פרק עשרים ושבע

עבודת אלוהים טהורה זוכה לברכת יהוה

ישעיהו ס״ו:‏​1–14

1.‏ אילו מוטיבים מבליט הפרק האחרון בספר ישעיהו,‏ ואילו שאלות זוכות לתשובות?‏

 בפרק החותם את ספר ישעיהו מגיעים חלק מן המוטיבים של הספר לשיא דרמתי,‏ וכמה שאלות חשובות זוכות למענה.‏ בין הנושאים הבולטים מוזכרות רוממותו של יהוה,‏ שנאתו את הצביעות,‏ נחישותו להעניש את הרשעים,‏ אהבתו כלפי נאמניו ודאגתו להם.‏ ולא זו בלבד,‏ אלא שהפרק גם משיב על השאלות:‏ מה מבדיל את דת האמת מדתות הכזב?‏ מניין לנו שיהוה אכן יעניש את הצבועים המתעטפים באיצטלה של קדושה בעודם מדכאים את משרתי אלוהים?‏ וכיצד יברך יהוה את מי שנאמנים לו בכל מחיר?‏

המפתח לעבודת אלוהים טהורה

2.‏ מה מצהיר יהוה לגבי גדולתו,‏ ומה לא משתמע מהצהרה זו?‏

² כבר מראשיתה,‏ מדגישה הנבואה את גדולתו של יהוה:‏ ‏”‏כה אמר יהוה:‏ ’‏השמים כיסאי,‏ והארץ הדום רגליי.‏ אֵי־זה בית אשר תבנו לי,‏ ואֵי־זה מקום מנוחתי?‏’‏”‏ (‏ישעיהו ס״ו:‏1‏)‏ יש הסבורים כי הנביא מרפה את ידיהם של שבי ציון מלבנות מקדש ליהוה בשובם לארצם.‏ אך לא כך הוא,‏ שהרי יהוה עצמו יצווה  לבנות מחדש את בית המקדש (‏עזרא א׳:‏​1–6;‏ ישעיהו ס׳:‏13;‏ חגי א׳:‏​7,‏ 8‏)‏.‏ אם כן,‏ מה משמעות הפסוק?‏

3.‏ מדוע מתאים לכנות את כדור־הארץ ’‏הדום רגליו’‏ של יהוה?‏

³ תחילה נבחן מדוע מתוארת הארץ כ’‏הדום רגליו’‏ של יהוה.‏ אין זה כינוי שנועד להביע זלזול.‏ מבין כל מיליארדי הגופים השמימיים שביקום,‏ הארץ לבדה זכתה לכינוי מיוחד זה.‏ לנצח יהיה כדור־הארץ ייחודי,‏ שכן רק בו מת בנו יחידו של יהוה כקורבן־כופר ורק בו יצדיק יהוה את ריבונותו באמצעות מלכות המשיח.‏ מה מתאים לקרוא לכדור־הארץ ’‏הדום רגליו’‏ של יהוה!‏ מלך עשוי להיעזר בהדום כדי לעלות על כיסאו המרומם ולאחר מכן להניח עליו את רגליו.‏

4.‏ (‏א)‏ מדוע לא ייתכן שמבנה כלשהו עלי אדמות יהיה מקום מנוחתו של יהוה אלוהים?‏ (‏ב)‏ מה פירוש המילים ”‏כל אלה”‏,‏ ומה עלינו להסיק לגבי עבודת יהוה?‏

⁴ מובן שמלך לא ישב על הדום רגליו,‏ וגם יהוה לא ישב ולא ישכון בכדור־הארץ.‏ לא ייתכן שמבנה עלי אדמות יוכל להכיל את יהוה ולהיות לו לבית,‏ שהרי אפילו השמים ושמי השמים לא יכלכלוהו!‏ (‏מלכים א׳.‏ ח׳:‏27‏)‏ כיסא יהוה ומקום מנוחתו שוכנים בתחום הרוחני,‏ המכונה בישעיהו ס״ו:‏1 ”‏השמים”‏.‏ הפסוק הבא מבהיר בדיוק את הכוונה:‏ ‏”‏’‏ואת כל אלה ידי עָשָׂתָה,‏ ויהיו כל אלה’‏,‏ נאום יהוה”‏ (‏ישעיהו ס״ו:‏2‏)‏.‏ דמיין לך את יהוה מחווה בידו על ”‏כל אלה”‏,‏ על השמים והארץ וכל אשר בם (‏ישעיהו מ׳:‏26;‏ ההתגלות י׳:‏6‏)‏.‏ הוא בוראו הנאדר של היקום כולו,‏ ולכן הוא ראוי להרבה יותר ממבנה כלשהו  המוקדש לו.‏ הוא גם ראוי לעבודת אלוהים שהיא מעבר לפולחן הנעשה כדי לצאת ידי חובה.‏

