לפני מאה שנה עזבו מיליוני צעירים את ביתם ויצאו למלחמה. הם יצאו לדרך בנחישות כשהם חדורי להט פטריוטי. ”אני שמח ומלא התרגשות לקראת הימים הנפלאים המצפים לנו בעתיד”, כתב ב־1914 אזרח אמריקני שהתנדב להצטרף למלחמה.‏

אך עד מהרה הפכה התלהבותם למרירות. אף אחד לא תיאר לעצמו שהצבאות העצומים ייגררו למאבק ארוך שנים בבלגיה ובצרפת. באותה תקופה כונתה מלחמה זו ”המלחמה הגדולה”. כיום היא ידועה כמלחמת העולם הראשונה.‏

אין ספק שמלחמת העולם הראשונה הייתה גדולה מבחינת מספר האבידות שגבתה. על־פי כמה הערכות, כ־10 מיליון איש מצאו את מותם וכ־20 מיליון נותרו בעלי מום. מלחמה זו פרצה כתוצאה מטעויות גדולות. המדינאים האירופאים לא הצליחו למנוע מהמתיחות הבינלאומית להסלים לכדי מלחמה כלל עולמית. ”המלחמה הגדולה” הותירה צלקות גדולות. מלחמה זו שינתה את העולם בדרכים שעדיין משפיעות עלינו כיום.‏

מלחמת העולם הראשונה פרצה בשל שרשרת של החלטות שגויות. המנהיגים האירופאים היו כ”מוכי ירח שמעדו מבלי משים אל תהום האבדון בקיץ השליו של שנת 1914”, מסביר הספר מפלתן של שושלות — התמוטטות הסדר הישן 1905–1922 ‏(אנג’).‏

ההתנקשות בחייו של הארכידוכס האוסטרי גררה תוך מספר שבועות את כל הכוחות האירופאיים הגדולים למלחמה שאיש לא חפץ בה. ”איך זה קרה?” נשאל קנצלר גרמניה כמה ימים לאחר פרוץ המלחמה. ”הלוואי שמישהו היה יודע”, הוא השיב בעצב.‏

למנהיגים שקיבלו את ההחלטות הגורליות שהובילו לפרוץ המלחמה לא היה שמץ של מושג אילו השלכות יהיו לכך. אולם עד מהרה טפחה המציאות על פניהם של החיילים שהתבצרו בשוחות. הם נוכחו שהמדינאים שלהם אכזבו אותם, מנהיגי הדת שלהם הטעו אותם והגנרלים שלהם בגדו בהם. באיזה מובן?‏

המדינאים הבטיחו שהמלחמה תסלול את הדרך לעולם חדש וטוב יותר. קנצלר גרמניה הצהיר: ”אנו נלחמים בשביל לקצור את פרי עמלנו מימי השלום, למען מורשתנו המפוארת ולמען עתידנו”. הנשיא האמריקני וודרו וילסון טבע אמרה פופולארית שהפיחה ביטחון באזרחים באמרו שהמלחמה תהפוך את ”העולם למקום בטוח למען הדמוקרטיה”. זאת ועוד, אזרחי בריטניה חשבו שזו תהיה ”המלחמה שתשים קץ לכל המלחמות”. אך טעות הייתה ביד כולם.‏

מנהיגי הדת תמכו במלחמה בצורה נלהבת. ”מי שהיו מופקדים על דבר אלוהים קראו לאנשים לצאת למלחמה. מלחמה טוטלית הובילה לשנאה טוטלית”, מציין הספר תולדות העולם בהוצאת קולומביה ‏(The Columbia History of the World). במקום לכבות את אש השנאה, הכמרים ליבו אותה. ”אנשי הכמורה לא יכלו, וברוב המקרים גם לא רצו, להציב את האמונה הנוצרית לפני הלאום שלהם”, נאמר בספר תולדות הנצרות ‏(A History of Christianity). ”רובם בחרו בדרך הקלה והפכו את הפטריוטיות לחלק בלתי נפרד מהנצרות. חיילים נוצרים מכל הזרמים נצטוו להרוג איש את רעהו בשם מושיעם”.‏

הגנרלים הבטיחו ניצחון מהיר וקל, אך לא כך היה. כבר בתחילת המלחמה הגיעו צבאות הלוחמים למבוי סתום. בעקבות זאת נאלצו מיליוני חיילים לחוות את מה שהיסטוריון אחד תיאר כ”אחת החוויות האכזריות ביותר שחווה האדם מבחינה פיזית ונפשית”. חרף האבידות הכבדות הגנרלים פקדו על לוחמיהם להמשיך להסתער על מחסומי תיל והציבו אותם מול אש מכונות הירי. לכן אין זה מפתיע שרבים מהלוחמים בחרו למרוד.‏

כיצד השפיעה מלחמת העולם הראשונה על החברה? ספר היסטוריה אחד ציטט את דבריו של יוצא צבא: ”המלחמה... הותירה צלקות בשכלו ובאופיו של דור שלם”. בעקבות המלחמה נעלמו אימפריות שלמות. המלחמה האיומה הזו הייתה תחילתה של המאה העקובה ביותר מדם בתולדות האנושות. לאחר המלחמה הפיכות ומחאות נעשו לדבר שבשגרה.‏

מדוע שינתה המלחמה את העולם מן הקצה אל הקצה? האם המלחמה הייתה רק טעות בעלת השלכות רחבות היקף? האם התשובות נוגעות לעתידנו?‏