מלכים א׳‏ 8‏:1‏-66

  • הכנסת ארון הברית אל המקדש ‏(‏1–13‏)‏

  • שלמה פונה אל העם ‏(‏14–21‏)‏

  • שלמה נושא את תפילת חנוכת המקדש ‏(‏22–53‏)‏

  • שלמה מברך את העם ‏(‏54–61‏)‏

  • הזבחים והחג לכבוד חנוכת הבית ‏(‏62–66‏)‏

ח  אָז הִקְהִיל שְׁלֹמֹה אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל,‏ אֶת כָּל רָאשֵׁי הַשְּׁבָטִים,‏ נְשִׂיאֵי בָּתֵּי הָאָב שֶׁל יִשְׂרָאֵל.‏ הֵם בָּאוּ אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בִּירוּשָׁלַיִם כְּדֵי לְהַעֲלוֹת אֶת אֲרוֹן בְּרִית יְהֹוָה מֵעִיר דָּוִד,‏ הִיא צִיּוֹן.‏  כָּל אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל נִקְהֲלוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בַּחַג* בְּחֹדֶשׁ אֵיתָנִים,‏* הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי.‏  וְכָל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאוּ,‏ וְהַכֹּהֲנִים נָשְׂאוּ אֶת הָאָרוֹן.‏  הֵם הֶעֱלוּ אֶת אֲרוֹן יְהֹוָה וְאֶת אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת כָּל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר הָיוּ בָּאֹהֶל.‏ הַכֹּהֲנִים וְהַלְּוִיִּים הֶעֱלוּ אוֹתָם.‏  וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְכָל עֲדַת יִשְׂרָאֵל,‏ אֲשֶׁר נִקְרְאוּ לְהִוָּעֵד עִמּוֹ,‏ הָיוּ לִפְנֵי הָאָרוֹן.‏ נִזְבְּחוּ צֹאן וּבָקָר כֹּה רַבִּים עַד כִּי לֹא נִתָּן הָיָה לְסָפְרָם אוֹ לִמְנוֹתָם.‏  אָז הֵבִיאוּ הַכֹּהֲנִים אֶת אֲרוֹן בְּרִית יְהֹוָה אֶל מְקוֹמוֹ,‏ אֶל דְּבִיר* הַבַּיִת,‏ אֶל קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים,‏ תַּחַת כַּנְפֵי הַכְּרוּבִים.‏  כָּךְ הָיוּ כַּנְפֵי הַכְּרוּבִים פְּרוּשׂוֹת מֵעַל מְקוֹם הָאָרוֹן,‏ וְהַכְּרוּבִים סָכְכוּ עַל הָאָרוֹן וְעַל מוֹטוֹתָיו.‏  הַמּוֹטוֹת הָיוּ כֹּה אֲרֻכִּים עַד כִּי קְצוֹת הַמּוֹטוֹת נִרְאוּ מִן הַקֹּדֶשׁ מוּל הַדְּבִיר,‏ אַךְ הֵם לֹא נִרְאוּ מִבַּחוּץ.‏ וְהֵם שָׁם עַד הַיּוֹם הַזֶּה.‏  לֹא הָיָה דָּבָר בָּאָרוֹן מִלְּבַד שְׁנֵי לוּחוֹת הָאֶבֶן אֲשֶׁר הִנִּיחַ שָׁם מֹשֶׁה בְּחֹרֵב,‏ כַּאֲשֶׁר כָּרַת יְהֹוָה בְּרִית עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם.‏ 10  כַּאֲשֶׁר יָצְאוּ הַכֹּהֲנִים מִן הַקֹּדֶשׁ,‏ מִלֵּא הֶעָנָן אֶת בֵּית יְהֹוָה.‏ 11  הַכֹּהֲנִים לֹא יָכְלוּ לַעֲמֹד כְּדֵי לְשָׁרֵת בִּגְלַל הֶעָנָן,‏ כִּי כְּבוֹד יְהֹוָה מִלֵּא אֶת בֵּית יְהֹוָה.‏ 12  אָז אָמַר שְׁלֹמֹה:‏ ”יְהֹוָה אָמַר שֶׁהוּא יִשְׁכֹּן בַּחֲשֵׁכָה כְּבֵדָה.‏ 13  בַּיִת נִשְׂגָּב בָּנִיתִי לְךָ,‏ מְקוֹם קֶבַע אֲשֶׁר תִּשְׁכֹּן בּוֹ לְעוֹלָמִים”.