‏”‏היכנעו ודעו כי אנוכי אלוהים.‏ ארומם באומות;‏ ארומם בארץ”‏ (‏תהלים מ״ו:‏10‏,‏ תרגום עולם חדש‏)‏.‏

 ‏”‏הרפו ודעו כי אנוכי אלוהים.‏ ארום בגויים,‏ ארום בארץ”‏ (‏תהלים מ״ו:‏11,‏ נוסח המסורה)‏.‏

 אלוהים מעודד את כולם לשרת אותו ולהכיר בזכותו לשלוט על כדור הארץ.‏ כל מי שרוצה לחיות לנצח חייב להכיר בכוחו ובסמכותו (‏ההתגלות ד׳:‏11‏)‏.‏

 ‏”‏היכנעו ודעו כי אנוכי אלוהים”‏.‏ במספר תרגומי מקרא לשפות שונות המילה הראשונה בפסוק היא ”‏החרישו”‏.‏ מה שהוביל להבנה השגויה שבכנסיות חובה לשמור על שקט מוחלט מתוך כבוד.‏ אך למעשה המילים ”‏היכנעו ודעו כי אנוכי אלוהים”‏ הן פנייה נחרצת מפי יהוה a אלוהים עצמו לאנשי כל האומות.‏ הוא קורא להם לחדול להתנגד לו ולהכיר בכך שהוא האל היחיד ושרק אותו ראוי לעבוד.‏

 קריאה דומה נמצאת גם במזמור ב׳‏‏,‏ בו אלוהים מבטיח לפעול נגד מתנגדיו.‏ בניגוד לכך,‏ מי שמכירים בסמכותו נשענים עליו לקבלת הדרכה,‏ כוח וחוכמה.‏ הם ”‏חוסים בו”‏ ולכן חשים שמחה וביטחון,‏ בייחוד בזמנים קשים (‏תהלים ב׳:‏9–12‏)‏.‏

 ‏”‏ארומם באומות;‏ ארומם בארץ”‏.‏ בעבר יהוה אלוהים רוּמם כשהגן על עמו בכוחו העצום (‏שמות ט״ו:‏1–3‏)‏.‏ בעתיד הוא ירוּמם בקנה מידה נרחב הרבה יותר כשכל תושבי כדור הארץ ייכנעו לסמכותו ויעבדו אותו (‏תהלים פ״ו:‏9,‏ 10;‏ ישעיהו ב׳:‏11‏)‏.‏

 מספר חוקרי מקרא כינו את מזמור מ״ו‏:‏ ”‏המנון הלל לכוחו של אלוהים,‏ מגינו הכול יכול של עמו”‏.‏ כשבני ישראל שרו את המזמור הם הביעו את ביטחונם בכוחו של יהוה להגן עליהם ולעזור להם (‏תהלים מ״ו:‏1,‏ 2‏)‏.‏ מילות המזמור הזכירו להם שיהוה תמיד איתם (‏תהלים מ״ו:‏7,‏ 11‏)‏.‏

 המזמור הזמין אותם להרהר בפעליו של יהוה אלוהים כדי לחזק את ביטחונם בכך שהוא יגן עליהם,‏ ושם דגש מיוחד ביכולתו להשבית מלחמות (‏תהלים מ״ו:‏8,‏ 9‏)‏.‏ במובן מסוים,‏ יהוה אכן שם קץ למלחמות בתקופת המקרא כאשר הגן על עמו מפני אויביהם.‏ דבר־אלוהים מבטיח שבקרוב הוא יעשה זאת בקנה מידה חסר תקדים כאשר ישים קץ לכל המלחמות וישכין שלום כלל־עולמי (‏ישעיהו ב׳:‏4‏)‏.‏

 האם יהוה עדיין עוזר למשרתיו היום?‏ כן.‏ למעשה,‏ השליח פאולוס עודד את המשיחיים להישען על עזרתו של יהוה (‏עברים י״ג:‏6‏)‏.‏ כמו אז גם היום,‏ מזמור מ״ו מחזק את ביטחוננו בכוחו של יהוה ובהגנתו,‏ ועוזר לנו למצוא בו ”‏מחסה ועוז”‏ (‏תהלים מ״ו:‏1‏)‏.‏

 צפה בסקירה קצרה של ספר תהלים.‏