הניתן לבנות אמונה בבורא?
הניתן לבנות אמונה בבורא?
”כאשר הרהרתי באפשרות שקיים בורא, הכעיס אותי לחשוב שלמישהו יש הכוח למנוע את סבלות האדם, אך אין הוא מוכן לעשות כן”, אמר אתיאיסט לשעבר שאיבד קרובי משפחה בשואה. והוא בהחלט לא היחיד שחש כך.
בעקבות זוועות קשות, רבים מתקשים להאמין באלוהים, או מנסים להתנחם ברעיון שאלוהים אינו קיים. מה הן מבין הסיבות העיקריות לחוסר האמונה? יש הסבורים כי ייטב לאנושות בלי אלוהים או דת, האומנם? האם אתיאיסט יכול לפתח אמונה בבורא אוהב?
כישלון הדת
למרבה האירוניה, אחת הסיבות העיקריות לאתיאיזם היא הדת. ההיסטוריון אליסטר מקגראת מסביר: ”מה שדוחף את האנשים לכיוון האתיאיזם הוא בראש ובראשונה תחושת הסלידה משחיתות המידות ומהכשלונות של הדתות הממוסדות”. הדת נתפסת בדרך כלל כאחד הגורמים למלחמות ולאלימות. מייקל אונפרֵי, אתיאיסט ופילוסוף, תוהה איך ייתכן שאותו ספר דת יכול להוליד שני סוגי בני אדם, אחד ה”שואף לקדושה”, ושני ה”מבצע מעשים אכזריים ולא־אנושיים”, כלומר פיגועי טרור.
לרבים זכרונות מרים ממעורבותם בדת. בתקופת שירותו הצבאי שמע ברטיל, בחור שבדי צעיר, את הכומר הצבאי מצדיק אלימות בהתייחסו לאזהרתו של ישוע שכל האוחזים בחרב, בחרב יאבדו. הכומר טען שמישהו חייב להחזיק בחרב הזאת, ולכן החייל הוא ודאי משרת אלוהים! (מתי כ״ו:52). a
ברנדט, שאביה נהרג בצרפת במלחמת העולם השנייה, זוכרת את תחושת הזעזוע שאחזה בה לשמע דבריו של הכומר בלוויה של בת דודתה בת השלוש: ”אלוהים קרא אליו את הילדה להיות לו למלאך”. מאוחר יותר נולד לברנדט בן נכה, וגם במקרה זה לא זכתה לכל נחמה מהכנסייה.
קיראן שגדל על רקע האלימות בצפון אירלנד, סלד מהאמונה באש גיהינום. הוא נהג להכריז שהוא שונא את האל האחראי לרשעות כזו והוא ביקש מאלוהים, אם הוא קיים, שימיתו. קיראן אינו היחיד הסולד מתורות כנסייתיות כל כך אכזריות. למעשה, ייתכן כי תורות הכנסייה הן שסייעו בהכשרת הקרקע לצמיחת תיאוריית האבולוציה. לדברי אליסטר מקגראת הייתה זו ”תחושת המיאוס העמוקה” שחש דרווין כלפי האמונה באש גיהינום — ולא אמונתו באבולוציה — שהעלתה ספקות במוחו באשר לקיומו של אלוהים. מקגראת מציין גם את ”הצער העמוק שחש [דרווין] בעקבות מות בתו”.
יש הרואים בקיום מצוות הדת טיפשות ופנאטיות. אירינה שמאסה בדרשות הדתיות הנבובות ובתפילות החוזרות ונשנות, אומרת: ”נראה היה לי שאנשים דתיים אינם חושבים”. לואי שחש סלידה לנוכח מעשיהם הברבריים של קנאים דתיים, נקט עמדה יותר קיצונית: ”לאחר שבמשך שנים הראתה לי הדת את פניה המשעממים, עכשיו היא הראתה לי את פניה האכזריים. הפכתי למתנגד חריף של כל הדתות”.