‏ 14  וְהַמֶּלֶךְ הֵסֵב אֶת פָּנָיו וְהֵחֵל לְבָרֵךְ אֶת כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל בְּשָׁעָה שֶׁעָמַד כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל.‏ 15  הוּא אָמַר:‏ ”בָּרוּךְ יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל,‏ אֲשֶׁר בְּמוֹ פִּיו הִבְטִיחַ לְדָוִד אָבִי,‏ וּבְמוֹ יָדוֹ קִיֵּם,‏ בְּאָמְרוֹ,‏ 16  ‏’‏מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶת עַמִּי,‏ אֶת יִשְׂרָאֵל,‏ מִמִּצְרַיִם לֹא בָּחַרְתִּי בְּעִיר מִכָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לִבְנוֹת בָּהּ בַּיִת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה שְׁמִי שָׁם,‏ אֶלָּא בָּחַרְתִּי בְּדָוִד לִהְיוֹת עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל’‏.‏ 17  וְלִבּוֹ שֶׁל דָּוִד אָבִי חָפַץ לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.‏ 18  אַךְ יְהֹוָה אָמַר אֶל דָּוִד אָבִי,‏ ’‏לְבָבְךָ חָפַץ לִבְנוֹת בַּיִת לִשְׁמִי,‏ וְטוֹב עָשִׂיתָ שֶׁחָפַצְתָּ זֹאת בִּלְבָבְךָ.‏ 19  אֲבָל אַתָּה לֹא תִּבְנֶה אֶת הַבַּיִת,‏ אֶלָּא בִּנְךָ אֲשֶׁר יִוָּלֵד לְךָ* הוּא יִבְנֶה אֶת הַבַּיִת לִשְׁמִי’‏.‏ 20  יְהֹוָה קִיֵּם אֶת הַהַבְטָחָה אֲשֶׁר הִבְטִיחַ,‏ כִּי יָרַשְׁתִּי אֶת מְקוֹמוֹ שֶׁל דָּוִד אָבִי וַאֲנִי יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל,‏ כְּפִי שֶׁהִבְטִיחַ יְהֹוָה.‏ גַּם בָּנִיתִי אֶת הַבַּיִת לְשֵׁם יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל 21  וְהֵכַנְתִּי שָׁם מָקוֹם לָאָרוֹן וּבוֹ הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת יְהֹוָה עִם אֲבוֹתֵינוּ בְּהוֹצִיאוֹ אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם”.‏ 22  אַחֲרֵי כֵן עָמַד שְׁלֹמֹה לִפְנֵי מִזְבַּח יְהֹוָה מוּל כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל,‏ פָּרַשׂ כַּפָּיו אֶל הַשָּׁמַיִם,‏ 23  וְאָמַר:‏ ”יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל,‏ אֵין אֱלֹהִים כָּמוֹךָ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתַּחַת,‏ הַשּׁוֹמֵר בְּרִית וְעוֹשֶׂה חֶסֶד עִם עֲבָדֶיךָ הַהוֹלְכִים לְפָנֶיךָ בְּכָל לִבָּם.‏ 24  קִיַּמְתָּ אֶת הַהַבְטָחָה אֲשֶׁר הִבְטַחְתָּ לְעַבְדְּךָ דָּוִד אָבִי.‏ בְּמוֹ פִּיךָ הִבְטַחְתָּ,‏ וּבְמוֹ יָדְךָ קִיַּמְתָּ בַּיּוֹם הַזֶּה.‏ 25  וְכָעֵת,‏ יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל,‏ קַיֵּם אֶת הַהַבְטָחָה אֲשֶׁר הִבְטַחְתָּ לְעַבְדְּךָ דָּוִד אָבִי כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ:‏ ’‏לֹא יִכָּרֵת לְךָ אִישׁ* מִלְּפָנַי הַיּוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל,‏ אִם רַק בָּנֶיךָ יָשִׂימוּ לֵב לְדַרְכָּם בְּכָךְ שֶׁיִּתְהַלְּכוּ לְפָנַי,‏ כְּפִי שֶׁהָלַכְתָּ אַתָּה לְפָנַי’‏.