ישעיהו 1‏:1‏-31

  • אב ובניו המרדנים ‏(‏1–9‏)‏

  • יהוה שונא פולחן טקסי ‏(‏10–17‏)‏

  • ‏’‏בואו וניישר את ההדורים’‏ ‏(‏18–20‏)‏

  • ציון תשוקם כעיר נאמנה ‏(‏21–31‏)‏

א  הֶחָזוֹן אֲשֶׁר רָאָה יְשַׁעְיָהוּ* בֶּן אָמוֹץ עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלַיִם בִּימֵי עֻזִּיָּהוּ,‏ יוֹתָם,‏ אָחָז וִיחִזְקִיָּהוּ,‏ מַלְכֵי יְהוּדָה:‏   שִׁמְעוּ שָׁמַיִם,‏ וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ,‏כִּי יְהֹוָה דִּבֵּר:‏ ‏”בָּנִים גִּדַּלְתִּי וְרוֹמַמְתִּי,‏וְהֵם פָּשְׁעוּ* בִּי.‏   שׁוֹר מַכִּיר אֶת קוֹנֵהוּ,‏וַחֲמוֹר אֶת אֵבוּס בְּעָלָיו;‏אַךְ יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ מַכִּיר אוֹתִי,‏*עַמִּי שֶׁלִּי אֵינוֹ נוֹהֵג בִּתְבוּנָה”.‏   הוֹי לָאֻמָּה הַחוֹטֵאת,‏עַם כְּבַד עָווֹן,‏זֶרַע רְשָׁעִים,‏ יְלָדִים מֻשְׁחָתִים!‏ עָזְבוּ אֶת יְהֹוָה;‏נֵאֲצוּ אֶת* קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל;‏פָּנוּ לוֹ עֹרֶף.‏   הֵיכָן עוֹד תֻּכּוּ בְּעוֹדְכֶם מוֹסִיפִים עַל מִרְדְּכֶם?‏ כָּל הָרֹאשׁ חוֹלֶה,‏וְכָל הַלֵּב נָגוּעַ.‏   מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ,‏ דָּבָר אֵינוֹ בָּרִיא.‏ חֲתָכִים וְחַבּוּרוֹת וּפְצָעִים פְּתוּחִים‏— לֹא טֻפְּלוּ* וְלֹא נֶחְבְּשׁוּ וְלֹא רֻכְּכוּ בְּשֶׁמֶן.‏   אַרְצְכֶם שְׁמָמָה.‏ עָרֵיכֶם שְׂרוּפוֹת בָּאֵשׁ.‏ זָרִים אוֹכְלִים אֶת אַדְמַתְכֶם לְנֶגֶד עֵינֵיכֶם.‏ הִיא כְּאֶרֶץ שׁוֹמֵמָה אֲשֶׁר זָרִים הֶחְרִיבוּהָ.‏   בַּת צִיּוֹן נוֹתְרָה כְּסֻכָּה* בַּכֶּרֶם,‏כִּצְרִיף בְּמִקְשַׁת מְלָפְפוֹנִים,‏כְּעִיר נְצוּרָה.‏   לוּלֵא יְהֹוָה צְבָאוֹת הוֹתִיר לָנוּ נִצּוֹלִים מְעַטִּים,‏כִּסְדוֹם הָיִינוּ,‏וְלַעֲמֹרָה דָּמִינוּ.‏ 10  שִׁמְעוּ אֶת דְּבַר יְהֹוָה,‏ עָרִיצֵי* סְדוֹם.‏ הַאֲזִינוּ לְתוֹרַת* אֱלֹהֵינוּ,‏ עַם עֲמֹרָה.‏ 11  ‏”לָמָּה לִי זִבְחֵיכֶם הָרַבִּים?‏” אוֹמֵר יְהֹוָה.‏ ‏”שָׂבַעְתִּי מֵעוֹלוֹת הָאֵילִים שֶׁלָּכֶם וּמִשֻּׁמַּן בַּעֲלֵי הַחַיִּים הַמְּפֻטָּמִים שֶׁלָּכֶם,‏וְאֵין לִי הֲנָאָה בְּדַם פָּרֵיכֶם הַצְּעִירִים וּטְלָאֵיכֶם וְתֵישֵׁיכֶם.‏ 12  בְּבוֹאֲכֶם לְהֵרָאוֹת לְפָנַי,‏מִי בִּקֵּשׁ זֹאת מִכֶּם,‏לִרְמֹס כָּךְ אֶת חַצְרוֹתַי?‏ 13  אַל תּוֹסִיפוּ לְהָבִיא מְנָחוֹת חַסְרוֹת עֵרֶךְ.‏ הַקְּטֹרֶת שֶׁלָּכֶם מְתֹעֶבֶת בְּעֵינַי.‏ רָאשֵׁי חֹדֶשׁ,‏ שַׁבָּתוֹת,‏ קְרִיאַת הִתְכַּנְּסֻיּוֹת‏— אֵינִי יָכוֹל לִסְבֹּל שִׁמּוּשׁ בְּכוֹחוֹת קֶסֶם יַחַד עִם עֲצַרְתְּכֶם.‏ 14  שָׂנֵאתִי* אֶת רָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם.‏ הֵם הָיוּ עָלַי לְטֹרַח;‏נִלְאֵיתִי מִלָּשֵׂאת אוֹתָם.‏ 15  וּבְפָרְשְׂכֶם כַּפֵּיכֶם,‏אֲנִי מַעֲלִים עֵינַי מִכֶּם.‏ אַף כִּי אַתֶּם מַרְבִּים לְהִתְפַּלֵּל,‏אֵינֶנִּי מַקְשִׁיב;‏יְדֵיכֶם מָלְאוּ דָּמִים.