏‏.‏ יהיו כאין ויאבדו אנשי ריבך.‏ תבקשם ולא תמצאם,‏ אנשי מַצֻּתֶךָ [‏הניצים עימך‏]‏‏.‏ יהיו כאין וכאפס,‏ אנשי מלחמתך.‏ כי אני,‏ יהוה אלוהיך מחזיק ימינך,‏ האומר לך:‏ ”‏אל תירא אני עזרתיך”‏.‏ אל תיראי,‏ תולעת יעקב,‏ מְתֵּי ישראל [‏אנשי ישראל‏]‏‏.‏ אני עזרתיך’‏,‏ נאום יהוה וגואלך קדוש ישראל”‏ (‏ישעיהו מ״א:‏11–14‏)‏.‏

16 אויבי ישראל לא ינצחו.‏ כל השופכים חרונם על ישראל יבושו וייכלמו.‏ אנשי ריבם יאבדו.‏ היהודים השבויים אומנם נראים כתולעת חלשה וחסרת הגנה העושה דרכה בעפר,‏ אך יהוה יעזור להם.‏ מה מעודד הדבר דווקא ב”‏אחרית הימים”‏,‏ שעה שהמשיחיים מתמודדים עם איבה עזה מצד כה רבים בעולם!‏ (‏טימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏1‏)‏ הבטחת יהוה אכן מחזקת את ידינו לנוכח מתקפתו הקרבה של השטן,‏ המכונה באחת הנבואות ”‏גוג ארץ המגוג”‏.‏ עובדי יהוה שיותקפו באכזריות על־ידי גוג ייראו חסרי הגנה כתולעת,‏ כ”‏יושבים באין חומה,‏ ובריח ודלתיים אין להם”‏.‏ אבל הבוטחים ביהוה אינם צריכים לרעוד מפחד.‏ האל הכל־​יכול יילחם להם ויושיעם (‏יחזקאל ל״ח:‏2,‏ 11,‏ 14–16,‏ 21–23;‏ קורינתים ב׳.‏ א׳:‏3‏)‏.‏

נחמה לישראל

17,‏ 18.‏ כיצד מתאר ישעיהו את הכוח שיקבל עם ישראל,‏ ומה יתגשם ללא ספק?‏

17 יהוה מוסיף לנחם את עמו:‏ ‏”‏הנה שמתיך למורַג חרוץ חדש,‏ בעל פיפיות.‏ תדוש הרים ותָדוֹק,‏ וגבעות כמוץ תשים.‏ תִּזְרֵם ורוח תישאם,‏ וסערה תפיץ אותם.‏ ואתה תגיל ביהוה,‏ בקדוש ישראל תתהלל”‏ (‏ישעיהו מ״א:‏15,‏ 16‏)‏.‏

18 עם ישראל יקבל כוח לפעול,‏ ובמובן הרוחני להכניע את אויביו המשולים להרים.‏ בשובו של העם מן הגלות הוא יתגבר על כל אויביו שינסו למנוע ממנו לבנות את בית המקדש ואת חומות ירושלים (‏עזרא ו׳:‏12;‏ נחמיה ו׳:‏16‏)‏.‏ עם זאת,‏ דברי יהוה יתקיימו בקנה מידה רחב יותר ב”‏ישראל השייכים לאלוהים”‏ (‏גלטים ו׳:‏16‏)‏.‏ ישוע הבטיח למשיחיים המשוחים:‏ ”‏המנצח ושומר את מעשיי עד קץ,‏ אני אתן לו סמכות על הגויים וירעה אותם בשבט ברזל,‏ ככלי חרס ינופצו,‏ כשם שגם אני קיבלתי סמכות מאת אבי”‏ (‏ההתגלות ב׳:‏26–28‏)‏.‏ אין ספק שתבוא שעה שאחי המשיח המוקמים לתחייה לתפארת שמימית,‏ יטלו חלק בהשמדת אויבי יהוה (‏תסלוניקים ב׳.‏ א׳:‏7,‏ 8;‏ ההתגלות כ׳:‏4,‏ 6‏)‏.‏

19,‏ 20.‏ מה כותב ישעיהו לגבי חידוש יופיה של ארץ ישראל,‏ וכיצד מתגשם הדבר?‏

19 יהוה נוקט לשון ציורית כדי לתת משנה תוקף להבטחתו לעזור לעמו בשעת צרה.‏ ישעיהו כותב:‏ ‏”‏העניים והאביונים מבקשים מים,‏ וָאַיִן.‏ לשונם בצמא נָשָתָּה [‏יבשה‏]‏‏.‏ אני,‏ יהוה,‏ אענם.‏ אלוהי ישראל,‏ לא אעזבם.‏ אפתח על שפיים [‏הרים‏]‏ נהרות,‏ ובתוך בקעות מעיינות.‏ אשים מדבר לאגם מים,‏ וארץ צייה למוצָאי מים.‏ אתן במדבר ארז,‏ שיטה והדס ועץ שמן.‏ אשים בערבה ברוש,‏ תדהר ותְאַשוּר יחדיו.‏ למען יראו וידעו וישימו וישכילו יחדיו,‏ כי יד יהוה עשתה זאת,‏ וקדוש ישראל בְּרָאָהּ”‏ (‏ישעיהו מ״א:‏17–20‏)‏.‏