5.‏ כיצד נוכל להוכיח שאנו ’‏עניים ונכאי־רוח’‏?‏

⁵ איזו מין עבודת אלוהים יאה לריבון היקום?‏ הוא עצמו אומר לנו:‏ ‏”‏ואל זה,‏ אביט,‏ אל עני ונכה־רוח וחרד על דברי”‏ (‏ישעיהו ס״ו:‏2‏)‏.‏ כדי שעבודת אלוהים תהיה טהורה חיוני שנטיית לבו של הפרט תהיה נכונה (‏ההתגלות ד׳:‏11‏)‏.‏ עובד יהוה חייב להיות ”‏עני ונכה־רוח”‏.‏ האם משתמע מכך שיהוה חפץ שנהיה אומללים?‏ חלילה!‏ הוא ”‏האל המאושר”‏,‏ והוא חפץ שגם עובדיו יהיו מאושרים (‏טימותיאוס א׳.‏ א׳:‏11‏,‏ ע״ח;‏ פיליפים ד׳:‏4‏)‏.‏ אלא שכולנו חוטאים לעתים קרובות,‏ ואל לנו להקל ראש בחטאינו.‏ עלינו להיות ’‏עניים’‏,‏ כלומר להתענות מהם,‏ ולהצר על כך שאיננו עומדים בערכי הצדק של יהוה (‏תהלים נ״א:‏19‏)‏.‏ נוכיח שאנו ’‏נכאי־רוח’‏ אם נתחרט על חטאינו,‏ נילחם בנטייה לחטוא ונתפלל לסליחתו של יהוה (‏לוקס י״א:‏4;‏ יוחנן א׳.‏ א׳:‏​8–10‏)‏.‏

6.‏ באיזה מובן על עובדי אלוהים האמיתיים ’‏לחרוד על דברו’‏?‏

⁶ יהוה מביט גם אל מי ש’‏חרד על דברו’‏.‏ היש בזה לומר שהוא רוצה שנרעד מפחד ונחרד כל אימת שאנו קוראים את דברו?‏ לא.‏ יהוה מעוניין שנתייחס לדבריו בכבוד ובחרדת קודש.‏ אנו דורשים בעצתו בכנות ונעזרים בהדרכתו בכל תחומי החיים (‏תהלים קי״ט:‏105‏)‏.‏ נוכל ’‏לחרוד’‏ גם במובן שנירא מעצם המחשבה להמרות את פיו,‏ לטמא את האמת במסורות אדם או להקל בה ראש.‏ ענווה זו חיונית לעבודת אלוהים טהורה,‏ אך לצערנו היא נדירה בעולם של ימינו.‏

 יהוה שונא שעובדים אותו בצביעות

7,‏ 8.‏ מה דעתו של יהוה על פולחנם הריק מתוכן של הצבועים הדתיים?‏

⁷ כאשר ישעיהו חושב על בני דורו,‏ הוא מודע היטב לכך שרק מעטים מהם מגלים את הגישה שיהוה דורש מעובדיו.‏ מסיבה זו ראויה ירושלים הכופרת לדין שעומד לבוא עליה.‏ שים לב מה דעתו של יהוה על עבודת האלוהים המתבצעת בירושלים:‏ ‏”‏שוחט השור מכה [‏רוצח‏]‏ איש.‏ זובח השה עורף כלב.‏ מעלה מנחה — דם חזיר!‏ מזכיר לבונה מברך אוון.‏ גם המה בחרו בדרכיהם,‏ ובשיקוציהם נפשם חפצה”‏ (‏ישעיהו ס״ו:‏3‏)‏.‏

