1.‏ מדוע נעטפה שילה ביגון ובאבל?‏

 שמואל יכול היה לחוש ביגון ובאבל שעטפו את שילה.‏ נדמה היה שהדמעות שוטפות את העיר.‏ מבתים רבים בקע קול בכיים של נשים וילדים וזעקות שבר למשמע הבשורות המרות על אבות,‏ בעלים,‏ בנים ואחים שלא ישובו עוד לביתם.‏ עם ישראל נחל תבוסה קשה ביד הפלשתים ואיבד כ־000,‏30 חיילים,‏ וזאת זמן קצר לאחר שנפלו 000,‏4 מחייליו בקרב אחר (‏שמ״א ד׳:‏1,‏ 2,‏ 10‏)‏.‏

2,‏ 3.‏ איזו שרשרת טרגדיות המיטה חרפה על שילה וגזלה ממנה את כבודה?‏

² היה זה רק חלק משרשרת טרגדיות.‏ חופני ופינחס,‏ שני בניו המרושעים של הכוהן הגדול עלי,‏ יצאו משילה יחד עם ארון הברית.‏ הארון יקר הערך,‏ ששכן בדרך כלל בקודש הקודשים שבמשכן (‏אוהל מועד)‏,‏ היה סמל לנוכחות אלוהים.‏ באותה עת לקחו בני העם את הארון לקרב,‏ כיוון שחשבו ברוב טיפשותם שהוא ישמש כקמע ויעניק להם את הניצחון.‏ אבל הפלשתים לקחו את הארון בשבי והרגו את חופני ופינחס (‏שמ״א ד׳:‏3–11‏)‏.‏

³ במשך מאות שנים התכבד המשכן שבשילה בנוכחותו של ארון הברית.‏ אך כעת הוא כבר לא היה שם.‏ כשומעו על כך נפל עלי בן ה־98 מכיסאו אחורנית ומת.‏ כלתו,‏ שהתאלמנה באותו יום,‏ מתה בלידת בנה.‏ ברגעיה האחרונים אמרה:‏ ”‏גָלה [‏הוגלה]‏ כבוד מישראל”‏.‏ ואכן,‏ שילה לא תשוב עוד להיות כפי שהייתה (‏שמ״א ד׳:‏12–22‏)‏.‏

4.‏ במה נדון בפרק זה?‏

⁴ כיצד יתמודד שמואל עם אכזבות מרות אלו?‏ האם תהיה אמונתו איתנה מספיק כדי לעזור לעם שאיבד את הגנתו ואת חסדו של יהוה?‏ כולנו מתמודדים לפעמים עם קשיים ואכזבות הבוחנים את אמונתנו.‏ לכן הבה נראה מה עוד נוכל ללמוד מדוגמתו של שמואל.‏

5,‏ 6.‏ במה מתמקד המקרא בהתייחסו לתקופה בת 20 שנה,‏ ומה עשה שמואל במהלך פרק זמן זה?‏

⁵ בשלב זה הכתוב אינו מתמקד עוד בשמואל אלא עוקב אחר ארון הקודש ומספר לנו כיצד סבלו הפלשתים לאחר שלקחו את הארון וכיצד נאלצו להחזירו.‏ בחלוף 20 שנה שוב מוזכר שמואל מעל דפי המקרא (‏שמ״א ז׳:‏2‏)‏.‏ מה עשה כל אותן שנים?‏ אין צורך לנחש.‏

⁶ בטרם החלה תקופה זו נאמר במקרא:‏ ‏”‏ויהי דבר שמואל לכל ישראל”‏,‏ כלומר שמואל המשיך להשמיע את דברו לכל ישראל (‏שמ״א ד׳:‏1‏)‏.‏ הכתוב מוסר שלאחר תום פרק זמן זה עשה לו שמואל למנהג לבקר בסבב מדי שנה בשלוש ערים בישראל כדי ליישב מחלוקות ולפתור סוגיות שונות,‏ ולאחר מכן היה שב לביתו שברמה (‏שמ״א ז׳:‏15–17‏)‏.‏ ברור אפוא ששמואל תמיד היה פעיל ושבמהלך אותן 20 שנה היו ידיו מלאות עבודה.‏