‏ 26  וְכָעֵת,‏ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל,‏ תִּהְיֶה נָא מְהֵימָנָה הַהַבְטָחָה אֲשֶׁר הִבְטַחְתָּ לְעַבְדְּךָ דָּוִד אָבִי.‏ 27  ‏”אַךְ הַאֻמְנָם יִשְׁכֹּן אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ?‏ הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יוּכְלוּ לַהֲכִילְךָ;‏ כָּל שֶׁכֵּן הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי!‏ 28  כָּעֵת שִׂים לֵב אֶל תְּפִלַּת עַבְדְּךָ וְאֶל תְּחִנָּתוֹ,‏ יְהֹוָה אֱלֹהַי,‏ וְהַקְשֵׁב לַקְּרִיאָה לְעֶזְרָה וְלַתְּפִלָּה אֲשֶׁר עַבְדְּךָ מִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ הַיּוֹם.‏ 29  יִהְיוּ נָא עֵינֶיךָ פְּתוּחוֹת אֶל הַבַּיִת הַזֶּה לַיְלָה וָיוֹם,‏ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר עָלָיו אָמַרְתָּ,‏ ’‏שְׁמִי יִהְיֶה שָׁם’‏,‏ לְהַקְשִׁיב לַתְּפִלָּה אֲשֶׁר מִתְפַּלֵּל עַבְדְּךָ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה.‏ 30  וְהַקְשֵׁב לִתְחִנַּת עַבְדְּךָ וְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִתְפַּלְּלוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה,‏ וּשְׁמַע נָא מִמְּקוֹם מִשְׁכָּנְךָ בַּשָּׁמַיִם;‏ שְׁמַע נָא וּסְלַח.‏ 31  ‏”כַּאֲשֶׁר יֶחְטָא אִישׁ לְרֵעֵהוּ וְיִדָּרֵשׁ לָשֵׂאת שְׁבוּעָה* וְיֵעָשֶׂה מְחֻיָּב לַשְּׁבוּעָה,‏* וּבְעוֹדוֹ תַּחַת הַשְּׁבוּעָה* יָבוֹא לִפְנֵי מִזְבַּחֲךָ בַּבַּיִת הַזֶּה,‏ 32  שְׁמַע נָא מִן הַשָּׁמַיִם וּפְעַל וּשְׁפֹט אֶת עֲבָדֶיךָ בְּכָךְ שֶׁתַּרְשִׁיעַ אֶת הָרָשָׁע וְתָבִיא אֶת מַעֲשָׂיו עַל רֹאשׁוֹ,‏ וְתַצְדִּיק* אֶת הַצַּדִּיק וְתִגְמֹל לוֹ כְּצִדְקָתוֹ.‏ 33  ‏”כַּאֲשֶׁר יוּבַס עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי אוֹיֵב כִּי הוֹסִיפוּ לַחְטֹא לְךָ,‏ וְיָשׁוּבוּ אֵלֶיךָ וִיכַבְּדוּ אֶת שִׁמְךָ וְיִתְפַּלְּלוּ וְיִתְחַנְּנוּ אֵלֶיךָ בַּבַּיִת הַזֶּה,‏ 34  שְׁמַע נָא מִן הַשָּׁמַיִם וּסְלַח לְחֵטְא עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְהָשֵׁב אוֹתָם אֶל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּ לַאֲבוֹתֵיהֶם.‏ 35  ‏”כַּאֲשֶׁר יֵעָצְרוּ הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר כִּי הוֹסִיפוּ לַחְטֹא לְךָ,‏ וְיִתְפַּלְּלוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וִיכַבְּדוּ אֶת שִׁמְךָ וְיָשׁוּבוּ מֵחֶטְאָם כִּי הִכְנַעְתָּ* אוֹתָם,‏ 36  שְׁמַע נָא מִן הַשָּׁמַיִם וּסְלַח לְחֵטְא עֲבָדֶיךָ,‏ עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל,‏ כִּי אַתָּה תַּדְרִיכֵם בַּאֲשֶׁר לַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם לָלֶכֶת בָּהּ;‏ וְתֵן מָטָר עַל אַרְצְךָ אֲשֶׁר נָתַתָּ לְעַמְּךָ כְּנַחֲלָה.