עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עבור לתוכן העניינים

עדי־יהוה

עברית

מלכות אלוהים מולכת!‏

 פרק 15

נאבקים למען חופש הפולחן

נאבקים למען חופש הפולחן

במה מתמקד הפרק

כיצד עזר המשיח לתלמידיו להיאבק למען קבלת הכרה חוקית ולמען הזכות לציית לחוקי אלוהים

1, 2. ‏(א) מה מוכיח את אזרחותך במלכות אלוהים? (ב) מדוע נאלצו לעיתים עדי־יהוה להיאבק למען חופש הדת?‏

האם אתה אזרח של מלכות אלוהים? בתור אחד מעדי־יהוה התשובה לכך היא בהחלט כן. ומה מוכיח את אזרחותך? לא דרכון או מסמך ממשלתי אחר. ההוכחה טמונה באופן שבו אתה עובד את יהוה אלוהים. עבודת אלוהים האמיתית אינה מתבטאת אך ורק באמונותיך, אלא גם במעשיך — בצייתנותך לחוקי מלכות אלוהים. עבודתנו את אלוהים משפיעה על כל צדדי חיינו, כולל האופן שבו אנו מגדלים את ילדינו ואפילו האופן שבו אנו מתמודדים עם בעיות בריאות שונות.‏

2 אך העולם שבו אנו חיים אינו תמיד מכבד את אזרחותנו היקרה או את דרישותיה. היו ממשלות שניסו להגביל את פעילותנו הדתית ואף להשבית אותה לגמרי. לעיתים נאלצו נתיניו של המלך המשיח להיאבק למען חירותם לחיות על־פי חוקיו. האם זה צריך להפתיע אותנו? לא. גם משרתי יהוה בימי המקרא נאלצו לא אחת להילחם למען החירות לעבוד את יהוה.‏

3. על מה נלחם עם אלוהים בימי אסתר המלכה?‏

3 לדוגמה, בימי המלכה אסתר היה על עם אלוהים להילחם על עצם קיומו. מדוע? המן הרשע, ראש שרי ממלכת פרס, הציע למלך אחשוורוש להמית את כל היהודים החיים בתחומי הממלכה משום ש”דתיהם [חוקותיהם] שונות מכל עם” (‏אס’ ג’:8, 9,‏ 13‏). האם נטש יהוה את משרתיו? לא, הוא בירך את מאמציהם של אסתר ושל מרדכי כאשר עתרו למלך פרס למען יגן על עם אלוהים (‏אס’ ט’:20–22‏).‏

4. על מה נדבר בפרק זה?‏

4 מה באשר לימינו? כפי שראינו בפרק הקודם, הרשויות ניסו לעיתים לפעול נגד עדי־יהוה. בפרק זה נדבר על מספר דרכים שבהן ניסו הממשלות להגביל את פעילותנו הדתית. נתמקד בשלושה תחומים כלליים: (1) זכותנו להתקיים כארגון ולקיים את דתנו כישר בעינינו, (2) החירות לבחור בטיפול רפואי העולה בקנה אחד עם עקרונות המקרא ו־(3) זכותם של ההורים לחנך את ילדיהם על ברכי אמות המידה של יהוה. בכל תחום נראה  כיצד אזרחיה הנאמנים של מלכות המשיח נאבקו בעוז על מנת לשמור על אזרחותם היקרה וכיצד בורכו מאמציהם.‏

המאבק למען הכרה חוקית ולמען חירויות בסיסיות

5. אילו יתרונות מעניקה ההכרה החוקית למשיחיים האמיתיים?‏

5 האם אנו זקוקים להכרה חוקית מצד ממשלות האדם כדי לעבוד את יהוה? לא, אבל הכרה חוקית מקלה עלינו לקיים את דתנו — לדוגמה, להתכנס בחופשיות באולמי המלכות ובאולמי הכינוסים שלנו, להדפיס ולייבא ספרות מקראית ולחלוק את הבשורה הטובה עם אחרים בגלוי ובאין מפריע. בארצות רבות רשומים עדי־יהוה כחוק ונהנים מאותן החירויות שיש לחברי דתות מוכרות אחרות. אך מה אירע כאשר סירבו הממשלות להעניק לנו הכרה חוקית או ניסו להגביל את חירויותינו הבסיסיות?‏

