הניתן לבנות אמונה בבורא?‏

‏”‏כאשר הרהרתי באפשרות שקיים בורא,‏ הכעיס אותי לחשוב שלמישהו יש הכוח למנוע את סבלות האדם,‏ אך אין הוא מוכן לעשות כן”‏,‏ אמר אתיאיסט לשעבר שאיבד קרובי משפחה בשואה.‏ והוא בהחלט לא היחיד שחש כך.‏

בעקבות זוועות קשות,‏ רבים מתקשים להאמין באלוהים,‏ או מנסים להתנחם ברעיון שאלוהים אינו קיים.‏ מה הן מבין הסיבות העיקריות לחוסר האמונה?‏ יש הסבורים כי ייטב לאנושות בלי אלוהים או דת,‏ האומנם?‏ האם אתיאיסט יכול לפתח אמונה בבורא אוהב?‏

כישלון הדת

למרבה האירוניה,‏ אחת הסיבות העיקריות לאתיאיזם היא הדת.‏ ההיסטוריון אליסטר מקגראת מסביר:‏ ”‏מה שדוחף את האנשים לכיוון האתיאיזם הוא בראש ובראשונה תחושת הסלידה משחיתות המידות ומהכשלונות של הדתות הממוסדות”‏.‏ הדת נתפסת בדרך כלל כאחד הגורמים למלחמות ולאלימות.‏ מייקל אונפרֵי,‏ אתיאיסט ופילוסוף,‏ תוהה איך ייתכן שאותו ספר דת יכול להוליד שני סוגי בני אדם,‏ אחד ה”‏שואף לקדושה”‏,‏ ושני ה”‏מבצע מעשים אכזריים ולא־אנושיים”‏,‏ כלומר פיגועי טרור.‏

לרבים זכרונות מרים ממעורבותם בדת.‏ בתקופת שירותו הצבאי שמע ברטיל,‏ בחור שבדי צעיר,‏ את הכומר הצבאי מצדיק אלימות בהתייחסו לאזהרתו של ישוע שכל האוחזים בחרב,‏ בחרב יאבדו.‏ הכומר טען שמישהו חייב להחזיק בחרב הזאת,‏ ולכן החייל הוא ודאי משרת אלוהים!‏ (‏מתי כ״ו:‏52‏)‏.‏ a

ברנדט,‏ שאביה נהרג בצרפת במלחמת העולם השנייה,‏ זוכרת את תחושת הזעזוע שאחזה בה לשמע דבריו של הכומר בלוויה של בת דודתה בת השלוש:‏ ”‏אלוהים קרא אליו את הילדה להיות לו למלאך”‏.‏ מאוחר יותר נולד לברנדט בן נכה,‏ וגם במקרה זה לא זכתה לכל נחמה מהכנסייה.‏

קיראן שגדל על רקע האלימות בצפון אירלנד,‏ סלד מהאמונה באש גיהינום.‏ הוא נהג להכריז שהוא שונא את האל האחראי לרשעות כזו והוא ביקש מאלוהים,‏ אם הוא קיים,‏ שימיתו.‏ קיראן אינו היחיד הסולד מתורות כנסייתיות כל כך אכזריות.‏ למעשה,‏ ייתכן כי תורות הכנסייה הן שסייעו בהכשרת הקרקע לצמיחת תיאוריית האבולוציה.‏ לדברי אליסטר מקגראת הייתה זו ”‏תחושת המיאוס העמוקה”‏ שחש דרווין כלפי האמונה באש גיהינום — ולא אמונתו באבולוציה — שהעלתה ספקות במוחו באשר לקיומו של אלוהים.‏ מקגראת מציין גם את ”‏הצער העמוק שחש [‏דרווין]‏ בעקבות מות בתו”‏.‏

יש הרואים בקיום מצוות הדת טיפשות ופנאטיות.‏ אירינה שמאסה בדרשות הדתיות הנבובות ובתפילות החוזרות ונשנות,‏ אומרת:‏ ”‏נראה היה לי שאנשים דתיים אינם חושבים”‏.‏ לואי שחש סלידה לנוכח מעשיהם הברבריים של קנאים דתיים,‏ נקט עמדה יותר קיצונית:‏ ”‏לאחר שבמשך שנים הראתה לי הדת את פניה המשעממים,‏ עכשיו היא הראתה לי את פניה האכזריים.‏ הפכתי למתנגד חריף של כל הדתות”‏.‏