7,‏ 8.‏ (‏א)‏ איזה מסר מָסר שמואל לעם לאחר עשרים שנות עמל?‏ (‏ב)‏ כיצד הגיב העם להבטחתו של שמואל?‏

⁷ התנהגותם הלא־מוסרית והמושחתת של בני עלי ערערה את אמונת העם.‏ נראה כי בשל כך פנו רבים לעבודת אלילים.‏ עם זאת,‏ לאחר עשרים שנות עמל מסר שמואל לעם את המסר הבא:‏ ”‏אם בכל לבבכם אתם שבים אל יהוה,‏ הסירו את אלוהי הניכר מתוככם והעשתרות,‏ והכינו לבבכם אל יהוה ועִבדוהו לבדו,‏ ויצל אתכם מיד פלשתים”‏ (‏שמ״א ז׳:‏3‏)‏.‏

⁸ ’‏ידם של הפלשתים’‏ כָּבדה יותר ויותר על העם.‏ לאחר שכתשו את צבא ישראל לא ראו הפלשתים כל מניעה לרדות בעם אלוהים מבלי לתת על כך את הדין.‏ אבל שמואל הבטיח לעם שהמצב ישתנה רק בתנאי שישובו ליהוה.‏ האם היו מוכנים לעשות זאת?‏ לשמחתו של שמואל הם הסירו את אליליהם והחלו ’‏לעבוד את יהוה לבדו’‏.‏ שמואל קיבץ את העם במִצְפָּה,‏ עיר ששכנה באזור הררי צפונית לירושלים.‏ בני העם התקהלו יחדיו,‏ צמו והתחרטו על החטאים הרבים שביצעו כשעבדו אלילים ‏(‏קרא שמואל א׳.‏ ז׳:‏4–6‏)‏.‏

9.‏ במה ראו הפלשתים הזדמנות פז,‏ וכיצד הגיב עם אלוהים לסכנה?‏

 ⁹ אלא שהפלשתים שמעו על העצרת הגדולה וראו בה הזדמנות פז.‏ הם שלחו את צבאם למצפה כדי למחוץ את עובדי יהוה.‏ בני העם נחרדו לשמע הסכנה הקרבה וביקשו משמואל שיתפלל בעדם.‏ שמואל נענה לבקשתם וגם העלה עולה.‏ במהלך טקס קדוש זה יצא הצבא הפלשתי למתקפה על מצפה.‏ אז ענה יהוה לתפילתו של שמואל והשמיע קול שאגה להבעת כעסו.‏ הכתוב מוסר:‏ ”‏וַיַרְעֵם יהוה בקול גדול ביום ההוא על פלשתים”‏ (‏שמ״א ז׳:‏7–10‏)‏.‏

10,‏ 11.‏ (‏א)‏ מניין לנו שהרעם שהשמיע יהוה נגד הצבא הפלשתי היה יוצא דופן?‏ (‏ב)‏ מה קרה בעקבות הקרב שהחל במצפה?‏

¹⁰ האם הפלשתים צריכים להצטייר בעינינו כילדים קטנים ומפוחדים הממהרים להסתתר מאחורי אִמותיהם בשומעם קול רעם?‏ לא,‏ החיילים הפלשתים היו קשוחים ולמודי קרבות.‏ מכאן עולה שהרעם ודאי לא דמה לשום קול ששמעו מימיהם.‏ האם הייתה זו עוצמת ה”‏קול הגדול”‏?‏ האם בקע הקול ממעל מתוך שמיים כחולים ובהירים או אולי הדהד בין ההרים וזרע בלבול בקרב הפלשתים?‏ כך או כך,‏ פחד אימים אחז בפלשתים.‏ בתוך כל המהומה הפכו הפלשתים מהר מאוד מתוקפים למותקפים.‏ אנשי ישראל ירדו בהמוניהם ממצפה,‏ הביסו את הפלשתים ורדפו אחריהם למרחק רב,‏ עד למקום ששכן דרומית־מערבית לירושלים (‏שמ״א ז׳:‏11‏)‏.‏

