שיר 142
נאחז בחוזקה בתקוותנו
(עברים ו׳:18, 19)
-
1. אֶת עוֹלָמֵנוּ הַחֲשֵׁכָה אוֹפֶפֶת;
רוּחַ וְהֶבֶל רוֹדְפִים בְּנֵי הָאָדָם.
אִישׁ לֹא מוֹשִׁיעַ, מַרְאֶה אֶת הַדֶּרֶךְ;
מִי יְחַלְּצֵם מִמְּצוּקָתָם?
(פזמון)
בְּגִיל נָשִׁיר, אֶת קוֹלֵנוּ נִשָּׂא;
מַלְכוּת אֱלֹהֵינוּ מוֹלֶכֶת עַתָּה!
אֶת כָּל הָרֶשַׁע יִמְחֶה שִׁלְטוֹנָהּ;
הִיא לָנוּ כְּעֹגֶן, תִּקְוָה אֵיתָנָה.
-
2. יוֹם יְהֹוָה כֹּה קָרוֹב, הוּא לְפָנֵינוּ;
אִישׁ לֹא יִזְעַק וְיִשְׁאַל עוֹד ”עַד מָתַי?”
אֶת הַבְּרִיאָה הוּא יַצִּיל וְיוֹשִׁיעַ;
שְׁמוֹ יִתְקַדֵּשׁ, יְפֹאַר לָעַד!
(פזמון)
בְּגִיל נָשִׁיר, אֶת קוֹלֵנוּ נִשָּׂא;
מַלְכוּת אֱלֹהֵינוּ מוֹלֶכֶת עַתָּה!
אֶת כָּל הָרֶשַׁע יִמְחֶה שִׁלְטוֹנָהּ;
הִיא לָנוּ כְּעֹגֶן, תִּקְוָה אֵיתָנָה.
(ראה גם תהל׳ כ״ז:14; קהלת א׳:14; יואל ב׳:1; חב׳ א׳:2, 3; רומ׳ ח׳:22.)