6. עם אילו קשיים התמודדו עדי־יהוה באוסטרליה בשנות ה־40 המוקדמות?‏

6 אוסטרליה. בשנות ה־40 המוקדמות טען המושל הכללי של אוסטרליה שאמונותינו ”מזיקות” למאמץ המלחמתי, ובעקבות כך הוטל עלינו חרם. העדים לא יכלו להתכנס או לבשר בגלוי, בית־אל נסגר ואולמי מלכות עוקלו. אפילו אחזקת הספרות המקראית שלנו הייתה אסורה. לאחר שפעלו במחתרת במשך מספר שנים, זכו האחים באוסטרליה סוף סוף להקלה. ב־14 ביוני 1943 ביטל בית המשפט העליון של אוסטרליה את החרם.‏

7, 8. תאר את מאבקם של אחינו לחופש פולחן ברוסיה לאורך השנים.‏

7 רוסיה. עדי־יהוה פעלו עשרות שנים תחת החרם הקומוניסטי אך לבסוף ב־1991 הם הוכרו כגוף חוקי. לאחר קריסת ברית המועצות לשעבר זכינו ב־1992 להכרה חוקית בפדרציה הרוסית. אך לא חלף זמן רב וכמה מתנגדים — בייחוד גורמים המקורבים לכנסייה הרוסית־אורתודוקסית — חשו מאוימים לנוכח הגידול המהיר בשורותינו. בין השנים 1995–1998 הגישו המתנגדים חמש קובלנות פליליות נגד עדי־יהוה. בכל פעם לא מצא התובע כל ראיות לביצוע עבירה. ואז ב־1998 הגישו המתנגדים העיקשים קובלנה אזרחית. בתחילה ניצחו עדי־יהוה, אבל המתנגדים ערערו על ההחלטה, ובערעור הפסדנו. היה זה במאי 2001. באוקטובר של אותה שנה החל משפט חוזר שהוביל בשנת 2004 לפסיקה המורה על פירוק היישות המשפטית שבה נעזרו עדי־יהוה במוסקבה ועל הוצאת פעולותיה אל מחוץ לחוק.‏

8 בעקבות כך פרץ גל של רדיפות. ‏(קרא טימותיאוס ב’. ג’:12‏.) העדים נפלו קורבן להטרדות ולהתקפות. הספרות הדתית שלהם הוחרמה והוטלו הגבלות מחמירות על שכירת בתי תפילה או בנייתם. תאר לעצמך מה חשו אחינו ואחיותינו לנוכח  קשיים אלה! עוד בשנת 2001 עתרו האחים לבית הדין האירופי לזכויות האדם, ובשנת 2004 סיפקו לבית הדין מידע נוסף. בשנת 2010 פסק בית הדין האירופי את פסיקתו. בית הדין ראה בבירור שמאחורי החרמת עדי־יהוה ברוסיה עמדה אי־סובלנות דתית וקבע שאין הוא מוצא כל סיבה לתמוך בהחלטותיהן של הערכאות הנמוכות יותר, שכן אין כל ראיות לכך שעדי־יהוה עברו על החוק. עוד ציין בית הדין כי החרם נועד לפשוט מעדי־יהוה את זכויותיהם החוקיות. בפסיקתו תמך בית הדין בזכותם של העדים לחופש דת. אף שרשויות שונות ברוסיה לא יִישמו את פסיקת בית הדין האירופי, משרתי אלוהים בארץ זו שאבו אומץ רב מניצחונות אלה.‏

טיטוס מנוסאקיס (ראה סעיף 9)‏

9–11. כיצד נאבקו משרתי יהוה ביוון למען חופש הפולחן, ומה היו התוצאות?‏

9 יוון. בשנת 1983 שכר טיטוס מנוסאקיס חדר בעיר הרקליון שבכרתים כדי שקבוצה קטנה של עדי־יהוה תוכל לקיים בו אסיפות דתיות (‏עב’ י’:24, 25‏). אך עד מהרה הגיש כומר אורתודוקסי תלונה לרשויות במחאה על השימוש הדתי שעשו העדים בחדר. מדוע? פשוט משום שאמונתם של עדי־יהוה שונה מזו של הכנסייה האורתודוקסית! הרשויות פתחו בהליכים משפטיים נגד טיטוס מנוסאקיס ושלושה עדי־יהוה מקומיים אחרים. הם נקנסו ונידונו לשני חודשי מאסר. בתור אזרחים נאמנים של מלכות אלוהים, ראו האחים בפסיקת בית המשפט הפרה של חופש הפולחן שלהם, ולכן ערערו על כך בערכאות השונות במדינה עד שהגיעו לבית הדין האירופי לזכויות האדם.‏