האם עדיף בלי אלוהים?
אין זה מפתיע, אם כן, שרבים רואים בדת מכשול להתקדמות האדם ולכינון שלום. יש שאף שואלים את עצמם אם לא ייטב למין האנושי בלי אלוהים ובלי דת. אולם האם פסילה גורפת זו של חשיבה דתית עלולה גם היא להיות מתכון לבעיות?
הפילוסוף ווֹלטֶר בן המאה ה־18 מחה מרות נגד העוולות שעשתה הכנסייה המושחתת בימיו. אולם הוא ראה באמונה בישות עליונה גורם חיוני להיותנו בעלי חוש מוסרי. מאוחר יותר הכריז הפילוסוף הגרמני פרידריך ניטשה את הכרזתו המפורסמת שאלוהים מת, אבל הוא חשש מהחלל המוסרי ומהנזק האפשרי העלול לנבוע מחשיבה אתיאיסטית. האם חששות אלו היו מוצדקים?
הסופר קית וורד מציין שהאכזריות לא פחתה עם כניסת האנושות לעידן המודרני. אדרבה, היא ”הגיעה לשיאים שלא ניתן היה להעלות על הדעת”. כמו כן, ההתנסות באתיאיזם לא גאלה את האנושות מהפגמים שבטבע האדם, כגון שחיתות ואי־סובלנות. עובדות אלו הובילו אנשים רציונליים רבים, וביניהם גם אתיאיסטים, לזהות את התועלת המוסרית הגלומה באמונה באלוהים.
קית וורד מבליט את ההשפעה המועילה שיש לאמונה באלוהים: ”אמונה כרוכה בתביעה מוסרית בלתי פוסקת, אחריות לדאוג לעולם שברא אלוהים”. מחקרים רבים שנעשו לאחרונה מצביעים על כך שקיימת רמה מוגברת של אלטרואיזם בקרב אנשי אמונה. האלטרואיזם מוביל למידה של סיפוק. ממצאים אלה מוסיפים משנה תוקף לעיקרון שהגדיר ישוע: ”גדול אושרו של הנותן מזה של המקבל” (מעשי השליחים כ׳:35, ע״ח).
עובד סוציאלי אחד, שהיה בעברו אתיאיסט, התרשם מיכולתו של המקרא להשפיע על חיי האדם. הוא אמר: ”אחרי שנים רבות שבהן ניסיתי, ללא הצלחה מרובה, לעזור לאנשים לשנות התנהגות שפגעה בהם ובאחרים, הופתעתי לגלות עד כמה אנשים יכולים להשתנות לטובה בצורה דרמטית. ראיתי גם שהשינויים היו לאורך זמן”.
אף־על־פי־כן, לדעתם של חלק מהאתיאיסטים, האמונה באלוהים מניבה הרבה יותר מעשי טבח ועימותים מאשר טוב לב ואלטרואיזם. הם אולי מכירים בכך שיש המושפעים לטובה מן הדת, אבל הם עצמם דבקים בספקנותם המרובה. מדוע?
סיבות נוספות לחוסר אמונה
רבים לומדים כי האבולוציה היא עובדה מוגמרת. אנילה, למשל, גדלה באלבניה האתיאיסטית. ”בבית־הספר לימדו אותנו שזה נאיבי ומיושן להאמין באלוהים”, היא נזכרת. ”למדתי דברים נפלאים על צמחים ועל חיים אורגאניים, אבל ייחסתי הכול לאבולוציה, כיוון שכך הצטיירנו כבעלי חשיבה מדעית”.
כיום היא מודה ש”ההוכחות שניתנו להם התקבלו בצורה עיוורת”.יש שמקננת בהם תחושת מרירות. לא אחת נתקלים עדי־יהוה בגישה כזו כאשר הם הולכים מבית לבית ובפיהם מסר של תקווה מתוך המקרא. ברטיל, שהוזכר קודם לכן, זכה לביקור כזה מעד צעיר. ברטיל זוכר שהוא אמר לעצמו: ’איזה פנאט מסכן. הגעת למקום הלא־נכון!’ הוא מספר: ”הכנסתי אותו ופרקתי את כל הכעס שלי על אלוהים, על המקרא ועל הדת”.