¹¹ קרב זה היה נקודת מפנה.‏ הפלשתים הלכו ונסוגו בשאר ימיו של שמואל כשופט,‏ ועיר אחר עיר שבה לחזקתו של עם אלוהים (‏שמ״א ז׳:‏13,‏ 14‏)‏.‏

12.‏ באיזה מובן שמואל ’‏פעל לפי הצדקה’‏,‏ ואילו תכונות עזרו לו להצליח בפעילותו?‏

¹² מאות שנים לאחר מכן מנה השליח פאולוס את שמואל בין השופטים והנביאים הנאמנים אשר ”‏פעלו לפי הצדקה”‏ (‏עב׳ י״א:‏32,‏ 33‏)‏.‏ שמואל אכן עשה את הטוב והישר בעיני אלוהים ועודד אחרים ללכת בדרך זו.‏ הוא הצליח בכך כיוון שהוחיל בסבלנות ליהוה והמשיך בפעילותו בנאמנות חרף אכזבות.‏ הוא גם ידע להכיר תודה.‏ לאחר הניצחון במצפה הקים שמואל מצבה להנצחת העזרה שהעניק יהוה לעמו (‏שמ״א ז׳:‏12‏)‏.‏

13.‏ (‏א)‏ אילו תכונות דרושות לנו כדי לחקות את דוגמתו של שמואל?‏ (‏ב)‏ באיזה שלב בחיים לדעתך כדאי לרכוש את התכונות שאפיינו את שמואל?‏

 ¹³ האם אתה רוצה ’‏לפעול לפי הצדקה’‏?‏ אם כן,‏ למד מהסבלנות,‏ הענווה והכרת התודה שגילה שמואל.‏ ‏(‏קרא פטרוס א׳.‏ ה׳:‏6‏.‏‏)‏ מי מאתנו אינו זקוק לתכונות הללו?‏ היה זה נבון מצד שמואל לרכוש ולגלות תכונות אלו בגיל צעיר יחסית,‏ שכן נכונו לו אכזבות קשות יותר בשנות חייו המאוחרות.‏

14,‏ 15.‏ (‏א)‏ איזו אכזבה קשה חווה שמואל לעת זקנה?‏ (‏ב)‏ האם מעל שמואל בתפקידו כאב כדוגמת עלי?‏ הסבר.‏

¹⁴ בפעם הבאה שבה אנו פוגשים את שמואל הוא כבר אדם ’‏זקן’‏.‏ באותה עת היו לשמואל שני בנים בוגרים,‏ יואל ואביה,‏ והוא הפקיד בידם את האחריות לעזור לו במלאכת השיפוט.‏ אך למרבה הצער הם לא הוכיחו עצמם כראויים לאמונו.‏ שמואל היה אדם ישר והגון,‏ ואילו בניו ניצלו את מעמדם למטרות אנוכיות.‏ הם הִטו משפט ולקחו שוחד (‏שמ״א ח׳:‏1–3‏)‏.‏

¹⁵ יום אחד באו זקני ישראל אל הנביא הזקן והתלוננו באוזניו:‏ ”‏בניך לא הלכו בדרכיך”‏ (‏שמ״א ח׳:‏4,‏ 5‏)‏.‏ האם שמואל היה מודע  לבעיה?‏ הכתוב אינו מציין זאת.‏ אולם בניגוד לעלי,‏ שמואל בוודאי לא מעל בתפקידו כאב.‏ יהוה נזף בעלי והעניש אותו על כך שלא תיקן את בניו המרושעים ועל כך שכיבד אותם יותר מאשר את אלוהים (‏שמ״א ב׳:‏27–29‏)‏.‏ יהוה מעולם לא מצא דופי כזה בשמואל.‏

16.‏ עם אילו רגשות מייסרים מתמודדים הורים לילדים מרדניים,‏ וכיצד יכולים ההורים לשאוב מידה מסוימת של נחמה והדרכה מדוגמתו של שמואל?‏