10 לבסוף בשנת 1996 הנחית בית הדין האירופי מהלומה מפתיעה על אויבי עבודת האלוהים הטהורה. בית הדין ציין כי ”עדי־יהוה נופלים תחת ההגדרה של ’דת מוכרת’ במסגרת החוק היווני”, ושהחלטותיהן של הערכאות הנמוכות יותר ”פגעו במישרין בחופש הדת של העותרים”. עוד ציין בית הדין כי אין זה מסמכותה של ממשלת יוון ”להחליט אם אמונות דתיות או הדרכים להבעתן חוקיות”. הפסיקות נגד העדים בוטלו, וניתן משנה תוקף לזכותם לחופש פולחן!‏

11 האם בזכות ניצחון זה נפתרו בעיותיהם של האחים ביוון? למרבה הצער התשובה שלילית. בשנת 2012 יושב מקרה דומה בקסנדריה שביוון לאחר מאבק משפטי בן קרוב ל־12 שנה. במקרה זה קמה ההתנגדות מצד בישוף אורתודוקסי. מועצת המדינה, בית הדין המנהלי הגבוה ביותר ביוון, פסקה בפרשה זו לטובת משרתי אלוהים. בפסיקתו ציטט בית הדין את הערובה החוקתית של יוון לחופש דת והפריך את ההאשמה החוזרת ונשנית שלפיה עדי־יהוה אינם דת מוכרת. בית הדין אמר:  ‏”תורותיהם של ’עדי־יהוה’ אינן נסתרות ועל כן הם מהווים דת מוכרת”. חברי הקהילה הקטנה בקסנדריה שמחים שכעת הם יכולים לערוך את אסיפותיהם באולם המלכות שלהם.‏

12, 13. כיצד ניסו המתנגדים בצרפת ליצור ”עמל עלי חוק”, ומה הייתה התוצאה?‏

12 צרפת. חלק ממתנגדי עם אלוהים נקטו בשיטה של ’יצירת עמל עלֵי חוק’, כלומר גרימת צרות בשם החוק. ‏(קרא תהלים צ”ד:20‏.) לדוגמה, באמצע שנות ה־90 החלו רשויות המס בצרפת לערוך ביקורת חשבונות בעמותת עדי־יהוה ‏(Association Les Témoins de Jéhovah) אחד הגופים המשפטיים שבמסגרתם פועלים עדי־יהוה בצרפת. שר התקציב חשף בדבריו מה באמת עמד מאחורי ביקורת החשבונות: ”ביקורת החשבונות עשויה להוביל לפירוק משפטי או להליכים פליליים... אשר מן הסתם יערערו את יציבותן של פעולות העמותה או יאלצו אותה לחדול מפעולותיה בשטחנו”. אף שבביקורת לא נמצאו אי־סדרים, הטילו הרשויות מס כבד ביותר על העמותה. אילו היה הדבר יוצא אל הפועל, לא הייתה לאחינו ברירה אלא לסגור את משרד הסניף ולמכור את המבנים על מנת לעמוד בתשלומי המס המופקע. הייתה זו מכה קשה, אבל משרתי אלוהים לא הרימו ידיים. עדי־יהוה מחו נמרצות על יחס לא־הוגן זה ולבסוף ב־2005 ערערו לבית הדין האירופי לזכויות האדם.‏

13 בית הדין מסר את פסיקתו ב־30 ביוני 2011. בפסיקה נטען כי מן הראוי שהזכות לחופש דת תמנע מן המדינה, למעט במקרים קיצוניים, לבדוק את חוקיותן של אמונות דתיות או את אופן ביטוין. עוד אמר בית הדין: ”המיסוי... הביא לידי ניתוק העמותה ממקורותיה החיוניים ובזאת מנע בעדה מלהבטיח לחברים בה את האפשרות לקיים בחופשיות את היבטיה המעשיים”. בית הדין החליט פה אחד לטובת עדי־יהוה! לשמחתם של משרתי יהוה, ממשלת צרפת החזירה לבסוף בתוספת ריבית את כספי המסים שנגבו מן העמותה, ובהתאם לצו בית הדין ביטלה את עיקול נכסי הסניף.‏

