ישעיהו 41‏:1‏-29

  • כובש יגיע מן הזריחה ‏(‏1–7‏)‏

  • ישראל נבחר כעבדו של אלוהים ‏(‏8–20‏)‏

    • ‏”אברהם ידידי” ‏(‏8‏)‏

  • קריאת תיגר על אלים אחרים ‏(‏21–29‏)‏

מא  ‏”הַקְשִׁיבוּ לִי בִּדְמָמָה,‏* אִיִּים;‏יַחְלִיפוּ הַלְּאֻמִּים כּוֹחַ.‏ יִגְּשׁוּ נָא;‏ וְאָז יְדַבְּרוּ.‏ נִקְרַב יַחְדָּו לְמִשְׁפָּט.‏   מִי הֵעִיר מִישֶׁהוּ מִן הַזְּרִיחָה,‏*בִּצְדָקָה קָרָא לוֹ אֶל רַגְלָיו,‏*לִמְסֹר לְיָדָיו אֻמּוֹתוּלְהַכְנִיעַ לְפָנָיו מְלָכִים?‏ מִי הוֹפֵךְ אוֹתָם לֶעָפָר לִפְנֵי חַרְבּוֹ,‏כְּקַשׁ נִדָּף לִפְנֵי קַשְׁתּוֹ?‏   הוּא רוֹדֵף אַחֲרֵיהֶם,‏ עוֹבֵר בְּאֵין מַפְרִיעַעַל נְתִיבִים אֲשֶׁר רַגְלָיו לֹא הָלְכוּ בָּהֶם.‏   מִי פָּעַל וְעָשָׂה זֹאת,‏בְּקָרְאוֹ אֵלָיו אֶת הַדּוֹרוֹת מִן הַהַתְחָלָה?‏ אֲנִי,‏ יְהֹוָה,‏ הָרִאשׁוֹן;‏וְעִם הָאַחֲרוֹנִים אֲנִי אוֹתוֹ אֶחָד”.‏   רָאוּ זֹאת הָאִיִּים וְהֵחֵלּוּ לְפַחֵד.‏ קְצוֹת הָאָרֶץ הֵחֵלּוּ לִרְעֹד.‏ הֵם קְרֵבִים וְנִגָּשִׁים.‏   אִישׁ אִישׁ עוֹזֵר לְרֵעֵהוּוְאוֹמֵר לְאָחִיו:‏ ”הֱיֵה חָזָק”.‏   וְהֶחָרָשׁ מְחַזֵּק אֶת הַצּוֹרֵף;‏וְהַמְּשַׁטֵּחַ בַּפַּטִּישׁ*מְחַזֵּק אֶת הַהוֹלֵם בַּסַּדָּן.‏ אוֹמֵר הוּא עַל הַהַלְחָמָה:‏ ”הִיא טוֹבָה”.‏ וְאָז מְחַזְּקִים אוֹתוֹ בְּמַסְמְרִים כְּדֵי שֶׁלֹּא יִמּוֹט.‏   ‏”אַךְ אַתָּה,‏ יִשְׂרָאֵל,‏ הִנְּךָ עַבְדִּי,‏יַעֲקֹב,‏ אֲשֶׁר בּוֹ בָּחַרְתִּי,‏זֶרַע* אַבְרָהָם יְדִידִי,‏   אַתָּה,‏ אֲשֶׁר לָקַחְתִּי אוֹתְךָ מִקְּצוֹת הָאָרֶץ,‏וַאֲשֶׁר קָרָאתִי לְךָ מִן הַמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים בְּיוֹתֵר בָּהּ.‏ אָמַרְתִּי לְךָ,‏ ’‏עַבְדִּי אַתָּה;‏בָּחַרְתִּי בְּךָ;‏ לֹא מָאַסְתִּי בְּךָ.‏ 10  אַל תִּירָא,‏ כִּי עִמְּךָ אֲנִי.‏ אַל תִּדְאַג,‏ כִּי אֲנִי אֱלֹהֶיךָ.‏ אֲחַזֶּקְךָ,‏ כֵּן,‏ אֶעֱזֹר לְךָ,‏אָכֵן אַחְזִיק בְּךָ בִּימִין צִדְקִי’‏.‏ 11  הִנֵּה יֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ כָּל הַמִּתְמַלְּאִים זַעַם עָלֶיךָ.