עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

סיפורי המקרא שלי

סיפור 25: המשפחה עוברת לגור במצרים

סיפור 25: המשפחה עוברת לגור במצרים

יוסף כבר לא יכול היה להתאפק. הוא ציווה על כל עבדיו לצאת מן החדר. כשנשאר לבד עם אחיו, פרץ יוסף בבכי. עד כמה התפלאו ודאי אחיו, משום שלא ידעו מדוע הוא בוכה. לבסוף הוא אמר להם: ’אני יוסף. העוד אבי חי?’

אחיו הופתעו עד כדי כך, שלא יכלו להוציא מילה מפיהם. הם פחדו. אבל יוסף אמר להם: ’התקרבו אלי’. וכאשר התקרבו אליו, הוא אמר: ’אני יוסף אחיכם, שמכרתם למצרים’.

יוסף המשיך לדבר אליהם באדיבות ואמר: ’אל תאשימו את עצמכם על שמכרתם אותי. אלוהים הוא ששלח אותי למצרים כדי להציל אנשים מרעב. פרעה מינה אותי למושל על כל הארץ. לכן, מהרו נא אל אבי וספרו לו את הדבר. אימרו לו לבוא ולגור במצרים’.

לאחר־מכן, חיבק יוסף את אחיו ונשק לכולם. כאשר שמע פרעה שאחיו של יוסף הגיעו, הוא אמר לו: ’תן להם עגלות, כדי שיביאו את אביהם ואת משפחותיהם ויבואו הנה. אני אתן להם את האדמה הטובה ביותר במצרים’.

וכך הם באמת עשו. בתמונה אתה יכול לראות את יוסף פוגש את אביו כשהגיע למצרים עם כל משפחתו.

המשפחה של יעקב גדלה מאוד. כשהגיעו למצרים היה מספרם 70 נפש, כולל יעקב, בניו ונכדיו. אבל יש להוסיף על כך גם את הנשים, ואולי גם משרתים רבים. כולם התיישבו במצרים. הם נקראו בני־ישראל, בגלל שאלוהים שינה את שמו של יעקב לישראל. בני־ישראל נעשו העם הנבחר של אלוהים, כפי שעוד נראה.

(בראשית מ”ה:1-28; מ”ו:1-27)

יוסף ומשפחתו