שיר 158
’הוא לא יאחר!’
(חבקוק ב׳:3)
1. מַעֲשֵׂה יָדְךָ,
פֶּלֶא הַבְּרִיאָה,
הַכֹּל בְּעִתּוֹ
יָצַרְתָּ, יְהֹוָה.
רַק עוֹד רֶגַע קָט
יִתְקַיֵּם דְּבָרְךָ,
תָּבוֹא מַלְכוּתְךָ
וְיִתְקַדֵּשׁ שִׁמְךָ!
(פזמון)
כֵּן, הַשָּׁעָה קְרֵבָה
לְבוֹא יְשׁוּעָתְךָ.
בְּסַבְלָנוּת נְיַחֵל.
בְּלֵב מָלֵא תִּקְוָה
נַמְתִּין בְּצִפִּיָּה.
יוֹם אֱלֹהֵינוּ יָבוֹא,
’הוּא לֹא יְאַחֵר!’
2. אֶת שׁוֹכְנֵי עָפָר,
יְהֹוָה, תִּזְכֹּר;
הֵן לֹא תַּשְׁאִירֵם
לָנֶצַח בַּשְּׁאוֹל.
לֹא נֹאמַר נוֹאָשׁ,
נְחַכֶּה לָהֶם,
לַיּוֹם הַנִּפְלָא
בּוֹ נְקַבֵּל פְּנֵיהֶם!
(פזמון)
כֵּן, הַשָּׁעָה קְרֵבָה
לְבוֹא יְשׁוּעָתְךָ.
בְּסַבְלָנוּת נְיַחֵל.
בְּלֵב מָלֵא תִּקְוָה
נַמְתִּין בְּצִפִּיָּה.
יוֹם אֱלֹהֵינוּ יָבוֹא,
’הוּא לֹא יְאַחֵר!’
3. אֶת יִשְׁרֵי הַלֵּב
בְּרֹב סַבְלָנוּת
אַתָּה מְחַפֵּשׂ,
מוֹשֵׁךְ בַּעֲדִינוּת.
לַעֲבוֹדָתְךָ
אָנוּ שֻׁתָּפִים,
כָּל יוֹם בִּתְבוּנָה
זְמַנֵּנוּ מְנַצְּלִים.
(פזמון)
כֵּן, הַשָּׁעָה קְרֵבָה
לְבוֹא יְשׁוּעָתְךָ.
בְּסַבְלָנוּת נְיַחֵל.
בְּלֵב מָלֵא תִּקְוָה
נַמְתִּין בְּצִפִּיָּה.
יוֹם אֱלֹהֵינוּ יָבוֹא,
’הוּא לֹא יְאַחֵר!’
בְּסַבְלָנוּת נְצַפֶּה!
(ראה גם קול׳ א׳:11.)