⁸ מילים אלה מזכירות לנו את דברי יהוה בפרק הראשון של ספר ישעיהו‏.‏ שם אמר יהוה לעמו הסורר שלא זו בלבד שאינו מרוצה מפולחנם הריק מתוכן,‏ אלא שצביעותם מעלה את חמתו באפו,‏ ובצדק (‏ישעיהו א׳:‏​11–17‏)‏.‏ וכמו מקודם,‏ גם עתה מדמה יהוה את זבחיהם לפשעים נתעבים.‏ אין הוא מרוצה מהקרבת שור יקר יותר משהיה מרוצה מרצח אדם!‏ קורבנות אחרים משולים בעיניו להקרבת כלב או חזיר,‏ שנחשבו לפי התורה לבעלי־חיים טמאים ופסולים (‏ויקרא י״א:‏​7,‏ 27‏)‏.‏ האם יפטור יהוה צבועים דתיים אלה מעונש?‏

9.‏ כיצד מגיבים רוב היהודים לתזכורות יהוה בפי ישעיהו,‏ ומאיזו תוצאה אין מנוס?‏

⁹ כעת אומר יהוה:‏ ‏”‏גם אני אבחר בתעלוליהם [‏לעולל להם מעללים‏]‏‏,‏ וּמְגוּרֹתָם [‏הרעות המפילות עליהם מגור ופחד‏]‏ אביא להם;‏ יען קראתי ואין  עונה,‏ דיברתי ולא שָמֵעוּ;‏ ויעשו הרע בעיניי,‏ ובאשר לא חפצתי בחרו”‏ (‏ישעיהו ס״ו:‏4‏)‏.‏ אין ספק שישעיהו אומר מילים אלה באמונה שלמה.‏ זה שנים רבות שיהוה משתמש בו כדי ’‏לקרוא’‏ ו’‏לדבר’‏ אל עמו.‏ אך ברור לו שרוב מאזיניו אינם שומעים לו.‏ הם ממשיכים להרע,‏ ולכן אין מנוס — הם ייאלצו להיענש.‏ יהוה יבחר עונש לבני עמו הכופרים,‏ ויביא עליהם מאורעות מטילי אימה.‏

10.‏ מה דעתו של יהוה על הנצרות לאור הדרך בה נהג ביהודה?‏

¹⁰ גם הנצרות בת זמננו מעוללת מעללים שאינם לרוחו של יהוה.‏ בכנסיותיה פורחת עבודת האלילים,‏ מדוכני המטיפים שלה יוצא שבחן של פילוסופיות לא־מקראיות,‏ וברדיפתה אחר סמכות פוליטית היא הולכת ושוקעת בניאופים רוחניים עם עמי העולם (‏מרקוס ז׳:‏13;‏ ההתגלות י״ח:‏​4,‏ 5,‏ 9‏)‏.‏ וכדוגמת ירושלים הקדומה,‏ גם הנצרות לא תוכל להימלט מ’‏מְגוּרֹתָה’‏,‏ כלומר מעונשה המוצדק.‏ אחת הסיבות לעונשה הוודאי היא הדרך בה נהגה בעם אלוהים.‏

11.‏ (‏א)‏ כיצד הכופרים בימי ישעיהו מוסיפים חטא על פשע?‏ (‏ב)‏ באיזה מובן מנדים בני עמו של ישעיהו את הנאמנים ’‏למען שם’‏ אלוהים?‏

¹¹ ישעיהו ממשיך ואומר:‏ ‏”‏שימעו דבר יהוה החרדים אל דברו:‏ ’‏אָמְרוּ אחיכם שונאיכם,‏ מְנַדֵּיכֶם למען שמי,‏ ”‏יכְבַּד [‏יגדל כבוד‏]‏ יהוה!‏”‏ וְנִרְאֶה בשמחתכם,‏ והם יבושו’‏”‏ (‏ישעיהו ס״ו:‏5‏)‏.‏ על בני עמו של ישעיהו,‏ ’‏אחיו’‏,‏ מוטלת האחריות לייצג את יהוה אלוהים ולהיכנע לריבונותו.‏ חטאם החמור הוא שהם אינם עושים כן.‏ אך הם מוסיפים חטא על פשע בשנאתם אנשים  נאמנים וענווים כישעיהו.‏ כופרים אלה שונאים ומנדים את הנאמנים,‏ משום שהללו מייצגים נאמנה את יהוה אלוהים.‏ במובן זה נעשה הנידוי ’‏למען שם’‏ אלוהים.‏ בד בבד,‏ מתיימרים משרתי יהוה מזויפים אלה לייצג אותו,‏ וברוב צדקנותם שגורים בפיהם ביטויים בעלי נימה דתית כגון ”‏יכבד יהוה!‏”‏ a

