ישעיהו 66‏:1‏-24

  • פולחן אמת ופולחן כזב ‏(‏1–6‏)‏

  • ציון האם ובניה ‏(‏7–17‏)‏

  • אנשים נאספים לעבוד את אלוהים בירושלים ‏(‏18–24‏)‏

סו  כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה:‏ ‏”הַשָּׁמַיִם כִּסְּאִי,‏ וְהָאָרֶץ הֲדוֹם רַגְלַי.‏ הֵיכָן אֵפוֹא הַבַּיִת שֶׁתּוּכְלוּ לִבְנוֹת לִי,‏וְהֵיכָן מְקוֹם מְנוּחָתִי?‏”‏   ‏”אֶת כָּל אֵלֶּה יָדִי עָשְׂתָה,‏וְכָךְ נִהְיוּ כָּל אֵלֶּה”,‏ מַכְרִיז יְהֹוָה.‏ ‏”עַל כֵּן אֶל זֶה אַבִּיט,‏אֶל הֶעָנָו וּשְׁבוּר הָרוּחַ וְהֶחָרֵד עַל דְּבָרִי.‏*   שׁוֹחֵט הַשּׁוֹר הוּא כְּמַכֵּה* אִישׁ.‏ זוֹבֵחַ הַשֶּׂה הוּא כְּשׁוֹבֵר עָרְפּוֹ שֶׁל כֶּלֶב.‏ מַעֲלֵה הַמִּנְחָה — כְּדַם חֲזִיר!‏ הַמַּצִּיג לְבוֹנַת זִכָּרוֹן הוּא כִּמְבָרֵךְ בְּמִלּוֹת קֶסֶם.‏* הֵם בָּחֲרוּ בְּדַרְכֵיהֶם שֶׁלָּהֶם,‏וּבְשִׁקּוּצִים הֵם חֲפֵצִים.‏*   לָכֵן אֶבְחַר דְּרָכִים לְהַעֲנִישָׁם,‏וְאֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הֵם מְפַחֲדִים מִפְּנֵיהֶם אָבִיא עֲלֵיהֶם.‏ כִּי קָרָאתִי,‏ וְאִישׁ לֹא עָנָה;‏דִּבַּרְתִּי,‏ וְאִישׁ לֹא הִקְשִׁיב.‏ הֵם הוֹסִיפוּ לַעֲשׂוֹת אֶת הָרַע בְּעֵינַי,‏וּבָחֲרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת מָה שֶׁלֹּא חָפַצְתִּי בּוֹ”.‏   שִׁמְעוּ אֶת דְּבַר יְהֹוָה,‏ הַחֲרֵדִים עַל דְּבָרוֹ:‏* ‏”אֲחֵיכֶם הַשּׂוֹנְאִים אֶתְכֶם וּמְנַדִּים אֶתְכֶם בִּגְלַל שְׁמִי אָמְרוּ,‏ ’‏יְכֻבַּד יְהֹוָה!‏’‏ אַךְ הוּא* יֵרָאֶה וִישַׂמֵּחַ אֶתְכֶם,‏וְהֵם אֵלֶּה אֲשֶׁר יֵבוֹשׁוּ”.‏   יֶשְׁנוֹ קוֹל שָׁאוֹן מִן הָעִיר,‏ קוֹל מִן הַהֵיכָל!‏ זֶהוּ קוֹל יְהֹוָה מְשַׁלֵּם לְאוֹיְבָיו כִּגְמוּלָם.‏   בְּטֶרֶם סָבְלָה צִירֵי לֵדָה,‏ הִיא יָלְדָה.‏ בְּטֶרֶם בָּאוּ עָלֶיהָ חֶבְלֵי לֵדָה,‏ יָלְדָה זָכָר.‏   מִי שָׁמַע דָּבָר שֶׁכָּזֶה?‏ מִי רָאָה דְּבָרִים כָּאֵלֶּה?‏ הֲתִוָּלֵד אֶרֶץ בְּיוֹם אֶחָד?