עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

שוב אל יהוה

 חלק 5

שובו אל ”הרועה והמשגיח של נפשותיכם”‏

שובו אל ”הרועה והמשגיח של נפשותיכם”‏

האם אתה מזדהה עם חלק מן הקשיים שנידונו בחוברת? אם כן, אתה לא לבד. רבים ממשרתי אלוהים — הן בימי המקרא והן בימינו — התמודדו עם קשיים דומים. וכפי שיהוה עזר להם להתגבר על הקשיים, הוא יכול לעזור גם לך.‏

יהוה יהיה שם בשבילך כשתחזור אליו

 היה סמוך ובטוח שיהוה יהיה שם בשבילך כשתחזור אליו. הוא יעזור לך להתמודד עם הדאגות, להפיג רגשות פגועים וליהנות משלוות נפש ומלב שקט הנובעים ממצפון נקי. ואז אולי שוב יבער בך הרצון לשרת את יהוה עם שאר משרתיו. מצבך יהיה דומה לזה שבו היו שרויים כמה משיחיים במאה הראשונה, אשר אליהם כתב השליח פטרוס: ”הייתם ככבשים תועים, אבל כעת שבתם אל הרועה והמשגיח של נפשותיכם” (‏פטרוס א’. ב’:25‏).‏

אין ספק שאם תשוב ליהוה יהיה זה הדבר הטוב ביותר שתוכל לעשות. מדוע? כך תשמח את לב יהוה (‏משלי כ”ז:11‏). כידוע לך, ליהוה יש רגשות, ולכן מעשינו משפיעים עליו. כמובן, יהוה אינו מאלץ אותנו לאהבו ולשרתו (‏דברים ל’:19, 20‏). חוקר מקרא אחד ניסח זאת כך: ”אין ידית מחוץ לדלתו של לב האדם; יש לפתוח אותה מבפנים”. כשאנו עובדים את יהוה מתוך לב גדוש אהבה אנו למעשה בוחרים לפתוח את הדלת הזו. וכך אנו נותנים לו מתנה יקרה — את תומתנו — ומסבים שמחה עמוקה ללבו. אין דבר המשתווה לאושר שאותו אנו חווים כאשר אנו מעניקים ליהוה את השירות הראוי לו (‏מעשי השליחים כ’:35;‏ ההתגלות ד’:11‏).‏

יתרה מזו, אם תחזור לעבוד את אלוהים כמשיחי אתה תספק את הצורך הרוחני שלך (‏מתי ה’:3‏). באיזה מובן? אנשים ברחבי העולם תוהים, ’למה אנחנו כאן?’ הם צמאים לתשובות לשאלות על תכלית החיים. את הצורך הזה נטע יהוה באדם מרגע בריאתו. הוא ברא אותנו כך שנמצא הגשמה בעבודתנו אותו. אין סיפוק רב יותר מלדעת שאנו עובדים את יהוה מתוך אהבה (‏תהלים ס”ג:2–6‏).‏

דע לך שיהוה רוצה שתשוב אליו. מה יוכל לשכנע אותך בכך? ראה, החוברת הזו הוכנה בקפידה ובליווי תפילות רבות. היא נמסרה לך, אולי בידי זקן־קהילה משיחי או אח אחר לאמונה. אחר כך התעורר בך הרצון לקרוא אותה ולהגיב לכתוב בה. כל זה מוכיח שיהוה לא שכח אותך. אדרבה, בעדינות הוא מושך אותך בחזרה אליו (‏יוחנן ו’:44‏).‏

אנו יכולים לשאוב נחמה מן הידיעה שיהוה לעולם אינו שוכח את משרתיו האובדים. זו המסקנה שאליה הגיעה אחות ששמה דונה. היא אמרה: ”התרחקתי לאט לאט מן האמת, אבל לא פעם מצאתי את עצמי חושבת על המילים שבתהלים קל”ט:23, 24‏. שם נאמר: ’חוקרני, אל, ודע לבבי. בחנני ודע שׂרעפיי [מחשבות טורדות]. וראה אם דרך עוצב [דרך מזיקה] בי, ונחני בדרך עולם’. ידעתי שאני לא שייכת לעולם הזה — אף פעם לא ממש מצאתי בו את מקומי — וידעתי שארגון יהוה הוא המקום שבו אני צריכה להיות. התחלתי להבין שיהוה אף פעם לא עזב אותי; פשוט הייתי צריכה למצוא את הדרך חזרה אליו. ואני כל כך שמחה שעשיתי את זה!”‏

‏”התחלתי להבין שיהוה אף פעם לא עזב אותי; פשוט הייתי צריכה למצוא את הדרך חזרה אליו”‏

תפילתנו הכנה היא שגם אתה תחוש שוב את ”חדוות יהוה” (‏נחמיה ח’:10‏). אם תשוב אל יהוה לא תצטער על כך לעולם.‏