 האם עדיף בלי אלוהים?‏

אין זה מפתיע,‏ אם כן,‏ שרבים רואים בדת מכשול להתקדמות האדם ולכינון שלום.‏ יש שאף שואלים את עצמם אם לא ייטב למין האנושי בלי אלוהים ובלי דת.‏ אולם האם פסילה גורפת זו של חשיבה דתית עלולה גם היא להיות מתכון לבעיות?‏

הפילוסוף ווֹלטֶר בן המאה ה־18 מחה מרות נגד העוולות שעשתה הכנסייה המושחתת בימיו.‏ אולם הוא ראה באמונה בישות עליונה גורם חיוני להיותנו בעלי חוש מוסרי.‏ מאוחר יותר הכריז הפילוסוף הגרמני פרידריך ניטשה את הכרזתו המפורסמת שאלוהים מת,‏ אבל הוא חשש מהחלל המוסרי ומהנזק האפשרי העלול לנבוע מחשיבה אתיאיסטית.‏ האם חששות אלו היו מוצדקים?‏

הסופר קית וורד מציין שהאכזריות לא פחתה עם כניסת האנושות לעידן המודרני.‏ אדרבה,‏ היא ”‏הגיעה לשיאים שלא ניתן היה להעלות על הדעת”‏.‏ כמו כן,‏ ההתנסות באתיאיזם לא גאלה את האנושות מהפגמים שבטבע האדם,‏ כגון שחיתות ואי־סובלנות.‏ עובדות אלו הובילו אנשים רציונליים רבים,‏ וביניהם גם אתיאיסטים,‏ לזהות את התועלת המוסרית הגלומה באמונה באלוהים.‏

קית וורד מבליט את ההשפעה המועילה שיש לאמונה באלוהים:‏ ”‏אמונה כרוכה בתביעה מוסרית בלתי פוסקת,‏ אחריות לדאוג לעולם שברא אלוהים”‏.‏ מחקרים רבים שנעשו לאחרונה מצביעים על כך שקיימת רמה מוגברת של אלטרואיזם בקרב אנשי אמונה.‏ האלטרואיזם מוביל למידה של סיפוק.‏ ממצאים אלה מוסיפים משנה תוקף לעיקרון שהגדיר ישוע:‏ ”‏גדול אושרו של הנותן מזה של המקבל”‏ (‏מעשי השליחים כ׳:‏35‏,‏ ע״ח‏)‏.‏

עובד סוציאלי אחד,‏ שהיה בעברו אתיאיסט,‏ התרשם מיכולתו של המקרא להשפיע על חיי האדם.‏ הוא אמר:‏ ”‏אחרי שנים רבות שבהן ניסיתי,‏ ללא הצלחה מרובה,‏ לעזור לאנשים לשנות התנהגות שפגעה בהם ובאחרים,‏ הופתעתי לגלות עד כמה אנשים יכולים להשתנות לטובה בצורה דרמטית.‏ ראיתי גם שהשינויים היו לאורך זמן”‏.‏

אף־על־פי־כן,‏ לדעתם של חלק מהאתיאיסטים,‏ האמונה באלוהים מניבה הרבה יותר מעשי טבח ועימותים מאשר טוב לב ואלטרואיזם.‏ הם אולי מכירים בכך שיש המושפעים לטובה מן הדת,‏ אבל הם עצמם דבקים בספקנותם המרובה.‏ מדוע?‏

סיבות נוספות לחוסר אמונה

רבים לומדים כי האבולוציה היא עובדה מוגמרת.‏ אנילה,‏ למשל,‏ גדלה באלבניה האתיאיסטית.‏ ”‏בבית־הספר לימדו אותנו שזה נאיבי ומיושן להאמין באלוהים”‏,‏ היא נזכרת.‏ ”‏למדתי דברים נפלאים על צמחים ועל חיים אורגאניים,‏ אבל ייחסתי הכול לאבולוציה,‏ כיוון שכך הצטיירנו כבעלי חשיבה מדעית”‏.‏  כיום היא מודה ש”‏ההוכחות שניתנו להם התקבלו בצורה עיוורת”‏.‏

