1–3.‏ ‏(‏א)‏ מה מראה שהמשיחיים תמיד הוקירו את אסיפותיהם?‏ (‏ראה תמונה בפתיח המאמר.‏)‏ (‏ב)‏ במה נדון במאמר זה?‏

קורינה הייתה רק בת 17 כשנעצרה אמה ונשלחה למחנה עבודה סובייטי.‏ בהמשך הוגלתה קורינה לסיביר,‏ אלפי קילומטרים הרחק מביתה.‏ התייחסו אליה כאל עבד,‏ ולעיתים הכריחו אותה לעבוד בחוץ בקור העז ללא לבוש מתאים.‏ חרף התנאים הקשים קורינה ואחות נוספת היו נחושות להגיע לאסיפה.‏

² ‏”יצאנו ממקום העבודה שלנו בערב”,‏ היא מסבירה,‏ ”וצעדנו 25 קילומטר לתחנת הרכבת.‏ הרכבת יצאה מהתחנה בשתיים בלילה והנסיעה ארכה שש שעות.‏ לאחר מכן הלכנו עוד 10 קילומטרים למקום האסיפה”.‏ האם המסע הזה היה כדאי?‏ קורינה מספרת:‏ ”באסיפה למדנו את המצפה ושרנו שירי מלכות.‏ החוויה הזו בנתה אותנו וחיזקה את אמונתנו”.‏ אף־על־פי שקורינה וחברתה לא חזרו לעבודה אלא לאחר שלושה ימים,‏ מנהל החווה אפילו לא הבחין בהיעדרן.‏

³ מאז ומתמיד הוקירו משרתי יהוה כל הזדמנות להתכנס  יחדיו.‏ מייד לאחר שנוסדה הקהילה המשיחית החלו תלמידי ישוע ’‏להתכנס יום יום בבית המקדש’‏ (‏מה״ש ב׳:‏46‏)‏.‏ גם לך ודאי חשוב מאוד לנכוח בקביעות באסיפות הקהילה.‏ אולם כל המשיחיים ניצבים בפני מכשולים.‏ עבודה חילונית,‏ לוח זמנים עמוס או שגרה מתישה עלולים להקשות עלינו להגיע לאסיפות.‏ מה יניע אותנו להתאמץ לגבור על המכשולים הללו ולנכוח בקביעות באסיפות?‏ ^‏[1]‏ כיצד נוכל לעזור לתלמידי המקרא שלנו ולאחרים להבין עד כמה חשוב לבוא לאסיפות?‏ במאמר זה נדון בשמונה סיבות להתכנס יחדיו לשם עבודת אלוהים.‏ ניתן לחלק את הסיבות הללו לשלוש קטגוריות:‏ כיצד נוכחותך באסיפות משפיעה עליך,‏ כיצד היא משפיעה על אחרים וכיצד מרגיש יהוה כשאתה מגיע לאסיפות.‏ ^‏[2]‏

4.‏ כיצד התכנסויותינו מסייעות לנו ללמוד על יהוה?‏

⁴ באסיפות אנו רוכשים ידע.‏ כל אסיפה מסייעת לנו ללמוד על אלוהינו,‏ יהוה.‏ לדוגמה,‏ לפני זמן מה למדו רוב הקהילות במשך כשנתיים את הספר קרב אל יהוה במסגרת שיעור המקרא הקהילתי.‏ אין ספק שכשלמדת על תכונותיו של יהוה ושמעת את אחיך ואחיותיך נותנים תשובות מעומק הלב,‏ גברה אהבתך לאביך השמימי.‏ אנו גם מעמיקים את הידע שלנו בדבר־אלוהים כאשר אנו מקשיבים במלוא תשומת הלב לנאומים,‏ להדגמות ולקריאת המקרא (‏נחמ׳ ח׳:‏8‏)‏.‏ חשוב למשל על הפנינים הרוחניות שאתה מוצא כשאתה קורא את פרקי הקריאה השבועית במקרא ולאחר מכן מקשיב לנקודות העיקריות במסגרת האסיפה.‏

