יהוה פקח את עיניי
יהוה פקח את עיניי
סיפורו של פטריס אויקה
היו אלו שעות אחר הצהריים המאוחרות. לאחר שביליתי יום נוסף במעמקי החשיכה — עיוור, בודד, מקשיב לדיבורים הסתמיים ברדיו — החלטתי לשים קץ לחיי האומללים. שפכתי אבקה רעילה לתוך כוס מים והנחתי אותה על השולחן. רציתי לעשות אמבטיה אחרונה ולהתלבש יפה לפני שאשתה את התערובת הרעילה, ובזאת לסיים את חיי. למה רציתי להתאבד? ואיך זה שאני עדיין בחיים כדי לספר את סיפורי?
נולדתי ב־2 בפברואר 1958 במחוז קסאי אוריינטל שברפובליקה הדמוקרטית של קונגו. אבי מת כשהייתי בן תשע, ואחי הגדול גידל אותי.
בתום לימודיי בבית־הספר מצאתי עבודה במטע עצי גומי. בוקר אחד בשנת 1989, בשעה שהכנתי דו״ח במשרדי, מצאתי עצמי לפתע בעלטה מוחלטת. בהתחלה חשבתי שיש הפסקת חשמל, אבל יכולתי לשמוע את הגנרטור עובד וזאת הייתה שעת בוקר! לחרדתי הבנתי שאני לא רואה כלום, אפילו לא את הרשימות שהיו מונחות לפניי.
מייד קראתי לאחד האנשים שעבדו תחתיי וביקשתי ממנו לקחת אותי לאחראי על המרפאה. האחראי אמר שעליי ללכת לרופא יותר מנוסה בעיר. הוא שם לב שהרשתיות שלי קרועות ושמצבי חמור ושלח אותי לעיר הבירה קינשסה.
החיים בקינשסה
בקינשסה התייעצתי עם רופאי עיניים מומחים רבים, אך אף אחד מהם לא יכול היה לעזור לי. לאחר 43 ימים בבית־החולים, קבעו הרופאים שאשאר עיוור לכל חיי! בני משפחתי לקחו אותי לכל מיני כנסיות בחיפוש אחר ריפוי פלאי, אבל כל מאמציהם היו לשווא.
בסופו של דבר איבדתי כל תקווה שמאור עיניי ישוב אליי. כל חיי חשכו. איבדתי את ראייתי ואת עבודתי. גם אשתי עזבה אותי ולקחה איתה את כל החפצים שהיו בביתנו. התביישתי לצאת החוצה או להיות בחברת אחרים. התרחקתי מאנשים וביליתי את כל ימיי בתוך הבית. התבודדתי והרגשתי חסר תועלת לגמרי.
פעמיים ניסיתי לשים קץ לחיי. הפעם השנייה מתוארת בתחילת הסיפור. חיי ניצלו תודות לילד קטן במשפחתי. הוא לקח במקרה את הכוס ושפך את תכולתה על האדמה בחוץ בשעה שהתרחצתי. למרבה השמחה הוא לא שתה ממנה, אבל אני הייתי מאוד מאוכזב שלא יכולתי למצוא את הכוס. התוודיתי בפני בני משפחתי וסיפרתי להם מדוע חיפשתי את הכוס ומה התכוונתי לעשות.
אני מודה לאלוהים ולמשפחתי על כך שהשגיחו עליי. התוכנית שלי להתאבד נכשלה.
שוב מצאתי שמחה בחיי
באחד מימי ראשון בשנת 1992, בשעה שישבתי בבית ועישנתי, הגיעו אליי שני עדי־יהוה שיצאו מבית לבית במסגרת הפעילות שלהם. הם הבחינו בעיוורוני וקראו לי את הכתוב בישעיהו ל״ה:5: ”אז תיפקחנה עיני עיוורים, ואוזני חירשים תיפתחנה”. ליבי התמלא שמחה לשמע המילים הללו! בניגוד למה ששמעתי בכנסיות שבהן ביקרתי, העדים לא הציעו כל ריפוי פלאי. תחת זאת הם הסבירו לי שאם אלמד להכיר את אלוהים, אוכל לזכות שוב במאור עיניי בעולם החדש שהוא מבטיח (יוחנן י״ז:3). מייד התחלתי ללמוד את המקרא בעזרתם של עדי־יהוה. למדנו את הספר ביכולתך לחיות לנצח בגן־עדן עלי־אדמות. התחלתי גם להגיע לכל האסיפות באולם המלכות המקומי וערכתי שינויים בחיי. הפסקתי לעשן.
אבל עיוורוני עיכב את התקדמותי הרוחנית, ולכן הלכתי למוסד לעיוורים כדי ללמוד לקרוא ולכתוב ברייל. בעקבות זאת יכולתי לקחת חלק בתוכנית להכשרת מבשרים המתקיימת באולם המלכות. זמן קצר לאחר מכן התחלתי לצאת לבשר באזור מגוריי. שוב מצאתי שמחה בחיי. המשכתי להתקדם והקדשתי את חיי ליהוה. נטבלתי ב־7 במאי 1994.
ככל שאהבתי ליהוה ולאנשים גדלה, כך גבר בי הרצון לקחת חלק בשירות המורחב. מאז ה־1 בדצמבר 1995 אני משרת כחלוץ רגיל, מבשר בשירות מורחב. כמו כן, מאז פברואר 2004 יש לי הזכות לשרת כזקן־קהילה בקהילתי. לפעמים אני מוזמן לתת נאומים מקראיים בקהילות אחרות באזור מגוריי. כל הברכות האלו מסבות לי שמחה רבה ועוזרות לי לזכור שאף מגבלה אינה יכולה למנוע מאיתנו למלא את רצוננו לשרת את יהוה אלוהים.
יהוה העניק לי ”עיניים”
כפי שהוזכר קודם לכן, אשתי נטשה אותי בשל עיוורוני. אך זכיתי לברכה נפלאה מיהוה. אפשר להגיד שהוא נתן לי עיניים לראות. אנני מוומבו, שהסכימה להינשא לי למרות מוגבלותי, הפכה להיות לי לעיניים. גם היא מבשרת בשירות המורחב, ולכן היא תמיד מתלווה אליי בשירות. היא גם מקריאה לי את החומר למחקר עבור הנאומים שלי, וכך אני יכול לערוך רשימות בברייל. היא ברכה מיוחדת בשבילי. תודות לה זכיתי לראות את התגשמות הכתוב במשלי י״ט:14: ”בית והון נחלת אבות, ומיהוה אישה משכלת”.
יהוה גם בירך את אנני ואותי בשני ילדים — בן ובת. אני משתוקק לראות את פניהם בגן עדן! ברכה נוספת היא שאחי הגדול, המאפשר לנו ברוב אדיבותו לגור בשטח השייך לו, קיבל את האמת המקראית ונטבל. כולנו משרתים באותה קהילה.
חרף מוגבלותי אני משתוקק לעשות אף יותר כדי לשרת את אלוהים, כיוון שהוא העניק לי כל כך הרבה ברכות (מלאכי ג׳:10). מדי יום אני מתפלל שמלכותו תבוא ותסיר את כל הסבל מעל פני האדמה. מאז שהכרתי את יהוה, אני באמת יכול להגיד: ”ברכת יהוה היא תעשיר ולא יוסיף עצב עימה” (משלי י׳:22).
[תמונות בעמוד 25]
נותן נאום מקראי; עם משפחתי ואחי