יש שמקננת בהם תחושת מרירות.‏ לא אחת נתקלים עדי־יהוה בגישה כזו כאשר הם הולכים מבית לבית ובפיהם מסר של תקווה מתוך המקרא.‏ ברטיל,‏ שהוזכר קודם לכן,‏ זכה לביקור כזה מעד צעיר.‏ ברטיל זוכר שהוא אמר לעצמו:‏ ’‏איזה פנאט מסכן.‏ הגעת למקום הלא־נכון!‏’‏ הוא מספר:‏ ”‏הכנסתי אותו ופרקתי את כל הכעס שלי על אלוהים,‏ על המקרא ועל הדת”‏.‏

גאס מסקוטלנד היה מוטרד ממעשי עוול.‏ בתחילה הִרבה להתווכח ולהביע את מחאתו בשיחותיו עם עדי־יהוה.‏ שאלותיו הזכירו את השאלות שהעלה הנביא חבקוק אשר אמר לאלוהים:‏ ”‏למה תראני אוון,‏ ועמל תביט?‏”‏ (‏חבקוק א׳:‏3‏)‏.‏

גם אדישותו לכאורה של אלוהים כלפי מעשי רשע מטרידה זה זמן רב את בני האדם (‏תהלים ע״ג:‏2,‏ 3‏)‏.‏ הסופרת הצרפתייה,‏ סימון דה בובואר,‏ אמרה פעם:‏ ”‏אני מעדיפה לחשוב על עולם ללא בורא מאשר על בורא העמוס בכל הסתירות שבעולם”‏.‏

אולם האם אי־יכולתן של דתות רבות להסביר סתירות אלה פירושו שאין כל הסבר?‏ גאס אמר שהוא לבסוף מצא ”‏הסבר מספק לשאלה מדוע הבורא הכול־יכול צריך להתיר לזמן מה את סבלות האנושות”‏.‏ ”‏זה היה שלב חשוב בשבילי”‏,‏ אמר.‏ b

יש הטוענים שהם אתיאיסטים אך למעשה מטילים ספק באבולוציה.‏ חלקם חשים בצורך הרוחני שלהם ואולי אף מתפללים.‏ הבה נראה מה גרם לכמה אתיאיסטים ואגנוסטיקנים להרהר יותר לעומק בנושא,‏ ולרקום בסופו של דבר קשר קרוב עם בוראם.‏

מה עזר להם לבנות אמונה בבורא?‏

הצעיר שפגש את ברטיל פנה אל ההיגיון הבריא שלו והראה לו שיש הבדל עצום בין דת האמת המשיחית ובין הנצרות.‏ ברטיל מסביר מה הרשים אותו מלבד הטיעונים התומכים  בקיומו של בורא:‏ ”‏התפעלתי מהסבלנות שהוא גילה לנוכח עקשנותי.‏ .‏.‏.‏ הוא נשאר מאוד רגוע ותמיד הצטייד במספר כתבי עת בשבילי והתכונן היטב”‏.‏ c

סבטלנה,‏ שהושפעה מהאבולוציה ומהקומוניזם,‏ הייתה משוכנעת שרק הכשירים ביותר שורדים.‏ אולם תפיסת חיים אכזרית זו הציקה לה.‏ הדברים שלמדה בבית־הספר לרפואה עוד יותר תרמו לבלבול שאחז בה:‏ ”‏בשיעורי האתיאיזם למדנו על כך שהכשירים ביותר שורדים.‏ אבל בשיעורי הרפואה למדנו שעלינו לעזור לחלשים”‏.‏ היא גם תהתה מדוע בני אדם,‏ שהיו אמורים להיות משופרים מבחינה אבולוציונית לעומת הקופים,‏ סובלים מבעיות רגשיות שאין לקופים.‏ ההסבר לסתירות אלה הגיע ממקור בלתי צפוי:‏ ”‏סבתי הסבירה לי מתוך המקרא שהרגשות השליליים נובעים מחוסר השלמות שלנו”‏.‏ סבטלנה גם שמחה מאוד למצוא את תשובת המקרא לשאלות כמו מדוע אנשים ישרים סובלים.‏

