ישעיהו 49‏:1‏-26

  • שליחותו של עבד יהוה ‏(‏1–12‏)‏

    • אור אומות ‏(‏6‏)‏

  • נחמה לישראל ‏(‏13–26‏)‏

מט  הַקְשִׁיבוּ לִי,‏ אִיִּים,‏וְשִׂימוּ לֵב,‏ לְאֻמִּים רְחוֹקִים.‏ יְהֹוָה קָרָא לִי טֶרֶם לֵדָתִי.‏* בִּהְיוֹתִי בְּרֶחֶם אִמִּי הִזְכִּיר הוּא אֶת שְׁמִי.‏   הוּא עָשָׂה אֶת פִּי כְּחֶרֶב חַדָּה;‏בְּצֵל יָדוֹ הֶחְבִּיאַנִי.‏ עָשָׂה אוֹתִי לְחֵץ מְלֻטָּשׁ;‏בְּאַשְׁפַּת חִצָּיו הִסְתִּירַנִי.‏   אָמַר לִי:‏ ”עַבְדִּי אַתָּה,‏ יִשְׂרָאֵל,‏אֲשֶׁר בְּךָ אַרְאֶה אֶת תִּפְאַרְתִּי”.‏   אַךְ אֲנִי אָמַרְתִּי:‏ ”יָגַעְתִּי לָרִיק.‏ כִּלִּיתִי אֶת כּוֹחִי עֲבוּר תֹּהוּ,‏* לַשָּׁוְא.‏ אַךְ אָכֵן מִשְׁפָּטִי הוּא עִם יְהֹוָה,‏*וּשְׂכָרִי* עִם אֱלֹהַי”.‏   וְכָעֵת יְהֹוָה,‏ אֲשֶׁר יָצַר אוֹתִי מִן הָרֶחֶם לִהְיוֹת לוֹ לְעֶבֶד,‏אָמַר שֶׁעָלַי לְהָשִׁיב אֶת יַעֲקֹב אֵלָיו,‏לְמַעַן יֵאָסֵף אֵלָיו יִשְׂרָאֵל.‏ אֲכֻבַּד בְּעֵינֵי יְהֹוָה,‏וֶאֱלֹהַי יִהְיֶה עֻזִּי.‏   וְהוּא אָמַר:‏ ”אֵין דַּי בְּכָךְ שֶׁאַתָּה עַבְדִּיכְּדֵי לְהָקִים אֶת שִׁבְטֵי יַעֲקֹבוּלְהָשִׁיב אֶת אֵלֶּה אֲשֶׁר נִשְׁמְרוּ מִקֶּרֶב יִשְׂרָאֵל.‏ גַּם נָתַתִּי אוֹתְךָ לִהְיוֹת אוֹר אֻמּוֹת,‏כְּדֵי שֶׁתַּגִּיעַ יְשׁוּעָתִי עַד קְצוֹת הָאָרֶץ”.‏  כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה,‏ גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל,‏ קְדוֹשׁוֹ,‏ לָזֶה אֲשֶׁר מְבֻזֶּה,‏* לַמְּתֹעָב בְּעֵינֵי הָאֻמָּה,‏ לְעֶבֶד מוֹשְׁלִים:‏ ‏”מְלָכִים יִרְאוּ וְיָקוּמוּוְשָׂרִים יִשְׁתַּחֲווּלְמַעַן יְהֹוָה,‏ אֲשֶׁר נֶאֱמָן הוּא,‏קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל,‏ אֲשֶׁר בָּחַר אוֹתְךָ”.‏   כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה:‏ ‏”בְּעֵת רָצוֹן* עֲנִיתִיךָ,‏וּבְיוֹם יְשׁוּעָה עֲזַרְתִּיךָ;‏הוֹסַפְתִּי לִנְצֹר אוֹתְךָ כְּדֵי לְתִתְּךָ לִבְרִית לָעָם,‏לְשַׁקֵּם אֶת הָאָרֶץ,‏לְהַנְחִיל לָהֶם אֶת נַחֲלוֹתֵיהֶם הַשּׁוֹמֵמוֹת,‏   לוֹמַר לָאֲסִירִים,‏ ’‏צְאוּ!