נבואות — אפס טעויות
נבואות — אפס טעויות
”לא נפל דבר אחד מכל הדברים הטובים אשר דיבר יהוה אלוהיכם עליכם” (יהושע כ״ג:14)
מה מייחד את המקרא? אוראקלים קדומים היו ידועים כמי שחזו תחזיות מעורפלות ולא־מהימנות, וכך הוא לגבי תחזיות אסטרולוגיות מודרניות. חקר העתידנות מתבסס על מגמות עכשוויות, וכמעט אינו מתיימר לחזות אירועים ספציפיים מאות שנים מראש. בניגוד לכך, נבואות המקרא מפורטות ותמיד מתגשמות, גם אם הן חוזות ”מקדם [דברים] אשר לא נעשו” (ישעיהו מ״ו:10).
דוגמה: במאה השישית לפה״ס ראה הנביא דניאל חזון שבו נובאה תבוסתה המהירה של מעצמת מדי ופרס בידי יוון. כמו כן, נובא שברגע שמלך יוון המנצח ’יתעצם’, מלכותו ’תישבר’. מי יירש את מקומו? דניאל כתב: ”ארבע מלכויות מגוי יעמודנה, ולא בכוחו” (דניאל ח׳:5–8, 20–22).
מה מלמדת ההיסטוריה: למעלה מ־200 שנה לאחר ימיו של דניאל, הפך אלכסנדר הגדול למלך יוון. תוך עשר שנים הביס אלכסנדר את ממלכת מדי ופרס והרחיב את גבולות האימפריה היוונית עד לנהר האינדוס (בפקיסטן של ימינו). אולם הוא מת לפתע בגיל 32. לבסוף, בעקבות קרב שהתרחש בקרבת נהר האיפסוס שבאסיה הקטנה התפרקה האימפריה. ארבעת המנצחים בקרב חילקו לבסוף ביניהם את האימפריה היוונית. אולם איש מהם לא הצליח להשיג את העוצמה שהייתה בידיו של אלכסנדר.
מה דעתך? היש ספר אחר היכול לטעון שנבואותיו תמיד התגשמו? או האם המקרא מיוחד במינו?
[קטע מוגדל בעמוד 4]
”נבואות המקרא... כל כך רבות שההסתברות שהן תתגשמנה באופן מקרי כלל לא סבירה”. (עורך דין בוחן את המקרא [A LAWYER EXAMINES THE BIBLE] מאת אירווין ה. לינטון)
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 4]
Robert Harding Picture Library/SuperStock ©
