עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

סיפורי המקרא שלי

סיפור 4: למה איבדו הם את ביתם?

סיפור 4: למה איבדו הם את ביתם?

ראה מה קורה עכשיו. בתמונה שבספר אנחנו רואים את אדם וחוה מגורשים מגן־עדן. היודע אתה למה?

אדם וחוה מגורשים מגן־עדן

הסיבה לכך היא שהם עשו מעשה רע. לכן, יהוה מעניש אותם. היודע אתה מה עשו אדם וחוה?

הם עשו משהו שאלוהים ציווה עליהם לא לעשות. אלוהים אמר להם שמותר להם לאכול פירות מכל העצים שצמחו בגן. אך, הוא אסר עליהם לאכול מעץ אחד ויחיד. הוא אמר שאם יאכלו ממנו — ימותו. העץ היה שייך רק לו. והרי אנחנו יודעים שאסור לקחת משהו ששייך למישהו אחר, נכון? אז מה קרה?

יום אחד, כשהיתה חוה לבדה בגן, דיבר אליה נחש. תאר לעצמך! הוא אמר לחוה לאכול מפרי־העץ שאלוהים ציווה לא לאכול ממנו. אבל כשיהוה ברא נחשים, הוא לא ברא אותם כך שיוכלו לדבר. פירוש הדבר, שמישהו אחר גרם לנחש לדבר. מי היה זה?

זה לא היה אדם. לכן, היה זה אחד מן היצורים שיהוה ברא זמן רב לפני שיצר את כדור־הארץ. יצורים אלה היו המלאכים, שאיננו יכולים לראותם. אחד המלאכים האלה נעשה גאוותן. הוא התחיל לחשוב שעליו לשלוט כמו אלוהים. והוא רצה שהאנשים ישמעו בקולו, במקום בקול יהוה. זה היה המלאך שגרם לנחש לדבר.

המלאך הזה הצליח לפתות את חוה. כאשר אמר לה שאם תאכל מן הפרי היא תהיה כמו אלוהים, חוה האמינה לו. לכן, היא אכלה מן הפרי וגם אדם עשה כן. אדם וחוה מרדו באלוהים ולכן איבדו את גן־עדן, ביתם היפה.

אבל יום אחד אלוהים יעשה את כל העולם יפה כמו גן־עדן. אחר־כך נלמד כיצד תוכל גם אתה להשתתף בכך. אבל עכשיו, הבה נראה מה קרה לאדם וחוה.

(בראשית ב’:16, 17; ג’:1-13; ההתגלות י”ב:9)