‏ 37  ‏”אִם יִהְיֶה רָעָב בָּאָרֶץ,‏ אוֹ מַגֵּפָה,‏ שִׁדָּפוֹן,‏* יֵרָקוֹן,‏* נְחִיל אַרְבֶּה אוֹ אַרְבֶּה רְעַבְתָּנִי;‏* אוֹ אִם יָצוּר עֲלֵיהֶם אוֹיְבָם בְּאַחַת מֵעָרֵי הָאָרֶץ* אוֹ אִם יִהְיוּ כָּל נֶגַע אוֹ מַחֲלָה אֲחֵרִים,‏ 38  כָּל תְּפִלָּה,‏ כָּל תְּחִנָּה אֲשֶׁר תִּהְיֶה לְכָל אָדָם אוֹ לְכָל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל (‏כִּי כָּל אֶחָד יוֹדֵעַ אֶת נֶגַע לְבָבוֹ)‏ בְּפָרְשָׂם כַּפֵּיהֶם אֶל הַבַּיִת הַזֶּה,‏ 39  שְׁמַע נָא מִן הַשָּׁמַיִם,‏ מְקוֹם מִשְׁכָּנְךָ,‏ וּסְלַח וּפְעַל;‏ וּגְמֹל לְכָל אֶחָד כְּכָל דְּרָכָיו,‏ כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת לְבָבוֹ (‏אַתָּה לְבַדְּךָ בֶּאֱמֶת יוֹדֵעַ אֶת לְבָבָם שֶׁל כָּל בְּנֵי הָאָדָם)‏,‏ 40  לְמַעַן יִירָאוּךָ כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר הֵם חַיִּים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ.‏ 41  ‏”וְגַם בַּאֲשֶׁר לַנָּכְרִי אֲשֶׁר אֵינוֹ מֵעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וַאֲשֶׁר יָבוֹא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה לְמַעַן שִׁמְךָ* 42  ‏(‏כִּי יִשְׁמְעוּ עַל שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְעַל יָדְךָ הַחֲזָקָה וּזְרוֹעֲךָ הַנְּטוּיָה)‏,‏ וְיָבוֹא וְיִתְפַּלֵּל אֶל הַבַּיִת הַזֶּה,‏ 43  שְׁמַע נָא מִן הַשָּׁמַיִם,‏ מְקוֹם מִשְׁכָּנְךָ,‏ וַעֲשֵׂה אֶת כָּל אֲשֶׁר יְבַקֵּשׁ מִמְּךָ הַנָּכְרִי,‏ לְמַעַן יֵדְעוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ אֶת שִׁמְךָ וְיִירְאוּ אוֹתְךָ,‏ כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל,‏ וְיֵדְעוּ כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי.‏ 44  ‏”אִם יֵצֵא עַמְּךָ לְמִלְחָמָה עַל אוֹיְבוֹ בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תִּשְׁלַח אוֹתָם,‏ וְיִתְפַּלְּלוּ אֶל יְהֹוָה לְכִוּוּן הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בָּהּ וְאֶל הַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנִיתִי לְשִׁמְךָ,‏ 45  שְׁמַע מִן הַשָּׁמַיִם אֶת תְּפִלָּתָם וְאֶת תְּחִנָּתָם וַעֲשֵׂה מִשְׁפָּט לְמַעֲנָם.