עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

סיפורי המקרא שלי

סיפור 67: יהושפט בוטח ביהוה

סיפור 67: יהושפט בוטח ביהוה

היודע אתה מי הם האנשים שבתמונה ומה הם עושים? הם יוצאים למלחמה, והאנשים הצועדים בשורות הראשונות, שרים. אבל ייתכן שתשאל, ’מדוע אין לאנשים ששרים חרבות וחניתות?’ הבה נראה.

בני ישראל צועדים למלחמה

יהושפט היה אז המלך של שני השבטים של ממלכת־יהודה. הוא חי באותה תקופה של המלך אחאב והמלכה איזבל, שמלכו על עשרת השבטים של ממלכת־ישראל. אבל יהושפט היה מלך טוב, ואביו אסא היה גם הוא מלך טוב. לכן, במשך שנים רבות נהנו שני השבטים של ממלכת יהודה מחיים טובים.

אך, עכשיו קרה משהו שהפחיד את העם. שליחים הודיעו ליהושפט: ’צבא רב בא מארצות מואב, עמון והר־שעיר כדי לעלות עליכם למלחמה’. אחרי שהם שמעו על כך, רבים מבני־ישראל התאספו בירושלים כדי לבקש את עזרת יהוה. הם הלכו אל בית־המקדש ושם התפלל יהושפט ואמר: ’יהוה אלוהינו, איננו יודעים מה לעשות. אין לנו כוח לעמוד בפני הצבא הגדול הזה. אנא, עזור לנו!’

יהוה האזין לתפילתם, ושלח את אחד ממשרתיו לומר לעם: ’לא לכם המלחמה, אלא לאלוהים. אל תילחמו בהם. עימדו וראו את ישועת יהוה’.

לכן, ביום המחרת אמר יהושפט לעם: ’סימכו על יהוה!’ אחר־כך, הוא העמיד משוררים לפני החיילים ובזמן שהם צעדו קדימה, שרו המשוררים שירים לכבוד יהוה. היודע אתה מה קרה כאשר הם התקרבו אל שדה־הקרב? יהוה גרם לחיילי האויבים להילחם אלה באלה. וכאשר התקרבו בני־ישראל, היה כל חייל של האויב מת!

נכון שיהושפט היה חכם בגלל שסמך על יהוה? גם עלינו לעשות כן.

(מלכים א’. כ”ב:41-54; דברי־הימים ב’. כ’:1-30)