‏ הַנִּלְחָמִים בְּךָ יִהְיוּ כְּאַיִן וְיֹאבְדוּ.‏ 12  תְּחַפֵּשׂ אַחַר אַנְשֵׁי רִיבְךָ,‏ אַךְ לֹא תִּמְצָאֵם;‏אַנְשֵׁי מִלְחַמְתְּךָ יִהְיוּ כְּאַיִן וּכְאֶפֶס.‏ 13  כִּי אֲנִי,‏ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ,‏ מַחְזִיק בְּיַד יְמִינְךָ,‏הָאוֹמֵר לְךָ,‏ ’‏אַל תִּירָא.‏ אֲנִי אֶעֱזֹר לְךָ’‏.‏ 14  אַל תִּירְאִי,‏ תּוֹלַעַת* יַעֲקֹב,‏אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל,‏ אֲנִי אֶעֱזֹר לָךְ”,‏ מַכְרִיז יְהֹוָה,‏ גּוֹאֲלֵךְ,‏ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל.‏ 15  ‏”הִנֵּה עָשִׂיתִי אוֹתָךְ לְמוֹרַג,‏*לִכְלִי דַּיִשׁ חָדָשׁ בַּעַל שִׁנֵּי פִּיפִיּוֹת.‏* אַתָּה תָּדוּשׁ אֶת הֶהָרִים וְתִמְחַץ אוֹתָםוְתַעֲשֶׂה כְּמוֹץ אֶת הַגְּבָעוֹת.‏ 16  אַתָּה תִּזְרֶה אוֹתָם,‏וְהָרוּחַ תִּשָּׂאֵם;‏סְעָרָה תָּפִיץ אוֹתָם.‏ אַתָּה תָּגִיל בִּיהֹוָה,‏וּבִקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל תִּתְהַלֵּל”.‏* 17  ‏”הָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיוֹנִים מְחַפְּשִׂים מַיִם,‏ וְאֵין.‏ לְשׁוֹנָם יְבֵשָׁה מִצָּמָא.‏ אֲנִי,‏ יְהֹוָה,‏ אֶעֱנֶה לָהֶם.‏ אֲנִי,‏ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל,‏ לֹא אֶעֶזְבֵם.‏ 18  אֶגְרֹם לִנְהָרוֹת לִזְרֹם עַל הַגְּבָעוֹת הַחֲשׂוּפוֹתוּלְמַעְיָנוֹת בְּתוֹךְ הַבְּקָעוֹת.‏ אֶהֱפֹךְ אֶת הַמִּדְבָּר לַאֲגַם מַיִם*וְאֶת הָאָרֶץ הַצְּחִיחָה לְמַעַיְנוֹת מַיִם.‏ 19  אֶטַּע בַּמִּדְבָּר אֶרֶז,‏שִׁטָּה וַהֲדַס וְאֹרֶן.‏ אֶטַּע בָּעֲרָבָה עֵץ עַרְעָר,‏יַחַד עִם תִּדְהָר* וּבְרוֹשׁ,‏ 20  לְמַעַן הַכֹּל יִרְאוּ וְיֵדְעוּוְיָשִׂימוּ לֵב וְיָבִינוּכִּי יַד יְהֹוָה עָשְׂתָה זֹאת,‏וּקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל בָּרָא זֹאת”.‏ 21  ‏”הַצִּיגוּ אֶת רִיבְכֶם”,‏ אוֹמֵר יְהֹוָה.‏ ‏”הַגִּישׁוּ אֶת טִעוּנֵיכֶם”,‏ אוֹמֵר מֶלֶךְ יַעֲקֹב.