גאס מסקוטלנד היה מוטרד ממעשי עוול. בתחילה הִרבה להתווכח ולהביע את מחאתו בשיחותיו עם עדי־יהוה. שאלותיו הזכירו את השאלות שהעלה הנביא חבקוק אשר אמר לאלוהים: ”למה תראני אוון, ועמל תביט?” (חבקוק א׳:3).
גם אדישותו לכאורה של אלוהים כלפי מעשי רשע מטרידה זה זמן רב את בני האדם (תהלים ע״ג:2, 3). הסופרת הצרפתייה, סימון דה בובואר, אמרה פעם: ”אני מעדיפה לחשוב על עולם ללא בורא מאשר על בורא העמוס בכל הסתירות שבעולם”.
אולם האם אי־יכולתן של דתות רבות להסביר סתירות אלה פירושו שאין כל הסבר? גאס אמר שהוא לבסוף מצא ”הסבר מספק לשאלה מדוע הבורא הכול־יכול צריך להתיר לזמן מה את סבלות האנושות”. ”זה היה שלב חשוב בשבילי”, אמר. b
יש הטוענים שהם אתיאיסטים אך למעשה מטילים ספק באבולוציה. חלקם חשים בצורך הרוחני שלהם ואולי אף מתפללים. הבה נראה מה גרם לכמה אתיאיסטים ואגנוסטיקנים להרהר יותר לעומק בנושא, ולרקום בסופו של דבר קשר קרוב עם בוראם.
מה עזר להם לבנות אמונה בבורא?
הצעיר שפגש את ברטיל פנה אל ההיגיון הבריא שלו והראה לו שיש הבדל עצום בין דת האמת המשיחית ובין הנצרות. ברטיל מסביר מה הרשים אותו מלבד הטיעונים התומכים c
בקיומו של בורא: ”התפעלתי מהסבלנות שהוא גילה לנוכח עקשנותי. ... הוא נשאר מאוד רגוע ותמיד הצטייד במספר כתבי עת בשבילי והתכונן היטב”.סבטלנה, שהושפעה מהאבולוציה ומהקומוניזם, הייתה משוכנעת שרק הכשירים ביותר שורדים. אולם תפיסת חיים אכזרית זו הציקה לה. הדברים שלמדה בבית־הספר לרפואה עוד יותר תרמו לבלבול שאחז בה: ”בשיעורי האתיאיזם למדנו על כך שהכשירים ביותר שורדים. אבל בשיעורי הרפואה למדנו שעלינו לעזור לחלשים”. היא גם תהתה מדוע בני אדם, שהיו אמורים להיות משופרים מבחינה אבולוציונית לעומת הקופים, סובלים מבעיות רגשיות שאין לקופים. ההסבר לסתירות אלה הגיע ממקור בלתי צפוי: ”סבתי הסבירה לי מתוך המקרא שהרגשות השליליים נובעים מחוסר השלמות שלנו”. סבטלנה גם שמחה מאוד למצוא את תשובת המקרא לשאלות כמו מדוע אנשים ישרים סובלים.
לֵיף שמוצאו מסקנדינביה האמין באדיקות בתיאוריית האבולוציה והחשיב את המקרא כספר אגדות. יום אחד תקף חברו את אמונתו: ”האם אתה מודע לכך שאתה בסך הכול חוזר על מה שאחרים אומרים מבלי לדעת דבר על המקרא?” ליף מספר כיצד מילים אלו השפיעו עליו: ”הבנתי שמעולם לא הטלתי ספק באבולוציה, אלא בלעתי אותה בשלמותה. ... אני חושב שבין שאר הדברים, ידיעת נבואות המקרא והתגשמותן יכולה לעזור לאתיאיסט להתחיל לחשוב אחרת” (ישעיהו מ״ב:5, 9).