באפשרותך להתפלל באופן קבוע למען אחיך ואחיותיך לאמונה הסובלים כיום בגין עוולות משפטיות

14. כיצד תוכל לתרום למאבק למען חופש הפולחן?‏

14 בדומה לאסתר ולמרדכי, משרתי יהוה כיום נאבקים למען החופש לעבוד את יהוה על־פי מצוותיו (‏אס’ ד’:13–16‏). התוכל לתרום למאבק? כן. באפשרותך להתפלל באופן קבוע למען אחיך ואחיותיך לאמונה הסובלים כיום בגין עוולות משפטיות. תפילות אלו יכולות להיות לעזר רב עבור אחינו ואחיותינו המתנסים בקשיים וברדיפות. ‏(קרא יעקב ה’:16‏.) האם יהוה נענה לתפילות אלו? ניצחונותינו בבתי המשפט מעידים שאכן כן! (‏עב’ י”ג:18, 19‏).‏

 החירות לבחור בטיפול רפואי התואם את אמונתנו

15. אילו גורמים מביאים משרתי אלוהים בחשבון בכל הקשור לשימוש בדם?‏

15 כפי שראינו בפרק 11‏, נתיני מלכות אלוהים זכו להדרכות מקראיות ברורות להימנע משימוש פסול בדם, שהפך לתופעה נפוצה בימינו. (‏בר’ ט’:5, 6;‏ וי’ י”ז:11‏; קרא מעשי השליחים ט”ו:28, 29‏.) אף שאיננו מקבלים עירויי דם, אנו רוצים בטיפול הרפואי הטוב ביותר עבורנו ועבור יקירינו כל עוד אין הוא מתנגש בחוקי אלוהים. הערכאות הגבוהות ביותר בארצות רבות הכירו בזכותו של האדם לבחור בטיפול רפואי או לדחותו על־פי תכתיבי מצפונו ועל־פי אמונתו הדתית. אך בארצות מסוימות נתקלו משרתי אלוהים במכשולים קשים בעניין זה. תן דעתך למספר דוגמאות.‏

16, 17. איזה טיפול רפואי ניתן לאחות ביפן בניגוד גמור לרצונה, וכיצד נענו תפילותיה?‏

16 יפן. מיסאי טקדה, עקרת בית בת 63 מיפן, נזקקה לניתוח מסובך. בתור אזרחית נאמנה של מלכות אלוהים, היא הבהירה לרופאהּ שהיא רוצה שיטפלו בה ללא עירויי דם. אך כעבור מספר חודשים היא גילתה לחרדתה שבמהלך הניתוח נתנו לה עירוי דם. היא חשה מרומה וכמי שחולל גופה, ולכן ביוני 1993 תבעה את הרופאים ואת בית החולים. אישה צנועה ורכת דיבור זו הייתה בעלת אמונה איתנה כסלע. היא מסרה עדות אמיצה בפני אולם מלא מפה לפה ונותרה על דוכן העדים למשך יותר משעה למרות חולשתה הפיזית. היא התייצבה בפעם האחרונה בפני בית המשפט חודש בלבד לפני מותה. אין ספק שהיא הפגינה אמונה ואומץ לב ראויים להערצה! אחות טקדה אמרה שהיא לא חדלה להתחנן ליהוה שיברך את מאבקה. היא הייתה סמוכה ובטוחה שתפילותיה ייענו. האם כך היה?‏

17 שלוש שנים אחרי מותה של אחות טקדה פסק בית המשפט העליון של יפן לטובתה ותמך בדעה שהיה זה פסול לתת לה עירוי דם בניגוד לרצונה המפורש. בפסיקה שניתנה ב־29 בפברואר 2000 נאמר כי ”את זכות הבחירה” במקרים כאלה ”יש לכבד כזכותו האישית של האדם”. תודות לנחישותה של אחות טקדה להיאבק למען חירותה לבחור בטיפול רפואי שאינו פוגע במצפונה המודרך על־פי המקרא, יכולים כיום עדי־יהוה ביפן לקבל טיפול רפואי ללא חשש מפני מתן עירוי דם בכפייה.‏

