ישעיהו 44‏:1‏-28

  • ברכות על עמו הנבחר של אלוהים ‏(‏1–5‏)‏

  • אין אלוהים מלבד יהוה ‏(‏6–8‏)‏

  • הבלותם של אלילים מעשה ידי אדם ‏(‏9–20‏)‏

  • יהוה,‏ גואל ישראל ‏(‏21–23‏)‏

  • שיקום באמצעות כורש ‏(‏24–28‏)‏

מד  ‏”וְכָעֵת הַקְשֵׁב,‏ יַעֲקֹב עַבְדִּי,‏וְיִשְׂרָאֵל,‏ אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי בּוֹ.‏   כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה,‏עוֹשְׂךָ וְיוֹצֶרְךָ,‏הָעוֹזֵר לְךָ מִן הָרֶחֶם:‏* ‏’‏אַל תִּירָא,‏ עַבְדִּי יַעֲקֹב,‏וִישֻׁרוּן,‏* אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי בּוֹ.‏   כִּי אֶצֹּק מַיִם עַל הַצָּמֵא*וּנְחָלִים זוֹרְמִים עַל הָאֲדָמָה הַיְּבֵשָׁה.‏ אֶצֹּק אֶת רוּחִי עַל זַרְעֲךָ*וְאֶת בִּרְכָתִי עַל צֶאֱצָאֶיךָ.‏   וְהֵם יִצְמְחוּ כְּמוֹ בֵּין הָעֵשֶׂב הַיָּרֹק,‏כַּעֲצֵי צַפְצָפָה לְיַד יוּבַלֵּי הַמַּיִם.‏   זֶה יֹאמַר:‏ ”לִיהֹוָה אֲנִי שַׁיָּךְ”.‏ וְזֶה יִקָּרֵא בְּשֵׁם יַעֲקֹב,‏וְזֶה יִכְתֹּב עַל יָדוֹ:‏ ”שֶׁל יְהֹוָה”.‏ וְהוּא יְאַמֵּץ אֶת שֵׁם יִשְׂרָאֵל’‏.‏   כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה,‏מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ,‏ יְהֹוָה צְבָאוֹת:‏ ‏’‏אֲנִי הָרִאשׁוֹן וַאֲנִי הָאַחֲרוֹן.‏ וּמִבִּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים.‏   מִי כָּמוֹנִי?‏ יִקְרָא וְיֹאמַר זֹאת וְיוֹכִיחַ לִי!‏ מִן הָעֵת שֶׁכּוֹנַנְתִּי אֶת הָעָם אֲשֶׁר מִקֶּדֶם,‏יַגִּידוּ הֵם אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר יָבוֹאוּוְאֶת אֲשֶׁר עָתִיד לִקְרוֹת.‏   אַל תִּפְחֲדוּ,‏וְאַל תִּהְיוּ מְשֻׁתָּקִים מִפַּחַד.‏ הַאִם לֹא מֵרֹאשׁ סִפַּרְתִּי לְכָל אֶחָד מִכֶּם וְהִכְרַזְתִּי זֹאת לָכֶם?‏ אַתֶּם עֵדַי.‏ הֲיֵשׁ אֱלֹהַּ מִבִּלְעָדַי?‏ לֹא,‏ אֵין עוֹד צוּר;‏ אֵינֶנִּי מַכִּיר אֶחָד’‏”.‏   יוֹצְרֵי פְּסָלִים כֻּלָּם תֹּהוּ,‏*וְחֶפְצֵי הַחֶמְדָּה שֶׁלָּהֶם לֹא יוֹעִילוּ.‏ כְּעֵדֵיהֶם,‏ הֵם* אֵינָם רוֹאִים דָּבָר וְאֵינָם יוֹדְעִים דָּבָר,‏וְלָכֵן עוֹשֵׂיהֶם יֵבוֹשׁוּ.‏ 10  מִי יִצֹּר אֵל אוֹ יִצֹּק צֶלֶם מַתֶּכֶת*אֲשֶׁר אֵין בּוֹ מוֹעִיל?‏ 11  הֵן כָּל חֲבֵרָיו יֵבוֹשׁוּ!