עבור לתוכן

מהו יחסם של עדי־יהוה למדע?‏

מהו יחסם של עדי־יהוה למדע?‏

 אנו מעריכים את הישגי המדע ומאמינים בתגליות מדעיות מוכחות.‏

 ‏”‏מדע הוא חקר הטבע והתנהגות הפרטים בטבע,‏ וכן הידע שאנו רוכשים לגביהם”‏ (‏מילון אנגלי קולינס קובילד למתקדמים‏)‏.‏ אף שהמקרא אינו ספר מדע,‏ הוא מעודד לחקור את עולם הטבע ולהיעזר בתגליות מדעיות.‏ להלן כמה דוגמאות:‏

  •   אסטרונומיה:‏ ”‏שאו מרום עיניכם וראו.‏ מי ברא אלה?‏ המוציא במספר צבאם,‏ לכולם בשם יקרא”‏ (‏ישעיהו מ׳:‏26‏)‏.‏

  •   ביולוגיה:‏ ”‏וידבר [‏שלמה]‏ על העצים,‏ מן הארז אשר בלבנון ועד האזוב אשר יוצא בקיר,‏ וידבר על הבהמה ועל העוף ועל הרמש ועל הדגים”‏ (‏מלכים א׳.‏ ה׳:‏13‏)‏.‏

  •   רפואה:‏ ”‏לב שמח ייטיב גֵהָה [‏בריאות]‏,‏ ורוח נכאה תייבש גָרֶם [‏עצם]‏”‏ (‏משלי י״ז:‏22‏)‏.‏

  •   מטאורולוגיה:‏ ”‏הבאת אל אוצרות שלג,‏ ואוצרות ברד תראה?‏ .‏.‏.‏ אי זה הדרך ייחלק אור,‏ יפֵץ קדים [‏רוחות]‏ עלי ארץ?‏”‏ (‏איוב ל״ח:‏22–24‏)‏.‏

 הספרות שלנו מסייעת לאדם לפתח כבוד כלפי המדע באמצעות מאמרים בנושא הטבע והישגי המדע.‏ עדי־יהוה מעודדים את ילדיהם לרכוש השכלה כדי להבין טוב יותר את העולם הסובב אותם.‏ חלק מעדי־יהוה עוסקים בענפי מדע שונים,‏ לרבות ביוכימיה‏,‏ מתמטיקה ופיזיקה‏.‏

מגבלות המדע

 איננו מאמינים שהמדע יכול להשיב על כל שאלות האדם.‏ a לדוגמה,‏ גיאולוגים חוקרים ממה מורכב כדור הארץ,‏ וביולוגים חוקרים כיצד מתפקד גופנו.‏ אך מדוע כדור הארץ מותאם בצורה אידיאלית לקיום החיים,‏ ומדוע איברי גופנו מתפקדים בהרמוניה מלאה?‏

 מסקנתנו היא שרק המקרא יכול להשיב בצורה מספקת על שאלות אלה (‏תהלים קל״ט:‏13–16;‏ ישעיהו מ״ה:‏18‏)‏.‏ לכן אנו מאמינים שהשכלה טובה כוללת הן את חקר המדע והן את לימוד המקרא.‏

 לעיתים מתקבל הרושם שהמדע סותר את המקרא.‏ אולם חלק מהסתירות לכאורה נעוצות בהבנה שגויה של הכתוב בו.‏ לדוגמה,‏ המקרא אינו מלמד שכדור הארץ נברא בשישה ימים בני 24 שעות (‏בראשית א׳:‏1;‏ ב׳:‏4‏)‏.‏

 חלק מהתיאוריות הנחשבות בעיני רבים למדעיות אינן נשענות על הוכחות מספיקות,‏ ויש מדענים בעלי שם השוללים אותן.‏ לדוגמה,‏ מאחר שעולם הטבע מעיד על תכנון תבוני,‏ אנו מסכימים עם מספר לא־מבוטל של ביולוגים,‏ כימאים ואחרים שהסיקו שעולם החי לא התפתח כתוצאה ממוטציות אקראיות וברירה טבעית.‏

a הפיזיקאי האוסטרי וחתן פרס הנובל ארווין שרדינגר כתב שהתמונה שנותן המדע ”‏שותקת להחריד לגבי כל מה שבאמת קרוב לליבנו,‏ מה שבאמת חשוב לנו”‏.‏ ואלברט איינשטיין אמר:‏ ”‏מניסיוננו המר למדנו שאין די בחשיבה רציונאלית כדי לפתור את בעיותינו החברתיות”‏.‏