פאבלו אלבראסיני (ראה סעיפים 18 עד 20)‏

18–20. ‏(א) כיצד תמך בית דין לערעורים בארגנטינה בזכותו של מטופל לסרב לקבל עירויי דם על־ידי מסמך הנחיה רפואית? (ב) כיצד נוכל להראות את כניעתנו לשלטון המשיח בכל הנוגע לשימוש פסול בדם?‏

18 ארגנטינה. כיצד יכולים אזרחי המלכות להיערך למקרים שבהם צריכה להתקבל החלטה רפואית בעניינם בהיותם מחוסרי הכרה? אנו יכולים לשאת עמנו מסמך משפטי שידבר בשמנו. כך עשה פאבלו אלבראסיני. במאי 2012 נורה פאבלו מספר פעמים במהלך ניסיון שוד. הוא הובהל לבית החולים מחוסר הכרה, ועל כן לא יכול היה להסביר את עמדתו לגבי  עירויי דם. אך הוא נשא עמו מסמך הנחיה רפואית בעל תוקף חוקי שעליו חתם יותר מארבע שנים קודם לכן. אף שמצבו היה קשה וחלק מן הרופאים סברו שכדי להציל את חייו יש צורך בעירוי דם, הסכים הצוות הרפואי לכבד את בקשתו. אבל אביו של פאבלו, שלא היה אחד מעדי־יהוה, השיג צו בית משפט המבטל את הנחיית בנו.‏

19 עורך הדין שייצג את אשתו של פאבלו מייד הגיש ערעור. בתוך שעות ספורות ביטל בית הדין לערעורים את צו הערכאה הנמוכה יותר ופסק שיש לכבד את רצונו של המטופל, כפי שהוא מובע בהנחיה הרפואית. אביו של פאבלו ערער לבית המשפט העליון של ארגנטינה. עם זאת, בית המשפט העליון לא מצא ”כל סיבה להטיל ספק בכך [שההנחיה הרפואית של פאבלו שלפיה הוא מסרב לקבל עירויי דם] נעשתה בשיקול דעת, בכוונה מלאה ומרצונו החופשי”. בית המשפט ציין: ”כל אדם בגיר וכשיר רשאי לתת הנחיות מוקדמות בכל הקשור לבריאותו ורשאי לקבל או לדחות טיפולים רפואיים מסוימים. ... את ההנחיות האלו חייב הרופא האחראי לכבד”.‏

האם מילאת את כרטיס ההנחיה הרפואית שלך?‏

20 אח אלבראסיני החלים מאז לגמרי, והוא ואשתו אסירי תודה על כך שהוא מילא את מסמך ההנחיה הרפואית. בעזרת צעד פשוט אך חשוב זה הראה את כניעתו לשלטון המשיח העומד בראש מלכות אלוהים. האם גם אתה ומשפחתך נקטתם צעדים דומים?‏

אפריל קדורֶה (ראה סעיפים 21 עד 24)‏

21–24. ‏(א) מה הוביל לפסיקתו החשובה של בית המשפט העליון של קנדה בנוגע לקטינים ושימוש בדם? (ב) איזה עידוד יכולים משרתי יהוה צעירים לשאוב ממקרה זה?‏

21 קנדה. בתי המשפט על־פי־רוב מכירים בזכויותיהם של ההורים לבחור בטיפול הרפואי הטוב ביותר עבור ילדיהם. לעיתים אף פסקו בתי המשפט שיש לכבד את רצונו של קטין בוגר בקבלת החלטות רפואיות. כך אירע לאפריל קדורֶה. בגיל 14 הגיעה לבית החולים עם דימום פנימי חריף. מספר חודשים קודם לכן מילאה את כרטיס ההנחיה הרפואית המקדימה ובו הוראות כתובות שאין לערות לגופה עירויי דם גם לא במצב חירום. הרופא התורן בחר להתעלם מרצונה המפורש של אפריל והשיג צו בית משפט המורה לתת לה דם. כתוצאה מכך הערו לגופה בכפייה שלוש מנות של כדוריות דם אדומות דחוסות. מאוחר יותר השוותה אפריל את החוויה לאונס.‏

