אילו תנאים היו שוררים לוּ עַם שלם והשליט העומד בראשו היו מצייתים ליהוה בתור ריבונם ונשמעים לחוקיו? שאלה זו זכתה למענה מוחשי במהלך 40 שנות שלטונו של המלך שלמה.‏

לפני מותו מינה דוד את בנו שלמה ליורש העצר. אלוהים נראה לשלמה בחלום והזמין אותו לומר לו מה מבוקשו. שלמה ביקש חוכמה ויֶדע כדי שיוכל לשפוט את העם בהגינות ובתבונה. הבקשה נשאה חן בעיני יהוה והוא חנן את שלמה בלב חכם ונבון. יהוה גם הבטיח לתת לו עושר, כבוד ואורך ימים בתנאי שימשיך לשמוע בקולו.‏

חוכמתו השיפוטית של שלמה הפכה לשם דבר. באחד המקרים ניטש ויכוח בין שתי נשים על תינוק. כל אחת מהן טענה להיות האם האמיתית. שלמה ציווה לחתוך את התינוק לשניים ולתת חצי לזו וחצי לזו. הראשונה הסכימה, אך האם האמיתית מייד התחננה שהתינוק יינתן לרעותה. עתה ראה שלמה בבירור שהאישה הרחמנית היא האם האמיתית ונתן לה את בנה. השמועה על פסיקה זו פשטה עד מהרה בכל ישראל, והכול ראו שחוכמת אלוהים הייתה בקרב שלמה.‏

אחד ממפעליו הגדולים ביותר של שלמה היה הקמת מקדש יהוה — מבנה רב הוד בירושלים אשר נועד לשמש כמרכז עבודת אלוהים בישראל. במעמד חנוכת בית המקדש התפלל שלמה ואמר: ”הנה, השמיים ושמי השמיים לא יכלכלוך; אף כי הבית הזה אשר בניתי!” (‏מלכים א’. ח’:27‏).‏

שמעו של שלמה יצא לארצות אחרות, ונפוץ אפילו עד שְׁבָא שבחצי האי ערב. מלכת שבא באה לראות את כבודו ועושרו של המלך ולבחון את עומק חוכמתו. חוכמת שלמה והשגשוג שממנו נהנו בני ישראל כה הרשימו אותה, שהיא שיבחה את יהוה על שהעלה מלך כה חכם על כס המלוכה. בזכות ברכת יהוה היו ימי מלכות שלמה התקופה הטובה והשלווה ביותר בתולדות עם ישראל הקדום.‏

למרבה הצער, שלמה לא המשיך לפעול לפי חוכמת יהוה. הוא התעלם ממצוותו של אלוהים ונשא מאות נשים, כולל רבות שעבדו אלוהים אחרים. אט אט היטו נשותיו את לבבו מיהוה וגרמו לו לסטות אל עבודה זרה. יהוה הודיע לשלמה שחלק ממלכותו ייקרע ממנו. לדברי אלוהים, רק נתח קטן מן הממלכה יישאר במשפחתו וזאת בעבור דוד אביו. אף־על־פי ששלמה סר מדרך הישר, נותר יהוה נאמן לברית המלכות שכרת עם דוד.‏

‏(‏מבוסס על מלכים א’ פרקים א’ עד י”א;‏ דברי הימים ב’ פרקים א’ עד ט’;‏ דברים י”ז:17‏)‏