¹⁶ הכתוב אינו מספר על הבושה,‏ הכאב,‏ החרדה ומפח הנפש שחש שמואל כאשר נודע לו על מעשיהם הרעים של בניו.‏ עם זאת,‏ הורים רבים כיום יכולים בהחלט לדמיין כיצד הוא הרגיש.‏ בזמנים חשוכים אלה המרידה בסמכות ההורית ובמשמעת ההורית הגיעה לממדי מגפה.‏ ‏(‏קרא טימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏1–5‏.‏‏)‏ הורים המתמודדים עם כאב כזה יכולים לשאוב מידה מסוימת של נחמה והדרכה מדוגמתו של שמואל.‏ הוא לא הניח לחוסר האמונה של בניו לגרום לו לסטות כהוא זה מדרכו.‏ חשוב לזכור שגם אם מילים ומשמעת אינן חודרות לתוך לב עיקש,‏ דוגמתם של ההורים עדיין מהווה כלי הוראה רב־עוצמה.‏ כמו כן,‏ ההורים תמיד יכולים לגרום לאביהם,‏ יהוה אלוהים,‏ להיות גאה בהם — כפי שעשה שמואל.‏

17.‏ מה דרשו זקני ישראל משמואל,‏ וכיצד הגיב?‏

¹⁷ בניו של שמואל לא יכלו להעלות בדעתם אילו השלכות מרחיקות לכת יהיו לחמדנותם ולאנוכיותם.‏ זקני ישראל הוסיפו ואמרו לשמואל:‏ ”‏עתה שימה לנו מלך לשופטנו ככל הגויים”‏.‏ האם הרגיש שמואל שבדרישתם זו הם מואסים בו?‏ אחרי הכול,‏ במשך עשרות שנים הוא שפט את האנשים הללו כנציג יהוה.‏ עכשיו הם רצו שמלך ישפוט אותם ולא הסתפקו עוד בנביא כשמואל.‏ לעמי הסביבה היו מלכים,‏ וגם בני ישראל רצו מלך!‏ כיצד הגיב שמואל?‏ אנו קוראים:‏ ”‏וירע הדבר בעיני שמואל”‏ (‏שמ״א ח׳:‏5,‏ 6‏)‏.‏

18.‏ כיצד ניחם יהוה את שמואל ובה בעת חשף את חומרת חטאו של עם ישראל?‏

¹⁸ שים לב כיצד הגיב יהוה כאשר הציג שמואל את העניין בפניו בתפילה:‏ ”‏שְׁמַע בקול העם לכל אשר יאמרו אליך;‏ כי לא אותך מאסו,‏ כי אותי מאסו ממלוך עליהם”‏.‏ שמואל ודאי התנחם מאוד ממילים אלו,‏ אך איזה עלבון איום ונורא הטיחו אנשים אלה באל הכול יכול!‏ יהוה הורה לנביאו להזהיר את בני ישראל מפני המחיר הגבוה שיהיה עליהם לשלם כאשר ימלוך עליהם מלך בשר ודם.‏ שמואל עשה כדברו,‏ ולמרות זאת המשיך העם  להתעקש:‏ ”‏לא,‏ כי אם מלך יהיה עלינו”‏.‏ כתמיד ציית שמואל לאלוהיו והלך למשוח את המלך שבחר יהוה (‏שמ״א ח׳:‏7–19‏)‏.‏

19,‏ 20.‏ (‏א)‏ כיצד ציית שמואל למצוות יהוה למשוח את שאול למלך ישראל?‏ (‏ב)‏ כיצד הוסיף שמואל לעזור לעמו של יהוה?‏

¹⁹ אך כיצד ציית שמואל?‏ האם בתרעומת ורק כדי לצאת ידי חובה?‏ האם נתן לאכזבה להרעיל את לבו ואִפשר למרירות להכות בו שורשים?‏ רבים אולי היו מגיבים כך במצב כזה,‏ אך לא שמואל.‏ הוא משח את שאול למלך והכיר בו כבחיר יהוה.‏ בנוסף,‏ נשק לשאול כאות לכך שהוא מקבל את המלך החדש ברצון ומוכן להיכנע לו.‏ הוא אמר לעם:‏ ”‏הַרְאִיתֶם אשר בחר בו יהוה,‏ כי אין כמוהו בכל העם?‏”‏ (‏שמ״א י׳:‏1,‏ 24‏)‏.‏