‏ הֲתִוָּלֵד אֻמָּה בְּבַת אַחַת?‏ וְהִנֵּה מִיָּד כַּאֲשֶׁר נִתְקְפָה צִיּוֹן צִירֵי לֵדָה,‏ יָלְדָה הִיא אֶת בָּנֶיהָ.‏   ‏”הַאִם אָבִיא עַד לֵדָה וְאָז לֹא אוֹלִיד?‏” אוֹמֵר יְהֹוָה.‏ ‏”אוֹ הַאִם אֲנִי אַתְחִיל אֶת הַלֵּדָה וְאָז אֶסְגֹּר אֶת הָרֶחֶם?‏” אוֹמֵר אֱלֹהַיִךְ.‏ 10  שִׂמְחוּ עִם יְרוּשָׁלַיִם וְגִילוּ עִמָּהּ,‏ כָּל אוֹהֲבֶיהָ.‏ שִׂישׂוּ אִתָּהּ עַד מְאוֹד,‏ כָּל הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ,‏ 11  כִּי אַתֶּם תִּינְקוּ וְתִשְׂבְּעוּ כָּלִיל מִשַּׁד תַּנְחוּמֶיהָ,‏וְתִשְׁתּוּ בִּשְׁקִיקָה וְתִתְעַנְּגוּ עַל שֶׁפַע כְּבוֹדָהּ.‏ 12  כִּי כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה:‏ ‏”הִנְנִי מַטֶּה אֵלֶיהָ שָׁלוֹם כְּנָהָרוְאֶת כְּבוֹד הָאֻמּוֹת כְּנַחַל שׁוֹטֵף.‏ וְתִינְקוּ וְתִנָּשְׂאוּ עַל הַמֹּתֶן,‏וְעַל בִּרְכַּיִם תֻּקְפְּצוּ.‏ 13  כְּפִי שֶׁאֵם מְנַחֶמֶת אֶת בְּנָהּ,‏כָּךְ אָנוֹכִי אֲנַחֵם אֶתְכֶם;‏וְעַל יְרוּשָׁלַיִם תְּנֻחֲמוּ.‏ 14  תִּרְאוּ זֹאת,‏ וְלִבְּכֶם יָשִׂישׂ,‏וְעַצְמוֹתֵיכֶם יִפְרְחוּ כְּדֶשֶׁא חָדָשׁ.‏ וְיַד* יְהֹוָה תִּוָּדַע לַעֲבָדָיו,‏אַךְ עַל אוֹיְבָיו הוּא יִזְעַם”.‏ 15  ‏”כִּי יְהֹוָה יָבוֹא כְּאֵשׁ,‏וּמֶרְכְּבוֹתָיו הֵן כְּסוּפָה,‏לְשַׁלֵּם בַּחֲמַת זַעַם,‏לִגְעֹר בְּלַהֲבוֹת אֵשׁ.‏ 16  כִּי בָּאֵשׁ יִשְׁפֹּט יְהֹוָה,‏בְּחַרְבּוֹ,‏ נֶגֶד כָּל בָּשָׂר;‏*וְרַבִּים יִהְיוּ חַלְלֵי יְהֹוָה.‏ 17  ‏”הַמִּתְקַדְּשִׁים וְהַמִּטַּהֲרִים כְּדֵי לְהִכָּנֵס אֶל הַגַּנִּים* אַחַר אֶחָד* אֲשֶׁר בַּמֶּרְכָּז,‏ הָאוֹכְלִים בְּשַׂר חֲזִירִים וְשִׁקּוּצִים וְעַכְבָּרִים,‏ יַגִּיעוּ כֻּלָּם יַחְדָּו אֶל קִצָּם”,‏ מַכְרִיז יְהֹוָה.‏ 18  ‏”הוֹאִיל וַאֲנִי יוֹדֵעַ עַל מַעֲשֵׂיהֶם וּמַחְשְׁבוֹתֵיהֶם,‏ אֲנִי בָּא לְקַבֵּץ אֲנָשִׁים מִכָּל הָאֻמּוֹת וְהַלְּשׁוֹנוֹת,‏ וְהֵם יָבוֹאוּ וְיִרְאוּ אֶת כְּבוֹדִי”.