22 אפריל והוריה פנו לבית המשפט כדי שהצדק ייעשה. מקץ שנתיים הובא התיק בפני בית המשפט העליון של קנדה. אף שעתירתה החוקתית של אפריל נדחתה, קבע בית המשפט שישולמו לה הוצאות משפט ופסק לטובתה ולטובת קטינים בוגרים אחרים המבקשים לממש את זכותם לבחור איזה טיפול  רפואי לקבל. בית המשפט אמר: ”בהקשר לטיפולים רפואיים, יש לאפשר לצעירים מתחת לגיל 16 [בקנדה קטין הוא מי שטרם מלאו לו 16 שנים] להראות כי עמדותיהם לגבי טיפול רפואי זה או אחר משקפות מידה מספקת של עצמאות מחשבתית ושל בגרות”.‏

23 חשיבותו של תיק זה נעוצה בעובדה שבית המשפט העליון נתן את הדעת לזכויותיהם החוקתיות של קטינים בוגרים. לפני פסיקה זו יכלו בתי המשפט הקנדיים להורות על מתן טיפול רפואי לצעיר מתחת לגיל 16, כל עוד סבר בית המשפט כי הטיפול יהיה לטובתו המרבית. אבל לאחר פסיקה זו אין בסמכותו של בית משפט לחייב מתן טיפול רפואי בניגוד לרצונם של צעירים מתחת לגיל 16, מבלי שתינתן להם תחילה האפשרות להוכיח שהם בוגרים דיים להחליט החלטות בעצמם.‏

‏”שמחתי מאוד לדעת שהיה לי חלק קטן במאמץ להסב כבוד לשם אלוהים ולהוכיח שהשטן שקרן”‏

24 האם מאבק זה שארך שלוש שנים היה שווה את המאמץ? אפריל טוענת שכן. היום כחלוצה רגילה, הנהנית מבריאות  תקינה, היא אומרת: ”שמחתי מאוד לדעת שהיה לי חלק קטן במאמץ להסב כבוד לשם אלוהים ולהוכיח שהשטן שקרן”. סיפורה של אפריל מראה כי צעירינו יכולים לנקוט עמדה אמיצה ולהוכיח עצמם כאזרחים אמיתיים של מלכות אלוהים (‏מתי כ”א:16‏).‏

החופש לגדל ילדים על ברכי אמות המידה של יהוה

25, 26. איזה מצב מתעורר לעיתים בעקבות גירושין?‏

25 יהוה מפקיד בידי ההורים את האחריות לגדל את ילדיהם לפי אמות המידה שלו (‏דב’ ו’:6–8;‏ אפ’ ו’:4‏). זו משימה קשה, אך לעיתים היא נעשית קשה שבעתיים במקרה של גירושין. ייתכנו הבדלי דעות קיצוניים בין ההורים לגבי גידול הילדים. לדוגמה, הורה שהוא עד־יהוה משוכנע שיש לגדל את הילדים על־פי ערכים משיחיים, ואילו ההורה שאינו עד־יהוה אולי חולק עליו. כמובן, ההורה המשיחי חייב לכבד את העובדה שאף שהגירושין שמים קץ לקשר הנישואין, היחסים בין ההורים לילדים אינם ניתקים.‏

26 ההורה הלא־מאמין עשוי לפנות לבית משפט לקבלת משמורת על הילד או הילדים כדי שיוכל לשלוט בחינוכם הדתי. יש הגורסים שגידול הילד כעד־יהוה מזיק לו. לטענתם נשללים מן הילד מסיבות ימי הולדת, חגים וכן עירויי דם ”מצילי חיים” במצבי חירום. לשמחתנו, רוב בתי המשפט מתחשבים בטובתו המרבית של הילד במקום להחליט אם דתו של אחד ההורים מזיקה או לא. הבה נבחן מספר דוגמאות.‏

27, 28. כיצד הגיב בית המשפט העליון של אוהיו להאשמה שייגרם נזק לילד המתחנך כעד־יהוה?‏

