עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

סיפורי המקרא שלי

סיפור 80: עם־אלוהים עוזב את בבל

סיפור 80: עם־אלוהים עוזב את בבל

עברו כמעט שנתיים מאז שבבל נכבשה על־ידי מדי ופרס. ראה מה קורה עתה! עם־ישראל עוזב את בבל, כפי שאתה רואה בתמונה. איך השתחררו הם? מי הרשה להם ללכת?

זה היה כורש מלך פרס. זמן רב לפני שנולד כורש, אמר יהוה לנביא ישעיהו לכתוב עליו: ’אתה תעשה את כל רצוני. השערים ייפתחו בפניך כדי שתכבוש את העיר’. וכורש באמת עמד בראש הצבא שכבש את בבל. המדים והפרסים נכנסו אל תוך העיר בלילה דרך השערים שנשארו פתוחים.

אבל הנביא ישעיהו גם אמר שכורש יתן את הצו לבנות שוב את ירושלים ואת בית־המקדש. האם נתן כורש את הצו הזה? כן, הוא נתן. וכך אמר כורש לעם־ישראל: ’לכו אל ירושלים ובנו את בית־המקדש של יהוה אלוהיכם’. האנשים שאתה רואה בתמונה הם בדרכם לעשות זאת.

עם ישראל עוזב את בבל

אך, לא כל עם־ישראל שהיה בבבל יכול היה לצאת למסע הארוך אל ירושלים. זוהי דרך ארוכה מאוד, שאורכה כ־800 קילומטר, ורבים היו זקנים או חולים מדי לצאת לדרך כל־כך ארוכה. והיו גם סיבות אחרות מדוע כמה אנשים לא הלכו. אבל כורש אמר לאלה שלא הלכו: ’תנו כסף וזהב ומתנות אחרות לאלה שחוזרים לבנות את ירושלים ואת בית־המקדש’.

כך ניתנו הרבה מתנות לאותם אנשים שיצאו בדרכם לירושלים. בנוסף לכך, נתן להם כורש את כלי בית־המקדש שלקח המלך נבוכדנאצר כאשר החריב את ירושלים. כך הם לקחו איתם הרבה דברים בדרכם חזרה למולדתם.

אחרי כארבעה חודשי מסע, חזרו האנשים אל ירושלים בדיוק בזמן. עברו רק שבעים שנה מאז נחרבה העיר ונעזבה כשהיא ריקה מתושבים. אבל, למרות שבני־ישראל חזרו למולדתם, היו להם זמנים קשים, כפי שעוד נראה.

(ישעיהו מ”ד:28; מ”ה:1-4; עזרא א’:1-11)