תהלים 37‏:1‏-40

  • הבוטחים ביהוה ישגשגו

    • אל תרגז בגלל אנשים רעים ‏(‏1‏)‏

    • ‏”התענג על יהוה” ‏(‏4‏)‏

    • ‏”הפקד דרכך בידי יהוה” ‏(‏5‏)‏

    • ‏”הענווים יירשו את הארץ” ‏(‏11‏)‏

    • לצדיקים לא יחסר לחם ‏(‏25‏)‏

    • הצדיקים יחיו לעד על הארץ ‏(‏29‏)‏

מֵאֵת דָּוִד.‏ א* לז  אַל תִּרְגַּז בִּגְלַל אֲנָשִׁים רָעִיםוְאַל תְּקַנֵּא בְּעוֹשֵׂי עַוְלָה.‏   הֵם יִקְמְלוּ בִּמְהֵרָה כְּעֵשֶׂבוּכְדֶשֶׁא יָרֹק יִבְּלוּ.‏ ב   בְּטַח בִּיהֹוָה וַעֲשֵׂה אֶת הַטּוֹב;‏שְׁכֹן בָּאָרֶץ וּפְעַל בְּנֶאֱמָנוּת.‏   הִתְעַנֵּג עַל יְהֹוָה,‏*וְיִתֵּן לְךָ אֶת מִשְׁאֲלוֹת לִבְּךָ.‏ ג   הַפְקֵד דַּרְכְּךָ בִּידֵי יְהֹוָה;‏*הִשָּׁעֵן עָלָיו,‏ וְהוּא יִפְעַל לְמַעַנְךָ.‏   הוּא יִגְרֹם לְצִדְקָתְךָ לְהָאִיר כְּאוֹר הַשַּׁחַר,‏וּלְמִשְׁפָּטְךָ* כְּשֶׁמֶשׁ הַצָּהֳרַיִם.‏ ד   הַחְרֵשׁ לִפְנֵי יְהֹוָהוְהוֹחֵל לוֹ.‏* אַל תִּרְגַּז בְּשֶׁל הָאִישׁהַמַּצְלִיחַ לְבַצֵּעַ אֶת מְזִמּוֹתָיו.‏ ה   הַרְפֵּה מִכַּעַס וַעֲזֹב חֵמָה;‏אַל תִּרְגַּז וְתַעֲשֶׂה אֶת הָרַע.‏*   כִּי אֲנָשִׁים רָעִים יִכָּרְתוּ,‏אַךְ קוֹוֵי יְהֹוָה יִירְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ.‏ ו 10  וְעוֹד מְעַט וְהָרְשָׁעִים לֹא יִהְיוּ עוֹד;‏אַתָּה תִּתְבּוֹנֵן בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הָיוּ,‏וְהֵם לֹא יִהְיוּ שָׁם.‏ 11  אַךְ הָעֲנָוִים יִירְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ,‏וְיִתְעַנְּגוּ עַל רֹב שָׁלוֹם.‏ ז 12  זוֹמֵם הָרָשָׁע נֶגֶד הַצַּדִּיק;‏חוֹרֵק עָלָיו שִׁנָּיו.‏ 13  אַךְ יְהֹוָה יִצְחַק לוֹ,‏כִּי הוּא יוֹדֵעַ שֶׁיָּבוֹא יוֹמוֹ.‏ ח 14  הָרְשָׁעִים שׁוֹלְפִים אֶת חַרְבָּם וְדוֹרְכִים אֶת קַשְׁתָּםכְּדֵי לְהַפִּיל אֶת הַנִּדְכָּאִים וְאֶת הָאֶבְיוֹנִים,‏לִטְבֹּחַ אֶת יִשְׁרֵי הַדֶּרֶךְ.‏ 15  אַךְ חַרְבָּם תִּדְקֹר אֶת לִבָּם שֶׁלָּהֶם;‏קַשְׁתוֹתֵיהֶם יִשָּׁבְרוּ.‏ ט 16  טוֹב הַמְּעַט שֶׁיֵּשׁ לַצַּדִּיקמִן הַשֶּׁפַע שֶׁיֵּשׁ לִרְשָׁעִים רַבִּים.‏ 17  כִּי זְרוֹעוֹת הָרְשָׁעִים יִשָּׁבְרוּ,‏אַךְ יְהֹוָה יִתְמֹךְ בַּצַּדִּיקִים.‏ י 18  יְהֹוָה מוּדָע לִקְשָׁיֵי* הַתְּמִימִים,‏*וְנַחֲלָתָם תִּשָּׁאֵר לְעוֹלָם.‏ 19  לֹא יֵבוֹשׁוּ בְּעֵת אָסוֹן;‏בִּימֵי רָעָב יֵהָנוּ מִשֶּׁפַע.‏ כ 20  אַךְ הָרְשָׁעִים יֹאבְדוּ;‏אוֹיְבֵי יְהֹוָה יִכְלוּ כְּכָרֵי מִרְעֶה מַרְהִיבִים;‏יִכְלוּ כְּעָשָׁן.‏ ל 21  הָרָשָׁע לוֹוֶה וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם בַּחֲזָרָה,‏אַךְ הַצַּדִּיק נָדִיב* וְנוֹתֵן.