פועלים משפצים את חומות ירושלים

ראה איזו עבודה נעשית כאן בתמונה. היהודים עסוקים בבניית חומות ירושלים. כאשר החריב נבוכדנאצר את ירושלים 152 שנה לפני־כן, הוא הרס את החומות ושרף את שערי העיר. בני־ישראל לא בנו שוב את החומות כאשר חזרו מבבל אל ארץ מולדתם.

כיצד אתה חושב שהעם הרגיש כאשר חי במשך כל השנים האלה בלי חומות מסביב לעיר? הם לא הרגישו ביטחון. אויביהם יכלו להתקיף אותם בקלות. אבל עכשיו עזר נחמיה, האיש שאתה רואה בתמונה, לעם לבנות מחדש את חומות העיר. היודע אתה מי היה נחמיה?

נחמיה היה יהודי שבא מן העיר שושן, בה חיו מרדכי ואסתר. נחמיה שירת בארמון המלך, כך שייתכן שהוא היה ידיד נאמן של מרדכי ושל אסתר המלכה. אבל בתנ”ך לא כתוב שנחמיה שירת את המלך אחשוורוש, בעלה של אסתר. הוא היה המשרת של המלך הבא, ארתחשסתא.

האם אתה זוכר את המלך הטוב ארתחשסתא שנתן לעזרא את כל הכסף כדי שישפץ את בית יהוה? אבל עזרא לא בנה את חומות ירושלים ההרוסות. הבה נראה איך קרה שנחמיה עשה את העבודה הזאת.

עברו שלוש־עשרה שנה מאז שארתחשסתא נתן לעזרא את הכסף לשפץ את בית־המקדש. נחמיה היה עתה שר־המשקים של המלך ארתחשסתא. פירוש הדבר שהוא הגיש למלך יין, ודאג לכך שאף אחד לא ינסה להרעיל את המלך. זה היה תפקיד חשוב מאוד.

ובכן, יום אחד באו לבקר אצל נחמיה חנני אחיו ואנשים אחרים מארץ־ישראל. הם סיפרו לו על הבעיות שעושים להם האויבים ושחומות ירושלים עדיין הרוסות. הדבר העציב מאוד את נחמיה, והוא התפלל על כך ליהוה.

יום אחד שם המלך לב לכך שנחמיה עצוב, והוא שאל אותו: ’מדוע אתה כה עצוב?’ נחמיה סיפר לו שזה בגלל שירושלים עדיין חרבה ושחומותיה הרוסות. ’מה אתה מבקש?’ שאל אותו המלך.

נחמיה מדריך את הפועלים

’הרשה לי ללכת לירושלים’, ענה נחמיה, ’כדי שאוכל לבנות את חומותיה’. המלך ארתחשסתא היה טוב־לב. הוא נתן לנחמיה רשות ללכת וגם עזר לו להשיג עצים לחלק מעבודת הבנייה. זמן קצר אחרי שהגיע נחמיה לירושלים, הוא סיפר לעם על תוכניתו. הרעיון מצא חן בעיניהם, והם אמרו: ’הבה נתחיל לבנות’.

כאשר ראו האויבים שבונים את החומות, הם אמרו: ’נעלה ונהרוג אותם, ונפסיק את עבודת הבנייה’. אבל נחמיה שמע על כך, והוא נתן לבונים חרבות וחניתות. הוא אמר להם: ’אל תפחדו מן האויבים. הילחמו למען אחיכם, למען ילדיכם, למען נשיכם ולמען בתיכם’.

העם היה אמיץ מאוד. הם החזיקו בכלי־הנשק והיו מוכנים יום ולילה, וכל הזמן המשיכו בעבודת הבנייה. כך גמרו הם לבנות את החומות במשך 52 יום בלבד. עכשיו הרגישו תושבי ירושלים שהם בטוחים מכל רע בתוך העיר. עזרא ונחמיה לימדו את תורת אלוהים לעם, והעם היה שמח ומאושר.

אבל המצב עדיין לא חזר להיות כמו שהיה לפני שעם־ישראל נלקח בשבי לבבל. על העם שלט מלך פרס והם חייבים היו לשרת אותו. אבל יהוה הבטיח שישלח מלך חדש, ושהמלך הזה יביא שלום לעם. מיהו המלך הזה? איך הוא יביא שלום לארץ? כ־450 שנה עברו עד שנתגלו פרטים נוספים על כך. אז היתה לידה חשובה. אבל זהו כבר סיפור אחר.

(נחמיה פרקים א’ עד ו’)