5.‏ כיצד מסייעות לך האסיפות ליישם את הכתוב במקרא ולשפר את שירותך?‏

⁵ באסיפות אנו לומדים ליישם את עקרונות המקרא בכל היבטי חיינו (‏תסל״א ד׳:‏9,‏ 10‏)‏.‏ לדוגמה,‏ שיעור המצפה מותאם במיוחד לצורכי משרתי אלוהים.‏ האם קרה לך ששיעור המצפה הניע אותך לבחון מחדש את מטרותיך,‏ לסלוח לאח לאמונה או לשפר את איכות תפילותיך?‏ אסיפת אמצע השבוע מכשירה אותנו לשירות.‏ אנו לומדים כיצד לבשר את הבשורה הטובה וכיצד ללמד ביעילות את עקרונות המקרא (‏מתי כ״ח:‏19,‏ 20‏)‏.‏

6.‏ כיצד מעודדות אותנו האסיפות ומחזקות אותנו?‏

⁶ האסיפות מעודדות אותנו.‏ סדר עולמי זה עלול להחליש אותנו מבחינה נפשית,‏ רגשית ורוחנית.‏ בניגוד לכך,‏ אסיפות הקהילה מעודדות ומחזקות אותנו.‏ ‏(‏קרא מעשי השליחים ט״ו:‏30–32‏.‏)‏ באסיפות רבות אנו דנים בהתגשמות נבואות המקרא.‏ כתוצאה מכך אנו מחזקים את ביטחוננו גם בהתגשמות הבטחות יהוה לעתיד.‏ כמובן,‏ לא רק מגישי החלקים מעודדים אותנו.‏ גם אחינו לאמונה שנותנים תשובות ושרים מעומק לבם בונים אותנו מבחינה רוחנית (‏קור״א י״ד:‏26‏)‏.‏ וכאשר אנו משוחחים עם אחינו ואחיותינו לפני התוכנית ואחריה,‏ אנו חשים תחושת שייכות ונהנים מרענון אמיתי (‏קור״א ט״ז:‏17,‏ 18‏)‏.‏

7.‏ מדוע כה חשוב לנכוח באסיפותינו?‏

⁷ באסיפות אנו נחשפים להשפעת רוח הקודש.‏ במעמדו המפואר אמר ישוע המשיח:‏ ”מי שאוזן לו,‏ ישמע נא את מה שהרוח אומרת לקהילות” (‏ההת׳ ב׳:‏7‏)‏.‏ ישוע מדריך את הקהילה המשיחית באמצעות רוח הקודש.‏ אנו זקוקים לרוח הקודש כדי לדחות פיתויים,‏ להיות  אמיצים בשירות,‏ לבשר במיומנות ולהחליט החלטות נבונות.‏ עלינו לנצל כל אמצעי העומד לרשותנו — לרבות אסיפות הקהילה — כדי לקבל את רוח הקודש.‏

8.‏ כיצד אנו מעודדים את אחינו כאשר אנו נוכחים באסיפות,‏ נותנים תשובות ושרים?‏ (‏ראה גם התיבה ”‏הוא תמיד מרגיש טוב יותר אחרי האסיפה‏”.‏)‏

⁸ באסיפות יש לנו הזדמנויות להראות לאחינו שאנו אוהבים אותם.‏ חשוב לעומק על הקשיים שעמם מתמודדים חלק מהאחים והאחיות בקהילתך.‏ אין פלא שהשליח פאולוס כתב:‏ ”הבה נשים לב איש אל רעהו”.‏ את המילים ”נשים לב” ניתן גם לתרגם כ”נדאג”.‏ לאחר מכן הוא הסביר שאנו יכולים להביע את דאגתנו כלפי אחינו על־ידי כך שלא ”נזנח את התכנסויותינו” (‏עב׳ י׳:‏24,‏ 25‏)‏.‏ כשאתה מגיע לאסיפות,‏ אתה מראה שאחיך לאמונה ראויים לזמנך,‏ לתשומת לבך ולדאגתך.‏ אתה גם מעודד אותם כשאתה נותן תשובות ושר מכל הלב (‏קול׳ ג׳:‏16‏)‏.‏

9,‏ 10.‏ ‏(‏א)‏ הסבר כיצד דברי ישוע ביוחנן י׳:‏16 מראים מדוע חשוב להתכנס עם אחינו.‏ (‏ב)‏ כיצד נוכל לעזור למי שנדחו על־ידי משפחתם אם נגיע בקביעות לאסיפות?‏

