אחינו היקר לאמונה:‏

כידוע לך,‏ המקרא הוא ברובו ספר העוסק בבני אדם.‏ רבים מהם היו גברים ונשים נאמנים שהתמודדו עם קשיים הדומים לאלו שאנו עוברים.‏ היו להם ”‏רגשות כשלנו”‏ (‏יעקב ה׳:‏17‏)‏.‏ חלקם נשאו מעמסה כבדה של צרות ודאגות,‏ וחלקם נפגעו עד עמקי נשמתם מבני משפחה או ממשרתי אלוהים אחרים.‏ היו שהתייסרו מרגשי אשמה על טעויותיהם.‏

האם הם עזבו את יהוה לגמרי?‏ לא.‏ רבים היו כדוגמת מחבר התהלים אשר התפלל:‏ ”‏תעיתי כשה אובד.‏ בקש [‏חפש]‏ עבדך כי מצוותיך לא שכחתי”‏ (‏תהלים קי״ט:‏176‏)‏.‏ האם אתה יכול להזדהות עם הרגשות האלה?‏

יהוה לעולם אינו שוכח את עובדיו אשר התרחקו מן המכלא ככבשים תועים.‏ ההיפך,‏ הוא מושיט להם יד — לרוב באמצעות אחיהם לאמונה.‏ לדוגמה,‏ ראה כיצד עזר יהוה למשרתו איוב אשר חווה שורה של אסונות — כולל מפלות כלכליות,‏ אובדן יקירים ובעיית בריאות קשה.‏ איוב ספג גם מילים פוגעות מצד מי שאמורים היו לתמוך בו.‏ אבל הוא מעולם לא פנה עורף ליהוה,‏ אף שלזמן מה הייתה לו חשיבה מוטעית (‏איוב א׳:‏22;‏ ב׳:‏10‏)‏.‏ כיצד עזר יהוה לאיוב למצוא שוב את האיזון?‏

אחת הדרכים שבהן עזר יהוה לאיוב הייתה באמצעות עובד אלוהים אחר,‏ אליהוא.‏ כאשר הביע איוב את מה שעל לבו הקשיב לו אליהוא וחש צורך להגיב.‏ אך מה יאמר?‏ האם ימתח ביקורת על איוב או ינסה לעורר בו רגשי אשמה או בושה על מנת להניע אותו לפעולה?‏ האם החשיב עצמו לנעלה מאיוב?‏ לא ולא!‏ בעזרת רוח אלוהים אמר אליהוא:‏ ”‏אני כפיך לאל [‏אני כמוך לפני האלוהים]‏;‏ מחומר קורצתי גם אני”‏.‏ בהמשך הרגיע את איוב ואמר לו:‏ ”‏אימתי לא תבעתך,‏ ואכפי עליך לא יכבד”‏,‏ כלומר,‏ אין לך כל סיבה לירוא ממני ואני לא אפעיל עליך שום לחץ כבד (‏איוב ל״ג:‏6,‏ 7‏)‏.‏ במקום להכביד עליו עוד יותר העניק אליהוא באהבה לאיוב עצות ועידוד שלהם היה זקוק.‏

דע לך שבגישה דומה הכנו את החוברת הזו.‏ תחילה הקשבנו,‏ כלומר בחנו בקפידה את נסיבותיהם ואת דבריהם של מספר אחים ואחיות שהתרחקו מן הקהילה (‏משלי י״ח:‏13‏)‏.‏ אחר כך פנינו לכתבי־הקודש ועיינו בליווי תפילות בפרשות המראות כיצד בימי קדם עזר יהוה למשרתיו שהיו בנסיבות דומות.‏ ולבסוף להכנת החוברת שילבנו בין הפרשות המקראיות האלו לבין מקרים בני־זמננו.‏ אנו מזמינים אותך בחום לקרוא בעיון את החוברת.‏ היה סמוך ובטוח שאנו אוהבים אותך אהבה כנה.‏

הגוף המנהל של עדי־יהוה