עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

סיפורי המקרא שלי

סיפור 34: מזון מסוג חדש

סיפור 34: מזון מסוג חדש

מה אוספים האנשים שבתמונה מן האדמה? זה משהו הדומה לכפור. צבעו לבן, והוא דק ומחוספס. אך, אין זה כפור; זהו מזון לאכילה.

בני־ישראל אוספים מן

עבר כחודש ימים מאז שבני־ישראל יצאו ממצרים. הם היו במדבר. רק מעט אוכל גדל במדבר, ולכן העם התלונן ואמר: ’הלוואי שיהוה היה ממית אותנו במצרים. שם היה לנו לפחות מזון בשפע’.

לכן יהוה אמר: ’אוריד לכם אוכל כמטר מן השמים’. וכך עשה. למחרת בבוקר, כשבני־ישראל ראו את החומר הלבן שירד, הם שאלו זה את זה: ’מה הדבר הזה?’

משה ענה להם: ’זה המזון שיהוה נתן לכם לאכול’. העם קרא לזה ”מן”. טעמו היה כטעם עוגייה דקה או כצפיחית בדבש.

’איספו ככל שתוכלו לאכול’, אמר משה לעם. כך הם עשו כל בוקר. אחר־כך, כאשר השמש עמדה באמצע השמים, היא המיסה את המן שנשאר על האדמה.

משה גם אמר להם: ’אל ישמור אף אחד מכם את המן עד למחרת בבוקר’. אך, כמה מבני־ישראל לא שמעו בקולו. היודע אתה מה קרה? למחרת בבוקר היה המן שהשאירו מלא תולעים, והוא התחיל להסריח!

אך, היה יום אחד בשבוע שיהוה אמר לעם לאסוף מנה כפולה מן המן. זה היה יום שישי. יהוה אמר להם להשאיר חלק ממנו גם ליום המחרת, משום שהוא לא יוריד להם מן ביום השבת. וראו זה פלא! כאשר הם השאירו חלק מן המָן ליום השביעי, הוא לא התמלא תולעים וגם לא הסריח! עוד נס אחד!

במשך כל השנים שבני־ישראל היו במדבר, יהוה נתן להם את המן.

(שמות ט”ז:1-36; במדבר י”א:7-9; יהושע ה’:10-12)