12.‏ ציין כמה דוגמאות של רדיפת עובדי יהוה הנאמנים בידי צבועים דתיים.‏

¹² השנאה שרוחשות דתות הכזב לחסידי עבודת אלוהים הטהורה אינה בגדר חידוש.‏ זו התגשמות נוספת של הנבואה בבראשית ג׳:‏15‏,‏ שבה נחזתה איבה ממושכת בין זרע השטן ובין זרעה של אשת אלוהים.‏ ישוע הזהיר את תלמידיו המשוחים במאה הראשונה כי  גם הם יסבלו מידי בני עמם — הם ינודו מבתי הכנסת ויירדפו אפילו עד מוות (‏יוחנן ט״ז:‏2‏)‏.‏ ומה באשר לימינו?‏ בתחילת ”‏אחרית הימים”‏ הבינו עובדי אלוהים כי צפויות להם רדיפות דומות (‏טימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏1‏)‏.‏ ב־1914 ציטטה חוברת המצפה את הכתוב בישעיהו ס״ו:‏5‏,‏ ונאמר בה:‏ ”‏כמעט בכל הרדיפות שבאו על עובדי אלוהים,‏ הרודפים היו נוצרים”‏.‏ עוד נכתב באותו מאמר:‏ ”‏לא ידוע לנו אם הם לא ינהגו בקיצוניות — ויהרגו אותנו חברתית,‏ כארגון ואולי אף יהרגונו נפש”‏.‏ מילים אלה אכן התאמתו!‏ טרם יבשה הדיו מאז יצאו לאור,‏ וכבר פרצו רדיפות עזות בהסתת הכמורה בימי מלחמת העולם הראשונה.‏ אלא שכמנובא,‏ הנצרות נחלה בושה.‏ כיצד?‏

שיקום מהיר ופתאומי

13.‏ מה היה במקור ”‏קול שאון מעיר”‏?‏

¹³ ישעיהו מנבא:‏ ‏”‏קול שאון מעיר,‏ קול מהיכל!‏ קול יהוה משלם גמול לאויביו”‏ (‏ישעיהו ס״ו:‏6‏)‏.‏ במקור,‏ התגשמו מילים אלה ב”‏עיר”‏ ירושלים,‏ מקום משכנו של היכל יהוה.‏ ”‏קול שאון”‏ מרמז על המולת המלחמה שנשמעה בעיר כאשר פלשו אליה צבאות בבל ב־607 לפה״ס.‏ ומה באשר להתגשמות בת זמננו?‏

14.‏ (‏א)‏ מה חזה מלאכי על בוא יהוה להיכלו?‏ (‏ב)‏ מה אירע לפי נבואת יחזקאל כאשר בא יהוה אל היכלו?‏ (‏ג)‏ מתי ערכו יהוה וישוע בֶּדֶק בית בהיכל הרוחני,‏ ומה קרה לטוענים לייצג את עבודת אלוהים הטהורה?‏

¹⁴ דבריו אלה של ישעיהו עולים בקנה אחד עם שתי נבואות אחרות:‏ האחת ביחזקאל מ״ג:‏​4,‏ 6–9‏,‏ והשנייה במלאכי ג׳:‏​1–5‏.‏ גם יחזקאל וגם מלאכי חזו תקופה שבה  יהוה אלוהים בא אל היכלו.‏ לפי נבואת מלאכי בא יהוה לבחון את ביתו שהוקדש לעבודת אלוהים טהורה ומצרף או מטהר אותו מכל מי שאינם מייצגים אותו כראוי.‏ בחזון יחזקאל נראה יהוה כשהוא נכנס אל היכלו ותובע לטהר אותו מכל שמץ של אי־מוסריות ועבודת אלילים.‏ b נבואות אלה התגשמו בימינו בהתפתחות רוחנית חשובה שחלה בעבודת יהוה ב־1918.‏ נראה שיהוה וישוע ערכו באותה עת בֶּדֶק בית בקרב כל הטוענים לייצג את עבודת אלוהים הטהורה.‏ בעקבותיו,‏ השליך יהוה מעל פניו אחת ולתמיד את הנצרות המושחתת.‏ לגבי אחיו המשוחים של המשיח,‏ הסתכם בדק הבית בתקופת טיהור קצרה שבעקבותיה חל שיקום רוחני מהיר ב־1919 (‏פטרוס א׳.‏ ד׳:‏17‏)‏.‏