27 ארצות הברית. בשנת 1992 דן בית המשפט העליון של אוהיו בתיק שבו אב שאינו עד־יהוה טען שייגרם נזק לבנו הקטן אם יתחנך כאחד מעדי־יהוה. קודם לכן תמכה הערכאה הנמוכה יותר בעמדת האב והעניקה לו משמורת על הילד. אמו ג’ניפר פֵּיטר קיבלה זכויות ביקור, אך הורו לה ”לא ללמד את הילד את אמונותיהם של עדי־יהוה או לחשוף אותו אליהן בכל דרך שהיא”. צו זה מטעם הערכאה הנמוכה יותר היה כה רחב שניתן היה לגזור ממנו שאחות פֵּיטר אינה רשאית אף לשוחח עם בנה בובי על המקרא או על ערכי המוסר המקראיים! התוכל לשער בנפשך מה היא חשה? ג’ניפר הייתה שבורה, אבל היא אומרת שהיא למדה להיות סבלנית ולחכות שיהוה יפעל. היא מספרת: ”יהוה תמיד היה שם לצדי”. בסיועו של ארגון יהוה ערערה עורכת דינה לבית המשפט העליון של אוהיו.‏

28 בית המשפט חלק על פסיקתה של הערכאה הנמוכה יותר וקבע כי ”להורים שמורה הזכות הבסיסית לחנך את ילדיהם,  כולל הזכות לדבר אתם על ערכיהם המוסריים והדתיים”. בית המשפט ציין שכל עוד לא ניתן יהיה להוכיח שערכיהם הדתיים של עדי־יהוה יזיקו לבריאותו הפיזית והנפשית של הילד, אין לבית המשפט כל זכות להגביל מטעמים דתיים את זכויות המשמורת של ההורה. בית המשפט לא מצא כל הוכחה לכך שאמונתם הדתית של עדי־יהוה תסב נזק לבריאותו הנפשית או הפיזית של הילד.‏

בתי משפט רבים פסקו בעד זכויות המשמורת של הורים משיחיים

29–31. מדוע איבדה אחות אחת בדנמרק את המשמורת על בתה, ומה פסק בנידון בית המשפט העליון של דנמרק?‏

29 דנמרק. אניטה הנסן מצאה את עצמה מול קושי דומה כאשר בעלה לשעבר פנה לבית משפט כדי לקבל משמורת על אמנדה בת השבע. אף שבית המשפט המחוזי העניק בשנת 2000 את המשמורת לאחות הנסן, עתר אביה של אמנדה לבית המשפט הגבוה, והאחרון הפך את פסיקת בית המשפט המחוזי והעביר את המשמורת לידי האב. בית המשפט הגבוה הסביר כי על רקע העובדה שלהורים השקפות עולם מנוגדות בשל עמדותיהם בענייני דת, יוכל האב להתמודד טוב יותר עם קונפליקט זה. אם כן, אחות הנסן איבדה את המשמורת על אמנדה רק משום שהיא אחת מעדי־יהוה!‏

30 לאורך תקופה קשה זו היו רגעים שאחות הנסן הייתה כה מוטרדת ונסערת שהיא לא ידעה מה לבקש בתפילותיה.  היא אומרת: ”למרות הכול, שאבתי נחמה רבה מן הכתוב ברומים ח’:26, 27‏. תמיד הרגשתי שיהוה מבין למה אני מתכוונת. ’עיניו היו עליי’, והוא תמיד היה שם בשבילי” ‏(קרא תהלים ל”ב:8;‏ ישעיהו מ”א:10‏).‏

31 אחות הנסן ערערה לבית המשפט העליון של דנמרק. בפסיקתו אמר בית המשפט: ”שאלת המשמורת תיושב לפי הערכה קונקרטית של טובתו המרבית של הילד”. בנוסף לכך, בית המשפט קבע כי ההחלטה בנושא המשמורת צריכה להישען על האופן שבו מתמודד כל הורה עם קונפליקטים, ולא על בסיס ”תורותיהם ועמדותיהם” של עדי־יהוה. לרווחתה הגדולה של אחות הנסן, הכיר בית המשפט במסוגלותה כהורה והשיב לה את המשמורת על אמנדה.‏

