כיצד הכינו מגילות בימי המקרא,‏ וכיצד השתמשו בהן?‏

בספר לוקס מסופר שישוע פתח את מגילת ישעיהו,‏ הקריא ממנה ולאחר מכן גלל אותה חזרה.‏ כמו כן,‏ יוחנן ציין בדברי הסיום של ספר הבשורה שלו שהיה זה בלתי אפשרי לכלול במגילתו את כל נסי ישוע (‏לוקס ד׳:‏16–20;‏ יוחנן כ׳:‏30;‏ כ״א:‏25‏)‏.‏

כיצד היו מכינים מגילות?‏ בעבר נהגו להדביק יריעות העשויות מחומרים כגון עור,‏ קלף ופפירוס לכדי רצועה ארוכה.‏ המגילה נגללה סביב מוט כשצדה הכתוב כלפי פנים.‏ הטקסט נכתב בעמודות קצרות לרוחבה של המגילה.‏ למגילות ארוכות היו מוטות בשני הצדדים,‏ וכדי למצוא את המקום הרצוי היה הקורא פותח את המגילה ביד אחת ומגולל אותה בידו השנייה.‏

‏”‏יתרונה של המגילה היה אורכה.‏ היא הייתה ארוכה דייה (‏לרוב 10 מטרים בקירוב)‏ כדי להכיל ספר שלם מבלי לתפוס נפח רב כשהייתה סגורה”‏,‏ מציין מילון המקרא בהוצאת אנקור (‏אנג׳)‏.‏ על־פי השערות,‏ אורכה של המגילה שעליה נכתב ספר הבשורה של לוקס היה בסביבות 5.‏9 מטרים.‏ לעיתים נהגו לחתוך את הקצוות העליונים והתחתונים,‏ להחליקם באבן ספוג ולצבוע אותם.‏

מי היו ככל הנראה ”‏הכוהנים הראשיים”‏ המוזכרים בכתבי־הקודש היווניים?‏

עם ייסוד הכהונה בעם ישראל רק אדם אחד החזיק בכל פעם בתפקיד הכוהן הגדול,‏ תפקיד שהוא אמור היה למלא עד יום מותו (‏במדבר ל״ה:‏25‏)‏.‏ אהרון היה הכוהן הגדול הראשון.‏ התפקיד עבר בדרך כלל בירושה מהאב לבנו הבכור (‏שמות כ״ט:‏9‏)‏.‏ רבים מצאצאי אהרון היו כוהנים,‏ אך רק מעטים יחסית שירתו ככוהנים גדולים.‏

כשארץ ישראל הייתה תחת שלטון זר,‏ שליטים נוכרים מינו והדיחו כוהנים גדולים מקרב היהודים כרצונם.‏ אולם נראה היה שהכוהנים הגדולים החדשים לרוב נבחרו מתוך מספר משפחות מיוחסות,‏ בעיקר משושלת אהרון.‏ ככל הנראה,‏ המונח ”‏הכוהנים הראשיים”‏ מתייחס לאנשים נכבדים מקרב הכהונה.‏ ייתכן שבין הכוהנים הראשיים נמנו ראשי 24 מחלקות (‏משמרות)‏ הכהונה,‏ קרובי משפחה בולטים של הכוהנים הגדולים,‏ וכן כוהנים גדולים שהודחו,‏ כגון חנן (‏דברי הימים א׳.‏ כ״ד:‏1–19;‏ מתי ב׳:‏4;‏ מרקוס ח׳:‏31;‏ מעשי השליחים ד׳:‏6‏)‏.‏