²⁰ שמואל לא התמקד במגרעותיו של האדם שבחר יהוה אלא במעלותיו.‏ כמו כן,‏ הוא התמקד בתומתו שלו ובנאמנותו לאלוהים לאורך השנים ולא חיפש את אישורם של אנשים הפכפכים (‏שמ״א י״ב:‏1–4‏)‏.‏ הוא גם ביצע מלאכתו נאמנה על־ידי כך שהזהיר את בני העם מפני הסכנות הרוחניות שניצבו בפניהם ועודד אותם להישאר נאמנים ליהוה.‏ עצותיו חדרו ללבם,‏ והם התחננו לשמואל שיתפלל בעדם.‏ בתגובה אמר להם את המילים היפות:‏ ”‏חלילה לי מחטוא ליהוה מחדול להתפלל בעדכם;‏ והוריתי אתכם בדרך הטובה והישרה”‏ (‏שמ״א י״ב:‏21–24‏)‏.‏

21.‏ כיצד דוגמתו של שמואל יכולה להיות לך לעזר אם אי פעם תחוש אכזבה כאשר אדם אחר יקבל תפקיד או זכות כלשהם?‏

²¹ האם אי פעם חשת אכזבה כאשר אדם אחר נבחר לתפקיד מסוים או קיבל זכות כלשהי?‏ דוגמתו של שמואל היא תזכורת רבת־עוצמה לכך שלעולם אל לנו לתת לקנאה או למרירות להכות שורשים בלבנו.‏ ‏(‏קרא משלי י״ד:‏30‏.‏‏)‏ לאלוהים יש שפע של עבודה מְספקת ועתירת גמול עבור כל אחד ממשרתיו הנאמנים.‏

22.‏ מדוע אין זה מפתיע ששמואל הבחין במעלות שהיו לשאול בתחילת דרכו?‏

²² אין זה מפתיע ששמואל הבחין במעלותיו של שאול,‏ שכן היה אדם משכמו ומעלה.‏ שאול היה גבה קומה ומרשים,‏ אמיץ לב ורב־תושייה,‏ ועם זאת היה צנוע בתחילת דרכו ולא חיפש  להתבלט (‏שמ״א י׳:‏22,‏ 23,‏ 27‏)‏.‏ בנוסף למתנות אלו הייתה לו עוד מתת יקרה — בחירה חופשית,‏ כלומר היכולת לבחור כיצד לחיות את חייו ולהחליט החלטות בעצמו (‏דב׳ ל׳:‏19‏)‏.‏ האם השתמש במתנה זו בתבונה?‏

23.‏ איזו תכונה יקרה איבד שאול,‏ וכיצד גילה יהירות הולכת וגוברת?‏

²³ למרבה הצער,‏ כאשר אדם מתענג על חומהּ של עמדת כוח חדשה,‏ הצניעות היא לרוב התכונה הראשונה שמתאדה לה.‏ עד מהרה הפך שאול לאדם יהיר.‏ הוא בחר שלא לציית להוראות שמסר לו יהוה ביד שמואל.‏ באחת הפעמים פקעה סבלנותו של שאול,‏ והוא הקריב קורבן ששמואל התכוון להעלות.‏ שמואל נאלץ לתת לו תוכחה נוקבת וניבא שהמלוכה תסור מבית שאול.‏ במקום ללמוד מן התוכחה,‏ ביצע שאול מעשים חמורים יותר שהעידו על חוסר ציות (‏שמ״א י״ג:‏8,‏ 9,‏ 13,‏ 14‏)‏.‏

24.‏ (‏א)‏ כיצד הִמרה שאול את פי יהוה במלחמה נגד העמלקים?‏ (‏ב)‏ כיצד הגיב שאול לתיקון,‏ ומה הייתה פסיקתו של יהוה?‏

