1.‏ שָׂא עֵינֶיךָ וּרְאֵה,‏

מֵעַל כָּל גִּבְעָה רָמָה,‏

נִצָּב בְּהוֹד וּבְהָדָר,‏

הַר בֵּית יְהֹוָה.‏

מִכָּל קְצוֹת הַתֵּבֵל,‏

בּוֹ עוֹלִים עַמִּים רַבִּים,‏

כָּל אִישׁ הֵם מַזְמִינִים לָבוֹא,‏

לִצְעֹד עִם הָאֵל.‏

הַצָּעִיר,‏ הַקָּטָן,‏

כְּבָר הָפַךְ לְאֻמָּה עֲצוּמָה.‏

בְּבִרְכַּת יְהֹוָה,‏

נְשַׂגְשֵׂג,‏ נִתְקַדֵּם וְנִפְרַח!‏

הֲמוֹנִים נוֹהֲרִים

אֶל דַּרְכּוֹ שֶׁל אֱלֹהִים.‏

לוֹ הֵם נֶאֱמָנִים,‏

לָעַד יִהְיוּ מְסוּרִים.‏

 2.‏ כָּךְ צִוָּה הָאָדוֹן,‏

שֶׁנַּכְרִיז וּנְבַשֵּׂר

עַל תִּפְאַרְתָּהּ שֶׁל הַמַּלְכוּת

בְּכָל עַם וְעַם.‏

הַמָּשִׁיחַ מוֹלֵךְ;‏

הוּא קוֹרֵא לָעֲנָוִים

לִירֹא אֶת יְהֹוָה,‏

אֶת מִצְווֹתָיו לְקַיֵּם.‏

מָה רַבָּה הַשִּׂמְחָה

לְשָׁרֵת בְּאֻמָּה כֹּה גְּדוֹלָה!‏

אֶת קוֹלֵנוּ נִשָּׂא,‏

לְמַלְכֵּנוּ נָשִׁיר תְּהִלָּה!‏

לְכָל אִישׁ נְבַשֵּׂר

וְנוֹשִׁיט הַהַזְמָנָה,‏

בְּהַר בֵּיתוֹ שֶׁל יְהֹוָה

לִשְׁכֹּן לְעוֹלָם!‏