‏ 22  ‏”הַגִּישׁוּ רְאָיוֹת וְאִמְרוּ לָנוּ אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר יִקְרוּ.‏ סַפְּרוּ נָא לָנוּ עַל הַדְּבָרִים הַקּוֹדְמִים,‏*לְמַעַן נִשְׁקֹל אוֹתָם* וְנֵדַע אֶת תּוֹצְאָתָם.‏ אוֹ הַשְׁמִיעוּ לָנוּ אֶת הַדְּבָרִים הָעֲתִידִים לָבוֹא.‏ 23  הַגִּידוּ לָנוּ מָה יִקְרֶה בֶּעָתִיד,‏לְמַעַן נֵדַע כִּי אֵלִים אַתֶּם.‏ כֵּן,‏ עֲשׂוּ דְּבַר מָה,‏ טוֹב אוֹ רַע,‏לְמַעַן נִשְׁתּוֹמֵם בִּרְאוֹתֵנוּ זֹאת.‏ 24  הֵן אַתֶּם אַיִן,‏וְהֶשֵּׂגְכֶם אֶפֶס.‏ כָּל הַבּוֹחֵר בָּכֶם מְתֹעָב.‏ 25  אֲנִי הֵעַרְתִּי מִישֶׁהוּ מִן הַצָּפוֹן,‏ וְהוּא יָבוֹא,‏אָדָם מִזְּרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ* אֲשֶׁר יִקְרָא בִּשְׁמִי.‏ הוּא יִרְמֹס שַׁלִּיטִים* כְּאִלּוּ הָיוּ הֵם חֵמָר,‏כְּמוֹ קַדָּר הַדּוֹרֵךְ טִיט.‏ 26  מִי סִפֵּר עַל כָּךְ מֵרֹאשׁ,‏ כְּדֵי שֶׁנֵּדַע,‏אוֹ מִלְּפָנִים,‏ לְמַעַן נֹאמַר,‏ ’‏צוֹדֵק הוּא’‏?‏ אָכֵן,‏ אִישׁ לֹא הוֹדִיעַ זֹאת!‏ אִישׁ לֹא הִשְׁמִיעַ זֹאת!‏ אִישׁ לֹא שָׁמַע דָּבָר מִכֶּם!‏”‏ 27  אֲנִי הָיִיתִי הָרִאשׁוֹן לוֹמַר לְצִיּוֹן:‏ ”הִנֵּה!‏ הִנֵּה הֵם!‏”‏ וְלִירוּשָׁלַיִם אֶשְׁלַח נוֹשֵׂא בְּשׂוֹרָה טוֹבָה.‏ 28  אַךְ הוֹסַפְתִּי לְהַבִּיט,‏ וְלֹא הָיָה אִישׁ;‏לֹא הָיָה בָּהֶם אִישׁ לְיַעֵץ.‏ וְהוֹסַפְתִּי לְבַקֵּשׁ מֵהֶם לְהָשִׁיב.‏ 29  הִנֵּה כֻּלָּם אַשְׁלָיָה.‏* מַעֲשֵׂיהֶם אֶפֶס.‏ צַלְמֵי הַמַּתֶּכֶת שֶׁלָּהֶם* הֵם רוּחַ וְתֹהוּ.‏*

הערות שוליים

או ”החרישו לפניי”.‏
או ”מהמזרח”.‏
כלומר,‏ אל רגלי אלוהים,‏ כדי לשרתו.‏
או ”פטיש הנפחים”.‏
או ”צאצאי”.‏
כלומר,‏ חסרת הגנה ושפלה.‏
כלי דיש קדום.‏
כלומר,‏ שיניים חדות משני צידיהן.‏
או ”תתפאר”.‏
או ”לאגם מים אשר בו קני סוף”.‏
ככל הנראה עץ הנקרא מֵילָה.‏
נה״מ,‏ ”הראשונות”.‏
או ”נשים ליבנו עליהם”.‏
או ”מהמזרח”.‏
או ”סגנים”.‏
או ”אַיִן”.‏
או ”צלמיהם היצוקים”.‏
או ”רוח ודבר חסר ממשות”.‏