20 גולי יהודה יושבים אומנם בבירתה העשירה של מעצמת העולם,‏ אך להם היא כמדבר חרב.‏ הם חשים כפי שחש דוד כשהסתתר מפני שאול המלך.‏ ב־537 לפה״ס פותח להם יהוה דרך לשוב ליהודה ולבנות מחדש את מקדשו בירושלים — להשיב את עבודתו הטהורה על כנה.‏ על כך מברך אותם יהוה.‏ באחת הנבואות שכתב בהמשך חוזה ישעיהו ש”‏ניחַם יהוה ציון.‏ ניחַם כל חורבותיה,‏ וישם מדברהּ כעדן,‏ וערבתהּ כגן יהוה”‏ (‏ישעיהו נ״א:‏3‏)‏.‏ כך אכן קורה כאשר שבים היהודים לארצם.‏

21.‏ איזה שיקום חל בעת החדשה,‏ ומה יקרה בעתיד?‏

21 דבר דומה אירע בעת החדשה.‏ ישוע המשיח,‏ שהוא כורש הגדול יותר,‏ שחרר את תלמידיו המשוחים מן השבי הרוחני למען יכוננו מחדש את עבודת אלוהים הטהורה.‏ נאמנים אלה בורכו בגן־עדן רוחני עשיר,‏ גן־עדן סמלי (‏ישעיהו י״א:‏6–9;‏ ל״ה:‏1–7‏)‏.‏ כאשר ישמיד יהוה בקרוב את אויביו,‏ תשתנה הארץ כולה ותהפוך לגן־עדן,‏ כפי שהבטיח ישוע לפושע שהוקע לצדו (‏לוקס כ״ג:‏43‏)‏.‏

העימות עם אויבי ישראל

22.‏ באילו מילים מזמין יהוה שנית את העמים לעימות?‏

22 יהוה שב כעת להתעמת עם העמים ואלילי הכזב שלהם.‏ ‏”‏’‏קָרבו ריבכם’‏,‏ יאמר יהוה.‏ ’‏הגישו עצומותיכם’‏,‏ יאמר מלך יעקב.‏ ’‏יגישו ויגידו לנו את אשר תִּקְרֶינָה.‏ הראשונות — מה הנה?‏ — הַגידו,‏ ונשׂימה לבנו ונדעה אחריתן,‏ או הבאות השמיעונו.‏ הַגידו האותיות לאחור [‏אימרו את הבאות‏]‏‏,‏ ונדעה כי אלוהים אתם.‏ אף תיטיבו ותָרֵעו,‏ ונשתעה [‏נביט‏]‏ ונראה יחדיו.‏ הן אתם מאין,‏ ופָעָלכם מֵאָפַע [‏מאפס‏]‏‏.‏ תועבה יבחר בכם’‏”‏ (‏ישעיהו מ״א:‏21–24‏)‏.‏ האם מסוגלים אלילי הגויים לנבא את העתיד במדויק וכך להוכיח שיש להם ידע על־טבעי?‏ לוּ יכלו,‏ אין ספק שהיו תוצאות חיוביות או שליליות המוכיחות את טענתם.‏ אך המציאות היא שאלילים אינם מסוגלים לעשות דבר,‏ שכן הם אַיִן.‏

23.‏ מדוע גינה יהוה את האלילים שוב ושוב באמצעות נביאיו?‏

23 יש התוהים כיום מדוע הקדיש יהוה זמן כה רב לגינוי האווילות שבעבודת אלילים,‏ אם בפי ישעיהו ואם בפי יתר הנביאים.‏ לרבים כיום מובן מאליו שפסילים מעשה ידי אדם אין בהם מועיל.‏ אך ברגע שאמונות כוזבות הופכות למקובלות ונפוצות,‏ קשה מאוד לשרש אותן ממוחם של הדוגלים בהן.‏ רבות מן האמונות בהן דוגלים בני דורנו חסרות היגיון בדיוק כמו האמונה שצלמים דוממים הם אלוהים.‏ אך אנשים דבקים בהן למרות הנימוקים המשכנעים המפריכים אותן.‏ מכאן שרק אם ישמעו את האמת שוב ושוב,‏ יהיו מי שיבינו שנבון לבטוח ביהוה.‏