‏ 22  מְבֹרָכָיו* יִירְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ,‏אַךְ מְקֻלָּלָיו* יִכָּרְתוּ.‏ מ 23  יְהֹוָה מַדְרִיךְ* אֶת צַעֲדֵי הַגֶּבֶרכַּאֲשֶׁר מוֹצֵא הוּא* הֲנָאָה בְּדַרְכּוֹ.‏ 24  גַּם אִם יִפֹּל,‏ לֹא יֻשְׁלַךְ אַרְצָה,‏כִּי יְהֹוָה מַחְזִיק בְּיָדוֹ.‏* נ 25  נַעַר הָיִיתִי וְכָעֵת זָקַנְתִּי,‏אַךְ לֹא רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָבאוֹ אֶת יְלָדָיו מְחַפְּשִׂים לֶחֶם.‏* 26  הוּא תָּמִיד מַלְוֶה בְּחָפְשִׁיּוּת,‏וְלִילָדָיו צְפוּיָה בְּרָכָה.‏ ס 27  סוּר מֵרַע וַעֲשֵׂה טוֹב,‏וְתִשְׁכֹּן לְעוֹלָם.‏ 28  כִּי יְהֹוָה אוֹהֵב צֶדֶק,‏וְלֹא יַעֲזֹב אֶת נֶאֱמָנָיו.‏ ע הֵם לְעוֹלָם יִשָּׁמְרוּ;‏*אַךְ צֶאֱצָאֵי הָרְשָׁעִים יִכָּרְתוּ.‏ 29  הַצַּדִּיקִים יִירְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ,‏וְיִחְיוּ לָעַד עָלֶיהָ.‏ פ 30  פִּיו שֶׁל הַצַּדִּיק מַשְׁמִיעַ חָכְמָה,‏*וּלְשׁוֹנוֹ מְדַבֶּרֶת דִּבְרֵי צֶדֶק.‏ 31  תּוֹרַת אֱלֹהָיו בְּלִבּוֹ;‏לֹא יִמְעֲדוּ צְעָדָיו.‏ צ 32  הָרָשָׁע מִתְבּוֹנֵן בַּצַּדִּיקוּמְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתוֹ.‏ 33  אַךְ יְהֹוָה לֹא יַעַזְבֵהוּ בְּיָדוֹוְלֹא יַרְשִׁיעֵהוּ בְּהִשָּׁפְטוֹ.‏ ק 34  קַוֵּה אֶל יְהֹוָה וּשְׁמֹר דַּרְכּוֹ,‏וִירוֹמֶמְךָ לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ.‏ אֶת הַשְׁמָדַת הָרְשָׁעִים תִּרְאֶה.‏ ר 35  רָאִיתִי אֶת הָרָשָׁע הָאַכְזָרִימִתְפָּרֵשׂ לוֹ כְּעֵץ רַעֲנָן בְּאַדְמָתוֹ שֶׁלּוֹ.‏ 36  אַךְ הוּא לְפֶתַע חָלַף וְנֶעֱלַם;‏חִפַּשְׂתִּי אוֹתוֹ,‏ אַךְ הוּא לֹא נִמְצָא.‏ ש 37  שִׂים לֵב לָאִישׁ אֲשֶׁר אֵין בּוֹ דֹּפִי,‏*וְהִתְבּוֹנֵן בַּיָּשָׁר,‏כִּי עֲתִידוֹ שֶׁל אִישׁ זֶה יִהְיֶה שָׁלֵו.‏ 38  אַךְ כָּל הַחוֹטְאִים* יֻשְׁמְדוּ;‏עֲתִיד הָרְשָׁעִים יִכָּרֵת.‏ ת 39  תְּשׁוּעַת הַצַּדִּיקִים הִיא מִיְּהֹוָה;‏הוּא מָעֻזָּם בְּעֵת מְצוּקָה.‏ 40  יְהֹוָה יַעֲזֹר לָהֶם וְיַצִּילֵם.‏ הוּא יַצִּילֵם מִן הָרְשָׁעִים וְיוֹשִׁיעֵם,‏כִּי הֵם חוֹסִים בּוֹ.‏

הערות שוליים

מזמור זה נכתב במקור לפי סדר אלפביתי.‏
או ”יהיה יהוה שמחתך הגדולה מכול”.‏
נה״מ,‏ ”גול [גלול] על יהוה דרכך”.‏
או ”צדקך”,‏ הצדק שלך.‏
או ”חכה לו בסבלנות”.‏
או אולי ”אל תרגז,‏ כי הדבר רק יוביל לנזק”.‏
נה״מ,‏ ”ימי”.‏
או ”אלה אשר אין בהם דופי”.‏
או ”נוהג בטוב לב”.‏
כלומר,‏ מבורכי אלוהים.‏
כלומר,‏ מקוללי אלוהים.‏
או ”מייצב;‏ מבסס”.‏
כלומר,‏ אלוהים.‏
או ”תומך בו בידו שלו”.‏
או ”מזון”.‏
או ”יהיו מוגנים”.‏
או ”מביע חרישית חוכמה”.‏ נה״מ,‏ ”יהגה חוכמה”.‏
או ”לתם;‏ לאיש השומר על תומתו”.‏
או ”הפושעים”.‏