²⁴ ביד שמואל ציווה יהוה על שאול לצאת למלחמה בעמלקים.‏ יהוה הורה בין השאר להמית את מלכם המרושע,‏ אגג.‏ אולם שאול חס על אגג ועל מיטב השלל שהיה עליו להשמיד.‏ כאשר בא שמואל לתקנו,‏ הראה שאול בתגובתו עד כמה השתנה.‏ במקום לקבל בענווה את התוכחה,‏ שאול תירץ תירוצים,‏ התנער מאחריות,‏ הצדיק את עצמו,‏ המעיט בחומרת מעשיו והטיל את האשמה על העם.‏ כאשר ניסה שאול להדוף את התוכחה בטענה שחלק מהשלל נועד להיות מוקרב ליהוה,‏ אמר לו שמואל את המילים המוכרות:‏ ”‏הנה שמוע מזבח טוב”‏,‏ כלומר ציות טוב יותר מזבח.‏ באומץ לב נזף בו שמואל ומסר לו את פסיקתו של יהוה:‏ הממלכה תיקרע מיד שאול ותינתן לאחר — לאדם טוב ממנו * (‏שמ״א ט״ו:‏1–33‏)‏.‏

25,‏ 26.‏ (‏א)‏ מדוע התאבל שמואל על שאול,‏ וכיצד תיקן יהוה בעדינות את נביאו?‏ (‏ב)‏ איזה לקח למד שמואל כאשר הלך לביתו של ישי?‏

²⁵ כשליו של שאול הסבו לשמואל כאב רב,‏ ובמשך לילה שלם  זעק אל יהוה.‏ הוא אף התאבל על האיש.‏ שמואל ראה כל כך הרבה פוטנציאל בשאול,‏ כל כך הרבה דברים טובים,‏ וכעת התנפצו כל תקוותיו.‏ האדם שהכיר השתנה — הוא איבד את התכונות שהצטיין בהן ופנה עורף ליהוה.‏ שמואל סירב לראות שוב את פניו של שאול.‏ אך עם הזמן תיקן אותו יהוה בעדינות ואמר לו:‏ ”‏עד מתי אתה מתאבל אל שאול,‏ ואני מאסתיו ממלוך על ישראל?‏ מלא קרנך שמן ולך.‏ אשלחך אל ישי בית הלחמי,‏ כי ראיתי בבניו לי מלך”‏ (‏שמ״א ט״ו:‏34,‏ 35;‏ ט״ז:‏1‏)‏.‏

²⁶ מטרתו של יהוה אינה תלויה באנשים בלתי מושלמים אשר מפרים לעיתים את נאמנותם.‏ אם אדם אחד מפנה לו עורף,‏ ימצא יהוה אדם אחר שיבצע את רצונו.‏ לפיכך שמואל הקשיש חדל להתאבל על שאול.‏ בהוראת יהוה הלך לביתו של ישי בבית לחם,‏ ושם פגש כמה מבניו שהיו בעלי חזות מרשימה.‏ אך כבר כאשר בחן את הבן הראשון הזכיר לו יהוה להביט אל מעבר לנתונים הפיזיים.‏ ‏(‏קרא שמואל א׳.‏ ט״ז:‏7‏.‏‏)‏ בסופו של דבר פגש שמואל את בן הזקונים,‏ את דוד,‏ ובו בחר יהוה!‏

27.‏ (‏א)‏ בזכות מה התחזקה עוד יותר אמונתו של שמואל?‏ (‏ב)‏ כיצד אתה מתרשם מן הדוגמה שהציב שמואל?‏

²⁷ בשנות חייו האחרונות ראה שמואל בצורה ברורה עוד יותר שיהוה צדק בהחלטתו להחליף את שאול בדוד.‏ שאול הידרדר לכדי קנאה רצחנית וכפירה.‏ לעומתו,‏ דוד גילה תכונות יפות — אומץ,‏ יושרה,‏ אמונה ונאמנות.‏ בערוב ימיו של שמואל התחזקה אמונתו אף יותר.‏ הוא ראה שאין שום אכזבה שיהוה אינו יכול לרפא,‏ להפיג או אף להפוך לברכה.‏ לבסוף מת שמואל וזאת אחרי שחי חיים יוצאים מגדר הרגיל אשר נפרשו על פני כמעט מאה שנה.‏ אין פלא אפוא שכל העם התאבל על מותו של אדם נאמן זה!‏ מן התבונה שכל אחד ממשרתי יהוה בימינו ישאל את עצמו,‏ ’‏האם אני מחקה את אמונתו של שמואל?‏’‏