עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עדי־יהוה

עברית

מהו יחסם של עדי־יהוה למדע?‏

מהו יחסם של עדי־יהוה למדע?‏

אנו מעריכים את הישגי המדע ומאמינים בתגליות מדעיות מוכחות.‏

‏”מדע הוא חקר הטבע והתנהגות הפרטים בטבע, וכן הידע שאנו רוכשים לגביהם” (‏מילון אנגלי קולינס קובילד למתקדמים‏). אף שהמקרא אינו ספר מדע, הוא מעודד לחקור את עולם הטבע ולהיעזר בתגליות מדעיות. להלן כמה דוגמאות:‏

  • אסטרונומיה: ”שאו מרום עיניכם וראו. מי ברא אלה? המוציא במספר צבאם, לכולם בשם יקרא” (‏ישעיהו מ’:26‏).‏

  • ביולוגיה: ”וידבר [שלמה] על העצים, מן הארז אשר בלבנון ועד האזוב אשר יוצא בקיר, וידבר על הבהמה ועל העוף ועל הרמש ועל הדגים” (‏מלכים א’. ה’:13‏).‏

  • רפואה: ”לב שמח ייטיב גֵהָה [בריאות], ורוח נכאה תייבש גָרֶם [עצם]” (‏משלי י”ז:22‏).‏

  • מטאורולוגיה: ”הבאת אל אוצרות שלג, ואוצרות ברד תראה? ... אי זה הדרך ייחלק אור, יפֵץ קדים [רוחות] עלי ארץ?” (‏איוב ל”ח:24-22‏).‏

הספרות שלנו מסייעת לאדם לפתח כבוד כלפי המדע באמצעות מאמרים בנושא הטבע והישגי המדע. עדי־יהוה מעודדים את ילדיהם לרכוש השכלה כדי להבין טוב יותר את העולם הסובב אותם. חלק מעדי־יהוה עוסקים בענפי מדע שונים, לרבות ביוכימיה‏, מתמטיקה ופיזיקה‏.‏

מגבלות המדע

איננו מאמינים שהמדע יכול להשיב על כל שאלות האדם.‏ * לדוגמה, גיאולוגים חוקרים ממה מורכב כדור הארץ, וביולוגים חוקרים כיצד מתפקד גופנו. אך מדוע כדור הארץ מותאם בצורה אידיאלית לקיום החיים, ומדוע איברי גופנו מתפקדים בהרמוניה מלאה?‏

מסקנתנו היא שרק המקרא יכול להשיב בצורה מספקת על שאלות אלה (‏תהלים קל”ט:16-13;‏ ישעיהו מ”ה:18‏). לכן אנו מאמינים שהשכלה טובה כוללת הן את חקר המדע והן את לימוד המקרא.‏

לעיתים מתקבל הרושם שהמדע סותר את המקרא. אולם חלק מהסתירות לכאורה נעוצות בהבנה שגויה של הכתוב בו. לדוגמה, המקרא אינו מלמד שכדור הארץ נברא בשישה ימים בני 24 שעות (‏בראשית א’:1; ב’:4‏).‏

חלק מהתיאוריות הנחשבות בעיני רבים למדעיות אינן נשענות על הוכחות מספיקות, ויש מדענים בעלי שם השוללים אותן. לדוגמה, מאחר שעולם הטבע מעיד על תכנון תבוני, אנו מסכימים עם מספר לא־מבוטל של ביולוגים, כימאים ואחרים שהסיקו שעולם החי לא התפתח כתוצאה ממוטציות אקראיות וברירה טבעית.‏

^ ס' 10 הפיזיקאי האוסטרי וחתן פרס הנובל ארווין שרדינגר כתב שהתמונה שנותן המדע ”שותקת להחריד לגבי כל מה שבאמת קרוב לליבנו, מה שבאמת חשוב לנו”. ואלברט איינשטיין אמר: ”מניסיוננו המר למדנו שאין די בחשיבה רציונאלית כדי לפתור את בעיותינו החברתיות”.‏