עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

סיפורי המקרא שלי

סיפור 48: הגבעונים החכמים

סיפור 48: הגבעונים החכמים

ערים רבות בארץ כנען התכוננו עכשיו להילחם נגד בני־ישראל. הם חשבו שהם יוכלו לנצח אותם. אבל האנשים שגרו בעיר הקרובה גבעון, לא חשבו כך. הם האמינו שאלוהים עוזר לבני־ישראל, והם לא רצו להילחם נגד אלוהים. האם אתה יודע מה עשו הגבעונים?

הם החליטו להתנהג כאילו הם גרים בארץ רחוקה מאוד. וכך, כמה מתושבי גבעון לבשו בגדים בלויים ונעלו נעליים קרועות. הם העמיסו על החמורים שלהם שקים ישנים, ולקחו לחם ישן ויבש. ואז הם הלכו אל יהושע ואמרו לו: ’באנו מארץ רחוקה מאוד, מפני ששמענו על אלוהיכם הגדול, יהוה. שמענו על כל מה שעשה למענכם במצרים. לכן, המנהיגים שלנו אמרו לנו להכין מזון לדרך ולבוא ולומר לכם: ”אנחנו עבדיכם. הבטיחו לנו שלא תילחמו נגדנו”. הנה בגדינו נקרעו מן הדרך הארוכה שעשינו, והלחם שלנו כבר ישן ויבש’.

יהושע ומנהיגי־העם האמינו לגבעונים. לכן, הם הבטיחו להם שלא יילחמו נגדם. אבל, לאחר שלושה ימים הם למדו לדעת שהגבעונים גרים בעיר קרובה מאוד.

’מדוע סיפרתם לנו שבאתם מארץ רחוקה?’ שאל אותם יהושע.

הגבעונים ענו לו: ’עשינו זאת, מפני שאמרו לנו שיהוה אלוהיכם הבטיח לתת לכם את כל ארץ־כנען. לכן, פחדנו שתהרגו אותנו’. אבל בני־ישראל קיימו את הבטחתם ולא הרגו את הגבעונים. במקום זה, הם עשו אותם לעבדיהם.

מלך ירושלים כעס מאוד על שהגבעונים עשו שלום עם בני־ישראל. לכן, הוא קרא לארבעה מלכים אחרים ואמר להם: ’בואו, עיזרו לי להילחם נגד גבעון!’ ארבעת המלכים האלה הסכימו. האם נהגו הגבעונים בתבונה על שעשו שלום עם בני־ישראל, וגרמו בכך לחמשת המלכים להילחם נגדם? הבה נראה.

(יהושע ט’:1-27; י’:1-5)

יהושע והגבעונים