⁹ האסיפות תורמות לאחדותנו.‏ ‏(‏קרא יוחנן י׳:‏16‏.‏)‏ ישוע דימה את עצמו לרועה ואת תלמידיו לעדר כבשים.‏ נניח ששני כבשים נמצאים בגבעה,‏ שניים אחרים רועים בעמק וכבש נוסף רובץ במקום אחר.‏ האם ניתן להחשיב את חמשת הכבשים הללו לעדר?‏ בדרך כלל כל העדר נמצא יחד בהשגחתו של הרועה.‏ באופן דומה,‏ איננו יכולים ללכת בעקבות הרועה שלנו אם אנו בוחרים להתרחק מאחינו.‏ עלינו להתכנס עם משיחיים אחרים כדי להיות חלק מ”עדר אחד” תחת ”רועה אחד”.‏

¹⁰ כשאנו נוכחים באסיפות,‏ אנו תורמים לאחדות השוררת באגודת האחים שלנו (‏תהל׳ קל״ג:‏1‏)‏.‏ חלק מאחינו לאמונה נדחו על־ידי הוריהם ואחיהם.‏ אך ישוע הבטיח שהוא יעניק להם משפחה רוחנית שתאהב אותם ותדאג להם (‏מר׳ י׳:‏29,‏ 30‏)‏.‏ כשאנו נוכחים באסיפות דרך קבע,‏ אנו יכולים להיות כאבות,‏ אימהות,‏ אחים או אחיות עבור אותם אחים יקרים!‏ האין זה מניע אותנו לעשות את מיטבנו כדי להגיע לכל האסיפות?‏

11.‏ כיצד נוכחות באסיפות עוזרת לנו לתת ליהוה את מה שהוא ראוי לו?‏

¹¹ כשאנו נוכחים באסיפות אנו נותנים  ליהוה את מה שהוא ראוי לו.‏ בתור בוראנו,‏ ראוי יהוה להלל,‏ תפארת,‏ הודיה וכבוד.‏ ‏(‏קרא ההתגלות ז׳:‏12‏.‏)‏ כאשר אנו מתפללים,‏ שרים ומדברים על יהוה באסיפותינו,‏ אנו עובדים אותו ובכך נותנים לו את מה שהוא כה ראוי לו.‏ אנו מוקירים את הזכות להסב כבוד למי שעשה כה רבות עבורנו.‏

12.‏ כיצד מרגיש יהוה כשאנו מצייתים להוראתו לנכוח באסיפות?‏

¹² יהוה גם ראוי לציותנו.‏ הוא הורה לנו שלא לזנוח את התכנסויותינו,‏ בייחוד בתקופה זו של אחרית הימים.‏ כשאנו נשמעים מרצון לצו זה,‏ אנו משמחים את יהוה (‏יוח״א ג׳:‏22‏)‏.‏ מאמצינו לנכוח בכל אסיפה ואסיפה אינם נעלמים מעיניו,‏ והוא מוקיר אותם (‏עב׳ ו׳:‏10‏)‏.‏

13,‏ 14.‏ כיצד עוזרות לנו אסיפות הקהילה לקרוב אל יהוה ואל ישוע?‏

¹³ נוכחותנו באסיפות מראה ליהוה שאנו רוצים לקרוב אליו ואל בנו.‏ במסגרת אסיפותינו מדריך אותנו מורנו הנאדר באמצעות דברו,‏ המקרא (‏יש׳ ל׳:‏20,‏ 21‏)‏.‏ אפילו לא־מאמינים שמגיעים לאסיפותינו מסיקים:‏ ”אלוהים אכן בקרבכם” (‏קור״א י״ד:‏23–25‏)‏.‏ יהוה מברך את האסיפות באמצעות רוח קודשו ומשגיח על תוכנית ההוראה המבוססת על כתבי־הקודש.‏ מכאן שבאסיפותינו אנו שומעים את קולו של יהוה וחשים בדאגתו האוהבת.‏ כתוצאה מכך,‏ אנו מתקרבים אליו.‏

¹⁴ ישוע אמר:‏ ”במקום שבו שניים או שלושה נאספים בשמי,‏ שם אני ביניהם” (‏מתי י״ח:‏20‏)‏.‏ באופן עקרוני ניתן להחיל מילים אלה על אסיפותינו.‏ כראש הקהילה ישוע ”מתהלך בין” קהילות משרתי אלוהים (‏ההת׳ א׳:‏20 עד ב׳:‏1‏)‏.‏ צא וחשוב!‏ יהוה וישוע מעורבים ישירות בחיזוקנו באסיפות המשיחיות.‏ כיצד לדעתך מרגיש יהוה כשהוא מבחין ברצוננו העז לקרוב אליו ואל בנו?‏