‏ 19  ‏”אָשִׂים אוֹת בְּקִרְבָּם,‏ וְאֶשְׁלַח חֵלֶק מִן הַנִּמְלָטִים אֶל הָאֻמּוֹת — אֶל תַּרְשִׁישׁ,‏ פּוּל וְלוּד,‏ מוֹשְׁכֵי הַקֶּשֶׁת,‏ אֶל תֻּבַל וְיָוָן,‏ וְאֶל הָאִיִּים הָרְחוֹקִים — אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ עַל אוֹדוֹתַי וְלֹא רָאוּ אֶת כְּבוֹדִי;‏ וְהֵם יַכְרִיזוּ עַל כְּבוֹדִי בָּאֻמּוֹת.‏ 20  הֵם יָבִיאוּ אֶת כָּל אֲחֵיכֶם מִכָּל הָאֻמּוֹת כְּמִנְחָה לִיהֹוָה,‏ עַל סוּסִים,‏ בְּמֶרְכָּבוֹת,‏ בַּעֲגָלוֹת מְכֻסּוֹת,‏ עַל פְּרָדִים וְעַל גְּמַלִּים מְהִירִים,‏ וְיַעֲלוּ אֶל הַר קָדְשִׁי,‏ יְרוּשָׁלַיִם”,‏ אוֹמֵר יְהֹוָה,‏ ”כְּפִי שֶׁמְּבִיאִים בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מִנְחָתָם בִּכְלִי טָהוֹר אֶל בֵּית יְהֹוָה”.‏ 21  ‏”וְגַם אֶקַּח מֵהֶם כַּמָּה לַכֹּהֲנִים וְלַלְּוִיִּים”,‏ אוֹמֵר יְהֹוָה.‏ 22  ‏”כִּי כְּשֵׁם שֶׁהַשָּׁמַיִם הַחֲדָשִׁים וְהָאָרֶץ הַחֲדָשָׁה אֲשֶׁר אֲנִי עוֹשֶׂה יוֹסִיפוּ לַעֲמֹד לְפָנַי”,‏ מַכְרִיז יְהֹוָה,‏ ”כָּךְ יַעַמְדוּ זַרְעֲכֶם* וְשִׁמְכֶם”.‏ 23  ‏”וּמִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ* וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ,‏יָבוֹא כָּל בָּשָׂר* לְהִשְׁתַּחֲווֹת לְפָנַי”,‏* אוֹמֵר יְהֹוָה.‏ 24  ‏”וְהֵם יֵצְאוּ וְיַבִּיטוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר מָרְדוּ בִּי;‏כִּי הַתּוֹלָעִים שֶׁעֲלֵיהֶם לֹא יָמוּתוּ,‏וְאִשָּׁם לֹא תִּכְבֶּה,‏וְהֵם יִהְיוּ דָּבָר מָאוּס בְּעֵינֵי כָּל אָדָם”.‏*

הערות שוליים

או ”המודאג;‏ הנזהר באשר לדברי”.‏
או ”כהורג”.‏
או אולי ”כמברך (‏מהלל)‏ אליל”.‏
או ”נפשם חפצה”.‏
או ”המודאגים;‏ הנזהרים באשר לדברו”.‏
כלומר,‏ אלוהים.‏
או ”וכוח”.‏
או ”כל בני האדם”.‏
כלומר,‏ גנים מיוחדים ששימשו לעבודת אלילים.‏
או ”אחת”.‏
או ”צאצאיכם”.‏
או ”מדי ראש חודש”.‏
או ”כל בני האדם”.‏
או ”לעבוד אותי”.‏
נה״מ,‏ ”לכל בשר”.‏