עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

סיפורי המקרא שלי

סיפור 13: אברהם — ידיד אלוהים

סיפור 13: אברהם — ידיד אלוהים

אחד המקומות שאליהם עברו האנשים לאחר המבול, נקרא אור־כשדים. אור־כשדים נעשתה עיר חשובה מאוד והיו בה בתים יפים. אבל האנשים שגרו בה היו עובדי אלילים. גם האנשים שגרו בבבל היו כאלה. האנשים שבאור־כשדים ובבבל לא היו כמו נוח ובנו שם, ששירתו את יהוה.

לבסוף, 350 שנה לאחר המבול, מת נוח הצדיק. אחרי שנתיים בלבד נולד האיש שאתה רואה בתמונה שבספר. אלוהים אהב אותו מאוד. שמו היה אברהם. הוא גר עם משפחתו באור־כשדים.

אברהם מביט בכוכבים

יום אחד אמר יהוה לאברהם: ’צא מאור־כשדים, ומבית אביך, ולך אל הארץ אשר אראה לך’. האם שמע אברהם בקול אלוהים ועזב את החיים הנוחים שהיו לו באור־כשדים? כן. ובגלל שאברהם שמע תמיד בקול אלוהים, הוא נעשה ידיד אלוהים.

חלק ממשפחתו של אברהם עזבו יחד איתו את אור־כשדים. גם תרח אביו הלך איתו. וגם לוט בן־אחיו. וכמובן, גם שרה אשתו. הם הגיעו בדרכם למקום שנקרא חרן, ושם תרח מת. הם היו רחוקים מאוד מאור־כשדים.

לאחר זמן־מה עזבו אברהם ובני־ביתו את חרן והגיעו לארץ שנקראה כנען. שם אמר יהוה לאברהם: ’זאת הארץ שאתן לילדיך’. אברהם נשאר בארץ כנען וגר באוהלים.

אלוהים בירך את אברהם, ובגלל זה היו לו עדרי צאן ובקר גדולים, בעלי־חיים אחרים ומאות עבדים. אבל לאברהם ולשרה לא היו ילדים. כאשר היה אברהם בן תשעים־ותשע, אמר לו יהוה: ’אני מבטיח לך שתהיה אב של המון גויים’. אבל, איך זה ייתכן, כאשר גם אברהם וגם שרה היו זקנים ולא יכלו להביא ילדים?

(בראשית י”א:27-32; י”ב:1-7; י”ז:1-8, 15-17; י”ח:9-19)