15.‏ כיצד נוכחותנו באסיפות מעידה על רצוננו לציית לאלוהים?‏

¹⁵ נוכחותנו באסיפות מראה שאנו תומכים בריבונות אלוהים.‏ אומנם יהוה מורה לנו לנכוח באסיפות,‏ אך הוא אינו מכריח אותנו לעשות כן (‏יש׳ מ״ג:‏23‏)‏.‏ מכאן שלכל אחד מאתנו יש האפשרות להראות ליהוה שאנו אוהבים אותו מעומק הלב ושאנו נחושים לתמוך בשלטונו (‏רומ׳ ו׳:‏17‏)‏.‏ לדוגמה,‏ ייתכן שהמעסיק לוחץ עלינו ועומד על כך שנחמיץ אסיפות בשביל העבודה.‏ אולי אנו מתמודדים עם התנגדות ממשלתית והרשויות מאיימות שאם נתאסף לשם עבודת אלוהים,‏ הדבר יגרור קנסות,‏ מאסר או אף עונשים חמורים יותר.‏ או אולי אנו מתפתים לבלות במקום ללכת לאסיפה.‏ בכל אחד מהמצבים האלה,‏ ניצבת בפנינו הבחירה:‏ את מי נשרת?‏ (‏מה״ש ה׳:‏29‏)‏ כשאנו בוחרים לתמוך בריבונות יהוה,‏ אנו משמחים את לבו (‏מש׳ כ״ז:‏11‏)‏.‏

16,‏ 17.‏ ‏(‏א)‏ מניין לנו שהאסיפות היו חשובות מאוד למשיחיים בני המאה הראשונה?‏ (‏ב)‏ מה חש אח ג׳ורג׳ גַנגַס באשר לאסיפות המשיחיות?‏

¹⁶ המשיחיים הקדומים לא קיימו אסיפות רק במשך תקופה קצרה לאחר הנס המדהים בחג השבועות 33 לספירה.‏ ’‏הם המשיכו ללמוד בשקדנות את דברי השליחים ולהתכנס יחדיו בבית המקדש’‏ (‏מה״ש ב׳:‏42,‏ 46‏)‏.‏ המילה היוונית שתורגמה ל”המשיכו” מצביעה על דבקות או התמדה בקו פעולה מסוים תוך הקדשת מאמצים אדירים.‏ הואיל ואותם משיחיים  חיו תחת השלטון הרומי וספגו התנגדות מצד מנהיגי הדת היהודים,‏ לא היה להם קל להתכנס יחדיו.‏ למרות זאת,‏ הם התמידו בכך.‏

¹⁷ משרתי יהוה רבים בני זמננו מוקירים עמוקות את האסיפות המשיחיות.‏ ג׳ורג׳ גַנגַס,‏ אשר שירת למעלה מ־22 שנה כחבר בגוף המנהל,‏ אמר:‏ ”עבורי,‏ ההתאספות עם אחיי היא אחת ההנאות הגדולות ביותר בחיים ומקור עידוד.‏ אני אוהב להגיע לאולם המלכות בין הראשונים,‏ ואם אפשר,‏ לעזוב את המקום בין האחרונים.‏ אני חש שמחה פנימית בשעה שאני משוחח עם משרתי אלוהים.‏ כאשר אני ביניהם אני מרגיש כמו בבית,‏ בחברת המשפחה שלי,‏ בגן עדן רוחני”.‏ הוא הוסיף:‏ ”כפי שמצפן תמיד מורה על הצפון,‏ כך מחשבותיי ורצונותיי העמוקים ביותר מניעים אותי ללכת לאסיפות”.‏

18.‏ מה אתה חש באשר לאסיפותינו,‏ ומה אתה נחוש לעשות?‏

¹⁸ האם גם אתה חש כך באשר להתכנסויותינו לשם עבודת יהוה?‏ אם כן,‏ היה נחוש לגלות התמדה ולהמשיך להשקיע מאמצים שקדניים כדי לנכוח בקביעות באסיפות.‏ כך תראה שאתה מזדהה עם דוד המלך אשר אמר:‏ ”יהוה,‏ אהבתי מעון ביתך” (‏תהל׳ כ״ו:‏8‏)‏.‏