‏’‏ וּלְאֵלֶּה אֲשֶׁר בַּחֹשֶׁךְ,‏ ’‏הִגָּלוּ!‏’‏ לְצַד הַדְּרָכִים הֵם יִרְעוּ,‏לְאֹרֶךְ כָּל הַנְּתִיבִים הַשְּׁחוּקִים* יִהְיוּ מְקוֹמוֹת הַמִּרְעֶה שֶׁלָּהֶם.‏ 10  הֵם לֹא יִרְעֲבוּ וְלֹא יִצְמְאוּ,‏וְלֹא יַכֵּם הַחֹם הַיּוֹקֵד אוֹ הַשֶּׁמֶשׁ.‏ כִּי מְרַחֲמָם יוֹבִילֵם,‏וּלְיַד מַבּוּעֵי מַיִם יַדְרִיכֵם.‏ 11  אֶהֱפֹךְ אֶת כָּל הָרַי לְדֶרֶךְ,‏וּדְרָכַי הָרָאשִׁיּוֹת יוּרְמוּ.‏ 12  הִנֵּה אֵלֶּה מֵרָחוֹק בָּאִים,‏וְהִנֵּה אֵלֶּה מִצָּפוֹן וּמִמַּעֲרָב,‏וְאֵלֶּה מֵאֶרֶץ סִינִים”.‏ 13  הָרִיעוּ בְּשִׂמְחָה,‏ שָׁמַיִם,‏ וְגִילִי,‏ אֶרֶץ.‏ יַעַלְזוּ הֶהָרִים בִּתְרוּעַת שִׂמְחָה.‏ כִּי נִחֵם יְהֹוָה אֶת עַמּוֹ,‏וּמְרַחֵם הוּא עַל סוֹבְלָיו.‏ 14  אַךְ צִיּוֹן הוֹסִיפָה לוֹמַר:‏ ‏”יְהֹוָה עָזַב אוֹתִי,‏ וִיהֹוָה שָׁכַח אוֹתִי”.‏ 15  הֲתוּכַל אִשָּׁה לִשְׁכֹּחַ אֶת יַלְדָּהּ הַיּוֹנֵקאוֹ לֹא לְרַחֵם עַל בֶּן בִּטְנָהּ?‏ גַּם אִם נָשִׁים אֵלֶּה יִשְׁכְּחוּ,‏ אָנוֹכִי לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ.‏ 16  הֵן עַל כַּפַּי חָקַקְתִּי אוֹתָךְ.‏ חוֹמוֹתַיִךְ תָּמִיד לְנֶגְדִּי.‏ 17  בָּנַיִךְ מְמַהֲרִים לַחְזֹר.‏ אֵלֶּה אֲשֶׁר הֲרָסוּךְ וְהֶחְרִיבוּךְ יֵצְאוּ מִמֵּךְ.‏ 18  שְׂאִי עֵינַיִךְ סָבִיב וּרְאִי.‏ כֻּלָּם נִקְבָּצִים.‏ הֵם בָּאִים אֵלַיִךְ.‏ ‏”חַי אֲנִי”,‏* מַכְרִיז יְהֹוָה,‏‏”אֶת כֻּלָּם תִּלְבְּשִׁי כְּתַכְשִׁיטִים,‏וְתִקְשְׁרִי אוֹתָם עָלַיִךְ כְּכַלָּה.‏ 19  אַף כִּי הָיוּ מְקוֹמוֹתַיִךְ חֲרֵבִים וְשׁוֹמֵמִים וְאַרְצֵךְ הָיְתָה הֲרוּסָה,‏כָּעֵת תִּהְיֶה הִיא צָרָה מִדַּי לַיּוֹשְׁבִים בָּהּ,‏וְאֵלֶּה אֲשֶׁר בָּלְעוּ אוֹתָךְ יִהְיוּ רְחוֹקִים.