‏ הֶחָרָשִׁים אֵינָם אֶלָּא בְּנֵי אָדָם.‏ יִתְקַבְּצוּ כֻּלָּם וְיִתְיַצְּבוּ.‏ הֵם יִפְחֲדוּ וְיֵבוֹשׁוּ יַחְדָּו.‏ 12  חָרַשׁ הַמַּתֶּכֶת מְעַבֵּד אֶת הַבַּרְזֶל מֵעַל הַגֶּחָלִים בְּעֶזְרַת הַכְּלִי שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ.‏ הוּא יוֹצֵר אוֹתוֹ בְּפַטִּישִׁים,‏מְעַבֵּד אוֹתוֹ בִּזְרוֹעוֹ הַחֲזָקָה.‏ וְאָז הוּא נַעֲשֶׂה רָעֵב וְכוֹחוֹ תַּשׁ;‏הוּא אֵינוֹ שׁוֹתֶה מַיִם וּמִתְעַיֵּף.‏ 13  הַמְּגַלֵּף בָּעֵץ מוֹתֵחַ אֶת חֶבֶל הַמִּדָּה וּמְצַיֵּר אֶת הַדֻּגְמָה בְּגִיר אָדֹם.‏ הוּא מְעַבֵּד אוֹתוֹ בְּמַפְסֶלֶת וּמְסַמֵּן אוֹתוֹ בִּמְחוּגָה.‏ הוּא עוֹשֵׂהוּ כְּתַבְנִית אִישׁ,‏כְּתִפְאֶרֶת אָדָם,‏כְּדֵי לָשֶׁבֶת בְּבַיִת.‏* 14  וּמְלַאכְתּוֹ שֶׁל אַחֵר הִיא לִכְרֹת אֲרָזִים.‏ הוּא בּוֹחֵר לוֹ סוּג עֵץ,‏ אַלּוֹן,‏וּמֵנִיחַ לוֹ לִגְדֹּל אֵיתָן בֵּין עֲצֵי הַיַּעַר.‏ הוּא נוֹטֵעַ עָר,‏* וְהַגֶּשֶׁם מַצְמִיחוֹ.‏ 15  וְאָז הוּא נִהְיָה חֹמֶר בְּעֵרָה לָאָדָם לְהַבְעָרַת אֵשׁ.‏ הוּא לוֹקֵחַ חֵלֶק מִמֶּנּוּ לְהִתְחַמֵּם;‏הוּא מַסִּיק אֵשׁ וְאוֹפֶה לֶחֶם.‏ אַךְ הוּא גַּם מֵכִין אֵל וּמִשְׁתַּחֲוֶה לוֹ.‏ הוּא עוֹשֶׂה אוֹתוֹ לְפֶסֶל וְסוֹגֵד לוֹ.‏ 16  אֶת חֶצְיוֹ הוּא שׂוֹרֵף בָּאֵשׁ;‏עַל הַחֵצִי הַזֶּה הוּא צוֹלֶה אֶת הַבָּשָׂר אֲשֶׁר הוּא אוֹכֵל,‏ וְשׂוֹבֵעַ מִמֶּנּוּ.‏ הוּא גַּם מִתְחַמֵּם וְאוֹמֵר:‏ ‏”הֶאָח!‏ חַם לִי בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי מַבִּיט בָּאֵשׁ”.‏ 17  אַךְ אֶת שְׁאֵרִיתוֹ הוּא הוֹפֵךְ לְאֵל,‏ לְפֶסֶל.‏ הוּא סוֹגֵד לוֹ וּמִשְׁתַּחֲוֶה לוֹ.‏ הוּא מִתְפַּלֵּל אֵלָיו וְאוֹמֵר:‏ ‏”הַצִּילֵנִי,‏ כִּי אַתָּה אֵלִי”.‏ 18  הֵם אֵינָם יוֹדְעִים דָּבָר וְאֵינָם מְבִינִים דָּבָר,‏כִּי עֵינֵיהֶם אֲטוּמוֹת וַעֲצוּמוֹת וְאֵינָן יְכוֹלוֹת לִרְאוֹת,‏וְאֵין בְּלִבָּם תּוֹבָנָה.‏ 19  אִישׁ אֵינוֹ שׁוֹקֵל בְּלִבּוֹוּלְאִישׁ אֵין יֶדַע אוֹ הֲבָנָה לוֹמַר:‏ ‏”אֶת חֶצְיוֹ שָׂרַפְתִּי בָּאֵשׁ,‏וְעַל גֶּחָלָיו אָפִיתִי לֶחֶם וְצָלִיתִי בָּשָׂר לֶאֱכֹל.‏ אִם כֵּן,‏ הַאִם עָלַי לַהֲפֹךְ אֶת שְׁאֵרִיתוֹ לְתוֹעֵבָה?‏ הַאִם לְבוּל עֵץ* עָלַי לִסְגֹּד?‏”‏ 20  הוּא נִזּוֹן מֵאֵפֶר.