15.‏ איזו לידה נובאה מראש,‏ וכיצד התגשמה הנבואה ב־537 לפה״ס?‏

¹⁵ השיקום מצטייר היטב בפסוקים הבאים בישעיהו:‏ ‏”‏בטרם תָּחִיל יָלָדָה.‏ בטרם יבוא חֵבֶל לה,‏ והמליטה זכר.‏ מי שמע כזאת?‏ מי ראה כאלה?‏ הֲיוּחַל ארץ ביום אחד,‏ אם ייוולד גוי פעם אחת?‏ כי חָלָה גם יָלְדָה ציון את בניה”‏ (‏ישעיהו ס״ו:‏​7,‏ 8‏)‏.‏ דברים אלה התגשמו לראשונה ובצורה מרגשת בגולי בבל היהודים.‏ ציון,‏ הלא היא ירושלים,‏ שוב מדומה ליולדת,‏ אלא שהפעם הלידה יוצאת דופן.‏ היא כה פתאומית ומהירה,‏  עד כי היא מתרחשת עוד בטרם החלו הצירים!‏ התמונה המצטיירת כאן מתאימה ביותר,‏ שכן לידתו המחודשת של עם אלוהים כאומה עצמאית ב־537 לפה״ס כה מהירה ופתאומית עד כי היא נראית פלאית.‏ היה זה רק עניין של חודשים ספורים מאז שחרר כורש את היהודים מן השבי ועד שיבת שארית הנאמנים אל ארצם!‏ איזה ניגוד למאורעות שהובילו להולדתו הראשונה של עם ישראל!‏ בשנת 537 לפה״ס לא היה צורך לעתור למלך סרבן לקבלת חירות,‏ לא לנוס מפני צבא אויב וגם לא לערוך מסע בן 40 שנה במדבר.‏

16.‏ מה מסמלת ציון בהתגשמות בת זמננו של ישעיהו ס״ו:‏​7,‏ 8‏,‏ וכיצד זרעה של ציון נולד מחדש?‏

¹⁶ בהתגשמות בת זמננו מסמלת ציון את ’‏אשת’‏ יהוה השמימית,‏ את ארגונו השמימי המורכב מיצורים רוחניים.‏ ב־1919 שמחה אשה זו לראות בהולדת בניה המשוחים עלי אדמות כ”‏גוי”‏ או כעם מאורגן.‏ לידה מחודשת זו היתה מהירה ופתאומית.‏ c בתוך חודשים ספורים עברו המשוחים כקבוצה ממצב של חוסר פעילות דמוי מוות לחיוניות ופעלתנות תוססות ב’‏ארצם’‏,‏ בתחום הפעילות הרוחנית שנתן להם אלוהים (‏ההתגלות י״א:‏​8–12‏)‏.‏ בסתיו 1919 הם כבר הכריזו על הוצאתו לאור של כתב־עת חדש בנוסף לחוברת המצפה.‏ כתב־עת חדש זה,‏ שנקרא תור הזהב (‏וכיום שמו עורו!‏‏)‏,‏ הוכיח שעם אלוהים שב לחיים וששוב הוא מאורגן לביצוע שירותו.‏

17.‏ כיצד מבטיח יהוה לעמו שדבר לא ימנע בעדו מלקיים את מטרתו לגבי ישראל הרוחני?‏

 ¹⁷ אין כוח ביקום היכול למנוע את הלידה מחדש,‏ הלידה הרוחנית.‏ הפסוק הבא מצייר זאת בצבעים חיים:‏ ‏”‏’‏האני אשביר ולא אוליד?‏’‏ יאמר יהוה,‏ ’‏אם אני המוליד ועצרתי?‏’‏ אמר אלוהייך”‏ (‏ישעיהו ס״ו:‏9‏)‏.‏ ברגע שלידה מתחילה לא ניתן לעצור אותה,‏ והוא הדין לגבי לידתו מחדש של עם ישראל הרוחני — ברגע שהחלה,‏ לא ניתן היה לעוצרה.‏ אומנם הלידה היתה כרוכה בהתנגדות,‏ וקרוב לוודאי שעוד צפויה התנגדות רבה יותר בעתיד.‏ אבל רק יהוה מסוגל לעצור את מה שהחל בו,‏ והוא אינו עושה כן לעולם!‏ כיצד אפוא נוהג יהוה בעמו המאושש?‏