‏ 46  ‏”אִם יֶחְטְאוּ לְךָ (‏כִּי אֵין אָדָם אֲשֶׁר אֵינוֹ חוֹטֵא)‏,‏ וְתִתְמַלֵּא כַּעַס עֲלֵיהֶם וְתִנְטֹשׁ אוֹתָם בְּיַד אוֹיֵב,‏ וְיִקְּחוּ אוֹתָם שׁוֹבֵיהֶם בַּשֶּׁבִי אֶל אֶרֶץ הָאוֹיֵב,‏ רְחוֹקָה אוֹ קְרוֹבָה;‏ 47  וְיִתְעַשְּׁתוּ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נִלְקְחוּ אֵלֶיהָ בַּשֶּׁבִי,‏ וְיָשׁוּבוּ אֵלֶיךָ וְיִתְחַנְּנוּ אֵלֶיךָ בְּאֶרֶץ שׁוֹבֵיהֶם בְּאָמְרָם,‏ ’‏חָטָאנוּ וְעָשִׂינוּ אֶת הָרַע;‏ פָּעַלְנוּ בְּרִשְׁעוּת’‏,‏ 48  וְיָשׁוּבוּ אֵלֶיךָ בְּכָל לְבָבָם וּבְכָל נַפְשָׁם* בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵיהֶם אֲשֶׁר לָקְחוּ אוֹתָם בַּשֶּׁבִי,‏ וְיִתְפַּלְּלוּ אֵלֶיךָ לְכִוּוּן אַרְצָם אֲשֶׁר נָתַתָּ לַאֲבוֹתֵיהֶם וְאֶל הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנִיתִי לְשִׁמְךָ,‏ 49  שְׁמַע מִן הַשָּׁמַיִם,‏ מְקוֹם מִשְׁכָּנְךָ,‏ אֶת תְּפִלָּתָם וְאֶת תְּחִנָּתָם,‏ וַעֲשֵׂה מִשְׁפָּט לְמַעֲנָם 50  וּסְלַח לְעַמְּךָ אֲשֶׁר חָטְאוּ לְךָ,‏ סְלַח עַל כָּל פִּשְׁעֵיהֶם אֲשֶׁר פָּשְׁעוּ בְּךָ.‏ אַתָּה תִּגְרֹם לְשׁוֹבֵיהֶם לְרַחֵם עֲלֵיהֶם,‏ וְהֵם יְרַחֲמוּ עֲלֵיהֶם.‏ 51  ‏(‏כִּי עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ הֵם,‏ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מִמִּצְרַיִם,‏ מִתּוֹךְ כּוּר הַבַּרְזֶל.‏*‏)‏ 52  יִהְיוּ נָא עֵינֶיךָ פְּתוּחוֹת אֶל תְּחִנַּת עַבְדְּךָ וְאֶל תְּחִנַּת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּהַקְשִׁיבְךָ בְּכָל עֵת שֶׁיִּקְרְאוּ אֵלֶיךָ.‏* 53  כִּי אַתָּה הִבְדַּלְתָּ אוֹתָם לְךָ לְנַחֲלָה מִכָּל עַמֵּי הָאָרֶץ,‏ כְּפִי שֶׁהִצְהַרְתָּ בְּאֶמְצָעוּת מֹשֶׁה עַבְדְּךָ בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם,‏ אֲדֹנָי יְהֹוָה”.‏ 54  מִיָּד כַּאֲשֶׁר סִיֵּם שְׁלֹמֹה לְהִתְפַּלֵּל אֶל יְהֹוָה אֶת כָּל הַתְּפִלָּה וְהַתְּחִנָּה הַזֹּאת,‏ קָם מִלִּפְנֵי מִזְבַּח יְהֹוָה,‏ אֲשֶׁר שָׁם כָּרַע עַל בִּרְכָּיו בְּיָדַיִם פְּרוּשׂוֹת הַשָּׁמַיְמָה.‏ 55  אָז עָמַד וּבֵרֵךְ אֶת כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל בְּקוֹל גָּדוֹל,‏ בְּאָמְרוֹ:‏ 56  ‏”בָּרוּךְ יְהֹוָה,‏ אֲשֶׁר נָתַן מְקוֹם מְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל,‏ כְּפִי שֶׁהִבְטִיחַ.‏ שׁוּם מִלָּה מִכָּל הַבְטָחָתוֹ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר הִבְטִיחַ בְּאֶמְצָעוּת מֹשֶׁה עַבְדּוֹ לֹא הִכְזִיבָה.‏ 57  יִהְיֶה נָא יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ עִמָּנוּ כְּפִי שֶׁהָיָה עִם אֲבוֹתֵינוּ.‏ מִי יִתֵּן וְלֹא יַעַזְבֵנוּ וְלֹא יִטְּשֵׁנוּ.‏ 58  יַטֶּה נָא אֶת לְבָבֵנוּ אֵלָיו,‏ לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וְלִשְׁמֹר אֶת מִצְווֹתָיו,‏ אֶת חֻקָּיו וְאֶת מִשְׁפָּטָיו,‏ אֲשֶׁר צִוָּה עַל אֲבוֹתֵינוּ לִשְׁמֹר.