קיראן, שהוזכר קודם לכן, התאכזב קשות לאחר שנים של מעורבות פוליטית. כאשר הרהר בחיים, חלף רעיון מסוים בראשו: רק אל אוהב ורב עוצמה יכול לפתור את הבעיות הפוקדות את העולם ולהראות לו את הדרך להיחלץ מאומללותו. ’הלוואי שיכולתי למצוא אל כזה’, אמר לעצמו בכאב. מתוך מצוקה נוראית התפלל: ”אם אתה נמצא שם ושומע אותי, תן לי סימן כלשהו והראה לי את הדרך להיחלץ מאומללותי ומהסבל שחווה המשפחה האנושית”. כעבור מספר ימים הקיש עד־יהוה על דלת ביתו. העד הסביר לו מה מלמד המקרא על הכוח המרושע המשפיע על ממשלות האדם (אפסים ו׳:12). הסבר זה חיזק את מסקנותיו האישיות של קיראן ועורר את סקרנותו. לאחר שיעורי מקרא נוספים, החלה אמונתו בבורא אוהב להתחזק.
בורא האדם ואתה
צביעות דתית, תורות אתיאיסטיות כגון אבולוציה וריבוי הרשע גורמים לרבים לפקפק בקיומו של בורא או אף להתכחש למציאותו. אך אם תאפשר לו, יוכל המקרא לספק תשובות משביעות רצון לשאלותיך. הוא גם חושף את מחשבות אלוהים, ”מחשבות שלום, ולא לרעה, לתת לכם אחרית ותקווה” (ירמיהו כ״ט:11). לברנדט, שבנה נולד נכה ושהטילה ספק בקיומו של בורא, תקווה זו הפכה להיות כמשחה מרגיעה על פצעיה הכואבים.
הסברו של המקרא לשאלה מדוע מתיר אלוהים לסבל להתקיים נגע בשכלם ובליבם של אתיאיסטים רבים לשעבר. אם תקדיש זמן למציאת תשובות המקרא לשאלות חשובות אלה, תוכל גם אתה להשתכנע שאלוהים קיים והוא למעשה ”אינו רחוק מכל אחד מאיתנו” (מעשי השליחים י״ז:27).
[הערות שוליים]
a באשר לשאלה האם משיחיים אמיתיים צריכים לקחת חלק במלחמות, ראה המאמר ”מהי עמדת המשיחיים בנוגע למלחמות?” בעמודים 29–31.
b להסבר מפורט יותר בשאלה מדוע מרשה אלוהים שהסבל יתקיים, ראה הספר מה באמת מלמד המקרא? שיצא לאור מטעם עדי־יהוה, עמודים 106 עד 114.
c לטיעונים התומכים בבריאה, ראה עורו! מהוצאת ספטמבר 2006, ”האם קיים בורא?”, שיצא לאור מטעם עדי־יהוה.
[תיבה בעמוד 13]
שאלות שלאבולוציה אין מענה עליהן
• כיצד יכולים החיים לנבוע מחומר חסר חיים? (תהלים ל״ו:10).
• מדוע בעלי חיים וצמחים מתרבים רק למיניהם? (בראשית א׳:11, 21, 24–28).
• אם בני אדם הם צאצאים של קופים נחותים, מדוע לא שרד אף קוף־אדם נעלה? (תהלים ח׳:6, 7).
• כיצד ניתן להסביר אלטרואיזם בעזרת תיאוריית הישרדות הכשירים ביותר? (רומים ב׳:14, 15).
• היש למין האנושי תקווה אמיתית לעתיד? (תהלים ל״ז:29).
[תמונות בעמודים 12, 13]
כיצד אל אוהב יכול לברוא עולם שבו ילדים סובלים?
צביעות דתית מרחיקה רבים מאלוהים