האיום:‏ אנשי ממשל ומנהיגי דת רבים דגלו בהשקפות שהיו מנוגדות למסר המקראי.‏ לעיתים קרובות הם השתמשו בסמכותם כדי למנוע מאנשים להחזיק בבעלותם את המקרא,‏ להכין עותקים ממנו או לתרגמו.‏ תן דעתך לשתי דוגמאות:‏

• בסביבות 167 לפה״ס:‏ המלך הסלווקי אנטיוכוס אפיפנס,‏ שרצה לכפות על היהודים את הדת היוונית,‏ הורה להשמיד את כל עותקי התנ״ך.‏ ההיסטוריון צבי גרץ כתב מה עשו פקידיו של אנטיוכוס לספרי התורה:‏ ”‏ויקרעו.‏.‏.‏ לקרעים וישרפו אותם באש,‏ וכל אשר נמצא אתו ספר ברית.‏.‏.‏ הכו לפי חרב”‏.‏

• ימי הביניים:‏ כמה מנהיגים קתוליים התמלאו כעס על כך שההדיוטות לימדו את מה שמלמד המקרא במקום את האמונה הקתולית,‏ ולכן תייגו ככופר כל אדם מן השורה שהחזיק ספרי מקרא,‏ למעט ספר תהלים בלטינית.‏ ועידת כנסייה אחת אכפה צו זה והורתה לאנשיה לתור ”‏בחריצות,‏ במסירות ובתכיפות אחר הכופרים.‏.‏.‏ ולערוך חיפושים בכל הבתים והמרתפים שהועלו נגדם חשדות.‏ .‏.‏.‏ בית שבו יימצא אדם כופר ייהרס”‏.‏

אילו אויבי המקרא היו מצליחים להשמיד אותו,‏ המסר שבו היה נמחה לחלוטין.‏

כיצד שרד המקרא:‏ המלך אנטיוכוס מיקד את מאמציו בארץ ישראל,‏ אך היהודים כבר ייסדו קהילות בארצות רבות אחרות.‏ למעשה,‏ חוקרים מעריכים שעד המאה הראשונה לספירה כבר חיו מחוץ לארץ ישראל יותר מ־60 אחוז מהיהודים.‏ היהודים שמרו בבתי הכנסת שלהם עותקים של כתבי־הקודש — אותם כתבי־קודש ששימשו את הדורות הבאים,‏ כולל המשיחיים (‏מעשי השליחים ט״ו:‏21‏)‏.‏

בתקופת ימי הביניים שוחרי המקרא עמדו איתן לנוכח רדיפות והמשיכו לתרגם ולהעתיק את כתבי־הקודש.‏ עוד בטרם הומצאה שיטת הדפוס באותיות מיטלטלות באמצע המאה ה־15,‏ כבר היו זמינים קטעים מתוך המקרא בכ־33 שפות.‏ לאחר מכן תורגם המקרא והופק בקצב חסר תקדים.‏

התוצאה:‏ על אף איומיהם של מלכים רבי־עוצמה וכמרים מתעים,‏ המקרא הוא הספר הנפוץ ביותר והמתורגם ביותר בהיסטוריה.‏ הוא השפיע בצורה ניכרת על החוקים והשפות של כמה ארצות ועל חייהם של מיליוני בני אדם.‏