שיר 140
חיי עולם סוף סוף!
(יוחנן ג׳:16)
-
1. רֹב שָׁלוֹם, אֹשֶׁר וָגִיל;
הֲתוּכַל לְדַמְיֵן זֹאת?
לֹא עוֹד דְּמָעוֹת, לֹא צָרוֹת;
לֹא עֶצֶב וּמַכְאוֹב.
(פזמון)
שִׁיר נָא בְּרֹב שִׂמְחָה!
כָּל זֹאת הֻבְטַח לְךָ.
יָבוֹא הַיּוֹם בּוֹ תֹּאמַר:
”חַיֵּי עוֹלָם סוֹף סוֹף!”
-
2. הַקְּשִׁישִׁים עוֹד יַחְזְרוּ
אֶל יְמֵי עֲלוּמֵיהֶם.
כָּל חֲרָדָה לֹא נֵדַע,
לֹא אֵבֶל וּזְעָקָה.
(פזמון)
שִׁיר נָא בְּרֹב שִׂמְחָה!
כָּל זֹאת הֻבְטַח לְךָ.
יָבוֹא הַיּוֹם בּוֹ תֹּאמַר:
”חַיֵּי עוֹלָם סוֹף סוֹף!”
-
3. תְּהִלּוֹת עוֹד נְזַמֵּר,
לִיהֹוָה בְּגַן עֵדֶן.
עַל כָּל טוּבוֹ נְשַׁבְּחוֹ,
לָעַד נְהַלְּלוֹ!
(פזמון)
שִׁיר נָא בְּרֹב שִׂמְחָה!
כָּל זֹאת הֻבְטַח לְךָ.
יָבוֹא הַיּוֹם בּוֹ תֹּאמַר:
”חַיֵּי עוֹלָם סוֹף סוֹף!”
(ראה גם איוב ל״ג:25; תהל׳ ע״ב:7; ההת׳ כ״א:4.)