‏ לִבּוֹ הַמֻּתְעֶה הוֹלִיךְ אוֹתוֹ שׁוֹלָל.‏ הוּא אֵינוֹ יָכוֹל לְהַצִּיל אֶת עַצְמוֹ,‏* וְאֵין הוּא אוֹמֵר:‏ ‏”הַאֵין שֶׁקֶר בְּיַד יְמִינִי?‏”‏ 21  ‏”זְכֹר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה,‏ יַעֲקֹב,‏ וְיִשְׂרָאֵל,‏כִּי עַבְדִּי אַתָּה.‏ אֲנִי יְצַרְתִּיךָ,‏ וְאַתָּה עַבְדִּי.‏ יִשְׂרָאֵל,‏ לֹא אֶשְׁכַּח אוֹתְךָ.‏ 22  אֶמְחֶה אֶת פְּשָׁעֶיךָ כְּמוֹ בְּעָבוְאֶת חֲטָאֶיךָ כִּבְעָנָן עָבֶה.‏ שׁוּב אֵלַי,‏ כִּי אֶגְאַל אוֹתְךָ.‏ 23  הָרִיעוּ בְּשִׂמְחָה,‏ שָׁמַיִם,‏כִּי יְהֹוָה פָּעַל!‏ הָרִיעוּ בִּתְרוּעַת נִצָּחוֹן,‏ תַּחְתִּיּוֹת* אֶרֶץ!‏ הָרִיעוּ בְּשִׂמְחָה,‏ הָרִים,‏יְעָרוֹת,‏ וְכָל עֲצֵיכֶם!‏ כִּי גָּאַל יְהֹוָה אֶת יַעֲקֹב,‏וּבְיִשְׂרָאֵל מְגַלֶּה הוּא אֶת תִּפְאַרְתּוֹ”.‏ 24  כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה,‏ גּוֹאַלְךָ,‏יוֹצֶרְךָ מִן הָעֵת שֶׁהָיִיתָ בָּרֶחֶם:‏ ‏”אָנוֹכִי יְהֹוָה,‏ עוֹשֵׂה הַכֹּל.‏ לְבַדִּי מָתַחְתִּי אֶת הַשָּׁמַיִםוּפָרַשְׂתִּי אֶת* הָאָרֶץ.‏ מִי הָיָה אִתִּי?‏ 25  אֲנִי מֵפֵר אֶת אוֹתוֹתֵיהֶם שֶׁל הַמְּדַבְּרִים דְּבָרִים רֵיקִים,‏*וְגוֹרֵם לְקוֹסְמִים* לִנְהֹג כְּשׁוֹטִים;‏אֲנִי הַזּוֹרֵעַ בִּלְבּוּל בְּקֶרֶב חֲכָמִים וְהוֹפֵךְ אֶת הַיֶּדַע שֶׁלָּהֶם לְסִכְלוּת;‏ 26  הַמְּקַיֵּם אֶת דְּבַר עַבְדּוֹוּמַגְשִׁים בִּמְלוֹאָן אֶת תַּחֲזִיּוֹת שְׁלִיחָיו;‏הָאוֹמֵר עַל יְרוּשָׁלַיִם,‏ ’‏הִיא תְּיֻשַּׁב’‏,‏וְעַל עָרֵי יְהוּדָה,‏ ’‏הֵן יִבָּנוּ מֵחָדָשׁ,‏וְאֶת חָרְבוֹתֶיהָ אֲשַׁקֵּם’‏;‏ 27  הָאוֹמֵר לַמְּצוּלָה,‏ ’‏הִתְאַדִּי,‏וְאֶת כָּל נַהֲרוֹתַיִךְ אֲיַבֵּשׁ’‏;‏ 28  הָאוֹמֵר עַל כּוֹרֶשׁ,‏ ’‏הוּא רוֹעִי,‏וְאֶת כָּל חֶפְצִי יַשְׁלִים’‏;‏הָאוֹמֵר עַל יְרוּשָׁלַיִם,‏ ’‏הִיא תִּבָּנֶה מֵחָדָשׁ’‏,‏וְעַל הַהֵיכָל,‏ ’‏יְסוֹדְךָ יֻנַּח’‏”.‏

הערות שוליים

או ”מלידה”.‏
פירושו ”הישר”,‏ כינוי של כבוד לישראל.‏
או ”האדמה הצמאה”.‏
או ”צאצאיך”.‏
או ”אַיִן;‏ מאומה”.‏
כלומר,‏ הפסלים.‏
או ”צלם יצוק”.‏
או ”במקדש;‏ היכל”.‏
ער אציל.‏ עלי העץ נקראים עלי דפנה.‏
או ”לחתיכת עץ יבשה”.‏
או ”את נפשו”.‏
או ”מעמקי”.‏
נה״מ,‏ ”רוקע”.‏
או ”של נביאי השקר”.‏
או ”לחוזי העתידות;‏ למנחשים”.‏