עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

סיפורי המקרא שלי

סיפור 37: המשכן

סיפור 37: המשכן

היודע אתה מהו הבניין שבתמונה? זהו אוהל מיוחד המיועד לעבודת יהוה. הוא גם נקרא המשכן. העם גמר לבנות אותו שנה אחת לאחר שיצאו ממצרים. היודע אתה מי ציווה לבנותו?

המשכן

כמובן, יהוה. כאשר היה משה על הר־סיני, הדריך אותו יהוה איך לבנותו. הוא אמר לו להקים אותו בצורה שתאפשר לפרק אותו בקלות. כך ניתן היה להעביר אותו למקום אחר, ושם להרכיב אותו מחדש. לכן, כאשר נדדו ממקום למקום במדבר, הם נשאו את האוהל הזה איתם.

אם תתבונן בחדר הקטן שבקצה המשכן, תראה תיבה, או ארון קטן. זהו ארון־הברית. על כל אחד משני צדיו היה מלאך, או כרוב, עשוי זהב. אלוהים כתב שוב את עשרת־הדיברות על שני לוחות־אבן, מפני שמשה שבר את הראשונים. והלוחות האלה נשמרו בתוך ארון־הברית. הם שמרו בתוכו גם כד מלא במן. הזוכר אתה מה היה המן?

אלוהים בחר את אהרון, אחיו של משה, לתפקיד הכהן הגדול. הוא הנהיג את העם בעבודת יהוה. גם בניו הם כוהנים.

התבונן עכשיו בחדר הגדול יותר שבאוהל. הוא גדול פי־שניים מן החדר הקטן. הרואה אתה את הקופסה הקטנה שמתוכה יוצא עשן? זהו המזבח שעליו שרפו הכוהנים משהו בעל ריח נעים, שנקרא קטורת. באותו חדר רואים גם את המנורה בעלת שבעה הקנים. יש בחדר חפץ שלישי, והוא השולחן. על השולחן שנים־עשר כיכרות־לחם.

בחצר המשכן היה כיור גדול, מלא מים. הכוהנים השתמשו בו לרחצה. היה בה גם מזבח גדול. על המזבח היו מעלים את הבהמות השחוטות, כקורבנות ליהוה. האוהל עמד בדיוק במרכז המחנה, ובני־ישראל נטעו את אוהליהם סביבו.

(שמות כ”ה:8-40; כ”ו:1-37; כ”ז:1-8; כ”ח:1; ל’:1-10, 17-21; ל”ד:1, 2; עברים ט’:1-5)