24,‏ 25.‏ כיצד חוזר יהוה לדבר על כורש,‏ ואיזו נבואה נוספת מזכירים לנו דבריו?‏

24 יהוה חוזר לדבר על כורש.‏ ‏”‏העירותי מצפון,‏ וַיַּאת [‏ויבוא‏]‏.‏ ממזרח שמש יקרא בשמי.‏ ויבוא סגנים [‏וידרוך שרים ]‏ כמו חומר,‏ וכמו יוצר ירמוס טיט”‏ (‏ישעיהו מ״א:‏25‏)‏.‏ d שלא כאלילי הגויים,‏ יהוה כן מסוגל לפעול.‏ הוא יביא את כורש ”‏ממזרח שמש”‏,‏ ובכך יפגין את יכולתו לחזות את העתיד ולעצבו כרצונו כדי למלא את תחזיותיו.‏

25 מילים אלו מזכירות לנו את דברי השליח יוחנן שתיאר מלכים שיקומו ויפעלו בתקופתנו.‏ בספר ההתגלות ט״ז:‏12 אנו קוראים על הכנת הדרך ל”‏מלכים ממזרח שמש”‏.‏ הללו אינם אלא יהוה אלוהים וישוע המשיח.‏ כשם שכורש שחרר את עם אלוהים לפני זמן רב,‏ מלכים חזקים אלה ישמידו את אויבי יהוה,‏ יושיעו את משרתיו מהצרה הגדולה וינהיגו אותם אל תוך העולם החדש,‏ עולם רב צדק (‏תהלים ב׳:‏8,‏ 9;‏ פטרוס ב׳.‏ ג׳:‏13;‏ ההתגלות ז׳:‏14–17‏)‏.‏

יהוה הוא האל העליון!‏

26.‏ איזו שאלה מציג יהוה,‏ והאם היא זוכה לתשובה?‏

26 יהוה שב ומצהיר שהוא לבדו אלוהי האמת.‏ הוא שואל:‏ ‏”‏מי הגיד מראש ונֵדָעָה,‏ ומלפנים ונאמר ’‏צדיק’‏?‏ אף אין מגיד,‏ אף אין משמיע,‏ אף אין שומע אִמריכם”‏ (‏ישעיהו מ״א:‏26‏)‏.‏ אין אליל שהכריז על בואו של כובש לשחרר את מאמיניו.‏ כולם דוממים,‏ אין בהם חיים.‏ אין בהם שמץ של אלוהות.‏

27,‏ 28.‏ איזו עובדה חשובה מודגשת בפסוקים החותמים את פרק מ״א,‏ ומי הם היחידים שמכריזים על כך?‏

27 ישעיהו אומר בשם יהוה אמיתות נבואיות מלהיבות,‏ ואז מדגיש עובדה חשובה ביותר:‏ ‏”‏ראשון לציון:‏ ’‏הנה הִנָּם!‏’‏ ולירושלים מבשר אתן.‏ וארא ואין איש,‏ ומאלה ואין יועץ,‏ ואשאלם וישיבו דבר.‏ הן כולם אוון [‏אַיִן‏]‏‏,‏ אפס מעשיהם,‏ רוח ותוהו נסכיהם”‏ (‏ישעיהו מ״א:‏27–29‏)‏.‏

28 יהוה הוא הראשון.‏ הוא האל העליון!‏ הוא אלוהי האמת המכריז ישועה לעמו ומביא להם בשורות טובות.‏ רק עדיו מכריזים על גדולתו לעמים.‏ יהוה בז לבוטחים באלילים ומגנה אותם.‏ הוא מכנה את אליליהם בזלזול ”‏רוח ותוהו”‏.‏ איזו סיבה טובה לדבוק באלוהי האמת!‏ רק יהוה ראוי שנבטח ונאמין בו.‏

‏[‏הערות שוליים]‏

a עיין בפרק 29 של נבואות ישעיהו — אור לאנושות (‏א׳‏‏)‏.‏

b עיין בפרק 30 של נבואות ישעיהו — אור לאנושות (‏א׳‏‏)‏.‏

c כורש הגדול יותר,‏ אשר שחרר ב־1919 את ”‏ישראל השייכים לאלוהים”‏ מן השבי הרוחני,‏ אינו אלא ישוע המשיח,‏ שמ־1914 מולך במלכות אלוהים השמימית (‏גלטים ו׳:‏16‏)‏.‏

d מולדתו של כורש שכנה אומנם ממזרח לעיר בבל,‏ אך למתקפתו הסופית על העיר הגיע מצפון,‏ מאיזור אסיה הקטנה.‏

‏[‏שאלות לימוד]‏

‏[‏תמונה בעמוד 19]‏

כורש נבחר לעשות את מלאכת אלוהים למרות היותו עובד אלילים

‏[‏תמונה בעמוד 21]‏

העמים בוטחים באלילים דוממים

‏[‏תמונות בעמוד 27]‏

ישראל ’‏ידוש הרים’‏ כ”‏מורַג חרוץ”‏