‏ 16  רַחֲצוּ,‏ הִטַּהֲרוּ;‏הָסִירוּ אֶת רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם מִנֶּגֶד עֵינַי;‏חִדְלוּ לְהָרַע.‏ 17  לִמְדוּ לַעֲשׂוֹת אֶת הַטּוֹב,‏ חַפְּשׂוּ מִשְׁפָּט,‏*תַּקְּנוּ אֶת הַמְּדַכֵּא,‏הָגֵנּוּ עַל זְכֻיּוֹת הַיָּתוֹם,‏רִיבוּ אֶת רִיב הָאַלְמָנָה”.‏ 18  ‏”בּוֹאוּ נָא,‏ וּנְיַשֵּׁר אֶת הַהֲדוּרִים בֵּינֵינוּ”,‏ אוֹמֵר יְהֹוָה.‏ ‏”גַּם אִם חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִי,‏כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ;‏גַּם אִם אֲדֻמִּים הֵם כְּבַד תּוֹלָע,‏*כַּצֶּמֶר יִהְיוּ.‏ 19  אִם תְּגַלּוּ נְכוֹנוּת וְתַקְשִׁיבוּ,‏אֶת טוּב הָאָרֶץ תֹּאכְלוּ.‏ 20  אַךְ אִם תְּמָאֲנוּ וְתִמְרְדוּ,‏בַּחֶרֶב תֵּאָכְלוּ,‏כִּי פִּי יְהֹוָה דִּבֵּר”.‏ 21  אֵיךְ הָיְתָה לְזוֹנָה הַקִּרְיָה הַנֶּאֱמָנָה!‏ הָיְתָה הִיא מְלֵאָה בְּמִשְׁפָּט;‏*בֶּעָבָר שָׁכְנָה בָּהּ צְדָקָה,‏וְכָעֵת — מְרַצְּחִים.‏ 22  כַּסְפֵּךְ הָיָה לְסִיגִים,‏וְסָבְאֵךְ* מָהוּל בְּמַיִם.‏ 23  שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים* וְשֻׁתְּפֵי גַּנָּבִים.‏ כָּל אֶחָד מֵהֶם אוֹהֵב שֹׁחַד וְרוֹדֵף שַׁלְמוֹנִים.‏* אֶת הַיְּתוֹמִים אֵין הֵם שׁוֹפְטִים בְּצֶדֶק,‏וְרִיב הָאַלְמָנָה אֵינוֹ מַגִּיעַ אֲלֵיהֶם.‏ 24  לָכֵן הָאָדוֹן,‏* יְהֹוָה צְבָאוֹת,‏גִּבּוֹר יִשְׂרָאֵל,‏* מַכְרִיז:‏ ‏”הוֹי!‏ אֶפָּטֵר מִצּוֹרְרַי,‏וְאֶתְנַקֵּם בְּאוֹיְבַי.‏ 25  אַפְנֶה אֶת יָדִי נֶגְדֵּךְ,‏אֶצְרֹף כְּמוֹ בְּבֹרִית אֶת סִיגַיִךְ,‏וְאָסִיר אֶת כָּל פְּסָלְתֵּךְ.‏ 26  אָשִׁיב אֶת שׁוֹפְטַיִךְ כְּבָרִאשׁוֹנָהוְאֶת יוֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה.‏ אַחֲרֵי כֵן תִּקָּרְאִי עִיר הַצֶּדֶק,‏ קִרְיָה נֶאֱמָנָה.‏ 27  צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט* תִּפָּדֶה,‏וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה.‏ 28  הַמּוֹרְדִים וְהַחוֹטְאִים יִשָּׁבְרוּ יַחְדָּו,‏וְעוֹזְבֵי יְהֹוָה יַגִּיעוּ לְקִצָּם.‏ 29  כִּי הֵם יֵבוֹשׁוּ מִן הָאִילָנוֹת הָאֵיתָנִים אֲשֶׁר חֲמַדְתֶּם,‏וְאַתֶּם תִּכָּלְמוּ בְּשֶׁל הַגַּנִּים* אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם.‏ 30  כִּי תִּהְיוּ כְּאִילָן גָּדוֹל אֲשֶׁר עָלָיו נוֹבְלִים,‏וּכְגַן אֲשֶׁר מַיִם אֵין לוֹ.‏ 31  הָאִישׁ הֶחָסוֹן יִהְיֶה לִנְעֹרֶת,‏*וּפָעֳלוֹ לְנִיצוֹץ;‏שְׁנֵיהֶם יִבְעֲרוּ יַחְדָּו,‏וְאִישׁ לֹא יְכַבֵּם”.‏

הערות שוליים

פירושו ”ישועת יהוה”.‏
או ”מרדו”.‏
או ”את בעליו”.‏
או ”גילו חוסר כבוד כלפי”.‏
נה״מ,‏ ”לא זורו”,‏ נלחצו להוצאת המוגלה.‏
או ”סככה”.‏
או ”שליטי”.‏
או ”להדרכת”.‏
או ”שנאה נפשי”.‏
או ”צדק”.‏
בד בצבע אדום.‏
או ”בצדק”.‏
או ”בירת החיטה שלך”.‏
או ”עקשנים”.‏
או ”מתנות”.‏
או ”האדון האמיתי”.‏
נה״מ,‏ ”אביר ישראל”.‏
או ”בצדק”.‏
ככל הנראה הכוונה לאילנות ולגנים הקשורים לעבודת אלילים.‏
סיב דליק דמוי חבל.‏