האם תכריכי טורינו שימשו לכיסוי גופתו של ישוע בעת קבורתו?
תשובת המקרא
תכריכי טורינו אינם מוזכרים במקרא. מדובר ביריעת פשתן אשר רבים סבורים ששימשה לכיסוי גופתו של ישוע המשיח בעת קבורתו. בשל אמונה זו יש המחשיבים את תכריכי טורינו לאחד השרידים הדתיים הקדושים ביותר בנצרות. היריעה נמצאת כיום בקתדרלה בטורינו, איטליה, בתוך מתקן תצוגה מוגן בעל טכנולוגיה מתקדמת.
האם הכתוב במקרא תומך באותנטיות של תכריכי טורינו? לא.
תן דעתך לשלושה מהמאפיינים שלהם העומדים בסתירה לכתוב במקרא.
תכריכי טורינו הם למעשה יריעת בד בודדת שאורכה 442 סנטימטרים ורוחבה 113 סנטימטרים. לאורך היריעה נתפרה רצועת בד ברוחב 8 סנטימטרים.
במקרא נאמר: גופתו של ישוע נעטפה במספר תכריכים ולא ביריעת בד אחת. ראשו נעטף ביריעת בד נפרדת. לאחר תחייתו של ישוע, אחד משליחיו נכנס לקברו הריק ו”ראה את התכריכים מונחים שם”. עוד נאמר במקרא: ”הבד שהיה על ראשו של ישוע לא היה עם שאר התכריכים, אלא היה מונח מגולגל במקום אחר” (יוחנן כ׳:6, 7).
על תכריכי טורינו נראים כתמים, ויש המאמינים שמדובר בכתמי דם של גופה לא־רחוצה.
במקרא נאמר: לאחר מותו של ישוע הכינו תלמידיו את גופתו ”כפי שנוהגים היהודים בהכינם את מתיהם לקבורה” (יוחנן י״ט:39–42). מנהג זה כלל את רחיצת גופת המת ומשיחתה בשמנים ובשמים לפני הקבורה (מתי כ״ו:12; מעשי השליחים ט׳:37). לפיכך תלמידיו של ישוע ודאי רחצו את גופתו לפני שעטפו אותה בתכריכים.
על תכריכי טורינו מופיעה דמות גבר ”השוכב על חצי מהיריעה לאורכה, והחצי השני של היריעה עובר מעל ראשו ועוטף את כל גופו מקדימה”, לדברי אנציקלופדיה בריטניקה.
במקרא נאמר: תלמידיו של ישוע דיברו על מותו, על קברו הריק ועל עדות הראייה של הנשים שראו ”לנגד עיניהן מלאכים, אשר אמרו להן שהוא חי” (לוקס כ״ד:15–24). אילו תכריכי טורינו אכן היו בקבר של ישוע, אין ספק שתלמידיו היו מדברים על כך ועל הדמות שעליהם. אך אין שום אזכור לשיחה כזו במקרא.
האם ראוי לסגוד לתכריכי טורינו?
לא. אפילו אם הם היו אמיתיים, זה עדיין פסול לסגוד להם. להלן מספר עקרונות מקראיים המסבירים מדוע.
אין זה הכרחי. ישוע אמר: ”אלוהים הוא רוח, והעובדים אותו צריכים לעבדו בָּרוח ועל־פי האמת” (יוחנן ד׳:24). עבודת אלוהים האמיתית אינה מתאפיינת בפולחן לשרידים או סמלים דתיים.
זה אסור. בעשרת הדיברות יש איסור על עבודת אלילים (דברים ה׳:6–10). בדומה לכך, המקרא מצווה על המשיחיים: ”הישמרו לכם מן האלילים” (יוחנן א׳. ה׳:21). יש הטוענים שעבורם תכריכי טורינו אינם אליל אלא סמל של אמונתם. אולם סמל הופך לאליל כאשר הוא נהיה מושא להערצה בעיני האדם. a מכאן שמי שחפצים להשביע את רצון אלוהים לא יסגדו או ייחסו קדושה לשום חפץ, לרבות תכריכי טורינו.
a אליל הוא פסל, צלם או סמל המהווה מושא פולחן.
אולי יעניין אותך גם
עיקרי אמונה מקראיים חיוניים
האם מקובל על אלוהים שנעבוד אותו באמצעות פסלים?
האם הפסלים יכולים לעזור לנו להרגיש קרובים לאלוהים, שאותו אנחנו לא רואים?