32. כיצד הגן בית הדין האירופי לזכויות האדם על הורים משיחיים מפני יחס מפלה?‏

32 מדינות שונות באירופה. במקרים מסוימים הגיעו הסכסוכים המשפטיים סביב המשמורת על ילדים אל מעבר לערכאות המקומיות הגבוהות ביותר. סוגיה זו הובאה גם לדיונו של בית הדין האירופי לזכויות האדם. בשני מקרים פסק בית הדין האירופי כי הערכאות המקומיות הנמוכות יותר התייחסו בצורה שונה להורים שהם עדי־יהוה, בהשוואה להורים שאינם עדי־יהוה, וזאת אך ורק בשל דתם. בית הדין כינה יחס זה יחס מפלה ופסק כי ”הבחנה המבוססת בעיקרה על הבדלי דת גרידא אינה מקובלת”. עדת־יהוה, אשר יצאה נשכרת מפסיקה זו של בית הדין האירופי, הביעה תחושת הקלה ואמרה: ”זה מאוד פגע בי כשהאשימו אותי בגרימת נזק לילדיי, בעוד שכל מה שניסיתי לעשות היה להעניק להם את המיטב לפי הבנתי — חינוך משיחי”.‏

33. כיצד יכולים הורים משיחיים ליישם את העיקרון בפיליפים ד’:5‏?‏

33 כמובן, הורים שהם עדי־יהוה המתמודדים עם התקפות משפטיות על זכותם לטעת ערכים מקראיים בלב ילדיהם, משתדלים לנהוג בסבירות. ‏(קרא פיליפים ד’:5‏.) כפי שהם מוקירים את הזכות לחנך את ילדיהם בדרכי אלוהים, כך הם מכירים בזכותו של ההורה שאינו עד־יהוה לחלוק עמם את האחריות ההורית, אם הוא חפץ בכך. עד כמה רצינית בעיני ההורה המשיחי האחריות לחנך את ילדיו?‏

34. איזו תועלת יכולים הורים משיחיים בימינו להפיק מדוגמתם של היהודים בימי נחמיה?‏

34 ישנה דוגמה מאלפת מימי נחמיה. היהודים עבדו קשה בשיקום חומות ירושלים ובבנייתן מחדש. הם ידעו שהחומה תגן עליהם ועל משפחותיהם מפני עמי האויב שהקיפו אותם. משום כך האיץ בהם נחמיה: ”הילחמו על אחיכם, בניכם ובנותיכם, נשיכם ובתיכם” (‏נחמ’ ד’:8‏). עבור אותם יהודים הייתה מלחמה זו שווה כל מאמץ. וכך גם בימינו: הורים משיחיים עובדים קשה  כדי לגדל את ילדיהם בדרך האמת. הם יודעים כי ילדיהם מוצפים בהשפעות מזיקות בבית־הספר ובשכונה, והשפעות אלו עלולות אף לחלחל לתוך הבית באמצעות המדיה. הורים, לעולם אל תשכחו שכדאי לכם להשקיע כל מאמץ על מנת ’להילחם על’ בניכם ובנותיכם כדי ליצור עבורם סביבה בטוחה, שבה יוכלו לפרוח מבחינה רוחנית.‏

היה סמוך ובטוח שיהוה תומך בדת האמת

35, 36. אילו יתרונות צמחו לעדי־יהוה בזכות מאבקם למען זכויותיהם החוקיות, ומהי החלטתך הנחושה?‏

35 אין ספק שיהוה בירך את מאמציו של ארגונו במלחמתו למען חופש הפולחן. במאבקיהם סביב סוגיות משפטיות אלו עלה בידי משרתי אלוהים לא אחת לתת עדות עוצמתית בפני בתי משפט ובפני הציבור הרחב (‏רומ’ א’:8‏). לניצחונותיהם המשפטיים הרבים היה גם ערך מוסף — הם נתנו משנה תוקף לזכויותיהם האזרחיות של אנשים רבים שאינם עדי־יהוה. אך בתור משרתי אלוהים אין אנו פעילים החורטים על דגלם רפורמות חברתיות, ואין אנו מעוניינים אך ורק להוכיח את צדקת דרכנו. עדי־יהוה נלחמו בבתי המשפט למען זכויותיהם החוקיות בראש ובראשונה כדי לבסס ולקדם את עבודת אלוהים הטהורה ‏(קרא פיליפים א’:7‏).‏

36 מי שנאבקו למען חירותנו לעבוד את יהוה הפגינו אמונה יוצאת דופן. הבה נתייחס בכובד ראש ללקחים שנוכל להפיק מכך. הבה נשמור גם אנו על נאמנותנו, בביטחון שיהוה יתמוך בפעילותנו וימשיך לנסוך בנו את הכוח לעשות את רצונו (‏יש’ נ”ד:17‏).‏