עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

סיפורי המקרא שלי

סיפור 66: איזבל — המלכה המרשעת

סיפור 66: איזבל — המלכה המרשעת

אחרי שהמלך ירבעם מת, כל המלכים ששלטו אחריו על ממלכת־ישראל, בת עשרת־השבטים, היו מלכים רעים. המלך אחאב היה הרע מכולם. היודע אתה מדוע? אחת הסיבות לכך היתה אשתו, המלכה איזבל המרשעת.

איזבל לא היתה מבני־ישראל. היא היתה בתו של מלך צידון. היא עבדה את האל ’בעל’, והיא גם השפיעה על אחאב ועל רבים אחרים מבני־ישראל לעבוד את הבעל. איזבל שנאה את יהוה והרגה הרבה מן הנביאים שלו. אחרים היו צריכים להסתתר במערות כדי שלא ייהרגו. אם איזבל רצתה משהו, היא היתה מוכנה אפילו להרוג כדי להשיגו.

יום אחד היה המלך אחאב עצוב מאוד. איזבל שאלה אותו: ’למה אתה עצוב היום?’

’בגלל מה שאמר לי נבות היזרעאלי’, ענה אחאב. ’ביקשתי לקנות את הכרם שלו. אבל הוא סירב למכור לי אותו’.

’אל תדאג’, הרגיעה אותו איזבל, ’אני אשיג לך אותו’.

אחר־כך כתבה איזבל כמה מכתבים לראשי־העיר שבה גר נבות היזרעאלי. היא אמרה להם: ’קחו כמה אנשי בליעל, כדי שיעידו שנבות קילל את אלוהים ואת המלך. אחרי־כן הוציאו את נבות אל מחוץ לעיר, וסיקלו אותו באבנים עד מוות’.

מייד לאחר שנודע לאיזבל שנבות מת, היא אמרה לאחאב: ’עכשיו, לך וקח לך את הכרם שלו’. האינך מסכים שאיזבל היתה ראויה לעונש על המעשה הנורא שעשתה?

המלכה איזבל

וכך, בבוא הזמן, שלח יהוה את יֵהוּא כדי להענישה. כאשר שמעה איזבל שיהוא בא, היא איפרה את עיניה וייפתה את עצמה. אבל כאשר בא יהוא וראה את איזבל מסתכלת מבעד לחלון, הוא קרא לאנשים שהיו בארמון ואמר להם: ’השליכו אותה למטה!’ האנשים שמעו בקולו, כפי שאתה יכול לראות בתמונה שבספר. הם השליכו אותה למטה, והיא מתה. זה היה סופה של המלכה איזבל המרשעת.

(מלכים א’. ט”ז:29-33; י”ח:1-4; כ”א:1-16; מלכים ב’. ט’:30-37)