‏ 59  וְיִהְיוּ נָא דְּבָרַי אֵלֶּה אֲשֶׁר הִתְחַנַּנְתִּי לִפְנֵי יְהֹוָה קְרוֹבִים אֶל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יוֹמָם וָלַיְלָה,‏ לְמַעַן יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט עֲבוּר עַבְדּוֹ וַעֲבוּר עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל כְּפִי הַצֹּרֶךְ מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ,‏ 60  כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ שֶׁיְּהֹוָה הוּא הָאֵל הָאֲמִתִּי.‏ אֵין אַחֵר!‏ 61  עַל כֵּן יִהְיֶה נָא לְבַבְכֶם שָׁלֵם עִם יְהֹוָה* אֱלֹהֵינוּ בְּלֶכְתְּכֶם בְּחֻקָּיו וּבְשָׁמְרְכֶם אֶת מִצְווֹתָיו כְּמוֹ בַּיּוֹם הַזֶּה”.‏ 62  וְהַמֶּלֶךְ וְכָל יִשְׂרָאֵל עַמּוֹ זָבְחוּ זֶבַח גָּדוֹל לִפְנֵי יְהֹוָה.‏ 63  שְׁלֹמֹה זָבַח אֶת זִבְחֵי הַשְּׁלָמִים לִיהֹוָה:‏ הוּא זָבַח עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף בָּקָר וּמֵאָה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף צֹאן.‏ וְכָךְ חָנְכוּ הַמֶּלֶךְ וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת בֵּית יְהֹוָה.‏ 64  בַּיּוֹם הַהוּא הָיָה הַמֶּלֶךְ צָרִיךְ לְקַדֵּשׁ אֶת אֶמְצַע הֶחָצֵר אֲשֶׁר לִפְנֵי בֵּית יְהֹוָה,‏ כִּי שָׁם הָיָה עָלָיו לְהַקְרִיב אֶת הָעוֹלוֹת,‏ אֶת הַמְּנָחוֹת וְאֶת שֻׁמַּן זִבְחֵי הַשְּׁלָמִים,‏ כִּי מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר לִפְנֵי יְהֹוָה הָיָה קָטָן מִלְּהָכִיל אֶת הָעוֹלוֹת,‏ אֶת הַמְּנָחוֹת וְאֶת שֻׁמַּן זִבְחֵי הַשְּׁלָמִים.‏ 65  בָּעֵת הַהִיא עָרַךְ שְׁלֹמֹה אֶת הַחַג יַחַד עִם כָּל יִשְׂרָאֵל,‏ קָהָל גָּדוֹל מִלְּבוֹא חֲמָת* עַד נַחַל* מִצְרַיִם,‏ לִפְנֵי יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ בְּמֶשֶׁךְ שִׁבְעָה יָמִים וְשִׁבְעָה יָמִים נוֹסָפִים,‏ אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם בְּסַךְ הַכֹּל.‏ 66  לְמָחֳרָת* שִׁלֵּחַ אֶת הָעָם,‏ וְהֵם בֵּרְכוּ אֶת הַמֶּלֶךְ וְהָלְכוּ לְבָתֵּיהֶם שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי לֵב עַל כָּל הַטּוּב אֲשֶׁר גִּלָּה יְהֹוָה כְּלַפֵּי דָּוִד עַבְדּוֹ וְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ.‏

הערות שוליים

כלומר,‏ בחג הסוכות.‏
ראה מונחון‏.‏
או ”אל המדור הפנימי ביותר של”.‏
נה״מ,‏ ”בנך,‏ היוצא מחלציך”.‏
או ”לא יחדל איש משושלתך”.‏
או ”ורעהו מטיל עליו קללה”.‏ כלומר,‏ שבועה הנושאת בתוכה קללה כעונש אם תהיה השבועה שבועת שקר או תופר.‏
או ”קללה”.‏
נה״מ,‏ ”אָלָה”,‏ כלומר קללה.‏
או ”תזכה”.‏
או ”עינית”.‏
מכת תבואה הנובעת מרוחות קדים.‏
מחלת צמחים.‏
או ”חגבים”.‏
נה״מ,‏ ”בארץ שעריו”.‏
או ”בשל המוניטין שלך”.‏
ראה מונחון‏.‏
או ”התנור להיתוך הברזל”.‏
או ”בהקשיבך להם בכל אשר יבקשו ממך”.‏
או ”מסור לגמרי ליהוה”.‏
או ”פתח חמת”.‏
ראה מונחון‏.‏
נה״מ,‏ ”ביום השמיני”,‏ כלומר היום שלאחר שבעת הימים הנוספים.‏