‏ 20  הַבָּנִים שֶׁנּוֹלְדוּ בָּעֵת שֶׁהָיִית שַׁכּוּלָה יֹאמְרוּ בְּאָזְנַיִךְ,‏‏’‏הַמָּקוֹם הַזֶּה צַר מִדַּי עֲבוּרִי.‏ פַּנִּי לִי מָקוֹם לָשֶׁבֶת כָּאן’‏.‏ 21  וְתֹאמְרִי בִּלְבָבֵךְ,‏‏’‏מִי יָלַד לִי אֶת אֵלֶּה,‏שֶׁכֵּן אֲנִי שַׁכּוּלָה וַעֲקָרָה,‏גּוֹלָה וַאֲסִירָה?‏ מִי גִּדֵּל אֶת אֵלֶּה?‏ הֵן אֲנִי נִשְׁאַרְתִּי לְבַדִּי;‏אִם כֵּן,‏ מֵאַיִן בָּאוּ אֵלֶּה?‏’‏”‏ 22  כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה:‏ ‏”הִנֵּה אֶשָּׂא אֶל הָאֻמּוֹת אֶת יָדִי,‏וְאֶל הָעַמִּים אָרִים אֶת הָאוֹת שֶׁלִּי.‏* הֵם יָבִיאוּ אֶת בָּנַיִךְ בִּזְרוֹעוֹתֵיהֶם*וְאֶת בְּנוֹתַיִךְ יִשְּׂאוּ עַל כִּתְפֵיהֶם.‏ 23  מְלָכִים יִהְיוּ אוֹמְנַיִךְ,‏וְשָׂרוֹתֵיהֶם יִהְיוּ מֵינִיקוֹתַיִךְ.‏ אַפַּיִם אַרְצָה יִשְׁתַּחֲווּ לָךְוְאֶת עֲפַר רַגְלַיִךְ יְלַחֲכוּ,‏וְתֵדְעִי כִּי אֲנִי יְהֹוָה;‏לֹא יֵבוֹשׁוּ קוֹוַי”.‏ 24  הַאִם נִתָּן לָקַחַת מִגִּבּוֹר אֶת אֵלֶּה אֲשֶׁר כְּבָר נִלְכְּדוּ,‏אוֹ הַאִם נִתָּן לְהַצִּיל אֶת שְׁבוּיֵי הֶעָרִיץ?‏ 25  אַךְ כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה:‏ ‏”אֲפִלּוּ שְׁבוּיֵי גִּבּוֹר יִלָּקְחוּ,‏וְאֵלֶּה אֲשֶׁר נִלְכְּדוּ עַל־יְדֵי הֶעָרִיץ יִנָּצְלוּ.‏ לְמִתְנַגְּדַיִךְ אָנוֹכִי אֶתְנַגֵּד,‏וְאֶת בָּנַיִךְ אָנוֹכִי אוֹשִׁיעַ.‏ 26  אֶגְרֹם לַמִּתְעַמְּרִים בָּךְ לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרָם שֶׁלָּהֶם,‏וּכְמוֹ מִיַּיִן מָתוֹק,‏ יִשְׁתַּכְּרוּ מִדָּמָם שֶׁלָּהֶם.‏ וְכָל אָדָם* יֵדַע כִּי אֲנִי יְהֹוָה,‏מוֹשִׁיעֵךְ וְגוֹאֲלֵךְ,‏גִּבּוֹר יַעֲקֹב”.‏*

הערות שוליים

נה״מ,‏ ”מבטן”.‏
או ”דבר חסר ממשות”.‏
או ”יהוה יעניק לי צדק”.‏
או ”וגמולי”.‏
או ”למבוזה בנפש”.‏
או ”רצון טוב”.‏
או אולי ”הגבעות החשופות”.‏
לשון שבועה.‏
או ”ניסי”,‏ עמוד המשמש לסימן.‏
נה״מ,‏ ”בְּחֹצֶן”,‏ בחיקם.‏
נה״מ,‏ ”כל בשר”.‏
נה״מ,‏ ”אביר יעקב”.‏