דאגתו ואהבתו של יהוה

18,‏ 19.‏ (‏א)‏ איזו דוגמה נוגעת ללב מזכיר יהוה,‏ וכיצד היא מתייחסת לעמו הגולה?‏ (‏ב)‏ כיצד הפיקה בימינו השארית המשוחה תועלת מן ההזנה ומן הטיפול האוהב?‏

¹⁸ בארבעת הפסוקים הבאים נגלית לעינינו תמונה נוגעת ללב של דאגתו ואהבתו של יהוה.‏ תחילה אומר ישעיהו:‏ ‏”‏שימחו את ירושלים וגילו בה כל אוהביה.‏ שישו איתה משוש,‏ כל המתאבלים עליה.‏ למען תינקו ושבעתם משד תנחומיה;‏ למען תָּמֹצּוּ והתענגתם מִזִּיז [‏מִפִּטְמַת‏]‏ כבודה”‏ (‏ישעיהו ס״ו:‏​10,‏ 11‏)‏.‏ יהוה משתמש כאן בדימוי של אם המניקה את תינוקה.‏ כאשר מתחיל הרעב להציק לתינוק,‏ הוא מייד גועה בבכי.‏ אך כאשר אמו מצמידה אותו לשדהּ כדי להניקו,‏ בִּן רגע הופך הצער לאושר,‏ שביעות רצון ושובע.‏ הדבר  דומה לשארית הנאמנים,‏ גולי בבל היהודים,‏ אשר אבלם ייהפך לאושר ושובע כאשר ישוחררו וישובו לארצם.‏ הם ישושו ויגילו.‏ ירושלים תיבנה ותיושב מחדש וכך ישובו אליה תפארתה וכבודה.‏ כבוד העיר אף ישרה על יושביה הנאמנים,‏ והם שוב יאכלו מזון רוחני מידי כהונה פעילה (‏יחזקאל מ״ד:‏​15,‏ 23‏)‏.‏

¹⁹ גם עם ישראל הרוחני התברך בשפע של מזון לאחר ששוקם ב־1919.‏ ”‏העבד הנאמן והנבון”‏ דאג מאז להזרים מזון רוחני רב דרך קבע (‏מתי כ״ד:‏​45–47‏,‏ דל׳‏‏)‏.‏ זו בהחלט היתה תקופה של תנחומים ושמחה לשארית המשוחה.‏ אך היו צפויות להם ברכות נוספות.‏

20.‏ כיצד התברכה ירושלים הקדומה ב”‏נחל שוטף”‏,‏ וכיצד זה קורה בימינו?‏

²⁰ הנבואה ממשיכה ומציינת:‏ ‏”‏כי כה אמר יהוה:‏ ’‏הנני נוטה אליה כנהר שלום וכנחל שוטף כבוד גויים,‏ וִינַקְתֶּם.‏ על צד תינשאו ועל ברכיים תְּשָעֳשָעוּ’‏”‏ (‏ישעיהו ס״ו:‏12‏)‏.‏ הדימוי של הטיפול וההנקה משתלב בתמונה המתארת שפע ברכות — ”‏נהר”‏ ו”‏נחל שוטף”‏ של ברכות.‏ ירושלים תתברך לא רק ברוב שלום מאת יהוה,‏ אלא גם ב”‏כבוד גויים”‏ הזורם אל עם אלוהים ומברך אותו.‏ משתמע מכך שאנשי הגויים ינהרו אל עם יהוה (‏חגי ב׳:‏7‏)‏.‏ היו בהתגשמות הקדומה בני עמים שונים שהצטרפו אל עם ישראל והיו לגֵרים.‏ אך נבואה זו מתגשמת בקנה מידה רחב בהרבה בימינו,‏ כאשר ”‏המון רב.‏.‏.‏ מכל האומות והשבטים והעמים והלשונות”‏ נוהרים  כנחל שוטף של בני אדם ומצטרפים אל שארית היהודים הרוחניים (‏ההתגלות ז׳:‏9;‏ זכריה ח׳:‏23‏)‏.‏