לֵיף שמוצאו מסקנדינביה האמין באדיקות בתיאוריית האבולוציה והחשיב את המקרא כספר אגדות.‏ יום אחד תקף חברו את אמונתו:‏ ”‏האם אתה מודע לכך שאתה בסך הכול חוזר על מה שאחרים אומרים מבלי לדעת דבר על המקרא?‏”‏ ליף מספר כיצד מילים אלו השפיעו עליו:‏ ”‏הבנתי שמעולם לא הטלתי ספק באבולוציה,‏ אלא בלעתי אותה בשלמותה.‏ .‏.‏.‏ אני חושב שבין שאר הדברים,‏ ידיעת נבואות המקרא והתגשמותן יכולה לעזור לאתיאיסט להתחיל לחשוב אחרת”‏ (‏ישעיהו מ״ב:‏5,‏ 9‏)‏.‏

קיראן,‏ שהוזכר קודם לכן,‏ התאכזב קשות לאחר שנים של מעורבות פוליטית.‏ כאשר הרהר בחיים,‏ חלף רעיון מסוים בראשו:‏ רק אל אוהב ורב עוצמה יכול לפתור את הבעיות הפוקדות את העולם ולהראות לו את הדרך להיחלץ מאומללותו.‏ ’‏הלוואי שיכולתי למצוא אל כזה’‏,‏ אמר לעצמו בכאב.‏ מתוך מצוקה נוראית התפלל:‏ ”‏אם אתה נמצא שם ושומע אותי,‏ תן לי סימן כלשהו והראה לי את הדרך להיחלץ מאומללותי ומהסבל שחווה המשפחה האנושית”‏.‏ כעבור מספר ימים הקיש עד־יהוה על דלת ביתו.‏ העד הסביר לו מה מלמד המקרא על הכוח המרושע המשפיע על ממשלות האדם (‏אפסים ו׳:‏12‏)‏.‏ הסבר זה חיזק את מסקנותיו האישיות של קיראן ועורר את סקרנותו.‏ לאחר שיעורי מקרא נוספים,‏ החלה אמונתו בבורא אוהב להתחזק.‏

בורא האדם ואתה

צביעות דתית,‏ תורות אתיאיסטיות כגון אבולוציה וריבוי הרשע גורמים לרבים לפקפק בקיומו של בורא או אף להתכחש למציאותו.‏ אך אם תאפשר לו,‏ יוכל המקרא לספק תשובות משביעות רצון לשאלותיך.‏ הוא גם חושף את מחשבות אלוהים,‏ ”‏מחשבות שלום,‏ ולא לרעה,‏ לתת לכם אחרית ותקווה”‏ (‏ירמיהו כ״ט:‏11‏)‏.‏ לברנדט,‏ שבנה נולד נכה ושהטילה ספק בקיומו של בורא,‏ תקווה זו הפכה להיות כמשחה מרגיעה על פצעיה הכואבים.‏

הסברו של המקרא לשאלה מדוע מתיר אלוהים לסבל להתקיים נגע בשכלם ובליבם של אתיאיסטים רבים לשעבר.‏ אם תקדיש זמן למציאת תשובות המקרא לשאלות חשובות אלה,‏ תוכל גם אתה להשתכנע שאלוהים קיים והוא למעשה ”‏אינו רחוק מכל אחד מאיתנו”‏ (‏מעשי השליחים י״ז:‏27‏)‏.‏

‏[‏הערות שוליים]‏

‏[‏תיבה בעמוד 13]‏

שאלות שלאבולוציה אין מענה עליהן

‏• כיצד יכולים החיים לנבוע מחומר חסר חיים?‏ (‏תהלים ל״ו:‏10‏)‏.‏

‏• מדוע בעלי חיים וצמחים מתרבים רק למיניהם?‏ (‏בראשית א׳:‏11,‏ 21,‏ 24–28‏)‏.‏

‏• אם בני אדם הם צאצאים של קופים נחותים,‏ מדוע לא שרד אף קוף־אדם נעלה?‏ (‏תהלים ח׳:‏6,‏ 7‏)‏.‏

‏• כיצד ניתן להסביר אלטרואיזם בעזרת תיאוריית הישרדות הכשירים ביותר?‏ (‏רומים ב׳:‏14,‏ 15‏)‏.‏

‏• היש למין האנושי תקווה אמיתית לעתיד?‏ (‏תהלים ל״ז:‏29‏)‏.‏

‏[‏תמונות בעמודים 12,‏ 13]‏

כיצד אל אוהב יכול לברוא עולם שבו ילדים סובלים?‏

צביעות דתית מרחיקה רבים מאלוהים