21.‏ על איזו מין נחמה מנובא במילים מלאות רגש?‏

²¹ ישעיהו ס״ו:‏12 מתנסח גם במונחים של אהבת אם.‏ זו משעשעת את תינוקה על ברכיה או נושאת אותו על מותניה.‏ גם בפסוק 13 מובע רעיון דומה,‏ אלא שהפעם מזווית שונה ומעניינת.‏ ‏”‏כאיש אשר אמו תנחמנו,‏ כן אנוכי אנחמכם;‏ ובירושלים תנוחמו”‏ (‏ישעיהו ס״ו:‏13‏)‏.‏ הילד אומנם גדל והיה ל”‏איש”‏ בוגר,‏ אך אמו עדיין משתוקקת לעודדו ולנחמו בשעת צער.‏

22.‏ כיצד ממחיש יהוה את כוחה של אהבתו ואת הרכות הטמונה בה?‏

²² יהוה ממחיש בדרך נוגעת ללב את כוחה של אהבת יהוה לעמו ואת הרכות הטמונה בה.‏ אפילו אהבת האם העזה ביותר מחווירה לעומת אהבתו העמוקה של יהוה למשרתיו הנאמנים!‏ (‏ישעיהו מ״ט:‏15‏)‏ חיוני אפוא שכל המשיחיים ישקפו את תכונתו זו של אביהם השמימי.‏ זאת עשה השליח פאולוס,‏ ובכך היווה מופת נפלא לזקני־הקהילה המשיחיים (‏תסלוניקים א׳.‏ ב׳:‏7‏)‏.‏ ישוע אמר שאהבת האחים שתשרור בקרב תלמידיו תהיה סימן ההיכר שלהם (‏יוחנן י״ג:‏​34,‏ 35‏)‏.‏

23.‏ תאר את אושרו של עם יהוה השב לארצו.‏

²³ יהוה מוכיח את אהבתו במעשים.‏ לכן הוא אומר:‏ ‏”‏וראיתם,‏ ושש לבכם,‏ ועצמותיכם כדשא תפרחנה.‏ ונודעה יד יהוה את עבדיו,‏ וזָעַם את אויביו”‏ (‏ישעיהו ס״ו:‏14‏)‏.‏ מומחה לדקדוק העברי מציין כי מן המילה ”‏וראיתם”‏ ניתן להבין שלאן שיביטו שבי ציון בארצם  המשוקמת ”‏תיתקל עינם בסיבה לשמחה”‏.‏ המילים ייעתקו מפיהם מגודל הששון וההתרגשות ששבו לארצם האהובה.‏ הם יחושו צעירים ורעננים,‏ כאילו עצמותיהם שוב התחזקו ונמלאו חיוּת כדשא בעונת האביב.‏ הכל ידעו מניין בא להם מצבם המבורך — לא יד האדם אלא ”‏יד יהוה”‏ היתה בדבר.‏

24.‏ (‏א)‏ מה אתה מסיק מן המאורעות המתחוללים בעם יהוה כיום?‏ (‏ב)‏ מה צריכה להיות החלטתנו הנחושה?‏

²⁴ האם גם כיום ניתן לראות את יד יהוה על עמו?‏ איש לא היה מסוגל להביא לשיקום עבודת אלוהים הטהורה.‏ איש לא היה מסוגל לגרום למיליוני אנשים יקרים בני כל העמים לנהור ולהצטרף אל השארית הנאמנה בארצה הרוחנית.‏ רק יהוה אלוהים יכול היה לחולל נפלאות כאלה.‏ יש בביטויי אהבתו של יהוה משום שמחה גדולה עבורנו.‏ לעולם בל נתייחס לאהבתו כאל מובנת מאליה.‏ תחת זאת,‏ הבה נמשיך ’‏לחרוד על דברו’‏.‏ ותהא החלטתנו נחושה לחיות על־פי עקרונות המקרא וליהנות משירות יהוה!‏

‏[‏הערות שוליים]‏

‏[‏שאלות לימוד]‏

‏[‏תמונה בעמוד 395]‏

‏”‏את כל אלה ידי עָשָׂתָה”‏

‏[‏תמונה בעמוד 402]‏

יהוה יטה לציון ”‏כבוד גויים”‏